מגזין 23 נותן כמה טיפים לפרשני היורו, ה-VAR שוב פוסל שערים על שני סנטימטר, וגם: סאגת הניהול של הפועל ת"א פרק שכבר שכחנו, ומי היה מאמין שבשיקאגו מטים את הסטטיסטיקות.

 

המלצות לפרשני היורו

היורו, אליפות אירופה בכדורגל, הוא חגם של האוהדים והפרשנים. "כאן 11" זה לא הבית הטבעי של שידורי הספורט. מצד אחד, יש להם כסף לרכוש את זכויות השידור, מצד שני, אין להם זמן לשדר משחקים בערוץ יחיד. לקוצר הזמן יש גם יתרון, כך נחסך מאיתנו פרומו מסטיק באורך שעה לפני המשחק.

כמה טיפים לפרשנים:

& פרשנים, ויושבי אולפנים בכלל, נלחמים על כל חצי דקת דיבור וחייבים ללמוד לדבר קצר.

& אין צורך לנסות להרשים את הצופים ביותר מדי ידע מקצועי. כל שדר ופרשן מצויד בקלסר או בכרטיסיות עמוסות בחומר על הנבחרות שהוא הולך לשדר, ומי שמדקלם מהכרטיסייה בשיא המתח מפספס את המשחק.

מאמן כדורגל גילה לי פעם שההבדל בין שיטת 4:4:3 לבין 4:3:4 זה שחקן אחד שזז עשרה מטר קדימה. שידור משחק זה לא קורס פרו ולא צריך לגרום לצופים להרגיש מטומטמים.

נשמע כאילו לפני היציאה ליורו צוותי השידור גם תודרכו לפאר, להלל ולשבח את המשחקים והשידורים. ברור ששדר לא ילך נגד המשחק שהוא משדר, ואכן מדובר בקרנבל כדורגל אמיתי, אבל גם אם קשה להעביר אווירה בטלוויזיה אי אפשר לקבוע אחרי יומיים של משחקים שזו אליפות אירופה הכי גדולה בהיסטוריה.

במשך השנים הרגילו אותנו שקבוצה עושים בכסף. שיח' קטארי שם בוחטה, קונים שחקנים מכל העולם ומנצחים. היורו הוא הזדמנות לחזור ללוקאל פטריוטיזם ביבשת שהיא כביכול מאוחדת. עשרות אלפי אוהדים שממלאים את כל האצטדיונים הם הוכחה שלנבחרות יש את מה שחסר בקבוצות, קצת לאומיות. אני אוהב את זה.

"כאן 11" רכשו עמדת שידור על כר הדשא. זה יפה שרואים את צוות השידור הישראלי (בטורניר שאנחנו לא משתתפים בו) פותח משחק ב-stand up על הדשא, אבל אין צורך להתפעל מזה עשרות פעמים, ואי אפשר לסכם מחצית 0:0 בינונית מינוס כמחצית מופלאה.

& פרשן לא אמור להיות נביא, אלא לנתח את מה שקורה, לא לנחש מה יקרה. יוסף טלקי גדול מאמני השחייה, היה גם מפרשן מעת לעת בעברית-הונגרית שידור מתחרויות גדולות. בזינוק למשחה, כשהשחיינים עוד מרחפים באוויר, טלקי כבר ידע לצפות שהשיא האירופי 1:57.48 שהושג באליפות אירופה 2019, בסכנה.

לא חוכמה ללכת לארכיון לחפש איפה הפרשנים טעו בהערכותיהם. מי שמחפש טעויות, ימצא אותן, ומי שמחפש הברקות ימצא גם אותן. בהערכות המוקדמות פאנל הפרשנים אמרו שהם לא שמעו על רוב שחקני נבחרת סלובקיה, ולא ברור איך הסלובקים בכלל הגיעו למעמד הזה. כעבור שעה וחצי סלובקיה ניצחה את בלגיה 0:1.

אין לי שעות מיותרות להעביר מול המסך. אני מתמקד ב"משחקים הגדולים" ומשלים בתקצירים. מה לעשות, עד לכתיבת שורות אלה המשחקים המרכזיים (צרפת, אנגליה, בלגיה, קרואטיה…) הם לא משהו, והפציעה של אמבפה בכלל קלקלה את החגיגה. המשחקים הטובים, כך התברר בדיעבד, הם בין טורקיה לגיאורגיה ואלבניה נגד קרואטיה.

והכי חשוב, בטלוויזיה רואים הכל ומכמה זוויות. לא חייבים לתאר כל מהלך ולהסתבך באמרות כמו. "אמרתי שהבלגים עדיפים אבל לא חדים מספיק… עוד גול מחוץ לרחבה… דיברנו על זה אתמול… זה לא דה בריינה שאנחנו רוצים לראות… הרומנים צריכים לשמור שלא יקבלו את הגול השני…

איך היה מודי בראון נוהג לסכם?

תבלו!

מה היה קורה אילו?

מצפייה במשחקים קשה לקבל פרופורציות לגבי הסיכויים של נבחרת ישראל ביורו או במונדיאל, אילו הייתה מצליחה להגיע איכשהו לטורניר גדול.

המחסום הגדול שמונע מנבחרת ישראל להגיע ליורו זו הציניות. עוד לפני המשחק הראשון בטורניר המוקדם אנחנו שואלים בשביל מה אנחנו צריכים את זה, ממילא נחטוף רביעיות וחמישיות. האמנם?

אני רואה את אוסטריה, סלובקיה, סלובניה, רומניה, נבחרות עמוסות בשחקני בונדס-ליגה שהוצאנו מהן תוצאות טובות, שמשחקות בלי רגשי נחיתות מול  ה"גדולות".

אפשר להקטין פערים בין נבחרות "קטנות" שעובדות קשה בהכנה לטורניר, לבין כוכבים גדולים בנבחרות "גדולות" שלא באים לסכן את הרגליים בבתים המוקדמים. ככה הגענו למקסיקו 70' וגם הוצאנו שם שתי נקודות.

מה עושים? לומדים מהמצליחים. אוסטריה היא הפתעת הטורניר, אבל כשהיו כאן המנהל המקצועי רוטנשטיינר והמאמן אנדי הרצוג האוסטרים, לעגנו להם.

אנחנו יודעים הכל

VAR

הגיע הזמן לעשות משהו בנוגע ל-VAR. שופט כדורגל צריך לשפוט ולא לעשות צדק. עדיף ששופט יטעה פעם במשחק, על שחקן שחוגג שתי דקות והשער מתבטל בגלל פאול שקרה ארבעה מהלכים קודם. זה הורג את המשחק.

היופי בכדורגל הוא בספונטניות וחוסר הדיוק. המסירה ברגל היא לא מדויקת, וזה מה שהופך את המשחק למעניין. השחקנים כיום חזקים ומהירים בהרבה מהשחקנים ששיחקו כדורגל לפני 100 שנה. הכל השתנה חוץ מחוק הנבדל שרק הוחמר.

היום יש VAR שבודק החלטות חשובות של השופטים. אי אפשר לפסול שער בגלל שקצה האף של שחקן בלט בשני סנטימטר, שופט צריך לשפוט לפי מראה עיניו ולא אחרי צפייה בהילוכים חוזרים משמונה זוויות שבן אנוש לא מסוגל לראות.

הגיע הזמן להחזיר לכדורגל את הספונטניות.

גורמים

גורמים בכירים בכדורגל הישראלי כך נכתב שחור על גבי עיתון, הבינו שהליגה לא יכולה יותר להישאר במתכונת בה היא בנויה כיום, ופועלים מאחורי הקלעים להקטנת הליגה הלאומית מ-16 ל-14 ואפילו ל-12 קבוצות. הסיבה, יש קבוצות שנשארו חייבות משכורות לשחקנים, כמו בני שפרעם, אום אל פאחם, נס ציונה ורמת השרון.

הגיוני שצמצום מספר הקבוצות בליגה לאומית יקטין את מספר השחקנים יוריד את סך השכר, ויגדיל את הסיכוי שהקבוצות יעמדו בהתחייבויות שלהן. אבל כשבודקים אילו קבוצות מפגרות בתשלום המשכורות מוצאים ברשימה גם את רמת השרון ואום אל פאחם ששיחקו העונה בפלייאוף העליון.

אם יצמצמו את מספר הקבוצות יתחילו את הקיצוץ מתחתית הטבלה. למה תשלום המשכורות באום אל פאחם ורמת השרון ישתפר אם שפרעם ונס ציונה יירדו לליגה א'?

ולמה "גורמים בכירים בכדורגל הישראלי" לא מדברים בשמם?

חדשות ישנות

אם נמאס לכם מעלילות מינצברג, ניסנוב ותושב מתקשקשים עם אדמונד ספרא על מכירת הפועל ת"א, נפתחה עוד תיבת פנדורה, בבית המשפט. חוזרים לעלילות בארי בן זאב ואמיר כבירי.

למי ששכח, בארי בן זאב הוא בנקאי אוהד הפועל ת"א שמונה ליושב ראש, ופיטר בשנת 2015 את המאמן מנדיונדו סזאר. הפסיק לשלם את שכרו, עכשיו נתבע ובמשפט מתגלים מסמכים והסברים של הבנקאי לפיטורי מאמן הכדורגל. הציטוט מדויק, לא נגענו:

"כשמנתחים את ההרכבים, שיטת המשחק, המרחק בין השחקנים, המעבר מהגנה להתקפה והעובדה שהוא לא מסביר באמצעות הווידאו איך לתקן, כותב היושב ראש, אין סיכוי לשיפור".

בנקים מחשבים ריבית לא מרחקים בין שחקנים?

משחקים במספרים

סטטיסטיקה בכדורסל היא לפעמים פיקנטריה ולפעמים כלי עזר לפרשנים ומאמנים, אבל הסיפור שמסעיר את ארה"ב ופורסם לאחרונה ב"יאהו", מציג הוכחות לפיהן מספר החטיפות והחסימות של מייקל ג`ורדן הוטו לטובתו במשחקי הבית.

כך זכה מייקל ג'ורדן בשיא ההיסטורי היחיד שחסר ללברון ג'יימס – שחקן ההגנה של העונה. סטטיסטיקה מבוססת על מספרים מדויקים, הכל ממוחשב, לא דעות ולא הערכות.

אני חושד בכל דבר כנגוע בקומבינה, כמו למשל ההבדל בין הציונים שמעניקים כתבים לשחקני כדורגל במשחקי הבית לבין משחקי החוץ. אני מניח שתגלו שהציונים במשחקי הבית גבוהים יותר מאשר במשחקי החוץ כי הכתבים הם לפעמים אוהדים.

גם ב-NBA יש כתבי חצר שמלווים את הקבוצה, נכנסים חופשי לחדרי ההלבשה, אבל לתומי חשבתי שב-NBA כולם מתבססים על מספרים בדוקים. ההגנה הוא תחום פחות מדיד, ומבוסס על מספר החסימות והחטיפות, ובשיקאגו, כך על פי "יאהו" היטו את המספרים לטובת מייקל ג'ורדן.

איפה התחלתי להטיל ספר בסיפור שהתפרסם ב"יאהו"? כשקבעו שתכלית הטיית המספרים נועדה למנוע מלברון ג'יימס לזכות בתואר היחיד שנמנע ממנו – שחקן ההגנה של העונה. ג'ורדן שיחק בשיקאגו עד 1996 ולברון התחיל לשחק ב-NBA כעשר שנים אחר כך.

סיפור מהחיים (שלי): לפני עשרות שנים שיחקתי בהפועל רמת גן בליגה השנייה והייתי אחד המועמדים להיות מלך הסלים. אחרי כל משחק היה אחד האוהדים שלנו מדווח למערכת העיתון את תוצאות המשחק וקולעי הנקודות.

בסוף העונה הוא גילה לי שלפני שהיה מדווח כמה קלעתי, היה מברר במערכת כמה קלעו שני המתחרים שלי ודואג שהפער בינינו יישמר.

זה קרה בפקאקטע ליגה שלנו, לא ב-NBA.

שבת שקטה

ושבו חטופים לגבולם