הערה קטנה לפני שמתחילים: קבלתי פניות מקוראים שהתלוננו שהמגזין נגמר להם מהר, אז הפעם הארכתי, נבדוק וניראה. ונעבור לחדשות ועיקרן תחילה:
על הניסים
ביום ראשון נסעתי לראות יום קרב, רבע גמר גביע המדינה בין הפועל ת"א להפועל ירושלים, ונקלעתי לאירוע במעמד צד אחד.
אולי הניצחון של הפועל ת"א 93:95 על "ליונס" בלונדון שהושג לאחר חזרה מפיגור של 14 נקודות ברבע הרביעי, גרם להם להאמין שנס יקרה גם נגד ירושלים.
זו הייתה אשליה שהיטיב לסכם דני פרנקו: לא היינו מנצחים גם אם המשחק היה נמשך שבועיים.
ניסים קורים פעם כן ופעם לא, לא פעמיים בשבוע.
משחקים על כל הקופה
הפועל ת"א לקחה החלטה לא פשוטה כשצירפה את אונואקו במקום כריס הורטון, שעשה בשלושת המשחקים בהם שיחק 13.3 נק' ו-5 ריב' והשתלב מצוין.
עם הורטון הפועל ת"א הייתה מגיעה אולי לפיינל פור או לגמר, אבל בשביל לזכות באליפות אחרי 53 שנים הם היו חייבים להעמיד סנטר רציני מתחת לסל.
לאונואקו, ה-MVP של העונה שעברה, יש יכולת מוכחת. השאלה, האם הפועל ת"א תצליח לשלב אותו, והדברים אמורים בעיקר בכימיה שלו עם ג'ייקובן בראון.
אונואקו יכול להיות ההבדל בין אליפות למקום שישי, כי כמו שהפועל ת"א נראתה מול ירושלים לא בטוח שהיא תעבור את נס ציונה והפועל חיפה, שלא לדבר על חולון.
קל יותר לשלב בקבוצה גארד שמחזיק בכדור ומקבל את ההחלטות, מאשר שחקן גבוה שתלוי בכדורים שימסרו לו. להפעיל שחקן גבוה זו עבודה קבוצתית ומיומנות שאין לרוב השחקנים מסיבה פשוטה, רובם לא שיחקו אף פעם עם סנטר דומיננטי.
בני הרצליה הגיעה לגמר הליגה וזכתה בגביע בזכות ההפעלה של אונואקו, ושום הגנה בישראל לא מצאה לזה פתרון. ביום ראשון ניכר היה ברבע הראשון שהפועל ת"א מבינה את העניין ומנסה לשחק על אונואקו בכל מצב, אבל הוא עדיין לא בכושר או לא היה מרוכז, החטיא ואיבד את רוב הכדורים שנמסרו לו.
בשלושת הרבעים הבאים פשוט התעלמו ממנו, והוא סיים 19 דקות על הפרקט עם שלוש זריקות לסל ורק פעם אחת הלך לקו. לא פלא שבדרך לחדר ההלבשה הוא שבר כיסא, אבל גם אם הוא שחקן "בעייתי" עדיף ללמוד מניסיונם של אחרים.
ארל ויליאמס היה לא נחמד אבל לקח 15 ריבאונדים והביא גביע אירופה.
עבודה של מאמן
ראיתי את הפועל ירושלים בתחילת העונה וביום ראשון, ולא האמנתי שמדובר באותה קבוצה. המאמן דז'יקיץ' לקח אסופת שחקנים שלא ברור מה הם עושים ביחד והיו מונהגים בידי סטיבי סמית הפרוע, וחיבר אותם לקבוצה מחויבת שמניעה כדור ומשחקת כדורסל אגרסיבי ויעיל.
כדורסל משחק פשוט, מי שמסבך אותו הם המאמנים. דז'יקיץ' משחק כדורסל פשוט וניראה שהוא גם מלמד כדורסל. זה חשוב כי הפועל ירושלים מחזיקה בשני נכסים חשובים לכדורסל הישראלי: הרכז נועם יעקב והסנטר הענק גלעד לוי (2.18 מ').
שני הצעירים היו בחמישיית אליפות אירופה לנוער, אבל במצבה של ירושלים קשה לתת לגלעד דקות משחק, ונועם יעקב שהראה ניצוצות כישרון, מושאל מ-וילרבאן בגלל פציעה של נועם דוברת.
רבים לא מבינים את חשיבות התקשורת בין מאמן לשחקנים במצבי לחץ ובכלל, והעובדה שדז'יקיץ' הסרבי מדבר אנגלית שוטפת, חשובה במיוחד
כי יש לו ארבעה אמריקנים על הפרקט.
מי שמתבכיין, מפסיד
מתחילת העונה הפועל ת"א משחקת יפה ורצה, וקבוצות כאלה לא אוהבות שמרביצים להן. מרגע שהפועל ת"א התחילה להתבכיין לשופטים במקום להחזיר לחמה, הם הפסידו.
חיים חזן, שאימן אותי בהפועל ת"א בשנים שהקבוצה הייתה עדיין אלופה, הסביר לי שבכדורסל "האלימות" משתלמת. שחקן שמבצע שש עבירות שורקים לו שלוש, ולשחקן שעושה עשר עבירות שורקים ארבע.
החשבון פשוט: אם לכל שחקן יש ארבע עבירות לתת, שמונה שחקנים שמשתמשים בשלושים עבירות "חכמות" מונעים סלים קלים וחוסכים 20-25 נקודות.
קבוצה שחותכים לה עשרים-פלוס נקודות לא יכולה לנצח.
דיפנס
הפועל ת"א בנויה סביב ג'ייקובן בראון. מצד אחד, הלוואי על כל קבוצה שחקן כזה, מצד שני מי שמשתק אותו מנטרל את הגוף מהמוח, ולכן המשחק הוכרע במאץ'-אפ בין אור קורנליוס לג'ייקובן בראון.
ספק אם דני פרנקו הקדיש בתדרוך מילה אחת לאור קורנליוס, מהשחקנים הפחות מוערכים בליגה. אבל אם קורנליוס הצליח לנטרל את ג'ייקובן בראון, הוא סגר את הפער בין הקבוצות.
קורנליוס הוא דוגמא לשחקן ישראלי שמבין שהסיכוי שלו להתחרות עם הזרים על דקות משחק הוא דרך ההגנה, כי מי שיודעים להעריך את המאמץ בהגנה הם המאמנים, והם שקובעים מי ישחק.
הגנה מתחילה בירידה מסודרת אחרי זריקה לסל. מאיבוד כדור קשה לרדת להגנה, לכן ירידה מסודרת מתחילה בזריקות לסל ממצבים טובים.
בכל זריקה לסל של ירושלים היו לה שני שחקנים מאחור, ואם הפועל ת"א הגיעה למרות הכל ליתרון מספרי, ירושלים השתמשו בעבירות חכמות כדי לעצור אותם.
עוד אלמנט חשוב בהגנה – רוב הקבוצות משתמשות בהתקפת פיק-אנד-רול, חסימה של גבוה לנמוך, כדי לאלץ את ההגנה לבצע חילוף שייתן למתקיפים יתרון של גבוה על נמוך ונמוך מול גבוה.
שחקנים לא מנסים לעבור בכוח דרך החסימה, לכן המאמנים מבצעים חילופים אוטומטיים שגורמים למיס-מאץ'. הפועל ירושלים הדגימה הגנה מושלמת – זאק הנקינס (2.11 מ') תקף את השחקן עם הכדור ועיכב אותו לשנייה עד שהשומר שלו חזר, כך מנע חילופים ומיס-מאצ'ים בהגנה.
במאבק בין הגנה להתקפה כמעט תמיד ההגנה מנצחת, כי בהגנה אין "יום חלש".
מה זה הפועל ת"א?
מעטים זוכרים שבארי ליבוביץ' עבר בשלהי הקריירה מהפועל ת"א להפועל חיפה. אחרי שחיפה הפסידה בשנייה אחרונה למכבי ת"א, אריק איינשטיין אמר: מה זה הפועל חיפה? זה הפועל ת"א רק בחיפה.
הפועל ת"א בכדורגל מנוהלת על הפנים ומצויה במרחק נקודה אחת בלבד מירידה לליגה לאומית. שני מאמנים כבר פוטרו, ההנהלה חייבת כסף לשחקנים (מיליון למאור בוזגלו) והאוהדים מתפללים שעסקת המכירה לקבוצה האמריקנית תצא כבר לפועל.
הפועל ת"א בכדורגל מזכירה את הפועל ת"א בכדורסל לפני 12 שנים. חובות, ניהול שערורייתי, קבוצה מפורקת, אוהדים כועסים.
האחים ניסנוב, כמו שאול אייזנברג בזמנו, הביאו את הפועל ת"א למצב שאי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם. או כמו שאמר אריק איינשטיין:
מי זה האחים ניסנוב? שאול אייזנברג רק בכדורגל.
חצי גמר בלאפה
משחקי חצי גמר וגמר גביע המדינה הם יום חג של איגוד הכדורסל. חגיגה על הפרקט, חגיגה ביציעים וחגיגה בקופות.
במשך ארבעים שנה כל המשחקים המכריעים התקיימו ביד אליהו, מגרשה הביתי של מכבי ת"א, כי לא היה אולם גדול נוסף. כשנפתחה הארנה בירושלים נפתחה גם אפשרות חדשה והוחלט על אפליה מתקנת, הועבר האירוע לכמה שנים לירושלים.
משחקי חצי הגמר היו אמורים להתקיים השנה בארנה, אבל החברה הכלכלית של עיריית ירושלים דרשה 370,000 ₪ עבור השכרת האולם, האיגוד הלך לחולון ואז מישהו בעירית ירושלים התעשת, הוריד את דמי ההשכרה והמשחק חזר לירושלים.
הבעיה שבינתיים הפועל ירושלים העפילה לחצי הגמר ותיהנה מיתרון ביתיות, והפועל חיפה שמתמודדת איתה צריכה להסיע 2,000 אוהדים לירושלים במקום לחולון.
האמת שלא מדובר ב-ויכוח על חוסר ספורטיביות אלא בכסף, כי באולם בחולון מוכרים 5000 כרטיסים ובארנה 10,000.
הגיע הזמן לעשות סדר. או שיקבעו מראש איפה יתקיימו משחקי חצאי הגמר וגמר הגביע בחמש השנים הבאות, או שקבוצה לא תוכל לארח את משחקי הגביע באולמה הביתי.
איגוד הכדורסל הוא מוסד ללא כוונת רווח, שישימו את הכסף בצד ויחזירו את הכדורסל לספורט.
סופשבוע האולסטאר בכל שבוע
מאז שהכניסו את קשת שלוש הנקודות משחק הכדורסל השתנה. מי שלא היה שחקן כדורסל מתפעל אולי מסל שלוש נקודות, אבל קלעים טובים היו זורקים וקולעים מהטווח הזה עוד לפני שנתנו להם בונוס של נקודה נוספת מחוץ לקשת.
ההיגיון בהוספת קשת שלוש נקודות ברור: הקהל והטלוויזיה אוהבים תוצאות גבוהות, השלשות פתחו אפשרויות נוספות למהפכים, הרייטינג עלה וזה מכניס הרבה כסף.
אילו היו לוקחים את הזריקות מחוץ לקשת קלעים ולא כל מי שנועל נעלי כדורסל, הכל בסדר. אבל הכדורסל הפך למטווח של שלשות והטבעות, ומה שביניהן כמעט נמחק.
סטף קרי וקליי תומפסון יכולים לזרוק כמה שהם רוצים, הבעיה שילדים שאף אחד מהם לא יהיה סטף קרי, מנסים לחקות אותו ומבזבזים שעות ביידוי שלשות ממרחק. התוצאה: דור של שחקנים שלא יודעים לנוע, למסור, לשחק הגנה, ובסופו של דבר גם לא הופכים לקלעים גדולים.
יש שחקנים "נכים" שכל מה שהם יודעים לעשות זה לעמוד בפינת המגרש, לחכות שהשומר יעזוב אותם כדי לעזור בהגנה, וליידות שלשות. צידה השני של המטבע הן ההטבעות. מטווח שלשות פותח את ההגנה ומשאיר מתחת לסל אתלטים בגובה 2.05 עד 2.15 מ', שמפרקים את הטבעות.
נשגב מבינתי מה מרגש בדאנק שלא דורש כישרון רק גובה וניתור, ששווה רק שתי נקודות. רוב המטביעים לא מסוגלים לעשות סל ממרחק שני מטר, אבל הם נכנסים למקבץ ה-היילייטס השבועי וזה מה שחשוב.
מאז ש-ווייד בולדווין חזר מפציעה, הוא זרק 13 שלשות ולא פגע אפילו באחת. אתמול מול אלבה ברלין הוא חזר לזריקות מחצי מרחק אותן הוא קולע ב-61 אחוזי הצלחה, קיבל את הביטחון ואז גם השלשות נכנסו.
כשבולדווין עובר שחקן הוא לא ממשיך לעימות עם החוסמים הענקיים מתחת לסל אלא עוצר לג'מפר פנוי משלושה-ארבעה מטר פנוי לגמרי על שתי רגליים.
כדורסל זה לא תחרות שלשות והטבעות, אלא המרחב שביניהן.
מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו
מה משותף למוטי ברשצקי ולדריק ויליאמס? כלום, חוץ מדבר אחד: ברשצקי שגדל בהפועל ר"ג, הבקיע את שער הניצחון של מכבי פ"ת נגד הפועל ר"ג, ודריק ויליאמס ששיחק בעונה שעברה במכבי ת"א, קלע את סל הניצחון של פנאתיניקוס ביום שישי שעבר באתונה.
למכבי ת"א יש היסטוריה ארוכה של טעויות בהחתמה ובשחרור של שחקנים, אבל דריק ויליאמס הוא לא אחת מהן, למרות שמכבי ת"א חיפשו שחקן בעמדה שלו.
ויליאמס היה ונשאר אחד הפלופים הגדולים מאז שנבחר, השד יודע איך, במקום השני בדרפט 2011.
אל תתרשמו מהדאנקים ה"מפלצתיים". מדובר בחתול לא נמר.
גילוי נאות
לא ראיתי את גמר גביע הטוטו בין הפועל באר שבע למכבי נתניה, לכן אין לי דעה לגבי הטענות של באר שבע, שאיתן שמואלביץ' דפק אותם. אבל יש לי דעה על ההאשמות ששמואלביץ' היטה את השיפוט לטובת מכבי נתניה, שם שיחק לפני 35 שנים בקבוצת הילדים.
לא יתכן שקבוצות יפסלו שופטים, ויש פתרון פשוט. מאחר שאי אפשר לחקור בעברו ובקשריו של כל שופט, שיחתמו שופטי הכדורגל, כמו נושאי מישרה, על מסמך ניגוד עניינים, ויפסלו את עצמם מלשפוט במשחקים של קבוצות מסוימות.
למה להשאיר את הסמטוחה הזאת למשבץ השופטים?
אני נהנה מהכתיבה, משקיע במגזין הרבה זמן, מקבל תגובות מצוינות וברור שלא אגיע למאות האלפים שנהגו לקרוא אותי בידיעות אחרונות ו-Ynet, אבל חבל שהמגזין החינמי מגיע לפחות מ-1000 קוראים.
אשמח לקבל הפניות.
שבת שלום
אריה מליניאק