קצת כדורגל לפתיחה
עוד כתם בפרצופה המושחת של פיפ"א – ערב הסעודית נבחרה לארח את מונדיאל 2034. מי שחשב שהבחירה של ספ בלאטר בקטאר כמארחת מונדיאל 2022 הייתה שיא השחיתות הספורטיבית, גילה השבוע שלבלאטר יש עוד מה ללמוד מנשיא פיפ"א הנוכחי ג'אני אינפנטינו.
פיפ"א נתנה רק 25 ימים להציג מועמדויות לאירוח המונדיאל ב-2034, וערב הסעודית, כמה מפתיע, אימפריה של זכויות אדם, הייתה היחידה שהגישה הצעה.
בעוד עשר שנים, כך אני מקווה, יהיו כבר יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסעודיה ונוכל לנסוע למונדיאל בקו הרכבת החיג'אזית מעיר הקודש עפולה לעיר הקדוש מדינה, אבל דיה לשמחה בשעתה.
גם אם נשים בצד את עניין זכויות האדם בערב הסעודית, ואת אלפי הפועלים שישלמו בחייהם בהקמת 11 אצטדיונים, מה שחשוב לפיפ"א הם טונות של כסף שיזרמו לקופתה בשנים הבאות. בינתיים הסעודים בונים את המוניטין שלהם בכדורגל, כריסטיאנו רונאלדו, כרים בנזמה וניימאר משחקים בליגה הסעודית, ומושכים את תשומת הלב העולמית. הניצחון על ארגנטינה בפתיחת מונדיאל קטאר, חשף נבחרת כדורגל סעודית שלא הכרנו. הם לא פראיירים.
ומי מבטיח שהחות'ים, שכבר פגעו לפני 5 שנים במתקני הנפט של סעודיה, לא יירו לכיוון אחד האצטדיונים?
הדרבי התל אביבי בכדורסל שהתקיים ביום ראשון ניראה עכשיו כמו סיפור מהעבר הרחוק, כי בששת הימים שחלפו מאז – משטר אסד בסוריה קרס, צה"ל השמיד את חיל האוויר וחיל הים הסורי, נתניהו החל להעיד בבית המשפט ואיתמר בן גביר שוב עלה על המדרכה ונסע בניגוד לכיוון התנועה, ואני עדיין עסוק בשטויות הספורט שלי.
ולמה אני תקוע בדרבי? כי משחקי מכבי והפועל באירופה הוכיחו ששום דבר לא מקרי והנה כמה תובנות
אחוזי קליעה
אסור לבנות את משחק ההתקפה על 100 אחוזי קליעה מחוץ לקשת, ואסור גם לבנות את ההגנה על יריב שמחטיא שלשות ממצבים פנויים. בסוף המספרים מתיישרים ומה שעולה גם יורד. מכבי ת"א הובילה שוב ב-15 הפרש ובפעם השישית העונה איבדה אותו 98:93. תוצאת מחצית הפועל ת"א מול הוולבס ביורוקאפ 58:56, 104:100 בסיום. מה עם קצת הגנה?
מי שסופג 100 נקודות בכל משחק כאילו יצא למלחמה בלי חיל אוויר, והדרבי שוב לימד אותנו שבמזרח התיכון לא משחקים הגנה. לא מכבי ולא הפועל. אוהדים אוהבים לראות כמה שיותר סלים, הבעיה שזה גורם להם לחשוב בטעות שכדורסל זה תחרות חיובים והגנה זה למאמנים.
בלי הגנה לא מגיעים למצבי קליעה נוחים בהתקפה.
ירידה להגנה
מניעת סל שווה בדיוק אותן שתיים או שלוש נקודות כמו קליעת סל, והגנה מתחילה בירידה להגנה שמאלצת את היריב לעבוד קשה בשביל לקלוע סל. ירידה מהירה להגנה וניצול נכון של עבירות, יכולים לעצור את היריב על אפס נקודות במשך דקות ארוכות ולייצר ריצות של 10 או 15 נקודות רצופות שהופכות משחק שקול לגארבג' טיים.
מה נדרש בשביל להספיק לרדת להגנה? מודעות + ספרינט של 10 מטר. זה הכל. אפשר גם לשחק כדורסל בהליכה, אבל כמה נקודות יכולה קבוצה לקלוע בזחילה? לא יותר מ-65-70 נקודות.
עם 70 נקודות קשה לנצח משחק.
הגאון מוילנה
הפער הכי גדול בין מכבי להפועל בדרבי היה בעמדת המאמן. עודד קטש יזם מהלכים שהביאו למכבי נקודות, למשל, דאבל-טים על הכדור בהנד-אוף של הפועל. אני משתמש במושגים מקצועיים למרות שאני לא אוהב את זה, כי כדורסל זה לא הנדסת טילים.
לפני 40 שנים היה לי ויכוח עם יואש אלרואי, מנהל מחלקת הספורט של הערוץ הראשון, האם לפרשן בשפה פשוטה ומובנת לכל או לדבר בשפה ובמושגים מקצועיים מעל לראשי הצופים בשידור. מאחר שהייתי מאמן נבחרת ישראל לא היה לי צורך לסבך את הצופים עם מונחים מקצועיים כי לא הרגשתי צורך להוכיח כלום.
בסוף הגענו לפשרה שאוכל להרים את הרף המקצועי בהדרגה אבל בשפה מובנת ולא אהפוך משדר כדורסל לקליניקה למאמנים. אז היום כבר לא אומרים חצי פינה אלא גארד, ומי שיוצא אחרי שידור מבולבל מהמושגים המקצועיים יכול להירגע, הנד-אוף זה בסל הכל שמיניות שהיינו משחקים אצל יהושע רוזין.
איטודיס לא עשה בדרבי כלום חוץ מלהחליף שחקנים ומביני דבר טוענים שהרוטציה שלו קצרה מדי. בתרגום לעברית, יש להפועל ת"א פוטנציאל גדול שעדיין לא מנוצל על הספסל.
את שידור המשחק של הפועל ב-וילנה לא ראיתי כי הגשתי באותו זמן את תוכנית הספורט ב-FM103 יחד עם קופמן ואלי סהר, אבל עדיין ניראה שלהפועל לא חסרים שחקנים אלא הגנה. ניראה כאילו מישהו נתן לשחקני הפועל פטור משמירות.
נאמנים עליי דבריו של מאמן הפועל דימיטרי איטודיס: לא ידענו מה לעשות בהתקפה. אם איטודיס לא הספיק להטמיע תרגילים חדשים בזמן קצר זה מובן, אבל מסיבה זו בדיוק השאירו את המאמן הקודם סטפנוס דדאס כעוזרו, שהקבוצה לא תיפול במהלך העברת המקל.
תארו לעצמכם כמה נקודות הפועל היו קולעים, אם היו יודעים מה לעשות בהתקפה, 200?
ארבעה רבעים
מאז שחילקו את המשחק לארבעה רבעים קורה דבר מוזר, במקום משחק שנמשך 40 דקות יש ארבעה משחקים של עשר דקות, וכל אחד מהם עומד בפני עצמו.
מה קורה בהפסקות בין הרבע הראשון לשני ובין הרבע השלישי לרביעי? איך זה שלפעמים קבוצה חוזרת מההפסקה הקצרה כמו אחרי כביסה וגיהוץ והמשחק מתהפך? אל תקנו את החרטה שהמאמן שטף אותם בחדר ההלבשה.
מאמנים באמת צועקים בחדר ההלבשה, לפעמים זה עובד ולפעמים אקדח שירה בצרורות במערכה הראשונה
פשוט נתקע עם מעצור ברבע הרביעי.
הטריפו אותו, הוא טרף אותם.
אוהדי הפועל ת"א הטריפו את ג'יילן הורד לפני הדרבי. אפשר היה לראות את זה בתגובה המוטרפת שלו לעבר היציע אחרי כל סל שקלע. גם אם הרגיז את אוהדי הפועל שהורד עבר למכבי, הדבר האחרון שכדאי להם לעשות זה להטריף את השחקן הטוב במכבי ת"א ולהוסיף לו מוטיבציה.
מצד שני, נכונות גם הטענות של אנשי הפועל נגד השופטים, שכאשר זה נוגע להם הם דופקים עבירות טכניות לשחקנים על כל מחאה קטנה או מחיאת כף, ולא הזהירו את השחקן להפסיק את הפרובוקציות כלפי הקהל.
חבר, שחרר!
מי שעוקב אחר המגזין יודע שאני אלרגי לשחקנים, חלקם מצוינים כמו סקוטי וילבקין או וויל סולומון, שמבזבזים זמן בכדרור בין הרגליים. על הכישרון של ים מדר אין ויכוח, 28 נקודות פלוס 7 אסיסטים נגד הוולבס, אבל פליימייקר נמדד גם במשחק הקבוצתי.
אי אפשר לבוא בטענות לשחקן שהגיע לקבוצה רק לפני שלושה שבועות, במיוחד כי ים מדר אמנם גדל בהפועל ת"א, אבל הקבוצה שהוא חזר אליה לא דומה להפועל שמדר עזב. לעצם העניין, יש סביבו שחקנים מצוינים שמרכיבים קבוצה שקטנה מסך חלקיה, והוא מחזיק בכדור. חבר, שחרר!
אולי שווה לתת לג'ו רגלנד להוביל כדור ולהזיז את מדר לעמדה 2?
איבודים
איבודי כדור הם חלק בלתי נמנע מהמשחק, השאלה באילו מצבים אתה מאבד את הכדור. מכבי איבדו כדורים במסירות פנימה, זה נתן להם זמן לרדת להגנה. הפועל איבדו כדורים במסירות רוחב וספגו סלים תוך שתי שניות כי לא היה מי שיירד להגנה.
באנגלית קוראים לזה floor balance. שמירת איזון כשאתה זורק לסל, שיהיה מי שיירד להגנה ומי שיילך לריבאונד התקפה. אין מצב ששחקן חודר לסל ואין מי שיהיה במצב של ירידה להגנה.
מאמן צריך לקבוע אסטרטגיה – כמה שחקנים יירדו להגנה וכמה ילכו לריבאונד התקפה. אין תשובה נכונה, אפשר לשלוח אפילו ארבעה שחקנים לכדור החוזר, זה בסדר, אבל כולם עובדים בתיאום ומבטיחים גם ירידה מסודרת להגנה.
אנחנו כבר בשוק
תגובת אנשי הפועל ת"א לאחר ההפסד בדרבי לא הפתיעה. במקום לנתח ולנסות להבין האם הם בדרך הנכונה, הם ממשיכים באותה דרך שלא עובדת – לקנות עוד שחקנים ולהדביק עוד טלאים על הרכב שלא מתחבר. אנחנו כבר בשוק, הם אומרים מיד לאחר המשחק, עוד הלילה ממשיכים לחפש שחקנים.
זה מה שחסר להפועל ת"א, עוד שחקנים?
לכולם חסרים שחקנים
גם ברק בכר מחפש עוד חלוץ, ועודד קטש צריך עוד שני שחקנים, ולכולם חסרים שחקנים וחייבים חיזוק. מה לגבי ניצול יותר טוב של ההרכב הקיים? איך אפשר לדרוש עוד שחקנים אחרי משחק בו ג'ייק כהן ורפי מנקו לא שיחקו אפילו דקה? ואז מעלים מהספסל בלית ברירה את וויל ריימן, ופתאום מתגלה סופר ריבאונדר עם 14 כדורים חוזרים למשחק.
הדרישה להביא עוד שחקנים מורידה בעצם את האחריות מהמאמן להנהלה. השאלה שצריכה להישאל היא: האם אתה מנצל כבר את מה שיש, לפני שאתה דורש עוד שחקנים?
בסוף מפטרים את המאמן ומביאים את החיזוק למאמן שמחליף אותו.
חוכמת הבדיעבד
באתר בליצר ריפורט העריכו שבן שרף ייבחר בבחירה ה-29 בדרפט 2025. מה שיותר מעניין, האתר בדק על פי מספרים מוכחים עד כמה הצדיקו השחקנים שנבחרו בדרפט 2020 את הבחירות שלהם.
דני אבדיה נבחר בדרפט 2020 בבחירה מספר 9. לפי בדיקת בליצר ריפורט מקומו, אילו אותו דרפט היה נערך היום, הוא מספר 7. אנתוני אדוארדס שנבחר בבחירה ראשונה ב-2020, היה, בבדיקה לאחור, נבחר ראשון גם כיום. טייריס הליברטון שנבחר בבחירה ה-12 שווה לאור בדיקת התוצאות שהשיג במקום השני.
בדיקה לאחור היא מעניינת אבל לפעמים זו בדיקה פתולוגית שמסבירה למה האיש מת. עם כל הכבוד, אותי יותר מעניין איך בוחרים שחקן מצליח ולא למה הוא מת.
סיפור מרתק שקרה לי בחדר העיתונות במדיסון סקוור גרדן בשנות ה-80, לטובת אלה שהצטרפו לאחרונה (תודה לעשרות שהצטרפו השבוע). ריצ'י סטיינלאוף, איש מוזר שגר בשדרה השנייה פינת רחוב 23 במנהטן, נהג להקליט משחקי קולג' על גבי מאות קלטות, ולנתח מהלך אחר מהלך כדי לעקוב אחר מועמדים פוטנציאליים לדרפט.
בחדר העיתונות בגרדן הוא בא להציע את מרכולתו לניקס, אחרי שהראה להם תחזיות שהוא פרסם בעבר לפני הדרפט והתבררו בבדיקה לאחר כמה שנים כהרבה יותר נכונות מהבחירות שהקבוצות בחרו בפועל.
בחירת דרפט היא נכס ששווה לקבוצה הרבה כסף. גם לדני אבדיה.
מאחר שרבים הצטרפו לאחרונה, אשמח לקבל משוב על המגזין, הצעות, הארות, רעיונות.
בקרוב אולי אתחיל להקליט פודקסט. באתר אול-אין מחפשים נותן חסות.
ליבי לחטופים ולקרוביהם, בקרוב בבית אמן!
שבת שלום
אריה מליניאק