מגזין 52 מנתח את משחקי חצי וגמר הגביע, מוכן לחתוך יד אם עד היום קבוצות לא דרשו לשנות שיבוץ שופטים, מזנב לאריות היורוליג לראש לשועלים בישראל, וגם: לצנזר או לשדר?

 

מי פנוי בארנה

בגביע קובעת התוצאה ומכבי ת"א היא מחזיקת גביע המדינה 2024/5. אבל יש גם דרך להפסיד, והפועל ירושלים לא התקרבה אפילו לכדורסל שהציגה הפועל ת"א בחצי הגמר. למי שלא זוכר, ירושלים בקושי עברה את הרצליה בחצי הגמר, ובגמר נראתה אפילו גרוע יותר. 

כל קבוצה שעולה לשחק מול הפועל ירושלים יודעת שהמפתח הוא ג'ראד הרפר. מנעת ממנו את הכדור הראשון אחרי ריבאונד, עם פה ושם קצת אזורית לוחצת – תקעת להפועל ירושלים מקל בגלגלים. 

הדרך הנכונה לשחק נגד לחץ היא לתקוף את הסל ולהעניש את ההגנה. ירושלים שיחקה בהליכה, ובקצב כזה אי אפשר להישאר מול מכבי ובטח שלא לחזור מפיגור גדול. בשביל לרוץ קרינגטון וזוסמן היו צריכים לקבל את הכדור ולמסור להרפר במגרש הפתוח, שם אי אפשר לעצור אותו.

איך נוצר הפיגור? ראשית, צריך לומר ביושר (כפי שאומר ניר דבורי) שמכבי ת"א היא קבוצה הרבה הרבה יותר טובה. גם בהשוואה אישית אחד מול אחד, ואתמול – דווקא בנקודה שירושלים הוכיחה בדרך כלל את עצמה – במשחק הקבוצתי. מכבי פשוט פירקה את ירושלים עם שמירות כפולות על הרפר, קרינגטון וזוסמן. 

בלי גבוה משמעותי לירושלים מתחת לסל, ההגנה של מכבי נתנה לאור קורנליוס, גבי צ'צ'שווילי ונועם דוברת לזרוק חופשי מחוץ לקשת (4 מ-27 ל-3). כששחקן רואה שהוא עומד חופשי, הוא צריך לשאול את עצמו: למה אני פנוי? והתשובה לא נעימה.

לא מי שפנוי צריך לזרוק אלא מי שמסוגל לקלוע. במחצית הראשונה שתי הקבוצות לא פגעו מחוץ לקשת והמשחק היה שקול. כשהניצרה של מכבי השתחררה – הייתה רק קבוצה אחת במגרש.

רוקאס יוקובייטיס – במשחק שיא מאז שהגיע לישראל, ואולי בכל הקריירה – עשה הכל. סידר לעצמו ולאחרים מצבי קליעה פנויים,  לקח על עצמו את המשחק ועדיין לא זרק אפילו זריקה אחת מיותרת, וכשהכל הולך גם שלשה מעשרה מטרים נכנסת עם הלוח. הבחור קצת עף על עצמו. מותר לו.

יוקובייטיס מצוין, אבל הברומטר של מכבי הוא לוואי רנדולף. שקט, שקול, שיפר את הזריקה מכל טווח, שחקן קבוצתי. נפלא. 

אגב, שפטו בגמר עמית בלק, עופר מנהיים והראל קדרון, אבל מי זוכר?  

 

דו"ח רווח והסבר

בסוף כל משחק יש מנצחים ויש שמסבירים הסברים. שמעתם על מאמן מנצח שבא בטענות לשיפוט? זה תמיד המפסיד. 

לצערי מאז יום שני התקשורת עוסקת המון בשיפוט ומעט בכדורסל. ברכות לדימיטרי איטודיס, מאמן הפועל ת"א, שהצליח להסיט את השיחה מהפשלות והמחדלים שלו  לתלונות על השיפוט. בהפסד להפועל באר שבע שפטו שופטים אחרים, והפועל ת"א הפסידה. כנראה שהבעיה אינה בשיפוט.

איטודיס נכנס לאחר המשחק לחדר השופטים, וניסה להראות להם וידיאו שמוכיח לדעתו שהם טעו בשריקת צעדים. מה הטעם להראות את זה לשופטים לאחר המשחק? כאשר שופט חותם על טופס המשחק זה נגמר. אף אחד לא ישחק מחדש את המשחק ולא ישנה את התוצאה. 

בשפה העברית חסרה המילה א ח ר י ו ת. במדינה בה אף אחד, החל מראש הממשלה, השרים, אלופי צה"ל ועד יוסף מהעירייה, לא לקח עד היום אחריות לכלום כולל מחדל ה-7 באוקטובר – למה שאיטודיס ייקח אחריות להפסד בדרבי? 

מתי ראיתם מאמן מפסיד אומר: אני אחראי! טעיתי! אז תנו לי להגיד את זה במקומו:

מצטער חבר'ה, הפועל הגיעה לדרבי לא מוכנה.

 

קשקוש

אבל בשולי הדרבי התגלגל השבוע סיפור בתוך סיפור: משבץ השופטים, משה ביטון, חשף שיום לפני המשחק התקשר אליו עופר ינאי, הבעלים של הפועל, התלונן על שיבוץ השופטים, אמר שהמשחק מכור ואיים שהפועל לא תופיע למשחק. 

ינאי דרש לפסול את השופט הראשי, ספי שמש, כי הוא התעלם בדרבי הקודם מפרובוקציות של ג'יילן הורד. צודק, כתבתי על זה באותו שבוע. השופט השני, אדר פאר, היה פסול לטענת ינאי כי לפני עשר שנים העלה פוסט בפייסבוק בו כתב על האוהדים "הפועל עזה". לא בדקתי וזה גם לא רלוונטי. 

גם אם העובדות נכונות הן לא מהוות עילה לפסילת שופט, וינאי טועה כשהוא מאיים לא להופיע בשנה הבאה למשחקי הגביע אם איגוד הכדורסל ינהל אותם. הפועל ת"א באמת לא הופיעה לדרבי לפני שנתיים בדרייב-אין, אבל מה זה קשור לשופטים? לא רוצים, שלא יופיעו. 

ביטון טוען שדבר כזה עוד לא היה מעולם. היה, באבו-אבואה היה. לא פעם אחת אלא עשרות, אם לא מאות פעמים. קבוצות מחו על שיבוץ שופטים מסוימים למשחקים שלהן, ודרשו לפסול אותם לפני משחקים, בזמן המשחק ואחרי המשחק.  

אם ביטון לא שמע על זה אני מוריד לעצמי יד. שהוא יבחר איזו יד.

10 מסקנות מהדרבי 

  1. על כל טעות שעשו השופטים, היו שלוש טעויות של מאמן בניהול המשחק, וחמש טעויות של שחקנים שהחטיאו ליי-אפים כמו טירונים. 
  2. משחקים מוכרעים לפעמים בהחלטות שופטים במהלך המשחק, ועדיין כולם מתווכחים על המהלך האחרון. 
  3. ג'ונתן מוטלי הוא הגבוה הטוב בליגה, אבל איטודיס מצליח להוציא ממנו רק 50 אחוז, כי מוטלי מקבל את הכדור רחוק מהסל, חייב לכדרר, ואז שולחים אותו לזרוק עונשין שם הוא הצליח בפחות מ-50 אחוז. 
  4. עודד קטש, לעומת זאת, מוציא מרומן סורקין וג'יילן הורד 150 אחוז, כי סורקין נועל את השומר שלו לפניו, ומקבל מתמיר בלאט מסירות קשתיות 20 סנטימטר מהטבעת לדאנק.
  5. כלל מספר 1, במיוחד לשחקנים גבוהים: אחרי ריבאונד תמיד תשאיר את הידיים ישרות כלפי מעלה, כי מי שמוריד את הכדור מאבד את יתרון הגובה. מכבי חטפו לשחקני הפועל חמישה כדורים מהידיים אחרי שלקחו ריבאונד! האם מישהו בהפועל מתרגל את זה עם מוטלי וקאבוקלו? 
  6. מכבי לקחו את כל כדורי 50-50. שם מנצחים (או מפסידים) דרבי.   
  7. ים מדר היה גדול ותומר גינת מצוין. צריך ללמד קבוצה לחלק עבירות בין השחקנים ולא לתת לגינת להקריב ביום כזה חמש עבירות. 
  8. מכבי תהיה לעולם פייבוריטית עד שלא יוכח אחרת. עבור מי שלא מכיר את תיאוריית הבועות שלי, קבלו את זה שוב: אוהד הפועל ר"ג הסביר לי לפני עשרות שנים כמה מכבי ת"א מסוכנים: גם אם אתה מכניס את מכבי לשק, קושר וזורק לירקון, אל תלך הביתה אם עדיין יוצאות בועות. גם ב-10 הפרש ברבע הרביעי המשחק לא נגמר.
  9. אני לא מאמין שעדיין יש קבוצות בישראל שחוטפות דאנק בכל פיק אנד רול ממכבי ת"א. למה השומר של סורקין מתקיף את תמיר בלאט, שביום רע קולע שלשה אחת וביום טוב שלוש. שיזרוק.
  10. דרבי לוקחים בשיניים, לא באחוזי קליעה מחוץ לקשת. 

 

סיכום: איטודיס לא צריך עוזר מאמן שמדבר יוונית, אלא ישראלי שמכיר את השטיקים. וכל הכבוד לעופר ינאי על השחרור של פטריק בברלי.   

 

הגיון, מצרך נדיר

סוף-סוף יש בפיפ"א מישהו שמציע הצעה הגיונית. לא, עדיין לא ימדדו זמן נטו, אבל פיירלואיג'י קולינה, יו"ר ועדת השיפוט של פיפ"א, מציע שאחרי פנדל שנהדף על ידי השוער, המשחק יחודש בבעיטת חמש. 

הגיע הזמן לתת לשוער קרדיט מלא להצלחה שלו. הכיבושים מריבאונד ההדיפה עושים לשוער עוול. אם לפני הבעיטה סיכויי ההצלחה של הבועט להבקיע גדולים מסיכויי ההצלחה של השוער להדוף, הרי שאחרי ההדיפה סיכויי ההצלחה של השוער להספיק לקום על רגליו ולהגיע לכדור החוזר מול חלוץ שרץ כמה מטרים קדימה בקלילות, הם אפסיים.

שופטים צריכים להפסיק לבזבז שלוש דקות באזהרות לשחקנים שמתקוטטים על עמדה על קו ה-16. הכי צודק ופשוט שלא יהיה ריבאונד מהחטאה של פנדל. בעיטת חמש ושלום על איטליה. 

בראבו קולינה. 

 

מציאות מצונזרת

אחד הרקדנים במופע המחצית בסופרבול, החביא בבגדיו דגל פלסטין, פרץ איתו לכר הדשא,  נתפס בידי אנשי האבטחה אחרי מרדף של חצי דקה, והאירוע הועבר בשידור ישיר בצפיית שיא.

למיטב ידיעתי הוא הורחק לכל חייו ממשחקי פוטבול בליגת ה-NFL, מה שאומר ששופטים מטומטמים יש לא רק בישראל. מה איכפת לרקדן ממשחקי פוטבול?

מנהלת ליגת העל בכדורגל אוסרת שידור אירועי אלימות והפרות סדר במשחקים בארץ. מצד אחד, נכון שאני מאמץ כללים אמריקנים כשזה מתאים לי ומתעלם מהוראות של פיפ"א ואופ"א כשזה לא מתאים לי, אבל זה נכון גם לארז כלפון, יו"ר מנהלת ליגת העל בכדורגל.

לשמוע את השדר מספר שבמגרש פורצת מהומה ולראות באותו זמן צופים מפצחים גרעינים, זו צנזורה שלועגת לאינטליגנציה של צופי הטלוויזיה. נכון גם שצילומי תקריב (קלוז-אפ) של המתפרעים עושים להם שיימינג, אבל גם מעודדים אחרים להתפרע. 

לא כל צנזורה היא צפון קוריאה. אפשר להסתפק בצילום מרחוק.

 

16 חטופים כבר שוחררו, מחר עוד שלושה. לא לעצור, את כולם עכשיו!    

שבת שלום

אריה מליניאק

עורך: אבי מלר