כמה שווה שחקן צעיר מהניילונים?
לפני עשרים-פלוס שנים יענקלה שחר קבע שאף שחקן ישראלי לא שווה יותר מ-100,000 ₪ לחודש. הוא צדק, אבל מאז שילם הרבה מיליונים לשחקנים, כי מי ש"חייב" לקנות משהו ישלם "כל מחיר". למשל, צמיג עולה כמה מאות שקלים, אבל מי שתקוע במדבר עם פנצ'ר בלי גלגל ספייר ישלם עבורו כל מחיר.
חולצה בחנות מותגים בקניון עולה 400 שקלים בערך. לייצר אותה עולה 10 שקלים וההובלה מסין לישראל עוד 20. זה אומר שאתם משלמים 358 שקלים על הלוגו. פעם נכנסתי לחנות חולצות ענקית באיטליה, ועל המדפים היו מונחים ערימות של דגמים בשלל צבעים במחירים מגוחכים. לפני שהמוכרת שלחה אותי לקופה היא שלפה קופסה גדולה ושאלה: איזה לוגו אתה רוצה שאשים לך על החולצות?
ומה מחיר זכויות שידור של הליגה בכדורגל? ככה וככה. הוא נקבע במכרז שנערך אחת לכמה שנים ונסגר במו"מ בין ההתאחדות לכדורגל לאחד מערוצי הספורט. ב-2021 חברת צ'רלטון רכשה את הזכויות בסכום שנחשב אז למטורף – 117 מיליון ₪ לעונה לחמש שנים. המחיר היה כפול מהמכרז הקודם כי בדרך כלל משתתפים במכרז רק שני ערוצי טלוויזיה שמשדרים ספורט, צ'רלטון וערוץ הספורט, והפעם הצטרף מתחרה חדש פרטנר ט. וי. שהיה חייב תכנים בלעדיים ללקוחות החדשים שהם גייסו. זה הקפיץ את המחיר למרות שאחר כך הם פרשו מהמכרז.
וכמה שווה לשלם עבור כרטיס השחקן של שחקן נוער בן 18 ששיחק עד היום 13 משחקים בליגה לבוגרים? אין לי מושג איך מחשבים פוטנציאל של שחקן צעיר, אבל מרגע שההתמודדות על ליאור קאסה מהפועל ירושלים הפכה לקרב אגו בין יענקלה שחר ומיץ' גולדהר, מחירו זינק ונסגר על 1.2 מיליון יורו. זה מה שהיה שווה ליעקב שחר לשלם על שחקן צעיר? לא, זה מה שהיה שווה לו בשביל לדחוף אצבע בעין של מיץ' גולדהר.
איש עשיר לימד אותי שכסף עושים מצרות ומטמטום של אחרים.
תעלומת מינצברג
איזה עניין מצאו האחים מינצברג בקבוצת כדורגל בישראל ועוד בהפועל ת"א? הרי די בעיון ברשימת החללים שנפלו בקרב להצלתה – חיים רמון, מוני הראל, אלי טביב, מושיק תאומים, אמיר כבירי, האחים ניסנוב – כדי להבריח כל בר דעת ממועדון הכדורגל הפועל ת"א כמו מאש.
אני לא אוהב לומר אמרתי לכם, אבל מאז שנחשפה לראשונה זהותם של רוכשי הפועל ת"א בכדורגל כתבתי כאן שמדובר בפארטייה. תמיד ישנם "סימנים מעידים" שמגלים אותם רק בדיעבד כש"מתחברות הנקודות", שצריכים להדליק נורות אזהרה:
הסתמכות יתר על בדיקת הרשות לבקרת תקציבים בהתאחדות לכדורגל.
הבקרה התקציבית הוקמה בעקבות המלצה של ועדה שבראשה עמדתי בראשית שנות ה-90, כדי להבטיח שקבוצות יעמדו בהתחייבויות שלהן לשחקנים. היה אז סדום ועמורה, קבוצות חתמו חוזים בסכומי נטו ולא ניכו מס הכנסה. נציב מס הכנסה העיד שאחת הקבוצות הייתה עושה מדי פעם מגבית בקרב האוהדים בשוק, אבל בדרך למגרש היו אורבים בעלי חוב שהיו חוטפים מהסלים בוחטות של מזומנים.
מאז שהרשות לבקרת תקציבים הוקמה רוב השחקנים מקבלים את שכרם בזמן, ויש לה תפקיד לא פחות חשוב – להיות מסננת בפני אנשים לא רציניים שמנסים לקנות קבוצות ויכולים להוות סכנה לליגה כולה.
עוד נורת אזהרה, הרוכש הוא "קבוצת משקיעים".
רכישה של קבוצת כדורגל בישראל לא עולה מיליארדים. מי שצריך "לארגן קבוצת משקיעים" בשביל לקנות קבוצת כדורגל הוא גרושניק, כי קבוצת כדורגל בישראל היא לא נכס מניב ורכישה שלה היא לא השקעה אלא בור בלי תחתית.
לקבוצה יש הכנסות מובטחות ממשרד הספורט ומהעירייה, אולי גם הבטחות של אוהדים לתרום כספונסרים, הכנסות ממכירת מנויים וכרטיסים לא רלוונטית לרוב הקבוצות כי אין להן קהל. רוכש של קבוצה מגלה שהספונסרים נעלמים וההוצאות הולכות ונערמות. אוהד זורק אבוקה והופ הלכה ההכנסה ממשחק נגד קבוצה גדולה, הקבוצה בסכנת ירידה והמאמן דורש חיזוק. מי שאין לו 100 מיליון שקלים לבזבוזים שלא ייכנס להרפתקה הזאת.
קבוצה שמוצעת בשקל ותשעים היא פירצה שמזמינה קומבינטורים.
כשהאחים ניסנוב צרחו במשך שנים שיצילו אותם מצרת הפועל ת"א, היה ברור שהמחיר שהם יבקשו עבור אחד ממועדוני הפאר בישראל יהיה מגוחך, ויזמין מחפשי מציאות.
רוכשים מחו"ל
קל לשכנע יהודים טובים שחיים בחו"ל, להיות בעלי קבוצות בישראל. הם אולי מאמינים שהם קונים סוג של מנצ'סטר יונייטד קטנה בארץ הקודש, עד שאוהדים דורשים מהם להשקיע ומפגינים להם מתחת לבית. לא מדובר רק ביהודים טובים, היה יכול להיות נחמד אילו השיח' חליפה מאבו דאבי היה היום הבעלים של בית"ר ירושלים, במיוחד כשהמוכר הוא משה חוגג שבעצמו היה חייב לעבור בדיקה יסודית יותר.
בדיקת נאותות
בתקופה האחרונה התגלו פתאום שלושה חובות נוספים של הפועל ת"א, למרות שלמיטב זכרוני המו"מ עם הניסנובים נגרר חודשים כי המינצברגים עשו בדיקת נאותות מקיפה. מה הם בדקו אם לא גילו את החובות האלה?
נשארנו עם קו ההגנה האחרון, התקשורת החוקרת.
שיח' חאמד בן ח'ליפה אל נאהיאן, ארקדי גאידמק, גומא אגיאר, אלי מננה, אמיר כבירי שפסלים מזויפים שימשו כבטוחות שלו לבקרה. איזה עניין הם מצאו בקבוצת כדורגל? מה הם חשבו, שזה יוסיף להם כבוד?
אז מה יש לאחים מינצברג לחפש כאן? למה נדרשת קבוצה כדי לממן כמה מיליוני שקלים? מי שרוצה לתמוך בהפועל ת"א שיהיה ספונסר ולא ינהל אותו. לא כולם כאן מטומטמים, מוכרים לנו סיפורים על "תשתיות שניראה את התוצאות שלהן בעוד שנים". בואו ניראה אם הם עצמם יהיו כאן בעוד כמה שנים.
או האיום המגוחך על חבורת פרחחים שיודו שהם השתתפו במחאה במתחם וולפסון אחרת מינצברג יקצץ את ההוצאות שיהיו להם על אבטחה מסעיפים אחרים. מה איכפת לאוהדים מהם סעיפי התקציב ומאיפה הבעלים מביאים את הכסף?
כרגע זה ניראה כמו השתלטות עוינת.
כל ישראל חברים
בטח יצא לכם לצפות בשידור משחק כדורגל כשאוהד פורץ למגרש. הבמאי מסיט את השידור למצלמה אחרת בזמן שהשדר מתאר מה קורה במגרש, אבל להראות את זה אסור.
הסכמי השידור של פיפ"א, אופ"א, ההתאחדות לכדורגל ומנהלת הליגה, אוסרות על ערוצי הטלוויזיה לתת חשיפה למתפרעים, כי זה פוגע בתדמית הליגה ומבריח ספונסרים ורוכשי כרטיסים.
מצד אחד, תדמית הליגה חשובה, ותפוח רקוב מוציא שם רע לכל הארגז. מצד שני, בבית צופים פי כמה אוהדים ששומעים מה קורה במגרש, ומרגישים שלועגים לאינטליגנציה שלהם כי כעבור כמה שעות אותו קטע שהוסתר מהם רץ ברשתות החברתיות ובחדשות. האם זה הועיל לתדמית המנהלת? לא בטוח.
ב-NBA יש קומישנר עם סמכויות שדואג לתדמית הליגה ומפזר קנסות על כל חריגה. שחקנים משלמים עשרות אלפי דולרים על ציוצים בטוויטר או מילה לשופט, בעלי קבוצות משלמים מאות אלפים על כל הפרה של התקנון בלי שום ועדת משמעת. מארק קיובן, הבעלים של דאלאס מאבריקס אסף כבר 1.9 מיליון דולר, ודונלד סטרלינג אולץ למכור את הקליפרס אחרי שפלט הערה אנטישמית. ניראה לכם שארז כלפון או שינו זוארץ יטילו על אלונה ברקת או מיץ' גולדהר קנס של 100,000 ₪?
קבלו סיפור מהמזרח התיכון. בשבוע שעבר הפועל חדרה הזמינה את מנכ"ל מכבי ת"א בכדורגל בן מנספורד לפגישה במתקן האימונים בחדרה. מנספורד מאוד התרשם, אבל כולם יודעים שמכבי ת"א מעוניינת בחלוץ הפועל חדרה אלעד מדמון, והביקור בחדרה התקיים יומיים לפני ששתי הקבוצות נפגשו במסגרת משחקי גביע המדינה (0:2 למכבי).
אף אחד לא חשד שמכבי ת"א או חדרה יקנו או ימכרו את המשחק, ואם היה משהו לא כשר בפגישה הם לא היו עושים את זה לעיני כל העולם. העניין שמאותה סיבה אפשר להגיע למסקנה ההפוכה, שהיא הייתה פומבית כי לא הגיוני לחשוף פגישה כזאת אם היא מקדמת משהו מסריח.
הסיפור הזה היה זניח אלמלא התפוצץ לפני יומיים בלון החברות בין ברק אברמוב ליוסי אבוקסיס. אברמוב מאשים את אבוקסיס שהתחזה לנעלב מכמה אוהדים מקללים, כדי לספק לעצמו עילה להתפטרות כי הוא בעצם כבר סגור בהפועל ת"א.
אברמוב ואבוקסיס רבים בעצם על כספי הפיצויים, האם התפטר או פוטר. יוסי לא מוציא את הפועל ת"א מאפשרות לאימון אחרי בית"ר, מה שמראה ששיחות עם הפועל ת"א כנראה התקיימו, אם ישירות ואם באמצעות סוכניו או נציגיו, השאלה האם יש בכלל כללים בתקנון שקובעים מתי ואיך מותר לנהל משא ומתן.
התשובה: אין. כי בליגה שמותר למפטר מאמן באמצע חוזה ולא לשלם את הפיצויים המלאים שנקבעו, אולי מותר גם למאמן לנהל משא ומתן עם קבוצות בלי לבקש רשות או לפחות ליידע את המנהלת. מכאן הרגישות לפגישה בין בן מנספורד לראשי הפועל חדרה. שייפגשו כמה שהם רוצים אבל לא יומיים לפני המשחק ביניהן, כי יש גם מראית עין.
אם יוסי אבוקסיס יסגור בהפועל ת"א וינהל את המשחק שלה למחרת, מישהו יאמין שהוא ניהל את המשא ומתן במשך הלילה? כשלבאן מרסר עבר מהפועל למכבי ת"א מיד לאחר המשחק האחרון בסדרת הגמר בין שתי הקבוצות בעונת 1987/8, אוהדי הפועל טענו עוד במהלך סדרת הגמר שמרסר מנהל משא ומתן עם מכבי, אם הוא עדיין לא חתום. שמעון מזרחי הכחיש, וזה אומר שהוא הספיק להשלים את המשא ומתן עם מרסר ולחתום בלילה אחד. אשרי המאמין.
מה שבאמת חשוב זה שאין בג'ונגל שלנו כללי משחק. זה לא אומר שאם היו כללים רדיסאב צ'ורציץ' לא היה נפגש עם מוני פנאן ערב המפגש בין מכבי ת"א להפועל ירושלים.
אם הם היו מספיק מתוחכמים היו נפגשים בפיצריה, שם אף אחד לא היה חושד.
השבוע חזרתי לתוכנית הספורט ב-103FM עם רון קופמן. תודה למגיבים, לא ידעתי שההאזנה כל כך גבוהה.
השידורים הבאים שלי יהיו ביום שלישי 18:00 תוכנית הספורט, וביום חמישי 16:00 אני חוזר גם ל"איפה הכסף" עם ליאת רון. מתחבר מחדש למציאות.
יוחזרו כל החטופים עכשיו ושבת חמה לכולם.
אריה מליניאק