מגזין מליניאק 41

המסע להצלת בית"ר ירושלים. (פרק 243)

בארמית: איסטרא בלגינא קיש קיש קריא, בתרגום לעברית: מטבע בודדת בכד (מכירת בית"ר ירושלים) מרעישה יותר מכד מלא מטבעות (הזכייה של נובאק ג'וקוביץ' ב-וימבלדון).

מה יש בכדורגל ששואב אליו גורמים מפוקפקים? זה בדיוק תפקידה של הרשות לבקרת תקציבים לגלות, ולסנן אותם לפני שהם גורמים נזקים לשחקנים, למאמנים, לספקים ולתדמית ליגת-על, מה שקרוי "המוצר".

אילו רו"ח סיגלית סייג, יו"ר הרשות לבקרה, הייתה דורשת מכל הקבוצות 100 אחוז בטוחות לכל ההתחייבויות שלהן, היו  בליגת על שמונה קבוצות במקרה הטוב.

את הבקרה לא הקימו בשביל לבדוק את מיץ' גולדהר ואיזי שרצקי, אלא לפקח על 4-5 בעלי קבוצות שהולכים תמיד על הקצה. חלקם הפסידו את הונם (לוני הרציקוביץ'), רובי שפירא הפסיד גם את חייו.

נדרש מבוגר אחראי שיציל את האנשים האלה מפני עצמם.

לוי יצחק של הכדורגלנים

למועדון כדורגל בישראל יש שני נכסים: מוניטין וכרטיסי השחקנים, כי האצטדיונים, אפילו של מכבי ת"א ומכבי חיפה, אינם בבעלותן, ומאחר שהמוניטין של חלק מהקבוצות הוא שלילי ושווי השחקנים נקבע בתוכניות לילה בטלוויזיה, קבוצת כדורגל שווה בערך ככה וככה.

בהולנד, כך על פי פטריק ואן לוון, צוחקים ששחקן שווה כמה שהכי טיפש מוכן לשלם עבורו. לאחר אליפות אירופה לנוער "מקורב" למיץ' גולדהר הכריז שאין טעם לפנות אליו עם הצעה שנמוכה מעשרה מיליון יורו עבור אוסקר גלוך. בהדרגה המחיר ירד ל-4-5 מיליון ואתמול שמעתי שאפילו על שני מיליון עבור חלק מהכרטיס "יש על מה לדבר".

יענקלה שחר קנה מבית"ר ירושלים את אביאל זרגרי ב-1.8 מיליון ₪. מאחר ששחר הודיע שיעזור לבית"ר וספק אם מכבי חיפה בכלל צריכה את השחקן, תמיכה של בעל קבוצה בקבוצה אחרת באותה ליגה פוגעת בנס ציונה, בני ריינה, הפועל ירושלים ויתר הקבוצות שנאבקות מול בית"ר על הישארות בליגת על.

אני לא חושד בשחר, אבל מאחר שאין מחירון לכדורגלנים, למה שלא ירכוש את זרגרי ב-5 או ב-8 מיליון שקלים?

כסף כמו חול ואין מה לאכול

פעם היו אומרים שאדם עשיר הוא מישהו שיש לו "כסף כמו חול", אבל דיוני "תיק 1000" השאירו אותי מבולבל. אם מיליארדרים כמו ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר צריכים לחלוק ביניהם הוצאה של פחות ממיליון שקלים, איך לומר זאת בעדינות, כנראה ש"כסף כמו חול" אין להם.

לניר ברקת, אוהד בית"ר ירושלים, יש כסף. הרבה. מוזר שתרומתו למאמץ להצלת הקבוצה הצטמצמה עד כה לפגישת תמיכה עם האוהדים (שדווחה מיד בסמסים לחברי מרכז הליכוד).

אם ברקת מאמין שהמהלך הזה יוסיף לו כמה תומכים בפריימריז, כדאי שיתייעץ עם ארקדי גאידמק שקבר ב"טדי" קרוב למיליארד שקל, האמין שיבחרו בו לראשות העיר ולא הצליח להכניס אפילו נציג אחד למועצה.

פאצ'מוי, ברקת, פאצ'מוי?

חידושים והמצאות

לברק אברמוב יש חוש הומור מפותח. לזכותו, הוא מביא לבית"ר ירושלים המון ניסיון, כי אוהדים כבר גירשו אותו מבני יהודה, אבל על רכישת בית"ר בכספה של  בית"ר, זה חידוש מרענן.

התנאי שאברמוב הציב לרכישת בית"ר, שעיריית ירושלים תיתן ערבות להלוואה שהוא ייקח בגובה ההקצבות שיגיעו למועדון מהעירייה בארבע השנים הבאות, זה משעשע.

ערבות זה כסף לכל דבר, כי אם בית"ר תגיע בעוד שנה-שנתיים לפירוק או תימכר, הנחה לא הזויה, הבנק יפעיל את הערבות שהעירייה נתנה, והופ, הלכו ההקצבות של בית"ר לארבעה השנים הבאות.

במלים אחרות, בית"ר ממשכנת את עתידה כדי לממן לברק אברמוב את רכישתה. האם תיתנו את הפנסיה שלכם כערבות להלוואה של מישהו, שלא בטוח שיהיה מסוגל להחזיר אותה?

מה שיקשה על אברמוב לקבל את הערבות מעיריית ירושלים, זה ששני אנשי מפתח שולטים בחומר מצוין: משה ליאון – ראש העיר, היה השותף במשרד רו"ח אורליצקי, היו"ר הקודם של הרשות לבקרה תקציבים, ומנכ"ל העירייה איציק לארי – שהיה עד לא מזמן מנכ"ל מועצת ההימורים.

בקיצור, ברק אברמוב רוצה לקנות את בית"ר בכסף שיגיע לבית"ר. גאון!!!

מה אנחנו לא רואים?

בעונה שעברה שיחרר ברק אברמוב את יוסי אבוקסיס מבני יהודה לבית"ר ירושלים והמשיך לשלם את שכרו. אם בני יהודה איבדה סיכוי לעלות לליגת על אין בעיה שאבוקסיס ישוחרר, אבל כשמשה חוגג וברק אברמוב מנהלים מו"מ על רכישת בית"ר, האם הם לא לוקחים בחשבון ששכרו של אבוקסיס היה מקדמה לרכישה אפשרית של בית"ר ירושלים.

רבים חושדים שמאחורי רכישת קבוצת כדורגל מסתתרת תמיד עסקת נדל"ן. מאיר שמיר הקים על חורבות "האורווה" בפתח תקווה שכונת מגורים, על הבעלות על אצטדיון "וינטר" מתנהל מאבק בין אנשי "הכח מכבי ר"ג" לבין יזמים, ועד היום לא ברור מי שלשל לכיסו את התמורה ממכירת "המכתש" בגבעתיים. אם בנו שכונות על חורבות "ימק"א" ו"קטמון", למה לא ב"בית וגן"?

צחי אבו, שותפו לעסקים של ג'קי בן זקן (בוגר כלא חרמון במחזור של אבנר קופל), רכש לפני כמה חודשים שליש מהבעלות על  מתחם האימונים של בית"ר ירושלים ב"בית וגן". כדי להפוך מגרש כדורגל לפרויקט נדל"ן נדרשת הסכמה של הדייר המוגן – בית"ר ירושלים, מה שאומר שאברמוב לא יקנה את "בית וגן", אבל זכות הסירוב שלו לעסקה תהיה שווה הרבה כסף לאברמוב.

ובעיקר לצחי אבו.

שחקני המישנה

יש אנשים שגרים בסביון (בשכירות), קנו מרצדס (בליסינג) ועונדים שעון רולקס (חיקוי ב-20 דולר בבנגקוק). לאנשים כאלה לא הייתי מוכר אפילו את בית"ר ארגזים.

"הקבוצה האמריקנית" זה משהו אחר. אנשים נחמדים, אוהדי בית"ר ירושלים, מדברים אנגלית, לבושים בחליפות, כוונותיהם טובות, אבל מה לעשות, למרות שכל אחד מהם היה מוכן להשקיע מיליון דולר הקומץ לא יספיק להשביע את הארי.

גם ל-ועד עמותת אוהדי בית"ר ירושלים. יש כוונות טובות. לטענתם היו להם הבטחות לתרומות של מיליונים, בפועל הם הצליחו לאסוף בקושי 100,000 ₪.

וכשהמצב קשה מופיע מאי-שם המושיע עו"ד יצחק יונגר, שמודיע שבעל הקבוצה מפסיק להזרים כסף. הוא עצמו ייהנה משכ"ט שמוערך בכ-1.5 מיליון שקלים, אבל מהשחקנים הוא דורש לקצץ רבע משכרם. שלשום יונגר ניסה להחתים את "הקבוצה האמריקנית" כגיבוי למקרה שעסקת אברמוב תיפול. האמריקנים נעלבו, בצדק, ופרשו.

חבר שלי, אדריכל, סיפר שבכל פעם שהוא מגיע למשרד מהנדס העיר, האיש מביט בשעונו ושואל אותו: עכשיו באים? אני לא מבין את מצילי בית"ר שהתעוררו לאחרונה: המועדון כבר חודשים על המדף.

עכשיו באים?     

יש אלף דרכים עקלקלות. הדרך היחידה ללכת ישר היא ללכת ישר.

בית"ר ממש לא חשובה לליגה. שום קבוצה לא "חשובה לליגה". הדבר שחשוב זו הליגה. הגיע הזמן לעשות סדר בכדורגל בישראל.

אם נקבע שקבוצה חייבת לאשר את תקציבה בבקרה עד 1 ביולי 2022 בשעה 18:59, אז קבוצה שלא הסדירה את ענייניה עד ל-1 ביולי בשעה 19:00 יורדת ליגה.

נמאס מפקסים שמגיעים "כמה דקות" לאחר סגירת ההעברות, נמאס מדחיות של יומיים שנמשכות חודשיים, ולא רוצים לשמוע על הסכם שכמעט נחתם, רק חסרה חתימה שנייה אבל הג'ינגי לקח את המפתחות ונסע לחיפה.

די לקרקס. את בית"ר ירושלים היו צריכים להוריד ללאומית ביום בו גילו שמשה חוגג הונה את הבקרה ונתן לה ארנק אלקטרוני ריק. וזה גם מה שהיו צריכים לעשות להפועל ת"א כשהתברר שהפסלים של כבירי חסרי ערך.

אילו הייתי יו"ר הבקרה התקציבית, אני מזמין מונית לנתב"ג ב-1 ביולי 19:00 ושיחפשו אותי במלדיביים.

זרעי הפורענות נזרעו מזמן

ב-1992 עמדתי בראש ועדה לרפורמה בספורט. בין העדים שהופיעו בפנינו היה יו"ר רשות המיסים דאז רו"ח יאיר רבינוביץ' שהתמנה אחר כך ליו"ר הרשות לבקרת תקציבים.

רבינוביץ' סיפר ש"בעלי קבוצות" היו עושים סיבוב בשוק, אוספים בסלים תרומות במזומנים, אבל בדרך למגרש היו אורבים להם נושים ובוזזים חלק מהכסף שמיועד לתשלום משכורות.

כשאהוד אולמרט היה ראש העיר, קבוצות בכל ענפי הספורט דרשו תמיכה. בצר לו ביקש שאצטרף כחבר ל-ועדה שתקבע קריטריונים לחלוקת תמיכות העירייה לספורט. אנחנו המלצנו מה שהמלצנו, הוא עשה מה שעשה.

"רשת" מקרינה סדרה "שנות ה-90". לא הרבה השתנה מאז.

עוד קצת ג'קי בן זקן

אישה מעמידה לבן זוגה אולטימטום: מתחתנים או נפרדים. תתפשטי, מבקש הגבר, ואחליט. אתה צוחק? המומה האישה, אנחנו כבר שנים ביחד. עוד פעם אחת, הוא מתעקש, ואחליט. האישה מתפשטת והגבר פוסק: אין חתונה. למה? נדהמת האישה. כי יש לך נמש ליד האף.

א.ס. אשדוד הודיעו לשי אייזן שהחוזה שהם חתמו איתו לארבע שנים מבוטל. הסיבה: בצילום MRI מלפני כמה שנים התגלה משהו בברך. אייזן שיחק מאז עשרות משחקים בהפועל ת"א, עבר בהצלחה את הבדיקות הרפואיות באשדוד אבל את ה-MRI ההוא שכח לציין.

אפשר להיתלות באילנות גבוהים ולהיזכר בסיפור דומה. לאו מסי הגיע ל-פ.ס.ז'. מברסה, סרחיו ראמוס מריאל מדריד, שניהם לא היו כשירים. למסי לקח שבועות עד שחזר להתאמן, ראמוס ראה את פ.ס.ז'. מהיציע במשך חודשים. האם החוזה שלהם בוטל?

אילו ג'קי בן זקן היה הגון, היה דורש אולי להחריג מהחוזה פציעה באותה ברך. מסיבות ששמורות איתו הוא העדיף לגמור לילד את הקריירה, כי אייזן לא יכול להתאמן באשדוד מאחר שהחוזה מבחינתם בוטל. גם לחזור להתאמן בינתיים בהפועל ת"א הוא לא יכול, כי אשדוד תיראה בזה אישור לביטול החוזה. הכי חמור שאשדוד הפכה את אייזן לנכה, וסיכוייו למצוא קבוצה אחרת קלושים.

נבזות!

רוצים לצרף חבר כמנוי למגזין? שם מלא וסלולארי בפרטי.

שבת שלום