מגזין 46 עוסק בפיגוע האולטראס באדום, במגמת ההתרחבות של ה-NBA, וגם: מכבי ר"ג חוזרת לצמרת ופשיטת הרגל של ברסה, 

קצת מכבי ר"ג, לשם שינוי

בדרך כלל אני מקדיש הרבה מילים למכבי והפועל ת"א. נגיע אליהן בהמשך, אבל אשמח לפתוח במכבי ר"ג . תענוג לראות  קבוצה שמנוהלת טוב, מאומנת טוב ומשחקת טוב. למכבי ר"ג יש קהל קטן, תמיד הייתה לה מחלקת נוער מצוינת (ליאור אליהו, דורון ג'מצ'י, מאיר קמינסקי, שמוליק זיסמן, אורי בן ארי, אמיר בינו, ניר רכליס, ליאור ליובין…), ומסורת של קידום מאמנים צעירים מצוינים – אפי בירנבוים, מולי קצורין.

למכבי ר"ג יש מסורת של עשרות שנים. כרמת גני אני זוכר משחק ענק במגרש הפתוח בעמק ליד בית הכנסת וקולנוע אורדע. ליל שבת, מגרש בלטות, כמה מאות אוהדים מרעישים עולמות, וחיימון שטרקמן קולע 38 נקודות במשחק בתקופה בה אין עדיין שלשות. מכבי ר"ג כמעט הדיחה את מכבי ת"א מהגביע, וכבר בסוף אותה עונה חיימון עבר למכבי ת"א.

במכבי ר"ג ידעו תמיד לבחור זרים מצוינים. ויטס, אוהד שגדל במחלקת הנוער עם עמיקם ריקלין, חוקי וחרגול, היה חופר בקלטות וידיאו ובעיתונים זרים, ונח קליגר היו"ר, שהיה גם הכרוז במשחקים, היה מנצל את הקשרים לחפש שחקני חיזוק זרים. כך הגיעו למכבי ר"ג קמיל דירקס הבלגי, לארי גורדון, לארי צ'יטהאם הפרפר, קני סימפסון, מילטון וגנר, בוב גריפין והרשימה ארוכה.

גם העונה יש למכבי ר"ג זרים מצוינים. כשבונים קבוצה צריך לשים את הכסף הגדול על השחקנים החשובים ואת שאר הכסף על היתר. קנדל מקולום הוא אחד משלושת הגארדים הטובים בליגה. אמין סטיבנס הוא אולי הגבוה היעיל ביותר ומתאים בול לקבוצה כמו מכבי ר"ג, ורועי הובר הוא סופר רכז ישראלי וליד מקולום יוצר את הקו האחורי מהטובים בליגה.

על התזמורת מנצח המאמן שמוליק ברנר, שעושה עבודה מצוינת בניהול המשחקים. מכבי ר"ג מנצלת את הפוטנציאל – וזה כמובן מבחן למאמן – לא נשברת וחוזרת מפיגורים דו ספרתיים. קבוצות ישראליות שמשחקות העונה במפעלים אירופיים עוברות עונה קשה, במיוחד מכבי ר"ג שחזרה לאירופה אחרי הרבה שנים ומשחקי הבית שלה נערכים בצ'כיה.

בינתיים העונה האירופית של מכבי ר"ג היא סופר מכובדת, ולזקנים שבינינו אזכיר גם קצת היסטוריה. משחק השיא של מכבי ר"ג באירופה היה לפני 50 שנה. ב-1975 שמוליק "סם הקוסם" יעקובסון הוביל אותה לניצחון על האימפריה האיטלקית סינודינה בולוניה 94:114.

אני זוכר אפילו את השאלה ששאלו אחרי המשחק את המאמן יעקובסון: "מה יהיה בגומלין?" והוא השיב: "אנחנו נתקוף גלים-גלים". מי שתקף בסוף הייתה סינודינה שניצחה ביותר מ-30 הפרש, אבל זה קרה אתמול גם למכבי ת"א נגד מילאנו.

ואל תתקנו אותי שלקבוצה קוראים עירוני ר"ג. אני יודע ומתעקש – מכבי ר"ג.

 

כבר אין אפילו חצי כוס מלאה

היו זמנים שמפגש בין מכבי ת"א למילאנו היה הקלאסיקו של הכדורסל האירופי. אבל הנה אמש שוב מכבי סופגת יותר מ-100 נקודות במשחק וחוטפת 33 הפרש. פיני גרשון לימד אותי שביוונית קוראים לזה "תרחה".

לעודד קטש נמאס כנראה שההנהלה מערבבת אותו, ולפני שעלה למטוס לבלגרד הוא הודיע שהוא לא רוצה שום שחקן ויסתפק בשקט ויציבות כדי להוציא יותר מהסגל שיש.

פעם הוא רוצה להחתים קלע שלשות, פעם רכז מחליף לבלאט, לפעמים גבוה. פעם מספרים לו שהשחקן לא רצה לשחק בישראל, פעם שהשחקן יקר. בסוף יש למכבי שחקן אחד שמוביל כדור, אחד שזורק שלשות, אחד ששומר (ועושה שלוש עבירות בשלוש דקות) ומאז שאבי אבן פוטר מתפקיד המנהל המקצועי – הבלגן חוגג.

אפשר לעשות יותר עם החומר שיש, אבל הדיבורים על מה שחסר מחלישים. קטש קרא לזה שפת גוף, ושפת הגוף של מכבי רפה. חלשה. עצובה.

לא שמילאנו היא קבוצה שמחה במיוחד, אבל סף השבירה של מכבי נמוך. מאמן יורוליג לא צריך ללמד את השחקנים שלו לכופף ברכיים בהגנה, ושם מתחילה בעיית ההגנה של מכבי, בבסיס.

ניסיתי להיות אופטימי, אבל הכוס ריקה. הבעיה היא כבר לא התקפה או הגנה אלא שעודד קטש איבד שליטה וממש סוכל על הקווים. השאלה היא כבר לא הפליי-אין ביורוליג אלא האליפות בישראל. כי בתזמון מקרי

כשמכבי הוכתה בבלגרד בידי מילאנו, ביד אליהו עבדו להפוך את ההיכל מצהוב לאדום.

 

הכתובת הייתה על הקיר

במסגרת מדורי אמרתי לכם, אני מבקש לחזור לשתי הודעות ששלחתי לעופר ינאי: בראשונה הזהרתי אותו לפני שרכש את הפועל ת"א בכדורסל, שהבעיה שלו לא תהיה מכבי ת"א אלא האולטראס של הפועל ת"א.

ההודעה השנייה נשלחה אחרי שעופר הורה לאוהדי הפועל לא להיכנס לדרייב-אין כשהמשטרה דרשה מהם להזדהות כדי לעצור את אותם חוליגנים שמאיימים עכשיו לפוצץ משחקים. אני חוזר על הסיפור הזה שוב ושוב כי הכתובת הייתה על הקיר, ובלגן כזה צריך לחסל כשהוא עדיין קטן.

התנגדות של אוהדי הפועל למעבר להיכל היא לגיטימית, כמו גם קצת בלגן במשחקים. אבל במשחק האחרון של הפועל ת"א בחדרה האולטראס עברו לאלימות פיזית והיכו בעלי תפקידים במועדון. זה קו אדום.

עופר ינאי מסתובב עם מאבטחים, שמעון אמסלם פוחד שאוהדים יתקפו אותו. שמעון אמסלם!! אבל יד אליהו לובש אדום לקראת המפגש הביתי מחר עם הפועל ירושלים, וההיכל נראה מדהים. אני מקווה שגם המשחק יהיה מדהים, אבל מספיק ש-100 פרחחים ייכנסו להיכל בשביל לפוצץ את המשחק.

לה פמיליה באדום?

 

קו הבושה

בשבוע שעבר התקיים הסופר-קאפ האיטלקי בסעודיה. מילאן ניצחה את אינטר 2:3. השבוע היה הסופר-קאפ הספרדי וגם הוא בסעודיה. לג'דה הגיעו ברצלונה, ריאל מדריד, מיורקה ואתלטיק בילבאו. ריאל  וברצלונה העפילו לגמר – והסיפור הוא הסעודים.

כסף לא קונה הכל, רק כמעט הכל. תהליך שהתחיל ברכישת ניוקאסל יונייטד מהפרמייר ליג בידי קרן ההשקעות של בית המלוכה הסעודי, נמשך בהחתמה של שמות גדולים כמו כריסטיאנו רונאלדו, ניימאר וקארים בנזמה, וזו רק ההקדמה לאירוח מונדיאל 2034.

העולם נהיה קטן, ומדינות ומועדונים ישנו חוקים בשביל לעשות עוד כסף. ברסה חתמה חוזה ללא כיסוי עם פאו ויקטור ודני אולמו, אבל לא הצליחה להציג בטחונות מתאימים להתאחדות הספרדית. אז הליגה מחקה את שני השחקנים מרשימת השחקנים, ואחד הכדורגלנים הטובים באירופה הפך לשחקן חופשי.

החיבור בין התאווה להישגים לבין אגו גדול מביא לפעמים אנשים לעשות שטויות. קורה שבעלי קבוצות מאמינים שעוד שחקן יביא אליפות, ועוד אליפות תביא כסף ותהילת עולם, וחוזר חלילה. שטויות.

דני אולמו, שחתום עד ,2030 היה יכול לעבור כמעט לכל קבוצה אבל רוצה להישאר בברסה. ומאחר שברצלונה הייתה חייבת להראות גם לאולמו וגם לאוהדים שהיא נלחמת בשביל השחקן עד הסוף, לקחו אותו למסע בסעודיה.

ביום רביעי בבוקר, כשהקבוצות מתחממות לחצי הגמר, הופ, המועצה העליונה לספורט בספרד נתנה אישור זמני לאולמו לשחק בגמר. בעברית קוראים לזה קומבינה.

האם המועצה הספרדית הייתה נותנת הקלות כאלה גם לסלטה ויגו?  

 

קצת סטייל

רוב קבוצות הליגה הספרדית לוחצות על מנהלת הליגה שלא תוותר. אבל מי שעדיין תומך במציאת פתרון לבעיות של ברצלונה הוא, לא תאמינו, פלורנטינו פרס – נשיא היריבה המושבעת ריאל מדריד, שטען שאסור להשאיר את ברצלונה לבדה. אנחנו שותפים, אמר פרס, לא יריבים.

השותפות האסטרטגית שפרס מדבר עליה היא הקמת הסופר ליג – ליגת אלופות מצומצמת לגדולות בלבד, שתכניס כסף ענק למספר מצומצם של קבוצות.

עד אז גם אם ברסה במצב כספי קשה, רבאק, אתם מועדון ששיחקו בו לאו מסי ויוהאן קרויף. קצת סטייל.

בסוף החודש ברסה תציע למכירה את הלוקר הישן של לאו מסי. נו באמת.

 

ועכשיו, עוד כותרות

& מכבי פתח תקווה החתימה בלם יהודי אמריקני. האמת היא שלא שמעתי על כדורגלנים יהודים גדולים באמריקה.  מצד שני, יש 13 מיליון יהודים בעולם, מה הבעיה לאמן אחד מהם להיות בלם?

& יוסי אבוקסיס קיבל את מכבי נתניה במקום האחרון בליגת העל, ובתשעת  המחזורים האחרונים השיג 6 ניצחונות. בעונה שעברה יוסי קיבל את הפועל ת"א במצב דומה, והפועל ת"א ירדה ללאומית. מה עשה את ההבדל?

& מכבי חיפה העבירה לגיא מלמד מסר, סוג של הבטחה, שהוא יקבל דקות משחק ויהיה בורג מרכזי בקבוצה. לעומר אצילי, כך לטענתו, ברק בכר לא היה מוכן לתת הבטחה שהוא יעלה בהרכב, ולכן אצילי העדיף את בית"ר ירושלים. קשקוש. אבל איך זה שהשחקן הכי מבוקש בישראל ומלך השערים של הליגה, צריכים לקבל הבטחה לדקות משחק?

& רוברטו קרלוס, המגן האגדי של נבחרת ברזיל וריאל מדריד, נפרד מאשתו. קורה במשפחות הכי טובות.  אבל למה קרלוס, שהרוויח במהלך הקריירה  160 מיליון יורו, עבר להתגורר במתחם האימונים של ריאל מדריד? לקרלוס יש אמנם  11 ילדים מ-7 נשים, אבל  עדיין –  זה אמיתי?

 

הערה קטנה: רבים כתבו לי שהם שולחים את המגזין לחברים. מצוין, אבל למה לטרוח? אשמח לצרף עוד קוראים, כי עסק אין פה, אבל מספיק לשלוח לי במסרון את הסלולרי והשם המלא של החברים ואצרף אותם בשמחה.

לבי לחטופים שעדיין במנהרות, ולמשפחות שאיבדו את יקיריהן. כך ניראה ניצחון מוחלט? מיצינו. די!

שבת שקטה לכולם.

אריה מליניאק

עורך אבי מלר