הטבלה כן משקרת
יתרון הביתיות של מונאקו על מכבי ת"א הושג בזכות ניצחון אחד עודף (20-21) בתום 34 מחזורי העונה הרגילה. לפעמים ניצחון אחד עושה הבדל ענק, במקרה הזה הטבלה משקרת, כי היא כוללת גם תוצאות של משחקים שהתקיימו לפני חצי שנה וכבר אינן רלוונטיות היום.
אז בדקתי את תוצאות עשרת המשחקים האחרונים וקבלתי טבלה יותר מעודכנת ואמיתית:
1-2. מכבי ת"א ופרטיזן בלגרד (8 ניצחונות לעומת 2 הפסדים)
3-4-5. ברצלונה, ז'לגיריס ואולימפיאקוס (3:7)
6-7. מונאקו וריאל מדריד (4:6).
8. פנרבחצ'ה (5 : 5).
ומי הקבוצות שהצליחו לנצח במשחקי החוץ? מכבי ת"א את מונאקו ופרטיזן בלגרד פעמיים את ריאל מדריד.
מונאקו היא יריבה נוחה למכבי, אין תלונות, אבל אם תדפדפו למגזין הקודם תגלו שבניגוד למה שרבים טענו, שמזל של מכבי ת"א שניצחה את ריאל מדריד ונמנעה ממפגש איתה בהצלבה, הערכתי שהיריבה הכי נוחה היא ריאל, קבוצה מותשת, פצועה ומבוגרת.
ביתיות
יתרון הביתיות של ריאל ומונאקו הוא תיאורטי כי אין להן באמת אולם ביתי. פעם היה מפחיד לשחק בטורקיה, איטליה, יוון וספרד, כיום מנמנמים שם אוהדים שבעים שבאים לראות כדורסל ופחות לעודד. האימפריות נחלשו, איבדו חלק מהאוהדים והאולמות הגדולים לפעמים ריקים בחלקם והביתיות לא מורגשת.
מתוך 18 אולמות היורוליג אולי 5-6 הם באמת ביתיים, בהם הקהל יושב קרוב לקווי המגרש ומרעיש עולמות: ויטוריה, שני האולמות בבלגרד, ז'לגיריו ארנה בקובנה ויד אליהו. לא מדובר במשהו שמתקרב לטרור שחוותה הפועל ירושלים באתונה,
אבל מי שפתח טלוויזיה וצפה בשידור משחק מספר 1 במונאקו, היה בטוח שזה משחק בית של מכבי ת"א.
עננים ורוח וגשם אין
לורנזו בראון ו-ווייד בולדווין הם עדיין הקו האחורי הטוב באירופה, אבל את בראון לא יוציאו לעולם משלוותו, ואת בולדווין קל מאוד להוציא משלוותו. מה שווה היכולת שלו, אם אפשר להדביק לו שחקן שיוציא אותו מפוקוס?
זוכרים מי היו שלושת השחקנים המובילים באירופה בעונה שעברה? מייק ג'יימס ממונאקו, שיין לארקין מאנדולו וסקוטי וילבקין מפנרבחצ'ה. משלושת המכדררים לא נשאר כלום, וטוב שכך.
מה שנשאר ממייק ג'יימס זו בעיקר פוזה. אחרי שאיבד את הקליעה מחוץ לקשת נשאר לו רק לנסות לחדור מול שני שומרים עד שהוא מגיע לג'וש ניבו שמחכה לו מתחת לסל שחוסם ומשנה את הזריקות. אז ג'יימס חודר, מוסר בקפיצה וזהו.
למרות שג'יימס רחוק משיאו, כל קבוצה שמשחקת נגד מונאקו מסמנת אותו כמטרה ומביאה עליו שמירות כפולות. זה מהלך נכון שמשבש למונאקו את המשחק, אבל גם מסוכן כי הוא משאיר לפחות שחקן אחד פנוי.
במשחק מספר 1 ההימור השתלם כי הצרפתים החטיאו ממצבים נוחים 19 מ-21 שלשות. משחק מספר 2 נפתח במטווח של שלושה סלים משלוש זריקות לשלוש נקודות לכן צריך להתאים את הטקטיקה לכל ערב נתון.
מסקנה: בדיחה שמספרים אותה בפעם שנייה לא מצחיקה.
עצבים זו לא אסטרטגיה
רוב השופטים נוטים לקבוצה הביתית. יש בודדים, כמו למוניקה, שבשביל להוכיח שהם אמיצים מחמירים דווקא עם הקבוצה הביתית.
אתמול השיפוט היה גרוע ונטה באופן ברור לטובת מונאקו, אבל זו לא הסיבה להפסד של מכבי. אין מצב שקבוצה תספוג שישה פאולים טכניים במשחק, כי הבעיה אינה רק בשופטים. ווייד בולדווין ועודד קטש אספו לא מעט עבירות טכניות גם במשחקים בהם השיפוט היה הוגן, שופטים מדברים ביניהם כשיוצא לך שם רע קשה לתקן.
מי שמנסה לחנך את השופטים תמיד ייפגע. גם כי זה בלתי אפשרי וגם כי שופט הוא בן אדם, וכשמטרטרים לו באוזן מהשריקה הראשונה, בסוף זה נמאס והוא "נותן לקבוצה היריבה לשחק".
הדרך היחידה לטפל בשיפוט היא להתאים את צורת המשחק לשופטים בכל ערב נתון. כשנותנים להרביץ, תרביץ. כשמקפידים על אופנסיב פאול, כמו אתמול, אתה לא יכול להמשיך לזוז בחסימה כשהשופט שני מטרים ממך ולהתלונן ששורקים לך עבירות.
מזמן לא ראיתי כל-כך הרבה עבירות תוקף. רובן נשרקו לשחקנים גבוהים שזזו בזמן החסימה, אבל בניגוד למה שמקובל לחשוב, שבפאול אשם החוסם שזז בזמן החסימה, האשם האמיתי הוא השחקן הנמוך שלא מעלה את השומר שלו על החסימה.
למכבי ת"א יש העונה סיכוי טוב להגיע לגמר ואפילו לזכות בגביע היורוליג, אבל הם חייבים להירגע, בעיקר ווייד בולדווין, בונזי קולסון ודרון היליארד שמעולם לא עשו פאול. להגנה חזקה יש מחיר ובדרך כלל משתלם לשלם אותו, הבעיה שמי שאמור להרגיע את השחקנים הוא בעצמו מתלונן סדרתי.
תנועת ספירת הכסף שעשה בולדווין לעבר השופטים אין לה משמעות אחרת מלבד – לקחתם שוחד בשביל לדפוק אותנו. זה מעליב כי היום כבר לא משלמים במזומן אלא בכרטיסי אשראי או בהעברות בנקאיות, וגם הטענה של בולדווין שהשופטים לא הבינו שזה סימון לתרגיל, היא מגוחכת. פעם היו מסמנים תרגילים במספרים, אבל אפשר גם להוציא אצבע משולשת, או תנועת קפוץ לי.
וגם כריסטיאנו רונלדו שתפס בביצים כנראה סימן תרגיל.
טעות לעולם חוזרת
אני חוזר בפעם המי יודע כמה, על סעיף מספר 1 במשנתו של יובי בראון: לעולם אל תקפוץ לחסום קלע בזריקה מרחוק.
העצה הזאת תקפה במיוחד מאז שציירו את קשת שלוש הנקודות, כי מי שמנסה לחסום שחקן שזורק שלשה קופץ קדימה, חייב ליפול עליו, ונותן שלוש זריקות עונשין במתנה.
אבל כנראה שאני אמשיך לכתוב והם ימשיכו לקפוץ לחסום.
הצוות המסייע
בראון ובולדווין לא ינצחו משחקים בלי סיוע מג'רל מרטין, בונזי קולסון וג'ון דיברתולומיאו.
בונזי הוא שחקן רב גוני שמסוגל לשחק גם בפנים וגם בחוץ, אבל מניסיוני כשמשחקים במיוחד כדי לנצל מיס-מאץ' בין שחקן גבוה לשומר נמוך, זה סל עצמי, כי זה משבש את המשחק.
ג'רל מרטין הוא סטרץ'-4. שחקן בעמדה 4 שמסוגל גם לקלוע מבחוץ. כששומר עליו נמוך הוא יכול להוריד אותו מתחת לסל, כששומר עליו גבוה או כשהשומר שלו הולך לעזור בשמירה על לורנזו בראון, מרטין מסוגל לקלוע גם מחוץ לקשת. הייתה לו תקופה מצוינת לפני כמה שבועות עכשיו הוא בעיקר מחטיא.
זה ההבדל בין שחקן שמסוגל לקלוע שלשות לבין קלעי.
מה נקסט?
עודד קטש חייב לשים לב לפתיחת מחציות. מכבי הפסידה את משחק מספר 2 בחמש דקות פתיחת המשחק (11:0) ובחמש הדקות הראשונות בפתיחת המחצית השנייה (10:1). קשה לרדוף אחרי פיגור של 21 נקודות במשחק חוץ.
לקראת משחק מספר 3 חובה לשים בצד את עניין השיפוט ולהתרכז בלא מעט נקודות שחייבות שיפור. למשל, להתמקד יותר בג'ורדן לויד ופחות במייק ג'יימס, כי את הנקודות שיורידו מלויד אין למונאקו מי שיחזיר.
אסור להיגרר לקצב של מונאקו. אפילו הצרפתים בעצמם הבינו שבהתקפות מסודרות ארוכות הם לא מצליחים להגיע לזריקה, ועברו לזריקות מהירות ב התקפות מעבר.
לקבוצה שמשחקת לאט יהיה קשה לחזור מפיגור של 12-14 נקודות.
איך מסכמים 75 שנות ספורט?
אני לא אוהב סיכומי שנה, עשור ומאה, אבל בכל זאת 75 שנות ספורט שוות כמה שורות.
להכתיר את קבוצת המדינה או את ספורטאי המדינה זו משימה בלתי אפשרית, כי איך תשוו ספורטאים שכיכבו בישראל עוד לפני שהחלו שידורי טלוויזיה, לספורטאים שעדיין מופיעים בכל שבוע בסלון של כל בית.
איך משווים ספורט קבוצתי לספורט אישי, בין שיא של גבר לאישה, את הופעת נבחרת הכדורגל במקסיקו 70' למדליית הזהב של לונה צ'מטאי סלפטר במרתון. מה שווה יותר, מדליית ארד אולימפית או זהב באליפות העולם?
האם מדליה באתלטיקה שווה למדליה בג'ודו? האם מדליה אולימפית שווה יותר או פחות ממדליה פאראלימפית? ואם בוחרים את ספורטאי וקבוצת העשור, למה לא בוחרים את מאמן העשור?
מיקי ברקוביץ' נבחר כבר מאה פעמים לכדורסלן הישראלי הגדול בכל הזמנים למרות שהוא לא שיחק אפילו משחק אחד ב-NBA. עומרי כספי שיחק ב-NBA עשר עונות, אז מה?
יש השיגים פורצי דרך. הזכייה במדליה הראשונה של יעל ארד הזניקה את הג'ודו לצמרת העולמית. הזכייה של מכבי ת"א בגביע אירופה 1977 פרצה תקרת זכוכית. שנתיים אחר כך ב-1979 נבחרת ישראל סיימה במקום השני באליפות אירופה בטורינו.
את שתי הקבוצות הוביל רלף קליין. דיויד בלאט הוא הישראלי היחיד שאימן ב-NBA. פיני גרשון הוביל את מכבי ת"א לזכייה בשני גביעי אירופה ובסופרוליג, צביקה שרף לקח גביע אירופה למחזיקות גביע עם אריס סלוניקי ואריאל בית הלחמי הוביל את הנבחרת עד גיל 20 לשתי מדליות זהב באליפויות אירופה.
אלה מאמנים שזכו לפרסום, אבל כמה שמעו על אריה זלינגר? מאמן בעל שיעור קומה עולמי שהוביל את נבחרת הנשים של ארה"ב בכדורעף למדליית כסף אולימפית בלוס אנג'לס 84' ואת נבחרת הולנד גברים למדליית כסף אולימפית בברצלונה 92'.
רבים יותר זוכרים שגיורא שפיגל הוא האיש שמסר למוטלה את הכדור לשער היחיד שלנו במונדיאל, מאשר את עמנואל שפר שאימן את נבחרת 1970.
ובהזדמנות זו אזכיר שבין י"א חללי מינכן 1972 היו ארבעה מאמנים: עמיצור שפירא (אתלטיקה), מוני וינברג (היאבקות), אנדרי שפיצר (סייף), קהת שור (קליעה).
אבל ספורטאי 75 שנה למדינה שלי הוא… ברוך חגאי. 13 מדליות אולימפיות מהן שמונה זהב בטניס שולחן, שחיה וכדורסל על כסאות גלגלים.
זה רעיון
לא צריך להמציא את הגלגל במקרים שהוא כבר קיים. למקרה שיהיו הפרעות בטקס הדלקת המשואות תוכנן לעבור לשידור המוקלט של החזרה הכללית.
רעיון פצצה. למה שלא נאמץ אותו גם בספורט?
אם המשחק בין הפועל ת"א לבני ריינה על הפנים, עוברים לשידור המוקלט של מנצ'סטר סיטי נגד ריאל מדריד.
מוזמנים להמשיך לשתף ולרשום חברים למגזין.
ובקשה: שבועיים נותרו לגיוס 21525 ש"ח כדי להגיע ל-50,000 ש"ח. תודה רבה לאלה שתרמו, ההיענות הייתה מעל ומעבר. מי שעדיין רוצה לתרום בשמחה, אבל בבקשה לא לתרום פעמיים ומי שהצטרף לאחרונה משוחרר בכיף. אני אשלים את הסכום שחסר והכל בסדר.
שבת שקטה לכולם
אריה מליניאק