ברוכים הבאים לקסבה בהדר יוסף
אפילו למשחק כדורעף כבר מסוכן ללכת. חבורה של עבריינים רעולי פנים השתלטו על הטריבונה והשתוללו במשחק גביע אירופה בכדורעף!
זה כבר לא כדורגל ולא משחק ליגה ג' במגרש שכוח אל בפריפריה, אלא אולם כדורעף בצפון תל אביב.
מי שחובש כובע גרב ומנסה להסתיר את פניו הוא או מחבל בפוטנציה או מסתערב ימ"מ בקסבה של ג'נין, לא אוהד באירוע ספורט. טמטום לקרוא למחבל הזה "אוהד", רק בגלל שאת הפיגוע הוא הולך לבצע במגרש ספורט.
מי שהשתולל וזרק אבוקות לפרקט כשמכבי ת"א הובילה במשחק גביע אירופה בכדורעף 0:1 על אומוניה מקפריסין, ידע או שממש לא היה איכפת לו, שמכבי ת"א תפסיד טכני.
ככה זה כשעבריינים מקבלים רוח גבית משדרים, פרשנים ועיתונאים שמגינים על זכותם של הטינופות האלה למנוע כניסת משטרה ליציעים.
בחסות התקשורת הטריבונות הפכו לשטח הפקר שנשלט בידי כנופיות צעירים עירומים ורעולי פנים שמשליטים אנרכיה.
פגיעות בנפש ובגוף הן רק עניין של זמן כי אבוקות באולם סגור לא רק מפסיקות משחק, אלא עלולות לגרום לפאניקה ולבריחה המונית של צופים שיימעכו ביציאות.
אז המשטרה כבר לא ביציע, על מי יפילו את התיק עכשיו?
עוד שר יעשה סיבוב על הספורט
ממשלה חדשה זו הזדמנות לתיקונים ושינויים, אבל מיקי זוהר, כמו עמיתיו במשרדים אחרים, נכנס לתפקיד כמו גנרל בהפיכה צבאית. פותר בעיות בהבל פה, מכריז הכרזות שאין דבר בינן לבין המציאות, זורק רעיונות גרועים ובלתי ישימים.
עם כל הכבוד ליו"ר מכבי קריית גת וחבר הנהלת איגוד הכדורסל לשעבר, אני מציע שבמקום לרוץ ל"יציע העיתונות" עם רעיונות מטופשים שעה וחצי אחרי התפרעות, ילמד תחילה את החומר כי יש מה ללמוד.
האיום שהוא ידאג להרחיק את החוליגנים מהמגרשים לכל החיים זה קשקוש, כי הרחקה ממגרשי ספורט אינה עונש בשביל עבריינים שהספורט בכלל לא מעניין אותם. מעבר לזה הם יודעים שאם יורחקו, אף אחד לא יוכל לבדוק או למנוע את כניסתם למגרשים.
היה יותר אפקטיבי אילו מיקי זוהר היה יושב עם שרי המשפטים והמשטרה, ודואג שלפני שיריב לוין מפרק את בית המשפט העליון ואיתמר בן גביר נכנס עם מכת"זיות להפגנות השמאל, שהאחד ידאג למאסר בפועל למחבלי הטריבונות והשני יכניס את הימ"מ ליציעים.
חוץ מטיפול באלימות, אפשר לצפות משר ספורט בממשלת ימין-מלא-מלא שידאג לקדם שחקנים ישראלים במקום להמשיך לחסל אותם.
מיקי זוהר מדבר על הרחבת בסיס הספורט אבל בפועל מתכוון להעלות את הפטור ממס לשחקנים זרים מ-108,000 ל-350,000 דולר ובכך להגדיל את הפגיעה בשחקן הישראלי כחול-לבן.
למדינה אסור לתמוך בקבוצות מקצועניות, כמו שבנק ישראל לא יממן את בנק לאומי ומשרד הכלכלה לא יזרים מיליונים לשופרסל.
נכון לעכשיו מיקי זוהר הוא שר העבודה, בעיניים!
שתי משכורות זה לא פיצויים
צביקה הדר ימשיך לקבל מערוץ 13 1,100,000 ₪ לאחר שפוטר מתוכנית הבוקר באמצע החוזה. מירי מיכאלי תקבל פיצוי של 500,000, רותם ישראל 800,000 וליאור שליין 9,000,000 על תוכניות שהורדו מהמסך.
הטלנטים ימשיכו לקבל את שכרם עד תום החוזה בלי לפנות לבוררות, כי הם לא מאמני כדורגל. מעומר בוקסנבוים, בהפועל זה עבד אחרת, "ציפו מהמאמן והמנהל המקצועי לקחת אחריות" אחרי ההפסד לבאר שבע, בשביל שהם יוותרו אפילו על הגרושים שמגיעים להם.
זכותו של מועדון לפטר את מי שהוא רוצה, אבל כמו בערוץ 13, הגיע הזמן ששר הספורט ידאג שחוזה של כל המאמנים יכלול סעיף פיצויים אוטומטיים עד תום החוזה.
מאמנים שמוכנים לפיצוי מצחיק בגובה שתיים-שלוש משכורות, חופרים לעצמם את הבור.
Nobody fucks around with Maccabi at the Yad
קשה להסביר מה זה DNA של קבוצה ואיך זה נשמר לאורך זמן, אבל יש קבוצות שבאופן מסורתי משחקות הגנתי, או לוחצות, או משחקות כבר שנים בסגנון התקפי, וזאת למרות ששחקנים ומאמנים באים והולכים.
יש עוד תופעות שחוזרות על עצמן למרות שדורות מתחלפים, כמו שופטים וקבוצות שנחנקים כשהם מגיעים למשחק צמוד נגד מכבי ת"א ביד אליהו.
הכרתי את זה על בשרי כשחקן, מאמן ופרשן, כדברים קרו על הפרקט מטרים ספורים מעמדת השידור.
בתחילת השבוע מכבי ת"א ניצחה את הפועל חיפה 104:108 לאחר שתי הארכות. היה משחק מרתק, חיפה הובילה ברוב שלביו אבל לקראת הסיום נחנקה והפסידה 108:104 לאחר שערוריית שיפוט.
11.6 שניות לפני תום ההארכה השנייה ריימן מחיפה ביצע חסימה מדהימה על ניסיון דאנק של רומן סורקין. השופטים התקשו לקבוע מי נגע אחרון בכדור שיצא לחוץ, ושניים מהם מנהיים וליבוביץ' הודיעו שהם יבדקו את כדור החוץ ואת הזמן שנותר לסיום.
מאחר שהתקשו להגיע להחלטה הם צירפו את השופט השלישי להתייעצות, סגרו את המיקרופונים שמוצמדים אליהם ואחרי דיון קצר פסקו סל של מכבי בגלל חסימה לא חוקית.
החסימה של ריימן הייתה כל כך מדהימה, שאף אחד לא הבחין שהיא בוצעה דרך רשת הסל, אבל על פי החוקה השופטים לא יכולים לבדוק אירוע שהם לא הודיעו מראש על בדיקתו. אנשי חיפה השתוללו מכעס, אבל מנהיים דחה את הטענות שלהם והסביר שלשופט השלישי היה ספק לגבי חוקיות החסימה מה שהצדיק את בדיקתה.
לשופטים מותר לטעות אבל אסור להם לשקר. כי אם השופט השלישי היה באמת מטיל ספק בחוקיות החסימה, הם היו צריכים להודיע את זה לפני הבדיקה. צירוף השופט השלישי וסגירת המיקרופונים כדי שהשיחה לא תישמע, נועדו לספק למנהיים וליבוביץ' סולם לרדת מהעץ הלא נכון עליו טיפסו.
כך במקום לתת את הכדור למכבי ביתרון 104:106, הם פסקו סל (שאסור היה להם לאשר) ונתנו את הכדור לחיפה בפיגור 108:104. בשני המקרים הסיכוי של חיפה לנצח היה קטן עד בלתי אפשרי, אבל השאלה החשובה שבאמת צריכה להישאל היא אחרת: איך שופטים שעומדים שני מטר מאירוע לא רואים אותו?
הסיפור הזה חוזר על עצמו עשרות שנים, והדוגמא המפורסמת היא כמובן משחק מספר 5 בעונת 1992 בו עוסקת הסדרה "האגרוף".
שני השופטים הבכירים בישראל, דוד דגן וראובן וירובניק, חטפו בלאק-אאוט כשהיו חייבים להרחיק את לבאן מרסר שפגע בפניו של תומר שטיינהאור במרחק שני מטר מהם.
קבוצות יודעות שבשביל לנצח את מכבי ת"א, בעיקר ביד אליהו, חובה להוביל בעשר נקודות דקה לסיום. כי למרות שמכבי ת"א כבר לא הקבוצה של המדינה, ושמעון מזרחי לא יושב ליד המאמן ולא מתנפל על אנשי המזכירות, ודורות של שופטים התחלפו, אפילו במשחק ליגה, לא בדרבי בגמר פלייאוף, שופטים חוששים לקחת על עצמם אחריות להפסד של מכבי. למה?
מעשה בארבעה קופים שהוכנסו לכלוב בתוכו עץ בננות מחושמל. כשקוף ניסה לקטוף בננה הוא התחשמל ונרתע, עד שארבעת הקופים למדו שמסוכן לגעת בעץ והתרחקו ממנו.
כעבור כמה ימים הוציאו את אחד הקופים מהכלוב, והכניסו במקומו קוף אחר שלמד מחבריו שמסוכן להתקרב לעץ וגם הוא תפס מרחק. בימים הבאים החליפו גם את יתר הקופים עד שבכלוב היו ארבעה קופים שפחדו לגעת בעץ, למרות שאף אחד מהם לא ידע למה.
ספק אם בונזי קולסון שמע על ארל ויליאמס, אבל עוד לפני שקרע זוג נעליים בהיכל הספורט, הוא הבין ש"אף אחד לא מתעסק עם מכבי ביד אליהו". אחרת קשה להסביר איך בזמן ויכוח בין השופטים לשרון דרוקר, בונזי הירשה לעצמו להתקרב לספסל של הפועל חיפה ולהתגרות בהם, כשהשופטים עומדים שני מטר ממנו. אתם מכירים שופט שיכריע משחק של מכבי ת"א בעבירה בלתי ספורטיבית עשר שניות לסיום?
חשוב לציין שלמטבע יש גם צד שני, שאני לא אוהב – שופטים שמחמירים עם מכבי ת"א בשביל להראות שהם לא פוחדים מהם, אבל אלה מקרים נדירים. כשאימנתי את הפועל חולון אמרתי פעם לשופט ש"יצא להפסקה" ובלע את המשרוקית כשפוצצו אותנו במכות:
מבטיח לך שנפסיד רק אל תעזרו לנו. נסתדר לבד.
מצ'עמם
מודה ומתוודה, ליגת ה-NBA הפסיקה לעניין אותי ולא בגלל הפרשי השעות. כי היו זמנים שהייתי מתעורר בשלוש לפנות בוקר ונוסע מגבעתיים לתחנת הלוויינים בעמק האלה לצפות במשחק.
אחד השיקולים שחתמתי בהפועל גליל עליון היה שקולטים בצפון את שידור משחקי ה-NBA בתחנת AFRT הלבנונית, למרות שבכל שתי דקות היה יורד שלג על המסך.
בשנות ה-80 ה-NBA היה סיפור עם דמויות, וכששחקן היה קולע חמישים נקודות היו מדברים על זה חודשיים. כיום קשה להתרגש מטריפל-דאבל או מ-40 נקודות למשחק, כי זה קורה פעמיים בשבוע.
בשביל לדעת אם אטלנטה "הוקס" תסיים את העונה במקום השמיני במאזן 42:40 או במקום השביעי במאזן 39:43, לא אבזבז שלוש שעות שינה בלילה וגם לא חצי שעה לצפייה בתקציר בבוקר.
אין ספק שסלי שלוש נקודות שינו את המשחק, אבל אם תקשיבו לאיש חכם – גרג פופוביץ', מגדולי המאמנים בכל הזמנים, תבינו לאן המשחק הולך.
מאחר ששחקנים קולעים כבר סלים מעשרה מטר, הציע פופ, אולי יסמנו עוד קשתות לארבע וחמש נקודות ויהפכו את הכדורסל לקרקס.
יש לי חדשות בשבילכם, לא צריך לצייר עוד קווים, הקרקס כבר קיים מאז ששניים-שלושה סופרסטארים מחליטים מי תהיה האלופה.
לאחרונה מנסים להוסיף עניין באמצעות סטטיסטיקות מטופשות כמו: ג'ייסון טייטום הפך הלילה לאחד מחמישים השחקנים שקלעו 15 פעמים בעונה 40 נקודות ומעלה. למה זה מטופש? כי אם שחקן קולע 40 נקודות 15 פעמים בעונה אז לקלוע 40 נקודות זה לא משהו.
ומה תגידו על השחקן הראשון שגובהו פחות מ-1.93 מ' שקולע יותר מ-9.5 שלשות מצד שמאל של המגרש כאשר באולם נוכחים 17,802 צופים או יותר? כמה התרגשתי שלשום כששחקן אוקלהומה "תנדר" הפך לג'ינג'י השמן ביותר בהיסטוריה, שהגיע ל-1,200 חסימות ביד ימין?
עד מתי תמשיכו לאכול את החרא הזה?
שבת נעימה לכולם,
ותמשיכו לצרף חברים. כל כך הרבה שעות מושקעות במגזין, שחבל שלא יגיע לעוד אנשים, ובחינם!