מגזין 106 מוריד את הכובע בפני סורקין ובלאט, חושף את הדו פרצופיות של מנהלת הליגה, סופר את הכסף במדרגות, וגם: מעדיף להתעלם מילד בן 18 מנפנף בדגל, ומתקן אי דיוקים ב"פראבדה".

גניבת דעת

ככה זה עובד בפרוטקשן: איש רע נכנס לחנות, מחרב אותה ומכה את המוכר בלי הסבר. כשבעל העסק נכנס לפאניקה איש טוב נכנס לחנות, מלטף את ראשו של בעל הבית ולוחש: למה לך להרגיז את המשוגע הזה? שלם משהו, שיירגע.

מנהלת הליגה בכדורסל סובלת מפיצול אישיות. ביד ימין חתמה על חוזה עם ארגון השחקנים (הישראלים) שעומד להסתיים רק בקיץ לאחר סיום העונה, וביד שמאל אותן קבוצות שחברות במנהלת הליגה חתמו על חוזים אישיים עם השחקנים עצמם. 

כשאלדד אקוניס רצה להאריך את החוזה עם מקס היידיגר הוא לא חיכה לסיום העונה. שמעון מזרחי האריך לא מזמן את החוזים של ג'יילן הורד, ג'ימי קלארק ו-וויל ריימן. עופר ינאי לא חיכה לקיץ כדי להאריך את החוזים של אנטוני בלייקני, דן אוטורו וג'ונתן מוטלי, אבל כשארגון השחקנים רוצה לסגור הסכם עם מנהלת הליגה לחמש השנים הבאות, בעלי הקבוצות עומדים בלי בושה מול מצלמות הטלוויזיה ואומרים לשחקנים: אנחנו בעד השחקן הישראלי,  חכו לקיץ. 

לנהל משא ומתן עם שחקני כדורסל בקיץ, זה כמו לנהל משא ומתן עם מצילי חוף הים בחורף. שישבתו כמה שהם רוצים. בעלי הקבוצות, כאשר הם מופיעים בחליפה השנייה שלהם כדירקטורים במנהלת ליגת על, משחקים לרוחב ומבזבזים זמן כדי לא לדון בהסכם הבא עם הארגון שמייצג את אותם שחקנים

אני בעד השחקן הישראלי, הקדשתי לזה את רוב חיי. הקמתי את הליגה בקט סל, ליגת קיץ כחול-לבן, אימנתי נבחרות בכל הגילאים, הכשרתי מאמנים ישראלים והרשימה ארוכה, אבל אני גם מבין שקבוצות חייבות חיזוק זר במיוחד אלה שמשחקות באירופה.

היה בזמנו חוק רוסי שנועד להבטיח לשחקנים ישראלים דקות משחק, אם כיום זה לא מתאים שימצאו דרך אחרת, אבל השחקנים הישראלים חייבים לשחק. מנהלת הליגה מנהלת מלחמה בשחקן הישראלי ומשחקת אותה כאילו דואגים לו. זו עבודה בעיניים.

לשחקנים זרים יש הקלות במיסוי, שמי שנהנים מהן בעצם אלה הקבוצות. תארו לעצמכם שמדינת ישראל הייתה מעניקה פטור ממס למהנדסי תוכנה זרים, איזו מהומה הייתה פורצת. עלות השכר של השחקנים הישראלים מזנקת רק בגלל המיסוי.

יש שחקנים ישראלים שבאמת מרוויחים שכר מטורף, אבל אשמים אלה שמשלמים להם. אל תשלמו ואל תתלוננו. בשנתיים האחרונות ישנם שחקנים צעירים שמעדיפים לשחק, או אפילו להתייבש, על הספסל בקולג'ים ששופכים כסף בלי הכרה ואיבדו את זה לגמרי. זו זכותם, לפעמים אפילו בחירה נכונה וזה מבאס.

אותי מעניינות נבחרות ישראל, המאמנים הישראלים והשחקנים הישראלים. הכי חשוב שלילד בן 8 תהיה סיבה לשחק, ליהנות ולצפות בכדורסל, אחרת איך יצמחו כאן עוד דני אבדיה ובן שרף. 

כי כולם מסכימים שמספר הזרים עבר את גבול הטעם הרע.

צידה השני של המטבע

לציבור אין מושג מה באמת קורה בפגישות בין השחקנים למנהלת הליגה. המנהלת מציגה את ארגון השחקנים כחבורת שודדים בטרנינג ויתכן שהם צודקים בחלק מהמקרים, אבל עיני לא צרה בשחקנים למרות שאני שיחקתי בהתנדבות רק בשביל ללבוש את הטרנינג. שכר השחקנים הישראלים (כולל אלה שלא משחקים) גובל לעתים בהזיה, אבל יש גם צד שני למטבע, תרתי משמע.

שער הדולר ירד במהלך העונה בכ-25 אחוז! אם החוזים נקובים בדולרים, 100,000 דולרים עלו לקבוצה בתחילת העונה שעברה 360,000 ₪ וכיום אותם 100,000 דולרים עולים לקבוצה 290,000 ₪. אם כל קבוצה חסכה כ-70,000 שקלים על כל 100,000 דולר, ותקציב הקבוצות נע בין 100-150 מיליון ₪ (הפועל ומכבי ת"א), 75 מיליון (הפועל ירושלים) ובין 15 ל-30 מיליון ליתר הקבוצות, חצי מזה הולך לשכר שחקנים, עוד כמיליון ש"ח כל קבוצה מקבלת ממשרד הספורט ותעשו בעצמכם את החשבון כמה חוסכים בעלי הקבוצות מהירידה בשער הדולר על שכר שחקנים שמרוויחים בין מאות אלפים למיליוני דולרים.

למה מחכים, שהדולר יירד ל-2.5? 

ליגת קיץ באביב

אתמול התקיים באולם גן נר משחק בין הפועל העמק למכבי ת"א. העמק הופיעה בלי ישראלים ועם חמישה שחקנים בלבד, כולם זרים. מכבי ת"א עלתה עם זרים ומתאזרחים, רומן סורקין ותמיר בלאט שבתו על הספסל. מצד אחד, אין לסורקין ולבלאט סיבות לשבות כי הם מקבלים שכר גבוה, בזמן, וגם דקות משחק. מצד שני, התמיכה שלהם בשחקנים הישראלים היא מכרעת וכל הכבוד להם.

הטענה שהשביתה היא לא חוקית זה שקר. הוכרז סכסוך עבודה בזמן (23.3.26) שלא זכה להתייחסות רצינית מצד המנהלת, שמסמסו את הפגישות כדי למשוך זמן והציגו את השביתה כפראית. נכון שניר אלון מנהל את הקמפיין רע, אבל זה לא הופך את השחקנים ללא צודקים.

אחרי כמה משחקי ליגה מרתקים, שני המשחקים ששוחקו אתמול היו בדיחה גרועה. העמק שיחקו אזורית 2:1:2 כדי לא לבצע עבירות ולהישאר בארבעה שחקנים, גם השופטים הבינו עניין והקפידו לא לשרוק לעבירות מיותרות, עד שאחד משחקני העמק נפצע ופרש. עודד קטש רצה להוריד שחקן כדי להשאיר 4 על 4 אבל זה אסור על פי החוקה,   אז הוא העמיד את אחד השחקנים בפינה.

מביך? כן. קרקס מהסוג הזה לא רואים אפילו בליגות קיץ, אבל המטרה הושגה – להמחיש איך תיראה הליגה בלי ישראלים, והנזק שנגרם אינו בלתי הפיך, כי על כף המאזניים לא צריך לשים כמה משחקים שייראו רע אלא את מעמד השחקן הישראלי בחמש השנים הבאות!

מי שחושב שייבוש השחקנים הישראלים של הפועל ת"א אצל איטודיס ביורוליג לא הייתה השפעה על נחישות המאבק שלהם מול מנהלת הליגה, טועה. האוהדים הצביעו ברגליים ואוי ואבוי אם זה מה שיקרה גם בליגה.

גם השחקנים הישראלים תרמו את חלקם במצב, כי הם עדיין מוכרים את דקות המשחק שלהם תמורת כסף. אם עוז בלייזר, יפתח זיו ואיתי שגב היו מעדיפים דקות משחק אין ספק שהליגה הייתה מרוויחה, כמו גם השחקנים שחלקם נסעו לבזבז את זמנם בקולג'ים בשביל הרבה כסף.

זו בעיה וגם הזדמנות לצעירים להיכנס, רק צריך לתת להם לממש אותה.

עייצס גיבר

כשהייתי מאמן נבחרת ישראל אנשים היו עוצרים אותי ברחוב ומסבירים באיזה הרכב לשחק ומה בדיוק לעשות. מאז שסיימתי את קריירת האימון והמשכתי לפרשן, אנשים הפסיקו לייעץ לי כי לא הפסדתי אפילו במשחק אחד.

בשביל להעביר ביקורת או לתת עצות למאמן נבחרת אתה לא חייב להיות עם תעודת מאמן, ובשביל לבקר את הרמטכ"ל מספיק שתהיה סמל ראשון במיל. אבל קצת ידע וניסיון מומלץ.

כשהתחלתי לפרשן כדורסל, הטלוויזיה הייתה בחיתוליה ולא היה לי ממי ללמוד. צפיתי בקלטות NBA בחדר ההלבשה באוסישקין הישן ולמדתי מהפרשנים, כי זה מה שהיה אז. את השאר המצאתי מהידע כשחקן ומאמן ואם הצלחתי לרמות את כולם רוב הזמן גם זה משהו.

אני קורא טורים ומאמרים באתרים, שומע דברי הגות ברדיו ובטלוויזיה, לא רק בתחום הספורט, ולפעמים מתחלחל. לאחרונה פרצה מגפת יוצרי ויוצרות תוכן. אין לי מושג מה זה יצירת תוכן אבל כנראה שנוצר צריך למלא יותר ויותר ואקום דיגיטאלי ב"תוכן", אז הכל הפך לתוכן.

פתאום הבנתי שכאשר אני ממצמץ (או מפליץ) אני יוצר תוכן. לא צריך ללמוד, לא לקרוא, הצ'אט יקרא או יכתוב עבורכם תוכן, יבדוק את הבחינה שלכם וגם ייתן לכם ציון 10.

כך אנשים מדברים על דברים שהם לא מבינים, וככל שהם מבינים פחות ופחות הם מדברים יותר ויותר,

עד שהם מדברים בלי סוף על דברים שהם לא מבינים בהם כלום.

ובפינת אנטישמי השבוע:

בשבוע שעבר ניסיתי לקושש הקלות בעונשו של סטיב קר שהביע הזדהות עם ערביי עזה. לפניו עלה על המוקד פפ גוארדיולה, והשבוע מצטרף לרשימת עוכרי ישראל יאמין למאל, שהניף את דגל פלסטין בתהלוכת האליפות של ברצלונה.

אני מניח שלאמין יתקשה למצוא את ישראל על מפת העולם, וספק אם הוא מבין משהו בסכסוך ישראלי – פלסטיני, אבל כיום דגל ירוק-אדום-לבן זה באופנה, אז גם הוא מנפנף.

ימאל הוא בן לאב מרוקאי מוסלמי, ברצלונה העיר והקבוצה הן חוד החנית במאבק העצמאות של קטלוניה, וספרד כולה ובעיקר הממשלה היא הכי אנטי ישראלית באירופה.

מתסכל לראות את השחקן הטוב בעולם נושא את דגל פלסטין, וגם את המאמן הנזי פליק נאבק כמעט לבדו מול הגל העכור, ואפשר גם להבין את שתיקתו של נשיא המועדון ז'ואן לפורטה אוהד ישראל.

פעם היה נחמד לעשות בר מצווה בקמפ נואו, עכשיו לא נעים. צריך לדעת לקבל גם את זה וגם את זה.

כי קבוצה ואמא לא מחליפים.

תיקון לתיקון

בשבוע שעבר כתבתי טור "תיקון שבועות" שם תיקנתי חמש שגיאות בטור שלי על ריצת המרתון. יחיאל גפנר, קורא ותיק של המגזין, הזכיר לי בדיחה ותיקה על ידיעה שפורסמה בעיתון הרוסי "פראבדה" שכותרתה: "פטר פטרוביץ' ממוסקבה זכה במכונית בהגרלת הלוטו".

למחרת פירסם העיתון תיקון התנצלות כי בידיעה נפלו מספר אי דיוקים:

זה לא היה פטר פטרוביץ' אלא איבן איבנוביץ',

הוא לא ממוסקבה אלא מלנינגרד,

זו לא הייתה מכונית אלא אופנוע,

והוא לא זכה בלוטו אלא נדרס.

שבת בריאה לכולם

תרווחו ותבלו

אריה מליניאק

עורך: אין