מגזין 66 מסכם את משחק מס. 2 בין הפועל ת"א לירושלים ואת גמר הגביע בכדורגל, מנסה להבין את השינויים ביורוליג, וגם: הפועל ת"א נגד שופטי הכדורסל, חשיבות עושה המשחק, ומה בין דני אבדיה לקווין דה בריינה. 

 

קלטת לא לוהטת

יומיים לפני משחק מספר 2 בין הפועל ת"א לירושלים, הופיע במשרדי איגוד הכדורסל בשדרות יהודית בתל אביב אדם, שביקש להציג קלטות שמע שהוא מחזיק ובהם נשמע משבץ השופטים משה ביטון פותח ג'ורה על עופר ינאי.

אילו הייתי יו"ר איגוד הכדורסל הייתי מזמין את האלמוני לכוס מים עם קרח, ושולח אותו לקיבינימט. אם יש לו הוכחה למעשה פלילי – שיגיש תלונה במשטרה. אם הוא מחזיק ברכילות, שיחפש עץ אחר לטפס עליו. שלום ולא להתראות.

עמוס פרישמן הכניס לחדר את היועצת המשפטית של האיגוד, שמע מה יש לאיש להגיד – ושלח אותו לדרכו. אני מכיר את ביטון כשופט טוב. לא נתקלתי עד היום בקומבינות כי אני לא בענייני שופטים, אבל אני בטוח שלפני משחקים מכריעים יש לחצים של קבוצות על שיבוץ השופטים. 

להפועל ת"א היו טענות על השיפוט של ספי שמש בדרבי. היה דין ודברים בין עופר ינאי לבין ביטון, ואין לי מושג למי היה עניין להפעיל את אותו אלמוני ו/או מי הוציא את הדברים לתקשורת יום לפני משחק 2, כשהפועל ת"א עומדת 40 דקות מסדרת גמר האליפות. 

הסיפור לא חדש, והירושלמים חשו שהבלגן נועד להשפיע על השופטים ובמיוחד על ספי שמש. הם ראו בפרסום הקלטת ניסיון של הפועל ת"א להשפיע על שופטי המשחק, ופתחו בלחצים גם מצידם. 

השיפוט היה מחמיר לשני הצדדים.  29 עבירות להפועל ת"א ו-23 לירושלים. משחקי פלייאוף הם פיזיים ואגרסיביים, והשופטים צריכים לתת למשחק לרוץ בלי קשר לפרשת  השיפוט. 

כששופטים מאבדים שליטה כולם יוצאים נפגעים, בעיקר הקבוצה הפייבוריטית.

 

שחקן העונה ללא עוררין

בשלב הזה של העונה מאמנים כבר לא ממציאים כדורסל חדש. עובדים עם מה שיש, מנסים לנצל את היתרונות ולהחביא את הבעיות. 

ים מדר, השחקן הכי משמעותי של הפועל ת"א, פצוע. הפציעה הייתה כנראה קשה וההחלמה ארוכה. לסכן את הקריירה בשביל עלייה לסדרת גמר האליפות לא נשמע הגיוני, אבל זו רק ההערכה שלי.

בלי מדר הפועל ת"א חסרה פליימייקר, עמדת מפתח שזו במקרה העמדה הכי חזקה של הפועל ירושלים. ג'ארד הארפר הוא ה-MVP של העונה, ובצדק. דרגה מעל ליתר הרכזים בליגה. 

יונתן אלון ניהל יפה את המשחק, במיוחד את רגעי המשבר כשהפועל ת"א התקרבה ממינוס 21 למינוס 4. ירושלים הייתה בבלאק-אאוט וחזרה לשליטה בחילופים של אלון וכמה סלים של קרינגטון. אלה הרגעים בהם עונה מוכרעת, וכשמדברים על צעד קטן בעל משמעות גדולה – אני מסמן את העברתו של רכז מחליף – רועי הובר ממכבי ר"ג – להפועל ירושלים.  

אם הובר היה הולך להפועל ת"א ולא לירושלים, הוא היה שובר שיוויון. עד כדי כך. המחליפים של מדר הם בר טימור שאיננו  מוביל כדור טבעי, ונועם יעקב אשר עדיין חסר ניסיון במעמדים כאלה.  וכאשר איטודיס נתן את הובלת הכדור לאנתוני בלייקני או מרכוס פוסטר, הוא איבד אותם כקלעים. 

אף אחד לא ברמה של הארפר, אבל הדרישה של ירושלים שישרקו לטובתו יותר עבירות היא פשוט חוצפה. המומחיות של הארפר היא יצירת מגע פיזי עם השומר כדי למשוך עבירות. 

הכללים שלי פשוטים: שחקן שהולך לסל בשביל לקלוע – הייתי שורק לזכותו עבירה אם הגיעה לו. שחקן שהולך לסל בשביל למשוך שריקה מהשופט – הייתי בולע את המשרוקית.

זה פשוט ניסיון הטעיה של השופט. פלופ.

  

פרישה מוזהבת

מברוק למכבי ת"א כדורגל על הזכייה באליפות המדינה 2024/25. אני לא מכביסט ולא קרוב לזה, אבל הטקס לערן זהבי היה מרגש. 

ערן לקח פסק זמן לחשוב על עתידו, ואני מקווה שלא ייפול בפח שגדולים וטובים נפלו לתוכו – שחקנים גדולים מתקשים להיפרד מתשואות הקהל ומהכסף הקל. 

יוסי בניון, שכיכב בארסנל, ליברפול וצ'לסי, התעקש לשחק עונה מיותרת במכבי פתח תקווה, ועוד דוגמאות לא חסרות. הכסף שמרוויחים כדורגלנים וכדורסלנים הוא כסף קל למרות שהם מתאמנים לפעמים פעמיים ביום. איזה כיף זה הובי בתשלום לא קטן.

ערן זהבי מרוויח בעונה רק 600,000 יורו, וזה עדיין פי ארבעה משכרו של ראש הממשלה (לא כולל מתנות מחברים). אבל יש לזהבי ולביבי משהו משותף:

לשניהם קשה להיפרד מהתפקיד. 

 

כר הדשא

מבלי להקטין מהישגה של מכבי ת"א, היא צריכה לשלוח זר פרחים ענק להפועל ב"ש, שהגיעה כבר למצב בו הייתה צריכה לקחת את התואר עם רגל קשורה. 

הזדמנויות צריך לדעת לקחת, ובאר שבע לא לקחה אותה בליגה. לפחות התנחמה אתמול בגביע המדינה אבל היה לה דאבל ביד. אם הייתה לרן קוז'וך (מאמן מצוין) האפשרות לבחור שחקן של מכבי ת"א שהוא היה רוצה להשבית, בטוח שהיה בוחר בערן זהבי. אז מלאכתו של קוז'וך הצדיק נעשתה בידי לאזטיץ'. זהבי חימם רוב העונה את  הספסל, ובאר שבע ניצלה את זה.

היריבה השנייה לתואר, מכבי חיפה, התרסקה מבפנים. מי היה מאמין שברק בכר יעוף עוד לפני סוף העונה? בנוסף, להפועל ב"ש היו 5 נקודות פור והיא בזבזה אותן, ובמקום להודות ולתקן את הבעיות שהיו לה במשחקי נפל (ניצלה בנס מהפסד עם 9 שחקנים וכבשה שערים בתוספות זמן), ובמקום להכיר בטעויות וללמוד מהן, באר שבע ייחצנה את המחדל כקמפיין ה"בלתי שבירים" – עד שנגמרו הניסים. 

למחזר שוב את הטענות שהאליפות צריכה להיות מוכרעת על כר הדשא ולא בבית המשפט, זה לא לעניין. כי האליפות הוכרעה על כר הדשא… 

כשהאוהדים של באר שבע  פרצו למגרש להתנגש באוהדי סכנין. 

       

עוד יותר כסף ועוד יותר כסף

תמיד חשבתי שאת השכר הגבוה ביותר בספורט המקצועני משלמים לכדורגלנים במועדונים מובילים באירופה. אני יודע שאלופי גולף ופורמולה 1 הם ליגה נפרדת, וכריסטיאנו רונאלדו שדד 200 מיליון יורו מהסעודים. אבל קווין דה בריינה, שחקן לא רע בכלל, ישתכר בעונות הבאות בנאפולי 19 מיליון יורו – 6 בעונה הראשונה, 6 בזו שאחריה ו-7 מיליון יורו בלבד בעונה השלישית. 

טוני קרוס הרוויח בעונה שעברה 25 מיליון לעונה בריאל מדריד. קיליאן אמבפה, אולי הכדורגלן הטוב בעולם, הגיע לריאל כהעברה חופשית ולכן קיבל 120 מיליון מענק חתימה פלוס 50 מיליון שכר לעונה. 

50 מיליון יורו זה לא רע, אבל את השכר הזה מרוויחים לפחות עשרה שחקני NBA: ג'ואל אמביד, קווין דוראנט, דווין בוקר, קארל אנתוני טאונס, ברדלי ביל, וג'יילן בראון. שיי גילג'ס אלכסנדר שנבחר ל-MVP של עונת 2024/5, מסתפק העונה רק ב-35.86 מיליון דולר, אבל… החוזה של שיי ל-5 שנים הקרובות באוקלהומה ת'אנדר שווה 380 מיליון. 

אגב, גם לדני אבדיה יש חוזה יפה מאוד – 55 מיליון דולר ל-4 שנים. זה יותר מדה בריינה. 

 

יורוליג למכירה

היורוליג שוקלת להגדיל את מספר הקבוצות ל-20. זה אומר שיהיו לכל קבוצה 10 שבועות של משחקים כפולים. תוסיפו את משחקי הליגה ותקבלו 3 משחקים בשבוע. 

יותר משחקים משמע יותר שידורים בטלוויזיה ויותר הכנסות ממכירת מנויים. תוסיפו תשלום של 5 קבוצות חדשות שקנו רישיון ל-5 שנים – והכל למכירה.

אלה פעולות מנע שמבצעת היורוליג מחשש להקמת בית אירופי של ה-NBA. חוץ מכסף מדובר בפוליטיקה של הכדורסל ברמה הגלובאלית. 

היורוליג, שנלחמת עד היום בפיב"א, מנסה לאחד איתה כוחות ולחבר את היורוקאפ  לליגת האלופות של פיב"א, מול האויב המשותף – הבית האירופי של ה-NBA. הפועל ת"א הרוויחה את ההשתתפות שלה העונה ביורוליג בחינם, אבל אם תקום NBA EUROPE 

מי יותר מתאים להצטרף להקמה מאשר הבעלים של דאלאס מאבריקס, מתן אדלסון?

 

כדור הארץ

פעם היה סדר. אירופאים שיחקו באירופה, אמריקנים באמריקה, פורטוגזים בפורטוגל וחודורוב בהפועל. נכון שפרנץ פושקאש שיחק בריאל מדריד עוד בשנות ה-50, יוהאן קרויף בברצלונה, ושלושה הולנדים במילאן, אבל קבוצה איטלקית הייתה מאיטליה, אנגלית מאנגליה, וקבוצה ספרדית או גרמנית לא הייתה יכולה לקנות את בובי צ'רלטון.

זה היה הבסיס עליו נשענה ההזדהות עם הקבוצות, החולצה והסמל. לגיאוגרפיה הייתה משמעות. ואז הציף האיחוד האירופי את אירופה בשחקני בוסמן, בלגים משחקים בכל העולם, וזה מגיע עד לחוסר המשמעות של המגרש הביתי.

אני כבר לא מדבר על כריסטיאנו רונאלדו שמשחק בסעודיה (הודיע שנמאס לו והוא עוזב), וההתאחדות האיטלקית והספרדית שמעתיקות את גמרי הגביע הספרדי והאיטלקי לסעודיה. גמר היורוליג התקיים באבו דאבי, אוסטרליה משתתפת באירוויזיון, ועל פי פרסומים זרים מכבי ת"א שוקלת לארח בעונה הבאה את משחקי הבית של היורוליג בדובאי.

אם זמן טיסה מישראל לדובאי דומה לזמן הטיסה לבלגרד –  שישחקו בדובאי. רבים טסים לפראג לראות מופע של 2U, אז למה שאוהדי כדורגל לא יעדיפו את מנעמי המפרץ על בלגרד? 

מי צריך מגרש ביתי?

 

שבת שקטה לכולם וקשה לי לומר שיהיה חג שמח. ממש לא.

ההתעללות בחטופים עוברת כל גבול, תרתי משמע.

אריה מליניאק

עורך: אבי מלר