פוסקאס
אתמול נפגשתי עם יורם ארבל, פס הקול של המדינה. היה לי הכבוד לשדר אתו במשך עשר שנים את משחקי הכדורסל הגדולים, מסעות אל מעבר למסך הברזל, חוויות משותפות, חתיכת היסטוריה.
יום אחד פגשתי את יורם ומרית אשתו בכניסה לבניין דוידוף בבית חולים בילינסון, כך נודע לי שאנחנו גרים באותו מלון. שנינו החלמנו, יורם חזר לשדר כדורגל (היום מבלומפילד), ולפני שיורם ארבל ואני התפזרנו הוא שאל מה דעתי על פודקאסט משותף. דעתי חיובית אבל הבטחתי לו להתייעץ עם החברים, וידיד המחלקה אביעד פוהורילס כבר הציע שם לתוכנית: מזל סרטן.
מי בעד?
פרידה
במוצאי שבת הלך לעולמו דיויד פדרמן, איש עסקים, מבעלי מכבי ת"א בכדורסל. פדרמן איש רב זכויות שלא תמיד אהבתי מה שעשה כי הייתי בדרך כלל באופוזיציה, אבל כיבדתי אותו מאוד כאדם ונדמה לי שזה היה הדדי.
פדרמן היה מכביסט, אבל לא הפך כל מי שהוא לא מכבי לשונא ישראל. אחרי עידן חבורת-סוד-מוחלט-בהחלט של מזרחי-אבידן-ברנוביץ', פדרמן היה יותר פתוח, ידע לכבד יריב, לשמוע דעות שונות, להודות בטעות ולוותר על זוטות כמו הסכמה לשיטת הפיינל פור חסר המשמעות כדי לקבל את הדברים החשובים באמת – בלעדיות ביורוליג.
פדרמן היה פעיל בהנהלת היורוליג כי הבין ששם נקבעים כללי המשחק, והשאיר לשמעון מזרחי ולאמנון אבידן את המריבות עם עסקני הפועל. מכבי ת"א הביאה כבוד לכדורסל האירופי אבל גרמה גם לנזקים כבדים לכדורסל הישראלי, כמו חסימת היורוליג בפני קבוצות ישראליות נוספות וקנתה כל שחקן שהתחיל לפרוח ופירקה קבוצות.
זה רוקן את העניין מהליגה, הרתיע אנשי עסקים להשקיע בקבוצות אחרות שאין להן עתיד, הנציח את שרשרת הגביעים והאליפויות של מכבי ת"א וחוזר חלילה.
מצאתי את עצמי בפוזיציה מורכבת – מצד אחד שידרתי את משחקי מכבי ת"א ובעצם השתתפתי בקמפיין שהפך את מכבי ת"א לקבוצה של המדינה. מצד שני, השמעתי ביקורת על מכבי ת"א שהרתיחה מכביסטים שדרשו להחליף אותי. שמעתי את הקולות. אודי רקנאטי, אדם שאני מכבד, הזמין אותי לקפה בהרצל פינת שד' רוטשילד, ואמר לי: אריה הגזמת. זה הספיק, הוא צדק והורדתי הילוך.
אבל יש שריטה שסחבתי שנים. ב-1990 נסעתי לארה"ב לראות במו עיניי את ההצלחה של נדב הנפלד, נוכחתי שהבחירה שלו בדראפט הייתה כמעט מובטחת ובלבד שיחזור לעוד עונה בקונטיקט. השבעתי את נדב שהוא לא יחזור לשחק בארץ וטסתי הביתה.
כעבור שבועיים הגיע לקונטיקט דיויד פדרמן ונתן לנדב הצעה שקשה לסרב לה. השאר היסטוריה, 12 שנים קפטן מכבי ת"א. כמה שנים אחרי שחזר לארץ, פדרמן אמר לנדב שאי אפשר להעלות את שכרו כי אין כסף, והחתים את נייט האפמן על חוזה גדול פי ארבע.
פדרמן הפך את מכבי לעסק, ולא אתפלא אם אחת הסיבות שהוא קנה את "עלית" הייתה החסות למכבי ת"א. כסף גדול זרם מ"עלית" למכבי במסגרת הספונסרשיפ עד שמישהו הזכיר לכולם ש"עלית" זו חברה ציבורית.
מיקי שטראוס, שהיה חבר של פדרמן, הרגיש פגוע מהמשא ומתן בו הוא קנה מפדרמן את חלקו ב"עלית" במחיר גבוה. זה ביזנס אמר לי שטראוס, אבל יש דברים שלא עושים.
נפגשתי עם דיויד פדרמן בארבע עיניים רק פעם אחת, זה קרה כשמכבי ת"א הייתה במשבר לאחר ההתאבדות של מוני פנאן. הוא הזמין אותי למשרדו סמוך לחוף הים בהרצליה, שלף מהארון קלסרים ועבר איתי על מסמכים, להוכיח שלא רק שהנהלת מכבי ת"א לא קשורה ולא ידעה מבנק פנאן, אלא שהנפגעת הגדולה מהתרמית הייתה מכבי ת"א.
כך למשל, מוני נהג לשלוח לסוכנות הנסיעות דיזנהאוז אנשים ש"השקיעו" אצלו בבנק, כדי שיסעו בחינם לטיולים ברחבי תבל. אחר כך אישר את החשבוניות ושילם אותן מחשבון מכבי ת"א.
בתקופות המחאה נגד התנהלות ההנהלה, דיויד פדרמן היה זה שאמר "אנחנו שומעים את הקולות", אבל למרות שהחליפו בעונה אחת ארבעה מאמנים ואת כל סגל השחקנים, המועדון איבד כיוון.
מאז שהמושכות עברו לדני פדרמן המחאות התעצמו ולא מעט אוהדי מכבי ת"א דורשים מפדרמן שימכור את חלקו בבעלות על הקבוצה. מחאות הן לגיטימיות וכמעט כל בעלי קבוצות הכדורגל והכדורסל מיענקלה שחר ועד שאול אייזנברג חוו את זה, אבל לא פעם חשבתי לעצמי איך מרגיש האיש שהוביל את מכבי לטופ של אירופה ולא היה יכול לבוא ליד אליהו מטעמי בריאות, כשהוא צופה בביתו בשלטים. אתמול עשו לדיויד פדרמן כבוד גדול, וחבל שלא זכה לראות את המשחק הענק.
משתתף בצערה של משפחת פדרמן.
איך שגלגל מסתובב
בתחילת העונה הפועל ת"א אירחה את משחקי הבית שלה בסופיה ומכבי בבלגרד. מכבי איבדה יתרונות והפסידה בכל משחק צמוד, הפועל ניצחה בכל משחק צמוד, כולל במשחקים בהם היא פיגרה בדו ספרתי.
מאז ששתי הקבוצות חזרו לארח בהיכל, יד אליהו הצהוב חזר להיות הר געש ומכבי ניצחה בשישה משבעת המשחקים האחרונים חלקם בנקודה ואחרי הארכה. יד אליהו האדום התרוקן למחצה והפועל הפסידה בכל המשחקים האחרונים כולל באלה בהם הובילה כבר ב-27 הפרש.
במכבי כל השחקנים נוגעים בכדור בכל פוזשן, בהפועל כל אחד לנפשו. עופר ינאי כבר הודיע שיחתוך חלק מהשחקנים לקראת העונה הבאה וככה זה ניראה גם על הפרקט. מכבי ת"א האריכה את החוזים של וויל ריימן (אתמול 5 מ-5 ל-3!) וג'ימי קלארק, ומתכוונים להחתים גם את איפה לונדברג (ומשחקים בשבועות האחרונים מצוין בלי לוני ווקר).
על השחקנים הישראלים בהפועל מיותר לדבר, במכבי סורקין קלע אתמול 21 נק', תמיר בלאט 6 מ-6 ל-3, גור לביא סגר שבוע מצוין של 23 נקודות ברעננה ו-5 נקודות ב-5 דקות מול באיירן מינכן. איזה מזל שהוא חתם בקיץ במכבי.
הפועל ת"א מתכוונת להתחזק בעוד שני שחקנים זרים, וכמו שהסביר עופר ינאי יותר קל וזול להחליף עשרה שחקנים ולא מאמן אחד. בהפועל יש שלושה מאמנים יוונים, וכשהמאמן הוא הבעיה לא יעזרו גם עשרה שחקנים נוספים. כדאי לשים לב מתי מכבי ת"א ייצבו את הספינה – כשעודד קטש הפסיק לבקש אחרי כל משחק שיביאו עוד שחקנים.
בקיצור, הדבר הכי טוב למכבי והכי גרוע להפועל ת"א זו החזרה לישראל.
הפורשים ברינה
שגיא מוקי, אלוף עולם בג'ודו, הודיע שיפרוש בקרוב. למה בקרוב ולא כעת, או לפני שנה וחצי אחרי התחרות האחרונה בה השתתף באולימפיאדת פאריס 2024. כל ספורטאי יכול לפרוש או לא לפרוש מתי שהוא רוצה או בכלל.
ספורטאים, במיוחד בענפים האולימפיים שם אפילו אלופים אולימפיים לא נהנים משכר מטורף כמו בכדורגל וכדורסל, לגיטימי שימצו את הפרסום והתהילה בקמפיינים מסחריים במהלך הקריירה וגם לאחר סיומה. אם אתה לא מתחרה, תפרוש ותעבור לבשל, לשיר ולרקוד.
פעם היה מקובל שספורטאי מודיע על פרישה בשיאו או אחרי הישג יוצא דופן או פשוט כשהוא היה מחליט להפסיק להתחרות. יש שמנסים למתוח עוד קצת את הקריירה, אבל ממתי הודעת פרישה של ספורטאי הפכה לפסטיבל שמתגלגל שנה וחצי של יחסי ציבור, סדרות ריאליטי ופרסומות. הקרדיט על ההישגים הספורטיביים לא הולך לאיבוד רק הודעת הפרישה הופכת לקצת פאתטית.
אגב, האם ערן זהבי עדיין שוקל הצעות מאשדוד?
אל אל אלדד
עמוד שלם הוקדש במדור הספורט של "ישראל היום" לאלדד אקוניס, יו"ר בני הרצליה בכדורסל, נציג הבעלים (לני רקנאטי) או פשוט מאכער וקומבינטור שמפריע למאמנים לנהל את המשחק, כי המאמן שלו כבר לא היה מסוגל לסבול את הטרטורים באוזן והתפרץ כלפיו קבל עם ומצלמה.
לא חשוב אם העצות של אקוניס למאמן הן טובות או רעות, רוב המאמנים שאני מכיר לא היו רוצים שאפילו פיל ג'קסון ייעץ להם במהלך המשחק. מנהל יכול להעיר למאמן לפני ואחרי משחק.
אין לי מושג אם יהוא אורלנד, המאמן הנוכחי של בני הרצליה אוהב או מתעב את אקוניס, ההתפרצות הספונטנית שלו בשידור הייתה ביטוי למה שחשו מאמני בני הרצליה לדורותיהם שנאלצו להתפרנס מהעסקן הזה.
אפילו שמעון מזרחי – זה שצעק על עודד קטש שהוא הורס את מכבי ת"א – זז מהכיסא המפורסם שלו ליד הספסל.
נראה שהפתרון לבעיית אלדד אקוניס הוא צו הרחקה.
שבת שקטה לכולם
אריה מליניאק
עורך: אין