מלרקה
לפני שנתיים בערך פנה אליי ידידי אבי מלר, וכקורא נאמן של המגזין הציע את שירותיו כעורך. יש לך שגיאות פה ושם, הסביר לי, מה איכפת לך, אעשה קצת סדר בטקסט.
מאז נהגתי לשלוח בכל חמישי בערב את המגזין למלר, ואת התוצאה הייתם קוראים בכל יום שישי בצהריים. בשישי האחרון המגזין לא היה ערוך, מלרקה בילה בלונדון. משחקי כדורגל, הצגות, מבסוט מהחיים. ביום שלישי חזר אבי לארץ, חטף דום לב ונפטר. שנאמר, מיצה את החיים עד תום.
כשקבלתי את הידיעה על מותו מחברה משותפת לא מיהרתי לפרסם. מצד אחד הידיעה הגיעה ממקור אמין – הבן שלו ישי, מצד שני זה לא הגיוני.
מלר היה אמנם חולה בסרטן עור, אבל לא משהו שמסכן באופן מיידי. מדי פעם היה נבדק ומסיר נגעים, אבל האמת שגם לא ממש חשוב ממה אדם מת. כשהפצצה נופלת על הראש למה זה חשוב אם היא במשקל 100 קילוגרם או טון.
אני מכיר את אבי מלר עשרות שנים, מהימים של טרום המחשבים והטלפונים הסלולאריים, במדור הספורט של מעריב. היינו מתכנסים בכל בוקר לישיבת מערכת, עופר שלח, בן כספית, בועז ביסמוט, משה גורלי, אלי קמיר, אביעד פוהורילס, ויסלחו לי אלה ששכחתי.
בערב, לאחר סיום המשחקים, היינו שולחים את הדיווחים בפקס או מכתיבים אותם בטלפון לקלדנית. עיתונות של פעם במובן הטוב של המילה. את הלילה היינו סוגרים בחצי זיווה אצל נרי אבנרי בנרגילה חמליבך.
מלר היה בעל ידע אינסופי בתחומים רבים, איש להקשיב וללמוד ממנו. מעולם לא שמעתי ממנו מילה רעה, ורוב התגובות שאני מקבל מאז שפרסמתי את דבר מותו, חלקם מאנשים שלא הכירו אותו, הסתכמו במילה אחת: אוי.
אין מחמאה גדולה בעיניי מהשוואה של עיתונאי ספורט למודי בראון. אגב, שניהם אוהדי הפועל חיפה, אנשי תרבות, אוהבי ספורט. ידידי איתן גרין גילה לי שאבי מלר היה איש קולנוע, חבר באקדמיה, צופה ב-2-3 סרטים והצגות בשבוע.
איך מסכמים? לא מסכמים. כשסיים את דרכו במעריב לפני יותר מ-30 שנים, הסבירו למלר שבעידן הטלוויזיה הוא לא רלוונטי, ותראו איזו קריירה מפוארת עשה באולפני ערוץ הספורט. אז מי לא רלוונטי?
ובכל זאת, אם הגלגל כבר הומצא לא צריך להמציא אותו מחדש. לפניכם תקציר הספדו של משה גורלי, חבר קבוע בפרלמנט של מלר בימי שישי בבוקר, שסיכם את אישיותו של אבי מלר שלשום בהלוויה ב-5 מאפיינים:
# אולד סקול מענטש – מאיר פנים.
# נדיב – התנדב לעזור לאנשים במצוקה ועשה את זה בסתר.
# רומנטיקן – תמיד בעד החלשים. גמר גביע אירופה של ליגת האלופות האולטימטיבי בעיני מלר, לא היה ריאל מדריד נגד סיטי אלא דורטמונד נגד ספורטינג ליסבון. הוא אהב את קוטלות הענקים, לא את הענקים של האוליגרכים ותאגידי נפט.
# איש תרבות – מערכוני ליגת האלופות, ההולנדי של עכו. חבר האקדמיה לקולנוע.
# אהבה – משפחה, פרלמנט יום שישי קבוע שהקים ומתכנס כבר 15 שנים.
ואסיים בכמה מילים מתוך ספר הספורט מספר 1 לדעתי "קדחת המגרש" של ניק הורנבי. כל חייו של הורנבי מתועדים באמצעות אירועים שקשורים לקבוצתו ארסנל, שמות, שערים, דקות, איש שטרח להדגיש בהקדמה לספר, שהוא גר תמיד במרחק הליכה מאצטדיון "הייבורי".
פרק ב"קדחת המגרש" מוקדש לעניין רציני – המוות. בדרך למשחק החוץ של קריסטל פאלאס, מספר הורנבי, ראיתי ביציאה מתחנת הרכבת איש שוכב על המדרכה. לבוש בחולצה של קריסטל פאלאס, שרוע ללא תנועה. בדרך חזרה מהאצטדיון לרכבת האיש עדיין שכב שם. מת.
מאז נשארה איתי אותה דמות אחת ויחידה של מוות, כך הורנבי, צעיר לבוש מעיל וצעיף של קריסטל פאלאס. זו הדאגה שמלווה אותי מאז, האפשרות למות כך סתם באמצע העונה.
סביר להניח שאמות בין אוגוסט למאי, וכמו האיש הצעיר אוהד קריסטל פאלאס, שלעולם לא יגלה אם הם נשארו או ירדו בסוף העונה ההיא.
אנחנו נוטים להאמין בטעות שסופנו מסמן את סוף העולם, ממש לא. מלרקה הלך לעולמו באמצע העונה ובהתאמה לחוק שימור האנרגיה, הדור לא פוחת והולך רק משנה צורה.
אבי מלר ימשיך להיות מודל והשראה לדור הבא של עיתונאי ושדרי ספורט.
בצמרת הרוח נושבת חזק
לשפשף את העיניים ולא להאמין, הפועל ת"א מוליכה את היורוליג. עם ים מדר ו-וסילי מיציץ' או בלעדיהם, הפועל מנצחים. המשחקים ממש לא כייפים לצפייה אבל עם הטבלה לא מתווכחים.
פעם היו מדבקות על השמשה האחורית של מכוניות ישנות "טרנטה, אבל לפניך". הפועל ת"א לא טרנטה אבל לפני כולם.
אפשר לכתוב ביקורת על ניהול המשחקים, להטיל ספק, האם היכולת הזאת תספיק להמשך העונה, אבל הפועל ת"א של איטודיס עדיין במקום הראשון ביורוליג ובליגה, בזמן שז'ליקו אוברדוביץ' ואטורה מסינה הלכו הביתה.
כמה ימים לפני המשחק מול הפועל ת"א גם באיירן מינכן פיטרה את גורדון הרברט והחתימה את סטניסלב פשיץ'. דור של מאמנים נפילים מפנה לאחרונה את השטח ומי שהיו מותגים מנצחים נשחקים. מדהים כמה מהר "קונים בלבד" מתהפך ל"מוכרים בלבד".
למאמנים גדולים יש אגו גדול, ולמועדונים שהיו מוכנים לסבול שיגעונות של מאמנים נמאס. מאמן או שחקן שמרגישים שהם גדולים מהמועדון נשלחים הביתה.
פרטיזן תשחק הערב מול מכבי ת"א. אוברדוביץ' הצליח לריב דווקא עם השחקנים הסרבים בפרטיזן, האוהדים נשארו בצד שלו וכשהוא הלך והשאיר קבוצה שבנויה על זרים הקהל שורק לה בוז.
פשיץ' שורד ומצליח לגרד עוד קדנציה בבאיירן מינכן. קשה לעשות שינויים באמצע העונה ועוד עם שחקני מפתח פצועים, אבל עם כל סלידתי מפשיץ' (יש לנו חשבון פתוח מאז שהוא כמאמן נבחרת הנוער של יוגוסלביה מכר את נבחרת ישראל שאימנתי ליוונים בקדם אליפות אירופה לנוער), צריך לתת למאמן זמן בשביל שיביא תוצאות.
עודד קטש הוכיח את זה.
חיסון לטמטום
אחד בשם שתוק גילה יום אחד שבעיתון "על המשמר" שיבשו את שמו וכתבו בטעות שמוק. פנה לעורך דין וביקש שיגיש תביעה נגד "על המשמר". למה לך, ייעץ עורך הדין, עזוב את זה, עכשיו כל מי שלא קרא את זה בעל המשמר יקרא את זה בידיעות אחרונות?
משטרת ישראל שמנעה מעשרות אוהדי הפועל ת"א להיכנס לבלומפילד לבושים בחולצות מחאה, במקום לקבל מחמאות על הטיפול בעבריינות האולטראס, הצליחה לאחד נגדה את אוהדי כל הקבוצות והפכה אירוע סדרנות בבלומפילד למופע ביזיון שלה בבית המשפט העליון.
מגפת טמטום וחיסון אין
כך חולפת תהילת עולם?
לא רק העידוד חזר ליד אליהו, גם המחאה נגד פדרמן. אני לא חבר שלו ולא אוהד מכבי ת"א, אבל רוצה לסנגר על האיש.
במכבי ת"א יש בעיה אמיתית, בעיקר מאז שעופר ינאי התחיל לשפוך כסף בהפועל ת"א. ההכנסות קטנו, ההוצאות גדלו, הבור עמוק והאוהדים הצעירים כבר לא זוכרים לבעלים חסד נעורים. מי שאין לו מספיק כסף, שיעוף.
בעלי מכבי ת"א הרוויחו בזכות את המחאה נגדם ומזמן היו צריכים להתייחס לאוהדים ביתר כבוד ולא כלקוחות שבויים, אבל, כפי שלימד אותי איש חכם: אל תדרוך על אנשים בדרכך למעלה כי הם יחכו לך בדרכך למטה.
מחאות האוהדים לא התחילו אתמול (אנחנו שומעים את הקולות), אבל האבות המייסדים ידעו פעם להסתדר עם המוחים. ההתקלות עם דור ההמשך הייתה בלתי נמנעת.
אוהדים שהתרגלו לקנות מנוי להצלחה, לא היו מוכנים לשלם ביוקר למנוי לליגה כשהקבוצה בתחתית היורוליג, ודרשו מהבעלים להביא כסף מהבית.
מישהו יודע להעריך כמה שווה מועדון הכדורסל מכבי ת"א, כמה שווה חלקו של פדרמן, האם דולל, האם יש בכלל רוכש פוטנציאלי והאם אפשר לחייב בעלים למכור.
קרן העושר הסעודית מעוניינת לרכוש את מועדון הכדורגל ברצלונה ב-10 מיליארד יורו. חברת קריפטו איטלקית הציעה למשפחת אניילי, הבעלים של יובנטוס, למכור את חלקה בבעלות תמורת 1.2 מיליארד דולר. אניילי סירב והסביר שיובנטוס הוקמה ע"י סבא של אבא שלו לפני 102 שנים, ולנכס כזה אין מחיר.
בשביל שמעון מזרחי, דיויד פדרמן ואודי רקנאטי מכבי ת"א היא מפעל חיים. למפעל חיים אין מחיר ומפעל חיים לא מוכרים, אז משפחת פדרמן לא מגיעה למשחקי הבית ביד אליהו והמחאה נמשכת.
במאי המשדר, שנמנע בדרך כלל להקרין אירועים של מחאות ואלימות, הסיט את המצלמה לשלטי המחאה נגד פדרמן בשער 11, כי במאי טלוויזיה לא יכול להסתיר מהצופים אירועים בולטים ומשטרה שמונעת הכנסת חולצות מחאה למשחקי הפועל ת"א בכדורגל, מרשה הכנסת שלטי מחאה נגד פדרמן.
דני פדרמן מאיים בתביעת לשון הרע נגד ראשי שער 11 וזו טעות, כי גם אם הוא יתבע וינצח, במערכה הוא יפסיד.
בנים אכלו בוסר ושיני אבות תקהינה.
שבת שקטה
אריה מליניאק
עורך: אין