לכבוד השלג המגזין מוקדש הפעם לירושלים. לצערי, יצא שבוע גרוע במיוחד.
חשבתם פעם לבדוק אם יש טיס בקוקפיט?
אתם עולים למטוס, מתרווחים במושב ובמערכת הכריזה נשמעת הודעה: בוקר טוב, מדבר הקברניט, בעוד 11 שעות ננחת בניו יורק. חשבתם פעם ללכת לבדוק אם יש בכלל טיס בקוקפיט? אולי ההודעה מוקלטת?
יותם הלפרין התייצב אתמול לראיון לאחר שהפועל ירושלים הפסידה לקבוצה מאוקראינה וסיימה את דרכה בליגת האלופות של פיב"א. אני לא מזלזל בכדורסל האוקראיני, יותם איש חביב, עשה קריירה מפוארת כשחקן, עם התוצאות שהפועל ירושלים השיגה מאז שהחליף את אורן עמיאל אי אפשר להתווכח, והטבלה לא משקרת. אבל זו פעם ראשונה שאני שומע קברניט שמודיע שאין טיס בקוקפיט.
מאז שהבן שלי, איתי, הוציא רישיון נהיגה, אני רואה כהורה-מלווה שבשיעורי נהיגה לא מלמדים לנהוג אלא לעבור טסט. יותם הלפרין סיים קורס מאמנים, יש לו תעודה, ירושלים במקום הראשון בטבלה, אבל היה עדיף שיהיה לידו מאמן-מלווה.
כן כן, אחד מאותם מאמנים ותיקים שנפסלו לצמיתות והוצאו לפנסיה מוקדמת, היה צריך לחנוך וללוות את הלפרין.
אורן עמיאל עזב, הבעיה נשארה.
זה לא חדש שאני אלרגי לפליימייקרים שאמורים לעשות את המשחק ומחריבים אותו. הם כאילו לוקחים אחריות, אבל במובן הרע של המילה. עושים את השחקנים סביבם גרועים יותר.
שתי טעויות קשות של אורן עמיאל עלו לו בפיטוריו: הוא ויתר על סולימן בריימו והביא את רטין אובאסואן. הטעות הראשונה תוקנה. בריימו עדיין לא בשיאו אבל יש פורוורד שמסוגל לשמור בעמדות 4 ו-5, לקחת ריבאונד, למסור ולעשות נקודות.
את הטעות השנייה קשה כנראה לתקן. או שהחוזה של אובאסואן יקר, או שקשה למצוא מחליף בתפקיד הזה, או שאי אפשר להחליף את כל הקבוצה. השיפור של ג'יילן אדמס הוריד לחץ מאובאסואן, שניראה בכמה משחקים יותר טוב. לשניהם יש יכולת אישית אבל הם משיגים את הנקודות במבצעים אישיים.
ירושלים נכנסה אתמול למשבצת שהתפנתה במקרה ביום חמישי בשעה 21:00 לאחר שהמפגש בין מכבי ת"א לפנרבחצ'ה נדחה. ירושלים נראתה אפילו גרוע ממכבי, ואובאסואן נכנס בול לנעליו של סקוטי וילבקין. תגידו, איך אפשר לבוא בטענות לשחקן שקולע 19 נקודות ומוסר 7 אסיסטים? ודאי שאפשר. לאובאסואן יש יכולת אישית עשר, הבעיה שהיא מתבטלת כי הציון שלו בקבלת החלטות הוא אפס!
בכדורסל צריך למסור למי שצריך, אובאסואן מוסר למי שפנוי. זה בדרך כלל ווילי וורקמן ואיתי שגב. האם וורקמן לא שואל את עצמו, איך אני פנוי כל הזמן לזרוק שלשות? ומה הטעם לשחק פיק-אנד-רול עם איתי שגב אם הוא לא יודע מה לעשות עם הכדור שמוסרים לו?
ההגנה חשובה אבל כששניהם ביחד במגרש באותה חמישייה, זה הרכב שלא יכול לעשות סל.
מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.
הפועל ירושלים לא שיחקה כדורסל, גם לא במשחק הראשון בו הביסה את פרומתיי (עם ננו גינזבורג על הקווים) ב-25 הפרש. זה היה מטווח קליעות מטורף בו כל מספר זכה, כאילו ריכזו את הניסים והנפלאות של עונה שלימה בעשר דקות (16:40 ברבע הראשון!). אבל מה שווים הניסים והנפלאות אם הם לא באים כשצריך אותם. למשל, כשג'יילן אדמס, 93 אחוז בעונשין! נחנק בדקה האחרונה במשחק מספר 2 ולא היה מסוגל לדייק אפילו באחת משתי הזריקות, למנוע הארכה ולסגור את הסדרה.
סיפור שאני מספר בערך אחת לחודש: במבחן סיום קורס מאמנים, הבוחן שמעון "צ'ינגה" שלח שאל אותי מה אומר לשחקנים בפסק זמן חצי דקה לסיום. אחרי ששפכתי כל מה שאני יודע בכדורסל, הסביר לי ששחקנים לא מסוגלים לקלוט נאום כזה אחרי שרצו 39 וחצי דקות. תגיד להם רק משפט אחד: זוכרים מה תרגלנו אתמול באימון? את זה תעשו עכשיו!
60 מתוך 85 הנקודות של פרומתיי באו ממהלכים מתוכננים. לא במקרה הכדור הלך בכל פוזשן פנימה למירו בילן (2.13 מ'), שחקן מגושם שבמשחק הראשון החטיא ליי-אפים, אבל בשני ההפסדים טחן את בריימו, שגב ואגבונו. אפשר להתווכח אם הלפרין היה צריך להביא להם עזרה, אבל על עובדה אחת אין ויכוח: בדקות האחרונות אובאסואן לא הצליח פעמיים להכניס את הכדור למשחק מתחת לסל בהתקפה! למה הוא השחקן שמוסר ולא המקבל? האם תרגלו את זה באימון?
כשהקבוצה מאומנת המאמן יכול לנהל את המשחק בטלפון, וגם עוזר המאמן מספיק.
אפילו יוסיין בולט לא מהיר יותר מהכדור.
המאמן ברוך פוטרמן עצר פעם את אימון קבוצת הילדים בהפועל רמת גן, וביקש שנפסיק לכדרר ונמסור את הכדור קדימה בפאסט-ברייק. כשהסברתי לו שאני מכדרר הכי מהר בקבוצה, הוא זרק כדור מסל לסל ואמר לי: ילד, אם אתה יכול לכדרר יותר מהר מהכדור הזה, אני מרשה לך לכדרר. מעכשיו אתה תמסור!
חבל ש-וילבקין, אובאסואן ודומיהם לא התאמנו אצל פוטרמן. מוטי ארואסטי, שלא היה לו רבע מהכישרון שלהם, הביא למכבי ת"א גביעי אירופה בעזרת תכונות שפחות נחשבות בעיני ספורסטארים: הגנה ומסירה. הוא היה גורם לשחקן שהוא שמר עליו להצטער על היום בו התחיל לשחק כדורסל, וכשהכדור הראשון אחרי ריבאונד היה מגיע אליו (תמיד), מוטי היה מעיף אותו במסירה בשתי ידיים מחוף אל חוף. בדרך כלל למיקי, הרשם במזכירות היה רושם כבר שתי נקודות.
קבוצה מכדררת משחקת בהליכה ומאפשרת ליריבה לרדת להגנה. אין סלים קלים ויש רק התקפות מסודרות. הבעיה שהכדררת דופקת גם את ההתקפה המסודרת. אדם אריאל, שקיבל טיפול מיוחד מההגנה אחרי מטווח המשחק הראשון, הגיע במשחק השלישי רק פעם אחת לשלשה חופשית מתרגיל המעלית.
ליד פליימייקר אמיתי ג'יילן אדמס שווה 25 נק' ב-22 דק' ולא 13 נק' ב-34:55 דק'.
ואיך אפשר בלי קצת בית"ר.
מיתוס 1: לבית"ר ירושלים יש "מאות אלפי אוהדים".
פעם מועדונים השתייכו פוליטית – מפא"יניק היה אוהד הפועל, חובש כיפה אוהד אליצור, רמת גנים היו אוהדי הפועל רמת גן או הכח. זה נגמר. חוץ מזה, מי נחשב לאוהד, אחד שפותח בבוקר מדור ספורט? מי שאבא לקח אותו במקרה למשחק כשהיה ילד? אולי אדם שקונה כרטיס אחד לפחות למשחק בעונה?
ארקדי גאידמק שרף מאות מיליונים בבית"ר ירושלים. כמה מתוך "מאות אלפי אוהדי בית"ר" הצביעו לו בבחירות לעירית ירושלים? פאצ'מוי ארקדי?
האמת: לבית"ר יש מאות אלפי אוהדים כמו ש"חצי מדינה" תומכת בממשלה, אבל כשחוזרים על שטות מספיק פעמים היא הופכת לעובדה.
בין יימצא רוכש לבית"ר ירושלים או לא, אני מאחל לעמותת אוהדי בית"ר ירושלים שיאספו מיליונים. רק כדאי שיבטיחו מראש שהכסף יממן את שכר השחקנים. כי הראשונים ששמים את ידם על הכסף בדרך כלל הם הבנקים ומס הכנסה.
מיתוס 2: "בית"ר ירושלים חייבת להישאר כי היא חשובה לליגה".
אותו טקסט מוכר שמענו בעבר על הפועל ת"א, בני יהודה, מכבי נתניה… והן ירדו לליגה לאומית, ועלו והכל בסדר.
האמת: מה שחשוב לליגה זה שישחקו בה הקבוצות המסודרות והיציבות פיננסית, כי שחקנים אפשר לקנות. ובכלל, למה חשוב לליגה שמועדון שפושט רגל שוב ושוב ונמכר לאנשים מוזרים שמפסידים במאבק אבוד מראש בגזענות, למה הקומבינה הזאת "חשובה לליגה"?
קבוצה שהניצחון היחיד שלה בחודשיים האחרונים הוא טכני על קבוצה ששיתפה בטעות שישה זרים, ממש לא חשובה לליגה.