מגזין 74 מביא תובנות לחיים מטל בן חיים, מעריך למה פרש דיא סבע מהנבחרת, מה לגאולה אבן ולקרב MMA וסיכום מכבי ת"א בסקוניה

יורים בלבד

# ליאור אליהו חתם בעונת 2009 על חוזה לשלוש שנים בבסקוניה (אז קאחה לבוראל ויטוריה). באותה עונה ויטוריה זכתה באליפות ספרד, בגמר ניצחה את ברצלונה ובמשחק האליפות ליאור אליהו היה ה-MVP. ליאור לא נשאר עד סוף החוזה ובסוף עונה אחת חלומית נמלט מ-ויטוריה וחתם לחמש שנים במכבי ת"א.

מאז שאני משחק ומאמן כדורסל נתקלתי במעט מאוד שחקנים שאוהבים לשחק הגנה יותר מהתקפה. כולם אוהבים להחזיק בכדור, כולם רוצים לזרוק לסל. לפי זה גם משלמים להם, לכן להגנה רובם יורדים בהתנדבות.

אם ליאור אליהו היה משחק היום בבסקוניה, הוא היה ממשיך לשחק שם עד גיל 50. עברו ימי דושקו איבנוביץ' האיום שהיה מריץ אימוני הגנה של שלוש שעות, אצל חואן פניירויה משחקים כדורסל בכיף, על הבאב אללה. Run & gun. ניראה כאילו באימון של בסקוניה מתחלקים לשתי קבוצות ויורים ללא הבחנה. ליגת קיץ בחורף.

# במהלך משחק, כמו במהלך עונה, לכל קבוצה יש עליות וירידות. המטרה היא להשיג כמה שיותר ניצחונות בתקופה הטובה, ולהקטין את הנזקים למינימום בתקופה הרעה. מכבי ת"א שמה את התקופה הרעה מאחוריה ונמצאת עכשיו בתנופה. כשיכולת מתחברת להגרלה נוחה הדרך לשמינייה סלולה.  

# אי אפשר לקחת מההגנה של מכבי ת"א את העבודה שעשתה בדקות הטובות, אבל כשעודד קטש שיחק בהרכבים התקפיים בסקוניה דהרה כמו רכבת שאיבדה את הבלמים עד שג'ון דיברתולומיאו ורומן סורקין עלו מהספסל וייצבו את ההגנה.

ג'רל מרטין בשלוש שלשות רצופות ברבע השני ולורנזו בראון ב-8 נקודות רצופות ברבע השלישי סגרו את הפיגור, אבל אסור לשכוח שלפחות מחצית מ-27 השלשות שהספרדים החטיאו (5 מ-32!) הם זרקו ממצבים פנויים לגמרי. המזל הולך עם הטובים.

# מקובל לחשוב שכדורסל הוא משחק של גבוהים. טעות, לשחקן נמוך יותר קל לשמור על גבוה, ועובדה שההרכב שמצליח להפוך ולנצח משחקים הוא בדרך כלל Small ball.

# השילוב בין לורנזו בראון ל-ווייד בולדווין הוא מפתח להצלחה. הרכב נמוך בשילוב שלהם עם ההגנה של ג'ון די. הוא קטלני, לכן לא מפתיע שבראון ובולדווין חיברו ביחד 41 נקודות, 11 ריבאונד ועשרה אסיסטים. החידוש: מעשרת  האסיסטים שניים ללורנזו בראון שמונה לבולדווין.

# למכבי הייתה בתחילת העונה קבוצה לא מאוזנת. גארדים מהשורה הראשונה באירופה לצד גבוהים חלשים. השינוי בא מאיזון בהרכב. ג'וש ניבו השתפר, סורקין התקדם, ג'רל מרטין קיבל ביטחון בקליעה, ג'ייק כהן הוצא לאיוורור מהנפתלין ובונזי קולסון בכושר.

# מי שסידר למכבי ת"א את ההגנה לא היה גארד אלא רומן סורקין. בדרך כלל משאירים אותו אחרי חילוף אוטומטי לאחד-על-אחד בלתי אפשרי לשמור על סקורר מהיר ממנו, אתמול הצטרף לסורקין עוד שחקן לשמירה כפולה, בדרך כלל ג'ון די. וההתקפה של בסקוניה נתקעה.

# לכל מאמן יש זכות ערעור אחת במשחק, לכן חשוב להיות חכם ולא רק צודק  ולנצל את הצ'לנג' לבדיקת מהלך ששווה נקודות. עודד קטש ערער על שריקה לעבירה רגילה וקיבל סל ועבירה ששווים שלוש נקודות. זהו בדיוק השימוש הנכון בצ'לנג'. 

# ועוד באותו עניין, עצירות המשחק הבלתי נגמרות של השופטים לבדיקת  שעון הזמן עולות על העצבים. בשביל להחזיר באמצע המשחק את השעון בשנייה ושתי עשירות לא עוצרים משחק, כי בכל שריקה לוקח לאיש המזכירות שנייה עד שהוא עוצר את השעון. יש הגיון בבדיקה בדקה האחרונה. תנו למשחק לרוץ.

# החדשות החשובות למכבי ת"א הגיעו מירושלים. מתן אדלסון, בנה של המיליארדרית מרים אדלסון הבעלים של "ישראל היום", רכש 70 אחוזים מהבעלות על הפועל ירושלים.

אם אדלסון בא לשפוך טונות של כסף ולברוח אחרי שלוש שנים, עדיף שיהיה ספונסר, ישים כסף ולא יתערב בניהול. האם הבעלים של "ישראל היום" יודע שהוא רכש קבוצת הפועל?

תובנות לחיים מטל בן חיים

בראיון שהעניק טל בן חיים ל"כלכליסט" תחת הכותרת "10 דברים שלמדתי על החיים מכדורגל ברמות הכי גבוהות", אפשר למצוא סיפורים נחמדים מקריירה מפוארת של שחקן שהגיע לפרמייר-ליג. תובנות לחיים, פחות.

לא ציפיתי מאחד הכדורגלנים הישראלים שהגיעו באמת לפסגה העולמית שיהפוך להוגה דעות, אבל מז'וזה מורינו אפשר ללמוד תובנות קצת יותר מעמיקות מ"הכל עבודה קשה", "בכדורגל יש פוליטיקות" ו"גיבוש שחקנים הוא קריטי".

אם לא ידעתם, גיבוש צוות הוא קריטי לא רק בקבוצת כדורגל אלא גם בבית אריזה לבננות, ולקט אפיזודות, מעניינות כשלעצמן, הוא עדיין לא מדריך לחיים.

כשבן חיים היה בן 21, כך הוא מספר, אברם גרנט היה מתייעץ איתו לפני שקבע את הרכב נבחרת ישראל. כשמאמן נבחרת מתייעץ עם שחקן בן 21, מה זה מוכיח על המאמן וגם על השחקן. האם יוסי בניון ואלון חזן התייעצו עם אוסקר גלוך לפני שהעיפו את ערן זהבי מהנבחרת?

כשאברם גרנט אימן את טל בן חיים בצ'לסי הוא הוציא אותו מההרכב. איך יתכן שמאמן שמכיר אותי, רותח בן חיים מכעס, זה שהיה מתקשר שאסדר לו קבוצה באנגליה, הוציא אותי מההרכב? לדעתו של טל, גרנט פחד להעלות אותו כי חשש שיגידו שהוא מעדיף שחקן ישראלי. ישנה עוד אפשרות: שג'ון טרי, אלכס הברזילאי וקרבליו הפורטוגזי, היו קצת יותר טובים מטל.

גם פטר בוס הדיח את בן חיים מההרכב, למרות שהייתה ביניהם הכרות מוקדמת. הסיבה, בן חיים הסתכסך עם המנהל המקצועי. סוכן השחקנים פיני זהבי שייצג את טל בן חיים סיפר לו שברצלונה מתעניינים. נו, שוין. שייקה לוי הגשש היה מסכם: אתה יודע כמה הצעות לא קיבלתי ודחיתי?

נחמד שהפערים בין בית"ר רמלה לצ'לסי מצטמצמים.  

פקה-פקה

טראש-טוק הוא חלק מהמשחק. ספורטאים נוהגים להקניט ולהטריף את יריביהם לפני ובמהלך תחרות בשביל להוציא אותם משווי משקל, אבל גם בטראש-טוק יש מדרג.

קשקוש של מייק טייסון היה פותח מהדורות חדשות ב-NBC וטינוף של גיא פניני חגג ב"חדשות הספורט", אבל איך הגיע קרב MMA לתוכנית הבוקר של גאולה אבן בערוץ 13?

MMA הוא דו-קרב שמשלב בין שלוש אומנויות לחימה: היאבקות, ג'יאוג'יטסו ברזילאי ואגרוף תאילנדי. בקיצור, כסאח אינטרקונטיננטלי. מדובר בענף ספורט שבמקרה הטוב מעניין את בני המשפחה של המתחרים, אבל רפאל ארונוב, שוטר ביס"מ דרום ולוחם MMA התמודד עם יריב מקזחסטן, וזה כבר מעניין.

כמקובל באירועים מסוג זה הקזחי שלח לארונוב הודעות מעצבנות לקראת הקרב, ובאחת מהן אפילו כתב: אשרוף אותך כמו האיש הזה, וצירף תמונה של אדולף היטלר.

ארונוב, כך הוא מספר, השתמש בכעס כדי לתעל אותו לניצחון בקרב, וזה מתכתב עם תובנה מספר 10 במשנתו של טל בן חיים: הזעם מניע אותי!

"אמרו לי: אתה לא יכול לשחק באנגליה", מספר הבלם, "לעולם לא תגיע לקבוצות גדולות"… השתמשתי בזה כדלק למוטיבציה.

תיעול כעס לאנרגיה חיובית מקובל בענפי ספורט רבים. יש מאמנים שתולים בחדר ההלבשה קטעי עיתונים בהם שוחטים את הקבוצה, כי יש אנשים שתמיד צריכים להוכיח משהו למישהו. ומה עושים אם אין אחד שהשמיץ? ממציאים אותו.

שמעון מזרחי דרש  משחקני מכבי ת"א לנקום על ההפסד בדרבי הקודם: "אם אפשר לנצח ב-30 הפרש, אל תנצחו ב-20".

למה רוברט מקליפורניה צריך לנקום בסטיב מפילדלפיה, בשביל לסגור חשבון של שמעון מזרחי עם רמי כהן?

חזר כמו גדול

בשבוע שעבר העלתה סואלה ברוורמן, שרת הפנים השמרנית של אנגליה, ציוץ בו קראה לעצור את הפליטים שמנסים לחצות את התעלה בסירות קטנות.

גארי ליניקר, כוכב נבחרת אנגליה בעבר ומנחה תוכנית משחקי המחזור The match of the day ב-BBC, העלה ציוץ תגובה: אלוהים שבשמיים, זה יותר מנורא. אנחנו לא מוצפים בפליטים וקולטים הרבה פחות מאשר רוב המדינות במערב. מדובר במדיניות אכזרית בצורה שאי-אפשר לתאר והיא מכוונת נגד האנשים הכי פגיעים וחלשים ובשפה שאינה שונה מהשפה שאותה נקטה גרמניה בשנות השלושים.

ליניקר הושעה, ובו ביום הודיעו אלן שירר ואיאן רייט, חבריו לפאנל התוכנית, שהם יעדרו מהתוכנית הקרובה. התוכנית קוצרה לעשרים דקות וביציעים הניפו שלטי תמיכה בגארי ליניקר, עד שמנכ"ל ה-BBC נאלץ להחזיר אותו מההשעיה.

בישראל נדיר לשמוע ספורטאי שנוקט עמדה, לכן הופתעתי לראות את אורי אוזן, שחקן עבר ופרשן כדורגל בספורט 1 וב"כאן 11" במשחקי המונדיאל,  משמיע באחת ההפגנות קול רם וברור בעד הידברות ופשרה בהפיכה המשטרית.

אין בישראל ספורטאים עם ביצים כמו מוחמד עלי או לברון ג'יימס, אבל הלוואי שאומנים וספורטאים היו משמיעים יותר את דעתם בלי להביא את הפוליטיקה לספורט.

ובעוד אני כותב שורות אלה מתפרסם שדיא סבע ביקש שלא יוזמן לנבחרת. לא ניראה לי שמדובר בעניין ספורטיבי, אבל העובדה שיוסי בניון, אלון חזן ומנהל הנבחרת קפצו על המציאה ולא טרחו אפילו לברר עם אחד השחקנים הטובים בישראל את סיבת הפרישה, מדברת בעד עצמה. הערכה שלי: דיא סבע למד את הלקח מ-מואנס דאבור ושלח מסר לגזעני הטריבונות:

את התענוג לגרש אותי מהנבחרת בשריקות בוז בכל נגיעה בכדור לא אתן לכם.

הדרך לגהינום רצופה בכוונות טובות

ספק אם שמתם לב שלשניים מתוך 74 המגזינים שלי צורפה תמונה. למגזין מס. 45 צורפה תמונה של משה חוגג, ולמגזין 65 צירפתי תמונה של אוהדי מכבי חיפה מנופפים בדגלים.

למה התמונות צורפו? סתם. בלי סיבה. הן לא קידמו את מכירת המגזין שנשלח ממילא בחינם ורק למי שביקשו. אני גם לא מפיק שום רווח עקיף כי המגזין עוסק בספורט ואין לו נגיעה לעיסוקים אחרים שלי.

לפני מספר שבועות קבלתי מכתב התראה מעורך דין שטען שפגעתי בזכויות היוצרים של שני צלמים ודרש להסיר את התמונות ולפצות את צלמים.

כמובן שהסרתי את התמונות מיד והתייעצתי עם עורך דין, שהעריך שמאחר שלא עשיתי בתמונות שימוש עסקי ועלות תמונה היא להערכתו כמה מאות עד אלפי שקלים בודדים, הצעתי פיצוי של 2,000 ₪.

במקום לנהל איתי מו"מ על גובה הפיצוי, קבלתי תביעה ע"ס 40,000 (ארבעים אלף) ₪. לצלם יש זכויות יוצרים ואם אלה המחירים אני שמח בשביל חבריי הצלמים שמרוויחים בחודש יותר מ-200,000 ₪.

אני משקיע שעות בכתיבת כל מגזין ושמח להפיץ אותו למעוניינים בחינם, אבל אם התענוג יעלה לי עשרות אלפי שקלים אעדיף כנראה לתרום את זמני וכספי לילדים בסיכון.

ושמישהו אחר ידאג לפרנסת הצלמים ועורכי הדין.

בינתיים אשמח שתשתפו ותצרפו חברים.

שבת שקטה