למשחק הזה חיכיתי
ודאי שמתם לב שכאשר כל המדינה עסקה בדני אבדיה, אני התייחסתי לזה די בקטנה. השבוע קרה הדבר האמיתי, קפיצת מדרגה. לא תחרות סמסים אלא משחק עונה אמיתי, פליי אין NBA, שדני אבדיה הכריע במו ידיו.
העונה הרגילה ב-NBA ארוכה מאוד, 82 משחקים. יש קבוצות שמאבדות עניין במהלך העונה, יש קבוצות שמפסידות בכוונה כדי לקבל בחירה גבוהה בדרפט, ההגנות לא משהו, זו הזדמנות לשחקנים לשפר את הסטטיסטיקה.
41 נקודות ו-12 אסיסטים במשחק NBA אלה מספרים יוצאי דופן שלא רבים יכולים להתגאות בהם, ובדרך כלל הם אירוע שיא. במקרה של דני אבדיה הציפיות הן שמכאן הוא עוד יעלה למעלה, לטופ.
דני הגיע לשיא בדיוק בזמן, במשחק שייזכר בעוד שנים, בשלב שסופרים את הכסף אבל ההשוואות לקמפיין הסמסים "דני אבדיה לאולסטאר" רק הקטין אותו לדעתי ובלבל רבים שנסחפו לחשוב ששלשום פורטלנד טרייל בלייזרס השיגה עלייה היסטורית לפלייאוף.
פורטלנד היא לא ניורק או לוס אנג'לס, אב גם לא עיירה שכוחת אל שהכדורסל הגיע לשם בעונה שעברה. עד היום הבלייזרס הגיעו לפלייאוף 37 פעמים וניצחו ב-119 מתוך 251 משחקים. שלוש פעמים פורטלנד הגיעה למשחק הגמ, פעם אחת זכו באליפות בלתי נשכחת.
זה קרה ב-1977 עם המאמן האגדי ג'ק ראמזי, הסנטר הלא פחות אגדי ביל וולטון ומוריס לוקאס. בשנות ה-80 היה לפורטלנד קו אחורי מופלא שכלל את קלייד דרקסלר וטרי פורטר,אליהם הצטרף דראזן פטרוביץ'. ממליףץ את ספרו של דיויד הלברשטם ""The breaks of the game על התפרקות קבוצת האליפות ב-1979-80.
אז מה היסטורי בהישג של דני אבדיה? שהוא הפך לשחקן הישראלי הראשון שישחק בפלייאוף NBA וזה סופי ומוחלט.
הכי חשוב, אבדיה הוא לא שחקן משלים אלא העלה את פורטלנד במו ידיו לפלייאוף.
נקודת מפנה
שחקן נבחן באחריות שהוא מוכן לקחת על עצמו בכדור המכריע במשחקים המכריעים. לא אשכח לג'ון טרי, הקפטן של צ'לסי, שבעט את הפנדל החמישי בגמר הצ'מפיונס ליג 2008 לשמיים, אבל אני זוכר לטרי בעיקר שהיו לו ביצים לקחת על עצמו את הפנדל המכריע.
דני אבדיה לא בלבד שנתן את הצגת חייו במשחק עלייה לפלייאוף, אלא לקח על עצמו את הכדור האחרון. אלה מצבים ששחקנים מתאמנים בשבילם כל החים אבל ברגע האמת רובם מצליחים להתחבא בפינה שלא ימסרו להם את הכדור.
השינוי הדרמטי בקריירה של דני אבדיה היה כשהפך משחקן משלים בוושינגטון, שמחכה בפינה עד שבראדלי ביל יואיל למסור לו את הכדור, למנהיג שמחזיק רוב הזמן בכדור ומקבל את ההחלטות החשובות במגרש.
לשחקנים אירופיים יש בעיות ויש יתרונות על שחקנים אמריקנים. קשה לנתר יותר גבוה משחקנים שמגיעים בקפיצה עם הראש לטבעת, אבל אפשר להתמודד איתם בכוח ובמוח.
אפשר לחזק את הגוף בחדר כוח, ורגב פנאן שיתף לא מזמן שאבדיה ניצל את 7 חודשי הפגרה מאונס בזמן הקורונה כדי לחזק את הגוף. אתלטיות יכולה להיות מגבלה, אבל מי שמביא איתו כדורסל אירופי ל-NBA זה יתרון. בטופ ה-NBA תמצאו שחקנים אירופים כמו דונצ'יץ' ויוקיץ', לפניהם היה ארווידס סבוניס, רק צריך להיזהר עם הביג מק.
לדני אבדיה יש הכל, וכמו שאמר פעם הפרשן יובי בראון על ג'יימס וורת'י: למזל כולם הוא עדיין לא הבין כמה הוא באמת גדול כשזה יקרה לשומרים שלו תהיה בעיה גדולה, וזה קרה.
דני קלט שהוא מסוגל להרבה יותר, שינה את סגנון המשחק שלו לפיזי והתחיל לקחת את השומרים שלו לטבעת. הוא משלב שינויי כיוון וקצב במין תנועות מוזרות, המגע הפיזי מוסיף לו נקודות בזריקות עונשין והעלה את אחוזי הקליעה שלו. ההגנות, וגם השופטים, לא ידעו איך לאכול את התנועה המשונה והאופי החברותי של דני הפך אותו למנהיג שכולם אוהבים.
בשביל לחדור לסל מול הגנה פיזית צריך אומץ כי מתחת לסלים מסתובבים אנשים גדולים ורעים, עם מרפקים חדים, דחיפות ומכות. הפיתוי לזרוק שלשות בלי ליצור מגע הוא גדול וגם התמורה גדולה, אבל יש עוד דרך להשיג שלוש נקודות – סל ופאול.
בהפוך על הפוך, דווקא שחקן שבורח ממגע חוטף גג, ושחקן שיוצר מגע מקשה על המגן לחסום אותו ומקבל סל ובונוס זריקת עונשין. במהלך הניצחון על פיניקס סאנס ארבעה שחקני הגנה ניסו לעצור את דני אבדיה ולא הצליחו למרות הפאול.
את ההילוך החוזר תראו כנראה עוד הרבה פעמים.
20-23
השבוע הייתה לי שיחה מרתקת עם אריק שיבק, שאימן נבחרות בכל הגילאים בארץ ובחו"ל, והעלה תופעה מדאיגה ששווה מחשבה. באליפויות אירופה לגילאי 19-20 (20-U) נבחרות ישראל ממוקמות גבוה. פעמיים זכינו בתוארי אליפות (2018-2019) פעם בסגנות (2000) ופעם במקום בשלישי (2023).
הנבחרות הוציאו גם שחקנים לא רעים – דני אבדיה שחקן מוביל ב-NBA, תמיר בלאט ורומן סורקין הם שחקנים מובילים ביורוליג, אבל בנבחרת הבוגרת עם ים מדר, תומר גינת, קדין קרינגטון וכו'. מה קורה כשאותם שחקנים מגיעים לגיל בוגרים?
נבחרת ישראל לא מצליחה להגיע לרבע גמר אליפות אירופה במקומות 1-8.
מה יהיה הסוף?
הקבוצות הטורקיות אנדולו אפס ופנרבחצ'ה אירחו את הפועל ומכבי ת"א מחוץ לטורקיה, מטעמי ביטחון בלי קהל. בסקוניה, ברצלונה וריאל מדריד אירחו את הקבוצות הישראליות בספרד, ללא קהל.
בולוניה אירחה את מכבי והפועל ת"א ללא קהל. דובאי ביטלה השתתפות של מכבי ת"א אפילו בטורניר הכנה ומארחת קבוצות ישראליות באירופה ללא קהל. מכבי ת"א מארחת בבלגרד, הפועל בסופיה, מעט קהל.
אפילו את הדרבי שיחקו באולם כמעט ריק. עד מתי?
אקזיט?
האם אפשר להפסיד כסף ועדיין להצליח? ודאי, למשל בספורט המקצועני. בליגות כמו הפרמייר ליג, הצ'מפיונס ליג והליגות המקצועניות בארה"ב, ההכנסות ממכירת זכויות שידור הן אדירות וההוצאות מוגבלות בתקרת שכר או בתקנון פייר פליי, שם אפשר להרוויח.
ספורט מקצועני הוא תחביב יקר אבל מדליק. ההישג הגדול של עופר ינאי העונה שהוא הצליח להכניס שותפים חזקים: גילי רענן, מיקי מלכה ואלן הווארד (שאני לא מכיר), ואחוזים בבעלות על הפועל ת"א שווים כמה שמישהו מוכן לשלם עבורם.
הפועל ת"א השיגה השבוע עוד נכס יקר, הזכות לשחק עונה נוספת ביורוליג. מדובר בהישג גדול במיוחד, בגלל התנאים הקשים והמכשולים שהציבה מכבי ת"א בפני יתר הקבוצות הישראליות, שמנעו במשך שנים מקבוצות אלופות כמו מכבי חיפה, גלבוע, ראשל"צ, הפועל ירושלים (פעמיים) וחולון, להתמודד על מקום ביורוליג.
שאלו פעם את זאהי ארמלי איך הוא מצליח לא להגיב לחטוף קללות גזעניות ולא להיגרר ולהגיב. הייתה לי תשובה אחת לכולם, ענה ארמלי : כדור ברשת. תן להצלחות שלך לדבר בשבילך.
אני מבין את הכעס שהצטבר בהפועל ת"א במשך שנים של תסכול וקיפוח, אבל עצה לעופר ינאי – כשאתה מוביל במשך חודשים בצמרת היורוליג, ושם כדור אחרי כדור ברשת, תתמקד בהצלחות שלך ופחות בכישלון של מכבי.
הייתי בטוח שמכבי ת"א תנצח בדרבי למרות שהם הגיעו במצב רע מאוד ואיבדו למעשה סיכוי למקום העשירי. קשה להבין איך מכבי פספסו הזדמנות לקלקל להפועל את העונה ואם אפשר בהפרש 30 נקודות אל תסתפקו ב-20.
56 שנים אני מחכה לאליפות של הפועל ת"א והעונה אני סקפטי.
ככה לא משחקים כדורסל
יש אנשי ספורט שמבחינתם דימיטרי איטודיס הוא הצלחה גדולה, שילמו לו בשביל להגיע לפלייאוף, השיג את המטרה, נקודה סוף!
אי אפשר להתווכח עם עובדות אבל הכדורסל של הפועל ת"א קשה לצפייה. בוז'ידאר מליקוביץ' זכה בארבעה גביעי אירופה ויורוליג, באליפויות יוון, צרפת ויוגוסלביה, אבל מה שייזכר מהקריירה המפוארת זה כדורסל מגעיל. מליקוביץ' הוא המאמן היחיד שהוביל קבוצה צרפתית לאליפות אירופה, אבל ניצח בגמר את בנטון טרוויזו 55:59.
אני עדיין לא מבין איך קבוצה שמשחקת בקצב הליכה ומדייקת ב-35 אחוז מחוץ לקשת, קולעת 92 נקודות בממוצע למשחק.
היריבות הבינו שאפשר לעזוב את וסיליה מיציץ' לכדרר את עצמו לדעת, ומנסים למנוע את הכדור מכריס ג'ונס ואלייז'ה בריאנט. בסוף העונה צריך לחשב מסלול מחדש לגבי מיציץ', כי אם תקזזו את נזקו מתועלתו לא נשאר הרבה.
להוריד את הכובע בפני איטודיס על ההישג ועל המשברים שהוא צלח במהלך העונה, יחד עם זאת, אם הוא רוצה להגיע לפיינל פור היורוליג ולאליפות בישראל, הוא יהיה חייב להרחיב את הרוטציה.
שבעה וחצי שחקנים לא יעמדו בעומס והישראלים בכלל לא קיימים בהפועל.
פוזה
בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה צפיתי בראיון עם איש מדהים – המלחין והמנצח הדגול לסלו רוט. ממרום גילו, 105, רוט מרשה לעצמו לגחך על מנצחי התזמורות שמנסים לגנוב את ההצגה מהנגנים ומסביר: מי שמבין במוסיקה רואה את המנצחים שמנפנפים בידיים בזמן הניצוח וצוחק, מה זה, שיעור התעמלות?
אגלה לכם סוד, הוא ממשיך, בשביל לנצח על תזמורת לא צריך בכלל לנופף בשרביט. מנצח גדול מסוגל לנהל את האורקסטרה רק בתנועות עיניים.
מאמנים שצורחים ומשתוללים במהלך המשחק, כנראה שלא הכינו את הקבוצה שלהם ונאלצים לשדר הוראות מהקווים.
למשל, המאמנים מהאסכולה של ז'ליקו אוברדוביץ'.
בחינת בגרות
בחדשות הערב הודיע שר החינוך יואב קיש שהשנה יינתנו הקלות לתלמידים שנאלצו להתכונן לבחינות הבגרות במלחמות. השנתיים האחרונות היו קשות למורים, להורים וכמובן לתלמידים. אבל לפני שהם חוגגים הקלות בבחינות ומקדם להעלאת ציונים, שמעו סיפור.
התגייסתי ב-2 בנובמבר 1967, במילים אחרות את ההכנות לבחינות הבגרות עשינו בזמן מלחמת ששת הימים. היה קשה ללמוד וקשה ללמד, אבל אווה סורביץ', המורה לאנגלית, הזמינה אותנו לביתה בשד' בן ציון, התפזרנו בחדרים והמשכנו ללמוד לבגרות.
משרד החינוך התחשבו בקשיים, המורים היו הבוחנים, הבחינה באנגלית הייתה גם בעל פה, העלו לנו קצת את הציונים והיינו שמחים ומאושרים עד… שהגעתי להירשם לאוניברסיטה, המזכירה במשרד הרישום הביטה בתעודת הבגרות, הרימה את הראש ואמרה: אתה נבחנת ב-67? מסגר את התעודה ותלה אותה בבית, פה לא תוכל ללמוד עד שתעבור קורס הכנה ותעבור בחינות באנגלית ומתמטיקה.
תלמידים יקרים, את הכסף תספרו במדרגות
שבת שקטה
אריה מליניאק
עורך: אין