להרים את הרף
למרות שמכבי ת"א נכשלה בניסיון להגיע לפיינל פור, עונת היורוליג שלה מקבלת ציון טוב מאוד כי היא הצליחה סוף-סוף להתברג לשמינייה הראשונה וזאת מכמה סיבות,
סקאוטינג טוב שכלל החתמה של לורנזו בראון ו-ווייד בולדווין, סבלנות עם עודד קטש למרות פתיחת עונה איטית והיחלשות של קבוצות שהיו פעם בצמרת כמו אנדולו ופנאתיניקוס וחסרונן של צסק"א מוסקבה וזניט סנט פטרסבורג.
קבוצות עושות כל מאמץ במהלך העונה בשביל לזכות ביתרון ביתיות בפלייאוף, אבל אם תבדקו את תוצאות משחקי ההצלבה תגלו שכמעט 50 אחוז – 8 מתוך 18 משחקי רבע הגמר, הסתיימו בניצחונות של הקבוצות האורחות.
פרטיזן ניצחה פעמיים במדריד, ריאל ניצחה פעמיים בבלגרד, מכבי ת"א ניצחה במונאקו ומונאקו בתל אביב, פנרבחצ'ה ניצחה באתונה ואולימפיאקוס באיסטנבול. האם שווה להילחם 34 משחקים על הביתיות? ודאי שכן. כי 16 סדרות הגיעו עד היום למשחק חמישי, בכולן ניצחו הקבוצות הביתיות.
קבוצות כמו ברצלונה, ריאל מדריד ואוליפיאקוס לא מסמנות בתחילת העונה את מקומות 1-8 כמטרה, אלא מכוונות גבוה למקומות 1-4 כדי להבטיח לעצמן את הביתיות ברבע הגמר.
לשם מכבי ת"א צריכה לכוון בעונה הבאה, למקומות 1-4.
בסוף הרגש מנצח
שני דברים טובים קרו למכבי ת"א העונה: הפציעה של אלכס פויתרס והפציעה של ג'יילן אדמס. מהפציעה של אדמס קטש הרוויח את ג'ון דיברתולומיאו, ומהפציעה של פויתרס את ג'ייק כהן ורומן סורקין.
אז למה קטש לא נתן לסורקין אפילו דקה במשחק מספר 5? כי ברגע האמת מאמן משחק עם אותם שחקנים שהוא סומך עליהם, ולמרות שסורקין וכהן ניצחו העונה משחקים, כשספרו את הכסף קטש העדיף את פויתרס כי הוא פחות סומך על סורקין.
ויש עוד הסבר: כשקטש מעלה את פויתרס האחריות היא על פויתרס, וכשקטש מעלה את סורקין האחריות היא על קטש.
Never foul a jump shooter
אם צריך לסמן נקודת מהפך במשחק מספר 5 זה קרה ב-76:78 למכבי. מייק ג'יימס, שקלע 21 נקודות במחצית הראשונה, סחב רגל עם אפס נקודות בשנייה, לויד לא היה בעניינים, שפת הגוף של סשה אוברדוביץ' שידרה יאוש.
מכבי שלטה ורצה קדימה כשבונזי קולסון קפץ לחסום שלשה של ג'ורדן לויד. השופטים בהחלטה תמוהה, שרקו לעבירה בלתי ספורטיבית וזה נתן למונאקו במתנה חמש זריקות עונשין וכדור מהצד, קולסון יצא מיד אחר כך בחמש עבירות, וג'רל מרטין שוב ביצע עבירה בניסיון לחסום שלשה של לויד. הפער שנפתח 86:78 לא נסגר עד לסיום.
לפעמים אני מתלבט אם לחזור על אותה תובנה או סיפור בפעם החמישית, מחשש שזה עלול להתפרש בעיני הקורא כאילו אין לי על מה לכתוב. אז נעבור לפינתו "אמרתי לכם".
זוכרים מה אמר יובי בראון מגדולי מאמני ה-NBA? לעולם אל תקפוץ לחסום ג'מפשוטר. כי שחקן שקופץ לחסום זריקה מרחוק תמיד ייפול על הזורק, הסיכוי שיצליח בחסימה הוא נמוך והסיכוי לתת במתנה שלוש זריקות עונשין הוא כמעט ודאי.
אז למה שחקנים ממשיכים לקפוץ לחסום שלשות? כי הספורט בנוי על טמטום של שחקנים. כולם טועים, אבל לחזור על אותה טעות שוב ושוב ושוב זה טמטום.
למאמנים קשה לשנות הרגלים רעים של שחקנים, כי הם מניחים ששחקן מקצועני אמור לדעת כמה דברים בסיסיים, ומעדיפים להקדיש את רוב זמן האימון לתרגל התקפה והגנה ולשחק 5 על 5.
רוב המאמנים לא מלמדים כדורסל.
מחאת עניים
באצטדיוני הכדורגל בבריטניה חגגו בתחילת השבוע את הכתרת המלך צ'רלס, רק באצטדיון "אנפילד" בליברפול ובסקוטלנד שרקו בוז. אני לא חושב שלסקוטים ולתושבי ליברפול יש משהו אישי נגד צ'רלס, זו פשוט הייתה מחאה של אנגליה השנייה נגד אנגליה הראשונה.
כשמרגרט תאצ'ר השמרנית הייתה ראשת ממשלת בריטניה והעבירה חוקים שעזרו בעיקר לתושבי מדינת לונדון ופגעו בפריפריה, נהגו בליברפול לומר שתאצ'ר גרמה להם יותר נזק מאשר מטוסי הקרב הגרמנים במלחמת העולם השנייה.
המאבק של הפריפריה במרכז לא הומצא באנגליה וגם לא בישראל. תושבי מילאנו היו שמחים אם איטליה הייתה מחולקת לשתי מדינות – מרומא צפונה ומרומא דרומה, זה בא לביטוי גם בכדורגל.
בצפון איטליה הכדורגל הוא ספורט, בדרום הוא דת ומרדונה הוא האלוהים. ילדים, כנסיות וכיכרות עדיין נקראים על שמו של דייגו ארמנדו, והיסטריית הזכייה של נאפולי באליפות אחרי 36 שנות בצורת מבטאת גם את מחאת הדרום העני מול הצפון העשיר.
כסף לא מבטיח ניצחונות אבל הפערים מדברים בעד עצמם. מאז הזכייה הראשונה של נאפולי באליפות היחידה ב-1986/7, קבוצות צפון איטליה – יובנטוס, מילאן ואינטר – הוסיפו באותה תקופה לארון הגביעים שלהן 30 תוארי אליפות ושלושה גביעי אירופה לאלופות!
הכדורגל הוא זירת מחאה של הפריפריה בכל העולם. מרסיי וליון נגד פאריס, סלוניקי נגד אתונה, קבוצת הכדורגל של ברצלונה הובילה את מחאת קטלוניה נגד השלטון המרכזי במדריד.
ואצלנו? סכנין מייצגת את המגזר הערבי, חיפה, באר שבע וירושלים נגד תל אביב, ועדיין אף אחד לא מתקרב לאוהדי בית"ר ירושלים,
ששרקו בוז בדקת הדומייה לרצח יצחק רבין בקרית אליעזר.
מקללי עירך קודמים
ברק בכר יצא להגנת הבלם שלו עבדולאי סק, שהורחק לאחר שמחה נגד קריאות גזעניות שהשמיעו אוהדי באר שבע.
קריאות גזעניות הפכו למכת מדינה, כי ביציעי מגרשי הכדורגל קל לגזענים להיטמע בהמון ולהשמיע נהמות נגד שחורים, ערבים ומיעוטים בלי להיתפס. במקרה הגרוע, יעקב שחר, אלונה ברקת וברק אברמוב ישלמו את הקנסות.
יפה שמאמן מכבי חיפה מגן על שחקן שלו, וצודק ברק בכר שהבעיה היא לא בשחקן שמגיב אלא באלה שקיללו אותו, אבל חלפו רק כמה ימים מהמהומה בבאר שבע ופארפה גויאגון ממכבי ת"א ספג אותן נהמות גזעניות מאוהדי מכבי חיפה. למקרה הזה ברק בכר היה פחות רגיש.
יהיה יותר אפקטיבי אם אליניב ברדה יגנה את אוהדי באר שבע וברק בכר את אוהדי מכבי חיפה.
מועצת פועלי המנהלת
שינו זוארץ, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, הותקף ע"י אוהדי הפועל באר שבע, וארז כלפון יו"ר מנהלת ליגת על מיהר לגלות קולגיאליות ושלח לזוארץ מכתב בו ציין שהוא רואה בחומרה רבה את תקיפתו.
התגובה של יו"ר המנהלת מזכירה לי מכתבים של יוסף מהעירייה או מזכיר מועצת פועלים. לא תאמינו, גם אני רואה בחומרה את תקיפתו של יו"ר ההתאחדות, וגם אני מגנה את התפרעות השחקנים בסוף המשחק, ולא אעבור על המקרה לסדר היום, כי זו חצייה של קו אדום בוהק, בוהק, בלה, בלה, בלה.
אני מודה שקו בוהק זה חידוש, אבל לא הגיע הזמן לעשות משהו? בני אדם מתחלקים לאלה ש"רואים את הדברים בחומרה רבה" ולאלה שעושים משהו בנדון.
כלפון טוען ש"גורמי אכיפת החוק" הבטיחו לנהוג מעתה ביד קשה ואני רוחש כבוד רב לרפ"ק צביקה ממשטרת פתח תקווה ועו"ד שולה מהפרקליטות. חלאס עם גניבת הדעת, לפחות תהיה מספיק ישר לומר את האמת: אני ארז כלפון, אין לי מושג איך מטפלים בבריונות המגרשים.
ואני, אריה מליניאק, רואה את זה בחומרה רבה.
דז'ה וו
ניקולה יוקיץ', אחד המעטים ששווה לפתוח בשבילם טלוויזיה באמצע הלילה, קלע ביום ראשון 53 נקודות שלא הספיקו לדנבר "נאגטס" בשביל לנצח את פיניקס "סאנס" במשחק מספר 2.
ברבע השני שחקן של פיניקס זינק ליציע כדי להציל כדור, אוהד שישב בשורה הראשונה אחז בכדור ועיכב את המשחק עד שהשחקן יספיק לקום ולחזור. יוקיץ' משך את הכדור מידיו ודחף את האוהד שהתברר אחר כך כבעלים החדש של ה"סאנס" מאט ישיביה.
יוקיץ' נענש פעמיים: פעם אחת כשנמנע ממנו להשיג סל מהיר בהתקפה מתפרצת, ופעם שנייה כשספג עבירה טכנית שזיכתה את פיניקס בזריקת עונשין.
הסיפור הזה החזיר אותי לדרבי התל אביבי ב-1980, כשמכבי הובילה בהפרש נקודה כמה שניות לסיום, ובארי ליבוביץ' מהפועל ת"א מיהר להכניס כדור את כדור החוץ למתפרצת אחרונה במשחק.
חבר הנהלת מכבי ת"א אמנון אבידן שישב על הספסל, העיף את הכדור מידיו של בארי ועצר את המשחק. פרצה מהומה. אבידן והספסל של מכבי ת"א אפילו לא ספגו פאול טכני, הפועל לא קיבלו זריקות עונשין וכשהמשחק התחדש הם לא הצליחו לקלוע סל ניצחון מול ההגנה של מכבי שהספיקה להתארגן. הלכה עוד אליפות.
דנבר הדיחה בינתיים את פיניקס 2:4 ועלתה לגמר המערב. לפחות במקרה הזה צדק נעשה.
חרפה עיתונאית
טל שורר, עורך הספורט של ערוץ 13, הוא עיתונאי רציני ואמין, לכן נחרדתי לראות פרומו לכתבת תחקיר שלו שהבטיחה "פרשייה שקורעת את עולם ספורט הנכים: "כסף ומתנות תמורת הקלות".
אי אפשר להבין את הכותרת אחרת מאשר חשד למרמה בהטיית סיווג דרגות הנכות של ספורטאים הפראלימפיים של ישראל, שאפשרה להם לזכות במדליות אולימפיות ובאליפויות עולם.
אילו זה היה נכון, מדובר באמת בשערורייה הגדולה בתולדות הספורט בישראל, אבל אפשר להירגע – כלום חוץ מעיתונאות גרועה.
אלי בירנבוים, יו"ר הועד הפראלימפי (מקביל ליעל ארד ב-ועד האולימפי) פנה למשרד הספורט כדי שיחקרו ניסיון של מאמן נבחרת ישראל בשחייה לנכים יעקב ביננסון, להשפיע על מסווגי דרגת קושי הנכות של הספורטאים בתחרויות בינלאומיות.
ביננסון, מאמן-על שהשיג בטוקיו 2020 שמונה מתוך תשע המדליות בהן זכו ספורטאים ישראלים שש מהן מזהב, קיבל בשנה שעברה פרס מפעל חיים ממשרד הספורט על שיקום ושילוב ספורטאים בעלי מוגבלויות באמצעות שחייה.
לטענת בירנבוים ביננסון נתן כסף מתנות לרופא פרופ' חרותי ולחנוך בודין, שהם גם מסווגים בינלאומיים שקובעים את דרגת הנכות של הספורטאים, קביעה שמשפיעה ישירות על קושי התחרויות שהספורטאי ישובץ וכמובן גם על סיכויי ההצלחה שלו.
הטענה שהשניים קיבלו כסף ושעון בתמורה להטיית סיווגים לספורטאים ישראלים היא עלילה, כי מסווגים בינלאומיים לא רשאים לסווג ספורטאים מהמדינה שלהם. אז מהו באמת הפיל שבחדר?
מאחורי הטמטום הזה מסתתר מאבק בין ה-ועד הפראלימפי להתאחדות ספורט הנכים, כנראה על שליטה במינויים ובתקציבים. ולעצם העניין, ההתאחדות שילמה לביננסון מאות אלפי שקלים שהגיעו לו בזכות הישגיו ושכחה לנכות מהתשלום מס הכנסה.
כשביקשו מהמאמן להחזיר את הסכום העודף ששולם בטעות, הוא הסביר שהכסף כבר לא אצלו כי שילם בינתיים תשלומי משכנתא וכו', וגם צ'יפר את בודין וחרותי שסייעו לו במשך שנים ללא תמורה.
רק בישראל מאמן שמוותר על חלק מהבונוס שקיבל כדי להתחלק עם אנשי מקצוע שעזרו לו בהתנדבות, במקום להדליק משואה ביום העצמאות עוד נחשד בקומבינה.
למה הדבר דומה? שהועד האולימפי היה מתלונן במשרד הספורט על אלון חזן, לו צ'יפר את מאמן הכושר ורופא הנבחרת שעבדו איתו שנים בהתנדבות, בחלק מהבונוס שקיבל על עלייה ליורו. הזיה.
אז גם אחרי שהפרקליטות בדקה וזיכתה את ביננסון מכל חשד לפלילים, והאיש החזיר את התשלום העודף, וחרותי ובודין החזירו את המתנות שבכלל סירבו לטענתם לקבל, יש מי שמתעקש לא לתת לעובדות לקלקל לו את הסיפור.
הכותרת באתר ערוץ 13: "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מדליות מלוכלכות. כסף תמורת הקלות"
ביזיון עיתונאי.
תודה מיוחדת ל-189 תורמים שאספו 53,005 ש"ח למימון תביעה בסך 80,000 ש"ח שהוגשה נגדי בגין הפרת זכויות יוצרים על שתי תמונות שצירפתי בטעות למגזין חד-פעמי חינמי שנשלח אליכם!
תודה לכל מי שתרם, מ-25 ש"ח ועד לעופר ינאי שתרם 10,000. כשהכסף (בניכוי 10 אחוז להדסטרט ו-17 אחוז מע"מ) ורשימת התורמים יועברו אליי, כל מי שתרם בשמו יקבל כמובן חשבונית. אלה שתרמו 150 ש"ח ומעלה מוזמנים בשמחה לאסוף את ספרי "לנצח זה מקצוע" עם הקדשה.
מקווה לסגור את התביעה בקרוב בפשרה ואעשה כל מאמץ לשנות את החוק שמתיר פיצוי של עד 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. זו הזיה.
שימו לב לתמונות שאתם מורידים מאתרים והזהירו אחרים. שתפו את המגזין לכל מי שאתם מכירים, אשמח לצרף חברים.
שבת שקטה לכולם