ועדת בדיחה
ליובנטוס, מקבוצות הפאר באירופה, הורידו השבוע 10 נקודות על עבירות תקנון. בהתאחדות הכדורגל בישראל הקימו שלשום ועדה לחקור את אירועי גמר הגביע. עוד ועדה.
העובדות ידועות. מאות פרחחים, במקרה אוהדי בית"ר ירושלים, הגיעו בלי כרטיסים לאצטדיון הכי חדיש בישראל, פרצו את השערים, דילגו מעל לגדרות, דחסו במשך ארבע שעות את היציעים, ההתאחדות המטומטמת בישלה אותם שלושת רבעי שעה עד שהקימו במה להענקת הגביע, וריצת טירוף של יוסי אבוקסיס בזמן המשחק הייתה הניצוץ שהצית את המהומה.
זה מה שהיה, מה יש לחקור? ההתאחדות, זו שמטילה על הקבוצות את האחריות השלוחית לפשעי הקהל שלהן, היא שארגנה את האירוע ואחראית להשתוללות הקהל שלה.
בואו ניראה את תובע ההתאחדות מעמיד לדין את ההתאחדות. בואו ניראה את ברק אברמוב מעיד נגד יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ, שרק לפני כמה חודשים כופף את כל הכללים והתקנות בשביל לעזור לו לרכוש את בית"ר ולמנוע הורדתה לליגה א'?
ועדת הבדיקה תפיל את האחריות על המשטרה, חברת האבטחה או מי שתיכנן את "סמי עופר". מי שאשם בהפקרות בטריבונות זה מי שיישם את המלצות ועדת ניצב בדימוס דודי צור, והוציא את המשטרה מהיציעים כי נוכחותה מהווה פרובוקציה.
השוטר הפך לפרובוקטור, בתי משפט בדיחה עצובה, עונשים מגוחכים בהרחקה מהמגרשים רק מעודדים אלימות, והיציע שטח הפקר.
שטח משוחרר לא יוחזר, כי במדינה בה לוקח שנים לטפל ברצח, פשיעה הפכה לידיעה שסוגרת את מהדורת החדשות, אז נעבור לתחזית: יהיו הרוגים במגרשי כדורגל!
אל תשכחו שבגמר הגביע אוהדי בית"ר חגגו ניצחון! בטיפשותם הם חירבו את השמחה לעצמם. מה היה קורה אילו היו מפסידים, ועוד לבני סכנין?
45 בני אדם שילמו בחייהם על מחדלי אסון מירון ואיש לא הועמד לדין, אז אלפיים פרחחים פרצו לכר הדשא והניסו את נשיא המדינה. ביג דיל. מה קרה?
כשחוזרים שוב ושוב על אותן שטויות מקבלים אותן תוצאות. גם אלף סדרנים לא יבלמו אלפי אנשים שרצים באמוק, רק הרתעה. מה שעוצר את החיזבאללה זה לא טיל כיפת ברזל על כל טיל שלהם, אלא F16 אחד שמסוגל לשאת שתי פצצות שישאירו את כל מדינת לבנון בלי חשמל ומים למשך חודשים.
הירידה לכר הדשא מהווה עבירה פלילית, אפילו אחד לא נעצר. חובה לשנות את הגישה. אם פתרו את בעיית התורים האינסופיים להנפקת דרכון, אפשר גם למגר את האלימות מהמגרשים.
די לעונשי ההרחקה המגוחכים מהמגרשים, הם רק מעודדים אלימות. חדרי מעצר באצטדיונים, משפטי בזק וכמה חודשי עבודות שרות עדיפים על מאסר. שישטפו כלים בבתי אבות.
תדע כל אם עברייה שהילד שהולך למשחק כדורגל ומתפרע, לא יחזור הביתה בלילה. האצטדיונים מכוסים כולם במצלמות. מדינה שיודעת לשלוף מחבל מביתו בשכם יכולה בקלות לעצור חוליגן ביציאה מאצטדיון.
נתראה באסון הבא.
אירופה לא אדומה, לא צהובה ולא ירוקה.
מה אתם אומרים על חצאי גמר הפיינל פור בקובנה. לא ראיתם? מוזר, כי בחודשים האחרונים כולם היו עסוקים בסיכויי מכבי ת"א להיכנס סוף-סוף לשמינייה, והנה דקה לאחר ההדחה של מכבי במונאקו כולם מאבדים עניין ביורוליג.
לא מכיר אפילו אחד ש-ויתר בליל שבת על צפייה ב"אולפן שישי" או על יציאה לבילוי בשביל לראות את מייק ג'יימס נגד וזנקוב? היורוליג זה לא המונדיאל, הצ'מפיונס ליג או המשחקים האולימפיים שמרתקים גם כשאין לנו נציגים. גם באיטליה, קרואטיה או גרמניה ממש לא התעניינו ביוונים ששיחקו כדורסל נגד צרפתים.
גביע אירופה לאלופות היה אירוע. קבוצות ייצגו מדינות. גמר של מועדון סגור שבוחר את הקבוצות המשתתפות לא מעניין. מרגע שהקבוצה שאתה אוהד בחוץ גם אתה בחוץ.
אירופה לא צהובה ולא אדומה. אנחנו מפליצים באמבטיה וחושבים שאנחנו בספיד בוט.
אימון זו דרך חיים.
מי שבאמת אוהב כדורסל וטרח בערב שבת, נהנה מקלאסיקו ספרדי שהוכרע בניגוד למצופה בניצחון של ריאל מדריד על ברצלונה הפייבוריטית. שוב הוכח ששאראס היה שחקן גדול אבל מאמן בינוני. אם מה שהוא למד מז'ליקו אוברדוביץ' זה צרחות על שחקני הספסל, חבל.
אי אפשר לנהל משחק באטרף. מהתקציב הענק של ברצלונה אפשר היה לייצר שלם שגדול בהרבה מסך חלקיו. שאראס מתאים לקבוצת הבית שלו ז'לגיריס ולמזלה של מכבי ת"א הם לא החתימו אותו, אבל הסיפור של הפיינל פור הוא מאמן ריאל צ'וס מתאו.
ריאל מדריד עברה משברים עם פבלו לאסו והשאירה אותו בתפקיד במשך 11 שנים. דווקא כשלקה בליבו המועדון קפץ על המציאה ולמרות שלאסו המציא אישורים רפואיים שהבריא לחלוטין מנהלי ריאל התעקשו להשאיר אותו בחוץ. זה ניראה רע אבל פתח הזדמנות לצ'וס מתאו שגם הוא עבר עונה מטלטל אבל הסבלנות השתלמה.
שימו לב לרזומה של מתאו: מאמן הנוער של ריאל מדריד, עוזר מאמן הקבוצה הבוגרת, עוזר מאמן במלאגה, מאמן ראשי בסרגוסה, עוזר מאמן בפואנלברדה, חזרה למלאגה כמאמן ראשי, הליגה הסינית, מאמן ראשי בפואנלברדה, שמונה שנים עוזר מאמן בריאל מדריד! ומתחילת העונה הנוכחית מאמן ראשי.
כמה מאמנים בישראל עובדים 28 שנים? כמה מאמנים בישראל היו מוכנים לחזור לעמדת עוזר מאמן אחרי שהיו כבר מאמן ראשי? כמה היו מוכנים לחכות שמונה שנים עד שקיבלו לידם את המפתחות? כמה היו מוכנים לרדת לליגה לאומית אחרי שאימנו בליגת על?
מאמן זה מקצוע, קם בבוקר ומאמן. אם לא בליגת על אז בלאומית, ואם לא בלאומית אז נבחרת נוער. בתקופה שאימנתי את נבחרת ישראל או בגליל, הייתי חוזר פעמיים בשבוע לאמן ילדים ברמת השרון.
דיויד בלאט חזר ב-1994 לעמדת עוזר מאמן של אריק שיבק בגליל אחרי שהיה כבר מאמן ראשי. ב-2003 דיויד חזר לעמדת עוזר המאמן של פיני גרשון אחרי שב-2002 זכה בדאבל ונבחר למאמן העונה. רלף קליין אימן בנות ב"הדסים" אחרי שפרש מאימון פעיל.
בפסקי זמן מתאו דיבר לשחקנים בספרדית. זה מאמן בית.
בפני שיבה תקום
סל הניצחון שקלע סרחיו יול בגמר היורוליג נגד אולימפיאקוס היה יותר מסמלי. השחקן שפאול קשה שלו על קווין פאנטר התחיל את הקטטה הגדולה במדריד יצא בלי עונש, פאנטר הושעה, ריאל מדריד הצליחה להפוך פיגור 2:0 ל-2:3 עם שני ניצחונות חוץ בבלגרד ואיך שגלגל מסתובב.
משחק הגמר היה למעשה בידיים של אולימפיאקוס עם יתרון ארבע נקודות וכדור, אבל שלשה של סרחיו רודריגז וסל של יול על הבאזר בזריקת קשת לתקרת האולם מעל לידיים של מוסטפה פאל (2.18 מ') הפכו 78:74 ל-78:79.
אני מודה שחשבתי שריאל תהיה היריבה הכי נוחה למכבי ת"א בשלב ההצלבה, כי יול, רודריגז ופרננז ביחד הם בני יותר ממאה, ואדי טבארס כמעט נפח את נשמתו בסוף משחק ההפסד בתל אביב.
קבוצה מבוגרת אמורה להתפרק בסדרה של חמישה משחקים ב-15 ימים, אבל ריאל ניצחה חמישה משחקים ברציפות, את פרטיזן, ברצלונה ואולימפיאקוס, וטאברס נבחר ל-MVP של משחק הגמר. אז מה אני מבין?
יש קבוצות עם שבע נשמות. אם תכניסו אותם לשק, תקשרו טוב-טוב ותזרקו לנהר, אל תלכו לשום מקום.
אולימפיאקוס הפסיקה לשחק כשעדיין יצאו בועות.
ניקולה פלופ
שש פעמים הגיע ניקולה מירוטיץ' לפיינל פור של היורוליג, ולא זכה אפילו פעם אחת. מוזר, כי שחקן שעשה במשך חמש עונות NBA 11 נק' ו-5 ריב' בממוצע למשחק, אמור להוביל קבוצה לפחות לזכייה אחת ביורוליג.
בארבע עונות בשיקאגו "בולס", עונה בניו אורלינס "פליקנס" ובמילווקי "באקס", שיחקו סביב מיטרוביץ' סופסטארים שמשכו אליהם את ההגנה והשאירו אותו לזריקות חופשיות, ובריונים שחסכו ממנו מגע פיזי.
ב-NBA מירוטיץ' היה שחקן משלים. פורוורד בגובה 2.08 מ' שמסוגל לקלוע שלשות בעמדה 4 זה יפה, אבל באירופה מאמן חכם מדביק לו שחקן פיזי נמוך שנצמד אליו כשהוא מנסה לזרוק מבחוץ, והיתרונות של מירוטיץ', שחקן מוכשר אבל קוואץ' שחושש ממגע, מתבטלות.
אפילו אם ברצלונה משלמת למונטנגרי עשרות מיליונים לחמש שנים גם בשביל להכניס אצבע בעין לריאל מדריד שמיטרוביץ' גדל במחלקת הנוער שלה, אין שחקן שמצדיק שכר כזה.
סרחיו יול, סרחיו רודריגז ורודי פרננדז בני 37 פלוס שניצחו על הקונצרט של ריאל בחצי הגמר, מרוויחים ביחד רבע ממיטרוביץ', אבל כסף לא היה מעניין אם ברצלונה הייתה זוכה בגביע. כשפרנצ'ייז פלייר מגיע שש פעמים לפיינל פור ולא זוכה אפילו באחת, ובמשחק המכריע קולע שלוש נקודות, 1 מ-10 מהשדה! מה אפשר לומר?
שודד בטרנינג.
מסאי מי?
נדיר למצוא בישראל מישהו שלוקח אחריות על משהו. שר הכלכלה מאשים את שר האוצר, העירייה את הממשלה, ההורים את המורים, הפרקליטות את המשטרה, רשתות השיווק את החקלאים, ומאמני כדורגל מאשימים את המאמן הקודם.
צדיק אחד היה בסדום, שמעון לביא מפקד מחוז הצפון במשטרה, עמד בעיצומו של אסון מירון מול המצלמות ולקח אחריות. אז שלחו אותו הביתה.
מכבי ת"א נפלה כמה פעמים כשאיחרה להחתים מאמן, הסתפקה בתחליף מאולץ וכשלה. יענקלה שחר היה צריך להחתים מחליף לברק בכר ואלה נעליים גדולות. הוא היה יכול לבחור מאמן זר, לשלם לו מיליון יורו ולהטיל על המאמן את האחריות לכישלון, אבל בחר לקבל את ההמלצה של המנהל המקצועי גל אלברמן ומינה את מסאי דגו, מאמן קבוצת הנוער חסר ניסיון בליגת על ובליגת האלופות, ולקח את האחריות על עצמו.
זה עורר את להקת הצ'יר לידרס, אותם פרשנים שמתקוממים נגד רוטציית "המימרים" (אותם שישה-שבעה מאמנים שמחליפים זה את זה בארבע-חמש קבוצות תחתית) ונפתחה מתקפה על יעקב שחר.
לא ביקורת מגיעה לשחר ואלברמן אלא צל"ש על מינוי מסאי דגו. מחזיק להם אצבעות.
חג שבועות שמח. שתפו את המגזין בכיף לחברים. זה בחינם.
תורמים של למעלה מ-150 ש"ח מוזמנים לתאם איתי איסוף הספר "לנצח זה מקצוע". יש גם גרסה דיגיטאלית. שוב תודה.
אריה מליניאק