תענוג היה לראות את נבחרת ספרד ביורו, ולא רק בגלל שהיא ניצחה וזכתה בתואר. ספרד שיחקה כדורגל אחר ולא צריך לעבור קורס מאמנים-פרו בשביל להרגיש שהשינוי התחיל במאמן.
מאמן זה לכישלונות
שימו לב לדבר מעניין, מתי נזכרים במאמנים? כשיש בעיות, כשמשחקים כדורגל רע, כשמפסידים. תשאלו את החברים שלכם אם הם יודעים איך קוראים למאמן של נבחרת ספרד. מעטים יודעים.
נבחרת אנגליה שיחקה כדורגל משעמם, אבל אי אפשר להאשים את סאות'גייט בכישלון, כי מאמן נמדד גם בתוצאות, ולהגיע לגמר היורו זה הישג מצוין. נבחרת צרפת כנ"ל. סאות'גייט ודידיה דשאן לקחו את נבחרות אנגליה וצרפת עמוסות בסופרסטארים, וחיברו אותם לנבחרות בינוניות. כנראה שגם המאמן עצמו הגיע לאותה מסקנה ופרש, אבל בואו נתמקד בחיובי.
מאמן הוא מורה
לואיס דה לה פואנטה לא אימן קבוצה גדולה, אבל עשר שנים אימן את הנבחרות הצעירות של ספרד ולימד כדורגל. זוהי בעיניי המשימה הראשונה בחשיבותה של מאמן, ללמוד וללמד. ספרד הייתה בכמה דרגות יותר מאומנת מרוב הנבחרות. לא היו לה כוכבים ברמה של קיליאן אמבפה או הארי קיין, אבל היא שיחקה כדורגל יצירתי וניצחה. בטורניר הבא ידברו כנראה על לאמין ימאל, ניקו ויליאמס ודני אולמו, זו גם עבודה של לואיס דה לה פואנטה.
מינוי מאמן נבחרת הנוער, אמירה!
הכי קל ליו"ר ההתאחדות לשלם הרבה כסף למאמן בעל שם, ולהטיל את האחריות על המאמן. למשל, לוצ'יאנו ספאלטי הוא שם גדול אבל נכשל עם נבחרת איטליה. מי שממנה מאמן נבחרת צעירה למאמן הבוגרת, לוקח את האחריות על עצמו, כי קיים חשש ששחקנים ותיקים לא יכבדו אותו.
במקרה של נבחרת ספרד 2024 רוב השחקנים עברו בנבחרות הצעירות, מכירים את דה לה פואנטה ופילוסופיית הכדורגל שלו, וזה חשוב במיוחד בנבחרת שם מתרכזים שחקנים מקבוצות שונות לתקופת הכנות קצרה.
הארכה
תודה לנבחרת ספרד שהצילה את היורו משממון, ואת שחקני נבחרות אנגליה וספרד מסיוט ההארכה. בעשר הדקות האחרונות השחקנים, מהשורה הראשונה בעולם, זחלו על הגחון.
לשחק 120 דקות זו משימה בלתי אפשרית, התעללות בשחקנים. פנדלים אחרי 90 דקות זה רעיון מעניין והוגן, אבל השבוע שמעתי רעיון עוד יותר מדליק – שיבעטו את הפנדלים לפני תחילת המשחק. וזה הולך ככה: בועטים את הפנדלים לפני המשחק, משחקים 90 דקות בידיעה מי הקבוצה שתנצח אם המשחק יסתיים בשוויון, ועכשיו ניראה מי יבזבז זמן במהלך המשחק, כששתי הקבוצות יודעות שנגמרו הניסים הנפלאות וההארכות. אגלה לכם סוד, מאמנים מעדיפים להגיע לפנדלים ולא לקחת סיכונים בהארכה,
כי בפנדלים האחריות היא 100 אחוז על השחקנים ואפס על המאמנים.
ימין קיצוני
הימין הקיצוני מתחזק באירופה ורבים מודאגים. גלי ההגירה מאפריקה ומדינות ערב מפחידים את הצרפתים, הבלגים, השבדים והגרמנים, הערים הגדולות נכבשות בידי מוסלמים והמקומיים מבוהלים ודורשים עצור את ההגירה ו/או לגרש את הזרים.
אבל למטבע יש גם צד שני, כשמגיע היורו או המונדיאל או האולימפיאדה, בולטים לעין שחקנים ממוצא אפריקאי בנבחרת גרמניה ובכלל. תארו לעצמכם איך נבחרת צרפת הייתה נראית בלי אמבפה, ספרד בלי ניקו ויליאמס, בלגיה בלי לוקאקו, או נבחרת צרפת בכדורסל בלי יבוסלה, לאסור, באטום, ורודי גובר.
האם גם אותם רוצה הימין הקיצוני לשלוח בחזרה לארצות המוצא שלהם? אולי אחרי האולימפיאדה.
בבורסת השחקנים
מחירם של לא מעט שחקנים יעלה או יירד בעקבות היורו. מדברים על עליית ערך של ניקו ויליאמס ל-58 מיליון יורו (או שלא הבנתי וזה רק סעיף היציאה שלו מהחוזה).
קיליאן אמבפה חתם בריאל מדריד לפני היורו. ברור שאחרי הטורניר "ערכו" ירד, אבל ריאל לא מצטערת על ההחתמה ולא תבקש לעדכן את החוזה לחמש שנים.
עופר בונה מותג
כשאיש עסקים רוכש קבוצה מצפים ממנו שישים כסף ולא יפריע, אבל בספורט ההבדל בין הצלחה לכישלון הוא כדור שפוגע בקורה או בטבעת ונכנס או יוצא החוצה. כשיש בעיות דורשים מבעל הבית שישים עוד כסף ויחליף את השוער, הבלם… וליתר ביטחון גם יפטר את המאמן.
אני לא מכיר בעל קבוצה בכדורגל או בכדורסל שעשה כסף בספורט בישראל וגם בעולם. רובם, אם לא מצאו פראייר שיממן את הכישלונות שלהם, ישאירו אחריהם חובות.
מצד שני, הפועל ת"א בכדורגל למרות שירדה ליגה ומנוהלת רע, עדיין נחשבת ל"מועדון גדול" ששחקנים ומאמנים עמדו בתור לעבוד אצלו, כי 7500 אוהדים כבר קנו מנוי למשחקים נגד עירוני ראשון לציון, הרצליה והפועל רמת גן.
במשך שנים שלטה בכדורסל ללא עוררין מכבי ת"א. הופעתו של עופר ינאי בהפועל ת"א שינתה את המפה. נכון שהוא מוכיח במעשים שהוא מוכן להשקיע מיליונים, אבל לא הכל כסף. למשל, מה שמרשים אותי במיוחד באקזיט של WIZZ זה לא ה-23 מיליארד דולר שהם יפקידו בבנק, אלא שארבעת הבעלים מתעקשים שמרכז הפיתוח יישאר בישראל גם בעתיד.
בזמן שמכבי ת"א מתכווצת ולבעלים כבר אין כסף לשפוך על שחקנים כמו בעבר, מתברר הפרופיל האמיתי של הניהול. מכבי ת"א הייתה מנצחת כמעט בכל התמודדות על החתמת שחקן ישראלי, פשוט כי הייתה היחידה שיכלה להציע לשחקן השתתפות ביורוליג שהייתה סגורה לקבוצות ישראליות, ובכסף קטן מכבי הייתה מכפילה את שכרם.
זה נחמד כשמכפילים 150,000ל-300,000 יורו, לסורקין הקפיצו ל-850,000 יורו כדי להבטיח שלא יתפתה להצעות של הפועל בחמש השנים הבאות. הפרחים לינאי.
לגבי שחקנים זרים, הם היו מוכנים לשחק בקבוצה "גדולה" כמו מכבי ת"א, למרות שכבר עשר שנים הם לא הגיעו לפיינל פור. שנאמר טוב שם טוב משמן טוב. למה ווייד בולדווין ולורנזו בראון העדיפו לחתום בתחילת העונה שעברה במכבי ת"א על פני הקבוצות הגדולות ביבשת בסכומים נמוכים?
פטריק בברלי הוא סיפור שונה, ולא בגלל שהוא ישחק ביורוקאפ בשכר שמעטים מקבלים ביורוליג (למעלה מ-2 מיליון יורו), אלא שהוא שחקן קבוצתי ששלוש פעמים היה בחמישיית ההגנה של ה-NBA. הוא עושה נקודות, ריבאונדים ואסיסטים, שחקן רב גוני בעמדות 1 ו-2, אבל כבר בן 36. הוא ייקח מאחרים דקות משחק ,אבל אני מאמין שנועם יעקב ובר טימור יקבלו את הדקות שלהם. זה המבחן של דדאס וזה עדיף על המצב בעונה שעברה כשהפועל שיחקה בלי פליימייקר טבעי בכלל וכמעט עפה בחצי הגמר מול קריית אתא.
כולם מתפעלים מהסכומים שעופר ינאי מוכן להוציא כדי להחתים שחקנים, בצדק, אבל בספורט זו לא תחרות בה למי שיש יותר כסף מנצח. מתן אדלסון שופך סכומים כאלה. זכייה באליפות ישראל אחת היא חשובה, אבל לא תשנה את מאזן הכוחות כי כסף לא בונה קבוצה.
מכבי נהנתה גם מפור כספי על כל מי שניסה להתמודד מולה, ומשורה של אירועים (גביע אירופה, נס בדלונה, ז'לגיריס ועוד) שהפכו אותה למותג, ואת המנוי לסמל סטטוס.
היו שטענו שדייוויד פדרמן קנה את "עלית" כדי להעביר למכבי ת"א חלק גדול מתקציב הפרסום שלה. זה קצת מוגזם אבל "עלית" היא חברה ציבורית, ומכבי ת"א שנהנתה מהזרמת הכספים לא עשתה עם המותג הרבה (חוץ מקמפיין של מיקי ברקוביץ' "אל תיתפס בלי מסטיק עלית"). אבל עד היום יש ספונסרים שמעדיפים להשקיע מיליון שקלים כספונסר מספר 20 במכבי, מאשר לקבל בעלות מלאה על קבוצה אחרת באותו סכום.
להפועל לא יהיו בעשור הקרוב זכיות בגביע אירופה שיהפכו אותה ל"קבוצה של המדינה", ואל תשכחו שחשיפה היא שם המשחק והבעלים של ערוץ הספורט הם הבעלים של מכבי ת"א.
אני לא מציע לוותר על עלייה מהיורוקאפ ליורוליג או לקחת אליפויות וגביעים בישראל כמטרה. כל אלה מטרות ראויות פלוס פלוס, אבל עופר ינאי שמכוון רחוק צריך להביט על התמונה הרחבה ולהציב במקום גבוה בניית מותג.
לבנות מותג זה מקצוע, שמתחיל מערכים ועד לפרטים הקטנים בתוך ומחוץ לאולם, בהתנהגות של הקהל, ובחשיפה שהמועדון מקבל בתקשורת. ההחתמה של פטריק בברלי, שחקן קבוצתי, כוכב הגנה, היא עוד נדבך שיוצר למועדון תדמית.
כסף בלבד לא בונה מועדון, מותג כן.
בשבוע שעבר כתבתי שמ-1984 עד 2024 עברו 30 שנה. צביקה שרף ועוד עשרים ומשהו קוראים העירו לי שמ-1984 עד 2024 חלפו 40 שנה. טיעונים לעונש: בשיעורי מתמטיקה שיחקתי כדורסל. מצד אחד, הזמן עובר מהר כשנהנים. מצד שני, קשה לכתוב בלי עורך, לכן נעניתי בשמחה להצעתו של ידידי והעורך שלי לשעבר.
Ladies and gentlemen, please welcome the new editor of Maliniak weeekly Magazine
Mr. Avi Meller
גיטע שאבעס