מאחר שמכבי ת"א תשחק נגד פנרבחצ'ה הערב ובשבוע הבא נגד מונאקו ו-וילרבאן, לא אעכב את משלוח מגזין 54 ואתייחס למכביסל בשבוע הבא אחרי שישחקו ארבעה משחקים.
חוק שמוק
לאחר רצח ה-י"א במינכן יצאה מהארץ משלחת לתחקר את האירוע. הכפר האולימפי היה מוצף בחיילים ובשוטרים, רק בדלת דרכה חדרו המחבלים למעונות הספורטאים ברחוב קונולי 31 לא היה שומר.
מילא שנזכרתם להציב רק עכשיו שמירה, אמר איש הביטחון הישראלי למפקד הכוח הגרמני, אבל מכל הכניסות דווקא פה בחרתם לא להציב שומר? אין צורך, הרגיע הגרמני, יש פה שלט "אין כניסה לזרים".
אני כבר לא יודע מה עדיף, מדינה שאזרחיה נשמעים לחוק עד כדי טמטום, או מדינה בה החוק הוא אפילו לא בגדר המלצה, כי בכל מגרשי הכדורגל הוצבו לפני עשרים שנה שלטים: "הירידה לכר הדשא מהווה עבירה פלילית, העבריין ייענש". שמעתם על אחד שנענש?
לא מזמן חגגו שר הספורט חילי טרופר, יו"ר ההתאחדות לכדורגל אורן חסון, יו"ר מנהלת ליגת על ארז כלפון ומשטרת ישראל את תום עידן האחריות השלוחית של הקבוצות על התנהגות האוהדים.
בכל המגרשים הותקנו מצלמות, הכל מתועד, המתפרעים מסומנים, להצהרות הפוליטיקאים אין כיסוי והאספסוף חוגג.
לאוהדי מכבי חיפה לא חסר אמל"ח, הם לא השליכו אפילו גפרור לכר הדשא מול יובנטוס כי ברור להם שהקבוצה תעוף לשלוש שנים מהצ'מפיונס ליג.
אוהדי הפועל ת"א באו במטרה לפוצץ את הדרבי, אבל הוגי הדעות של המהפכה האדומה מצדיקים את מחאת חוסר האונים שנובעת מחוסר ספורטיביות במשחק בין קבוצה שתקציבה 20 מיליון מול 120 מיליון. עובדתית זה נכון, רק הם שוכחים שהם היו אלה שגירשו כל מי שניסה לעזור למועדון והביאו את זה על עצמם.
ההפקרות לא מתחילה במגרש הכדורגל ולא מסתיימת שם. יש לי חדשות למי שמתקשה להבין מאיפה מביאה מפלגת בן גביר-סמוטריץ' מאות אלפי תומכים שהקפיצו אותה מ-6 ל-14 מנדטים,
הם מגיעים קצת מתיכון "בליך" ברמת גן, והרבה משערים 4-5 בבלומפילד, היציע המזרחי בטדי והקופים הירוקים מסמי עופר.
תתעוררו.
לא התבטלו!
השימוש בשורש ב.ט.ל. בכדורגל נועד לבטא השפלה. ביטלנו אותם, דרכנו עליהם, רמסנו אותם. או: לא התבטלנו בפניהם, שזה בדיוק אותו דבר רק ההיפך – לא נתנו להם להשפיל אותנו.
קבוצות גדולות לא באות לבטל או להשפיל קבוצה מישראל. הן נוחתות ערב לפני המשחק, מוותרות על אימון, תן להם 0:1 קטן וישר לנתב"ג להתכונן למשחק הליגה שלהן.
אין קבוצה שלא תופסת פה ושם יום חלש, אז למה הקבוצות הגדולות ממעטות להפסיד גם כשהן תופסות יום חלש? כי היריבות מרימות ידיים בדרך למגרש, ומעדיפות לקחת יום חופש לקראת המשחקים ה"חשובים". בני ריינה והפועל ירושלים לא ויתרו והפתיעו את מכבי חיפה, חיפה לא ויתרה וניצחה את יובנטוס.
לא מעט קבוצות היו מסתפקות בעלייה לשלב הבתים בצ'מפיונס ליג אחרי ניצחונות על הכוכב האדום בלגרד ואולימפיאקוס, מסמנות V וסופרות את הכסף. חיפה רוצה עוד.
המשחקים הטובים מול בנפיקה ופאריס סן ז'רמן לא הביאו אמנם נקודות, אבל נתנו תחושה שאפשר לעשות את זה מול יובנטוס, שמצויה בתקופה גרועה.
כולם מקבלים הזדמנויות, הרוב מוותר עליהן, מעטים מנצלים אותן. היו קבוצות ישראליות שהצליחו בעבר באירופה, אבל הן שיחקו סגור וגנבו גול.
מכבי חיפה שלטה גם במפגש הראשון ואלמלא שלוש הברקות של אנחל דה מריה הייתה מנצחת גם בטורינו.
לחץ גבוה
אני אוהב את האיזון של מכבי חיפה. בלי מאניה אחרי ניצחון על אולימפיאקוס ויובנטוס, ובלי דיפרסיה אחרי הפסדים לריינה והפועל ירושלים.
מספיק עם מכבסת המילים – כדורגל זהיר וטקטי זה בונקר. ברק בכר מוכיח שאפשר לשחק כדורגל טקטי גם על מגרש שלם, ואין צורך להמציא את הגלגל אם הוא כבר קיים.
לחץ תמיד עובד ומעכב את ההתקפה, ואפשר לאמץ רעיונות מספורט אחר, למשל כדורסל. בכדורסל קל יותר ללחוץ כי המגרש קטן, אבל על טעות בהגנה משלמים בסל תוך שתי שניות. במגרש כדורגל גדול קשה יותר ללחוץ, אבל הסיכון לספוג שער מחור בהגנה הוא קטן, כי הכדור נמצא 50-60 מטר מהשער, ושחקנים תחת לחץ לא יכולים למסור את הכדור מעל לשומר ומסירה ארוכה כמעט בלתי אפשרית. עוד יתרון, חטיפת כדור מייצרת מצב להתקפה מהירה שלושים מטר משער היריב.
אז למה רוב מאמני הכדורגל משחקים סגור? כי בשביל ללחוץ צריך לקחת סיכונים שרק מאמן שמעמדו יציב יכול לקחת. ברק בכר היה נשאר בתפקידו אפילו היה מפסיד ליובנטוס 3:0, ואלגרי בדרך החוצה גם אם היה מנצח 0:4. שפת הגוף של השחקנים שלו מוכיחה שהוא איבד שליטה.
ההצלחה של מכבי חיפה מתחילה בביטחון שנותן יענקלה שחר לברק בכר, והבלגן ברוב הקבוצות בישראל מתחיל בבעלים, שמאמינים שהחלפת מאמן תזעזע ותביא לשינוי. 12 מתוך 16 מאמני ליגה לאומית פוטרו ואנחנו רק במחזור התשיעי.
כך הפך הכדורגל שלנו לפס ייצור לאימפוטנטים-בונקריסטים.
מונחים שהגיע הזמן להוציא מהלקסיקון
תוצאה טובה
בספורט אמיתי מודדים סנטימטר וחלקיקי שנייה בשביל לקבוע מי המנצח. רק בספורט מטומטם שחקנים רצים במגרש שעה וחצי והולכים הביתה בלי לדעת מי ניצח.
כשיש תיקו הפיתוי לשחק על "תוצאה טובה" הוא גדול. אפילו אחרי שהוסיפו שתי נקודות עבור ניצחון, הפחד מכישלון גובר על הרצון לנצח.
התוצאה הטובה היחידה היא ניצחון.
הפסד בכבוד
ההפסד לברית המועצות 2:1 באצטדיון רמת גן נחשב בשנות ה-50 להישג גדול, כי באצטדיון "לנין" במוסקבה ספגנו 5:0.
מאז מקסיקו 70' אין יותר הפסדים בכבוד, ועדיין קשה למאמנים ולשחקנים להתחייב לניצחון.
אם מכבי חיפה הייתה משחקת מול יובנטוס על "תוצאה טובה", הם היו חוגגים 0:0 מרשים.
קבוצה גדולה
למרות שהפועל תל אביב מועמדת לירידה, האחים ניסנוב הם שכונה, מאמנים מפוטרים ושחקני בית נמכרים, הפועל ת"א עדיין נחשבת לקבוצה "גדולה" כי יש להם 10,000 אוהדים.
קריית שמונה נשארה "קטנה" גם אחרי שלקחה אליפות כי אין לה אוהדים, ומעז יצא לסלובודן דראפיץ' מתוק – איזי שרצקי העיף אותו (השד יודע למה) מקבוצה קטנה, ולדעת מומחים הוא הגיע סוף-סוף לקבוצה "גדולה".
דראפיץ' לא ישן מרוב דאגות. לעומתו רן בן שמעון ישן מצוין בקבוצה הקטנה אשדוד ומרוויח כפליים. מה עדיף?
שער לא מחויב המציאות
אף אחד לא חייב את הקבוצה היריבה להבקיע, אז מהו שער "לא מחויב המציאות"?
שער לא מחויב המציאות הוא תמיד שער שספגנו, כאילו שבמציאות יש קבוצות שלא סופגות שערים. לעומת זאת כדור שפגע במקרה בבלם והפתיע את שוער הקבוצה היריבה שהחליק בבוץ, הוא "מלאכת מחשבת".
שהובקע לאחר "חילוף גאוני".
הכל ולא כלום
מי שחושב שהסכם הגז בין ישראל ללבנון הוא הגרוע ביותר, שיבדוק את "הפשרה" בין איגוד הכדורסל למנהלת ליגת על.
ב-1993 המליצה ועדה בראשה עמדתי על הפרדת הכדורגל והכדורסל המקצועני מהחובבני וכך הוקמו מנהלות הליגה בכדורגל וכדורסל.
הרעיון היה מצוין, הביצוע כושל. במקום לנהל את השיווק והחסויות של הקבוצות, מנהלת הליגה בכדורסל חרגה מהמנדט שקיבלה, הגדילה את מספר הזרים והורידה את דקות המשחק של הישראלים ללא תגובת האיגוד.
לפני כמה חודשים ליו"ר איגוד הכדורסל עמירם הלוי נמאס, הוא החליט לעצור את ההפקרות וביקש וקיבל מבית הדין העליון אישור למה שהיה ברור מאליו – איגוד הכדורסל הוא הרגולטור שמנהל את הכדורסל בישראל.
המשמעות המעשית, ניהול ליגת על אמור לחזור לניהול האיגוד, אבל זה לא קרה כי הלוי חשש לכנס את הנהלת האיגוד לאשרור החלטת בית הדין, מאחר ששני ראשי קבוצות נחשדו בעריקה.
חלק מיושבי ראש הקבוצות היו, ועדיין הינם, סוסים טרויאנים בניגוד עניינים. הם משמשים במקביל כחברי דירקטוריון במנהלת הליגה וחברי הנהלה באיגוד הכדורסל, והחשודים המיידיים להיות "עמיחי שיקלי ו-עידית סילמן של הכדורסל" היו נציגי נס ציונה והפועל באר שבע, שדי היה בהיעדרותם מההצבעה כדי להטות את הכף נגד אישור החלטת בית הדין.
כך יצא שמעל לראשם של הנציגים שנשלחו לנהל מו"מ עם המנהלת, האיגוד הרים ידיים ונכנע ללא שום תמורה, כולל ויתור על כמיליון וחצי שקלים שהמנהלת חייבת ולא משלמת בכל שנה תמורת זיכיון ההפעלה.
הסיפור האמיתי הוא מאבק שמתחולל מאחורי הקלעים בין מרכזי הפועל ומכבי שהיו צריכים ללכת לעולמם מזמן. להפועל יש רוב אבל מכבי עושים להם בית ספר.
כך למשל, למרות ש-11 מתוך 12 קבוצות ליגת העל הן הפועל, שמעון מזרחי עדיין מעביר בדירקטוריון המנהלת כמעט כל החלטה שנוחה לו.
שליחו, מנכ"ל מכבי נאור גלילי, מנהל מלחמה גם בהתאחדות לכדורגל כדי למנות ליושב ראש נציג שלהם. מקורות שמקורבים לחדשות של 23:00, טוענים שהכניעה של הפועל באיגוד הכדורסל נועדה להבטיח למנכ"ל יורם אורנשטיין בן 74, עוד כמה שנים בתפקיד שיתפרו לו למרות שעבר את גיל הפנסיה.
היעד הבא לחיסול: יו"ר ההתאחדות לכדורגל אורן חסון.
נרשמים חדשים יתקבלו בשמחה.
חג שמח ומועדים לפורענות.
אריה מליניאק