ב-1984 נסעתי עם הנבחרת לטורניר הכנה בפורטו ריאל בדרום ספרד. התאכסנו במלון ענק, חדר האוכל היה בגודל שלושה מגרשי כדורסל אבל עבד כמו שעון שוויצרי. בדלת אחת יצאה שיירה של מלצרים מהמטבח בטיסה נמוכה, ובדלת השנייה מלצרים טסו בחזרה למטבח עמוסים בצלחות מלוכלכות.
ממש התפעלתי מתפעול האופרציה ופיני גרשון הסב את תשומת לבי לאיש גוץ בחליפה של פרזידנטה, שפמנון, בלורית ברילנטין, ידיים בכיסים, לא הזיז את הראש, רק העיניים התרוצצו ושפתיו מכווצות משמיעות ציוצים של ערס כמו שפעם היו עושים לבחורות. כשפיני אימן את מכבי ת"א הייתי מצייץ לו ממרומי היציע והוא היה מזהה מיד.
מורי ורבי צבי לובצקי שאל אותי פעם: אם אתה נכנס לעסק ולא מכיר אף אחד, איך תזהה את השותף השקט? התשובה: זה שצורח ומורט את שערו.
אם אתם צופים במשחק כדורגל או כדורסל ושואלים את עצמכם מי מבין המאמנים לא הכין את הקבוצה למשחק?
זה שצורח ומנפנף לשחקנים בידיים, זה המאמן שהגיע למשחק לא מוכן.
גם האמת היא אופציה
שני אירועים העסיקו השבוע את התקשורת, בבית החולים רמב"ם בחיפה אושפז חייל שפונה מלבנון במצב קשה וכשהתעורר מההרדמה במיון שמע את אנשי הצוות מדברים ערבית והזעיק את בני המשפחה שהמתינו בחוץ. פרצה מהומה והתקשורת חגגה כל השבוע.
כבעל ניסיון של חצי שנה בבתי חולים, זו הפרשנות שלי: חייל קרבי שמתעורר מהרדמה ושומע שמדברים סביבו בערבית, לא צריך להפליג הרחק בדמיון כדי להיבהל. בני המשפחה, כנראה לא חובבי מיעוטים, נפגעו כשהוציאו אותם מהמיון ופרצה מהומה.
אי אפשר לטפל בפצוע כשבני המשפחה מקיפים אותך, זו האמת. עוד אמת, רופאים ואחיות יהודים מעדיפים להיות בבית בליל שבת, ולכן רוב הצוות בסופי שבוע הוא לא יהודי, אבל השרות והיחס הוא ללא רבב וצירוף המקרים הוליד סיטואציה.
סיפור ב': באצטדיון המושבה בפתח תקווה אנשי האבטחה היכו את אוהדי הפועל פ"ת (הקבוצה המארחת) ונעצרו. לא האוהדים, המאבטחים!
ארז כלפון, יו"ר מנהלת ליגת על, פנה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ודרש שיוסיף את המאבטחים והסדרנים לקטגוריית "מקצוע נדרש" כי קשה למצוא כוח אדם איכותי לתפקידים אלה.
עיסוק ב"מקצוע נדרש" מזכה את העוסקים בו במענק בגובה 11,641 ₪ בתנאי שיעבדו 150 ימי עבודה בשנתיים שאחרי שחרורם מצה"ל, בחקלאות, בנייה, תחנות דלק, בתי מלון או טיפול באנשים עם מוגבלויות.
בהיעדר מאגר של מועמדים איכותיים, כך כותב כלפון, נאלצות חברות האבטחה להסתמך על כוח אדם שאינו ברמה הנדרשת מבחינת הכשרה, ניסיון והתאמה לעבודה מורכבת ורגישה מול קהל רב.
אפשר לגייס חיילים משוחררים, הוא מציע, בעיקר יוצאי יחידות קרביות, צעד שיאפשר לשפר דרמטית את איכות האבטחה ובנוסף אפשר לתת לחיילים בסדיר לעבוד באבטחת משחקים בסופי השבוע. רעיון יפה אבל גם לומר את האמת זו אופציה:
יש מקצועות שערבים מוכנים לעבוד בהם בשכר נמוך. תנו ליהודים תמריץ והבעיה תיפתר.
הקוסם מבאר שבע
משחק כדורגל גרוע משעמם בעיניי יותר מצפייה באקווריום, כי בין הדגים יש לפחות פייט על פירורי הלחם. מצד שני, משחק כדורגל מרתק יכול גם להסתיים ב-0:0, מה שלא אפשרי בכדורסל.
צפיתי במשחקה של הפועל ב"ש נגד הכוכב האדום בבלגרד ונהניתי מכל רגע. כשקבוצה מגיעה למשחק גומלין בפיגור של שער אחד מהמשחק הראשון, היא חייבת להבקיע אבל חוששת לתקוף שלא תקבל את השני, והשלישי, וזה מה שקרה לכוכב האדום.
באר שבע משחקת קבוצתי, השחקנים יודעים מה הם עושים במגרש והעדות לעבודה המצוינת של רן קוז'וך היא, שעד לא מזמן הפרשנים התלוננו שהפועל ב"ש נשענה על קינגס קאנגווה. האם הרגשתם מול הכוכב האדום שהוא היה חסר?
האגדה מספרת שמפחיד לשחק ב"מרקנה", וזה כנראה נכון, אבל לא כל אצטדיון שעושים בו רעש הוא "מרקנה". רק 25,000 סרבים מילאו חצי מהיציעים, זה אומר ש-30,000 נשארו בבית והם כנראה ידעו למה, ואיך אפשר בלי סיפור המנהרה המפחידה שמובילה מחדרי ההלבשה לכר הדשא.
סוף טוב הכל טוב, והכותרות ביום שאחרי התחרו בסופרלטיבים לרן קוז'וך שעשה בית ספר לכוכב האדום. ניסיתי להבין מהכתבות מהו בדיוק השיעור שקוז'וך לימד את הסרבים ולא הצלחתי. באר שבע במרחק צעד מאירופה האמיתית – שלב הבתים בצ'מפיונס ליג, ופתאום כולם שותפים של אלונה ברקת בהכנסות.
לא כל מדינה ביבשת היא "אירופה". יש שחקנים ישראלים שמגשימים את החלום האירופי כליגיונרים במלטה או בטורקמניסטן, ומאז שיוגוסלביה הגדולה התפרקה במלחמת האזרחים, קרואטיה וסלובניה הן באמת מבוא לאוסטריה, ואילו בוסניה-הרצוגובינה, צפון מקדוניה, מונטנגרו, קוסובו, וגם חלק מסרביה, נשארו בלקן.
שכונה שדי דומה לנו.
טוב שם טוב
עירוני טבריה ניצחו 0:3 את מ.ס. אשדוד במשחק הקובע לירידה לליגה לאומית ונשארו בליגת על. מאז אשדוד מנהלים קמפיין נגד טבריה כדי שהיא תורשע בעבירת סימום, תרד ללאומית ואשדוד תישאר למרות שהפסידה על כר הדשא.
להתאחדות הכדורגל הגיעו תלונות לפיהן הצוות של טבריה נתן לכמה שחקנים תמיסת מי מלח בכמות שעולה מעל המותר בתקנון הסימום בספורט (100 מיליליטר ב-12 השעות שלפני המשחק), וההתאחדות שלחה חוקרים שמצאו ממצאים שמצדיקים העמדה לדין והשבוע הדברים הגיעו לבית הדין של ההתאחדות.
לא מדובר בהנדסת טילים. הנכד שלי, עומר הבן (בגן יש גם עומר הבת), לימד אותי את כל התורה על רגל אחת: פיפי צהוב לא טוב! פיפי לבן מצוין! אלא שבבית הדין חלה תפנית בעלילה, כשטבריה שלפה תותח כבד – עו"ד ציון אמיר, שדרש לקבל את כל חומרי התביעה.
אם נציג עירוני טבריה היה עורך הדין מוישה בורנשטיין-מזרחי, הסיפור היה נקבר בתחתית אתר הליגה למקומות עבודה, אבל כשציון אמיר מדבר זה פותח מהדורות.
הקורא הסביר ששומע שעו"ד אמיר דורש את החומר, מבין שההתאחדות לא סיפקה לנתבעים את כל החומרים שרלוונטיים להגנה, והיו גם שהעלו השערה שאמיר מנסה לבזבז זמן כדי שהעונה תיפתח וטבריה תישאר בליגה.
מתגובת ההתאחדות מסתבר שההגנה כן קיבלה את כל החומרים שדרושים לה, אלא שטבריה רוצה כנראה עוד משהו – הוכחה לכך ש-מ.ס. אשדוד, שנציגיה נכחו בדיון, היא שהלשינה וגרמה לפתיחת החקירה.
אגב, אשדוד הפסידה השבוע במשחק גביע הטוטו לבני יהודה 6:0, כך שאולי עדיף שיישארו בלאומית.
כל הדרכים מובילות לרומא
תמיר בלאט חתם בהפועל ת"א ויושאל העונה ככל הנראה לקבוצה אירופית. שחקן בליסינג. אחת האפשרויות שהוזכרו היא מועדון כדורסל מקצועני שעתיד לקום ברומא וזה מעניין, כי רומא היא עיר גדולה ואיטליה מדינת כדורסל עם מסורת.
ההיגיון אומר שליגה חדשה שמתכננת להיאבק מול היורוליג ואולי מול ליגת האלופות של פיב"א תתמקם בערים כמו רומא, פאריס ולונדון. במשך עשרות שנים נעשו ניסיונות להקים ברומא מועדון כדורסל רציני, אבל פרט למילאנו ובולוניה הקבוצות המובילות בכדורסל באיטליה הגיעו מהפריפריה: וארזה, קאנטו, פזארו, טרוויזו, קזרטה, סיינה.
בנקו די רומא הייתה אימפריית כדורסל לתקופה קצרה. ב-1984 זכתה באליפות איטליה, שנה לאחר מכן בגביע אירופה עם לארי רייט וקלרנס קי (שנחת אח"כ בחולון), המאמן ולריו ביאנקיני, ואז צניחה לליגה השנייה וזהו.
הרומאים שמורים אצלי בזיכרון מהמפגש איתם כמאמן הפועל ר"ג בגביע קוראץ', אבל גם מהנפילה הכי קשה כפרשן. מכבי ת"א יצאה למשחק חסר סיכוי ברומא בלי קווין מגי הפצוע, עד לאותו משחק מכבי לא ניצחה מולם על אדמת איטליה, ובנקו די רומא הייתה אלופת אירופה.
כתבתי אז ב"העיר" והעיתון היה נסגר ברביעי בלילה, ערב לפני משחקי גביע אירופה של מכבי ת"א. בכתבה ארוכה ומנומקת הסברתי בפרוטרוט למה מכבי שוב הפסידה באיטליה, ולמחרת שידרתי את המשחק וראיתי איך הנבואה שלי מתרסקת לנגד עיניי. מוטי ארואסטי נתן את משחק חייו ויחד עם מיקי קלעו 46 נקודות וניצחו 90:94.
מה שצביקה שרף עשה לי בשישי בבוקר כשהם חזרו לארץ.
התרחבות לאן?
ה-NBA עומד להתרחב בעוד ארבעה פרנצ'ייזים בערים נוספות באמריקה, ובקיץ 2027 מתוכנן להיפתח גם בית אירופי. כולם כבר תופרים חליפות אבל שימו לב מה קורה: שחקנים טובים במורד הדרך כמו מיציץ' וסטורנסקי בני 34, מאריכים את הקריירה בעוד כמה שנים כי יש מחסור בשחקנים.
שחקנים צעירים יוצאים לדרפט ה-NBA, הנפלים משוטטים בג'י ליג להיות קרובים לצלחת למקרה ששחקן ייפצע או יודח. הקולג'ים כבר מתחרים עם הליגות האירופיות והיורוליג בגובה השכר, מועדוני יורוליג שנבנים רק על כסף כמו מונאקו ו-וילרבאן נמחקים, וחדשים כמו דובאי יקומו, אבל אותם 20 שחקנים עוברים מקבוצה לקבוצה, לקבוצה, לקבוצה, וכולן "מתחזקות".
מאיפה יביאו כל כך הרבה שחקנים טובים?
מתי ייסגרו הרשימות?
שבעה חברים (שמם שמורים בכספת) ללא הבדל גזע ומין (רק גברים), מכל קצוות השמאל (חבורה מאוזנת פוליטית), מתכנסים במשחקים חשובים לצפות ולרכל ביחד אצל עידו "שניצלים" אשד. יש לנו קבוצת וואטסאפ בשלל צבעים – אדום, סגול, אדום, והעליתי בקבוצה שלנו הצעה שנקים מפלגה.
החשבון פשוט – אנחנו 7, אם תוסיפו את בני המשפחה שאתם עדיין מדברים איתם הגענו ל-22, פלוס 30 חברים ונזייף כמה פתקי הצבעה, יש רשימה של 120 ואנחנו שם.
אמ: אין לנו סיכוי, מישהו צריך להיות מספר 1 ואף אחד לא יוותר.
או: נעשה סקר. הבעיה שאתה (אני) תיבחר ברוב כמו בסוריה של פעם.
בר: לא ילך, חייבים תככים. ומה עם שוד הקופה הציבורית ושנאת אוכלוסיות אחרות. אין לנו מה להציע.
אמ: מי יהיה אורן סמדג'ה שלנו?
אר: אריק זאבי פנוי.
בר: חייבים שריונים, וגם לרוץ לאולפנים. בטוח שישאלו אותנו: האם תשב עם נתניהו? האם תשב עם הערבים? ואנחנו נענה: לא זאת השאלה.
איזה פח זבל הפוליטיקה שלנו, הצביעו אדום-לבן-סגול.
עוד אפשר לתפוס דילים של הרגע האחרון ב-36 תשלומים, הכל כלול: ריצה עם דגל ישראל, מימוש זכותנו לצעוק "עם ישראל חי", ועוד הוכחה שכל העולם נגדנו.
למי שנשארים במולדת, סופ"ש בריא ושקט.
אריה מליניאק
עורך: אין.