צמרמורת. ישראל – צרפת 69:82. אני לא נוהג לצטט את עצמי, אבל הפעם לא התאפקתי. כבר שנים אני פותח כל בוקר במשפט שאני אומר לעצמי חמש פעמים: "זה שאני לא רואה אפשרות, לא אומר שהיא לא קיימת", ולפעמים קורים לי במשך היום ניסים! מומלץ!
ב-2019 ים מדר, דני אבדיה והמאמן אריאל בית הלחמי הובילו את נבחרת העתודה לזכייה בשתי אליפויות אירופה עד גיל 20. בהמשך יצאו לסיבוב, כל אחד לדרכו. דני ב-NBA, ים ביורוליג, ולאיחוד באליפות אירופה 2025 הגיעו מבושלים, הפעם במגרש של הגדולים. הציפיות בהתאם.
אחרי ניצחון על איסלנד והפסד לפולין, אריאל בית הלחמי היה צריך לקבל הערב החלטה לא קלה: לוותר על הסיכוי הנמוך לנצח את צרפת ולשמור כוח למשחק המכריע נגד בלגיה, או לנהל את הסיכונים תוך כדי תנועה.
זוכרים מה נכתב במגזין של אתמול אחרי ההפסד לפולין 66:64? מבאס להפסיד משחק בהפרש סל, אבל הלקח מטורניר הקסם ב-1979 בגוריציה וטורינו הוא, שכל נקודה חשובה. צריך לחשוב על ההפרשים כבר מהמשחק הראשון.
אתמול הפסדנו לפולין בהפרש שתי נקודות והערב ניצחנו את הצרפתים ב-13. איך? מאיפה? פתאום להפרש יש משמעויות. זה יכול לעזור לנו אם ניקלע לבית משולש עם פולין וצרפת במאבק על ראשות הבית, או אולי נגיע לבית משולש עם צרפת וסלובניה על המקום השני או השלישי, או עם בלגיה וסלובניה על המקום הרביעי, ועוד אינספור אפשרויות.
בסוף יש שני סוגי קבוצות, אלו שמנצחות ואלו שמחשבות חישובים. במשחק המוקדם אחר הצהריים ראיתי את סלובניה מול בלגיה. נשמע קצת הזוי אבל עוד לפני תחילת משחק הניצחון על צרפת, אמרתי בתוכנית הספורט שישראל צריכה לנצח את שתיהן.
אתמול נירשם עוד פרק בהיסטוריה המפוארת של הכדורסל הישראלי, שהזכיר את הניצחון הענק של נבחרת 79' על יוגוסלביה של דליפגיץ', דליבסיץ' וצ'וסיץ'. מותר וצריך לחגוג את הניצחון ואז להתכונן לניצחון ביום שלישי על בלגיה.
רלף קליין התחיל קריירת אימון מפוארת בנבחרת הנוער 1972 בזאדאר. אריאל בית הלחמי סימן וי גדול באליפויות אירופה עד גיל 20 אבל סנסציה כמו ניצחון על צרפת חסר לו עדיין לרזומה. ניצחון על צרפת יכול להיות משמעותי עבורו בהתפתחותו המקצועית בעתיד.
העובדה ששני שחקני מפתח בנבחרת מחזיקים מבית הלחמי כמאמן שהוביל אותם להצלחות, הייתה קריטית לניצחון על צרפת. מצד שני אפשר היה לראות מאמן טירון שאין לו שליטה על הנבחרת הצרפתית, שם השחקנים גדולים על המאמן בכמה מספרים. הוא משרטט על לוח בפסק זמן והם מביטים לשמיים ומעיפים שלשה.
במחצית הראשונה הצרפתים הובילו בכמה נקודות, אבל ההגנה שלנו ובמיוחד התרומה מהספסל איפשרו לאריאל לתת מנוחה לאבדיה, גינת ומדר, אנרגיה שהייתה חסרה להם ברבע האחרון מול פולין.
בשביל לקבל תפוקה מהספסל, צריך לתת לשחקני ספסל לשחק. זו דילמה של מאמן: לשתף מחליפים ולסכן את הניצחון, או לשחוק את החמישייה ולוותר על המשחק. התשובה תמיד באמצע – בוא עם התוכניות וקח מה שהקבוצה היריבה נותנת לך ואז לפעמים מגיעות הפתעות.
דווקא כשהצרפתים הובילו ב-10 הפרש ואריאל בית הלחמי הרחיב את הרוטציה, התברר שיש לנו שחקנים לא רעים על הספסל. לאחר ההפסקה אפשר היה להרגיש איך הקפיץ הישראלי משתחרר. דני אבדיה הפסיק לבזבז אנרגיה בהובלת הכדור, ים מדר שיחק לצד עוד מוביל כדור והגיע לזריקות חופשיות, והכי חשוב, הספסל התחיל לתרום.
עד היום יש ויכוח לגבי בחירת המתאזרח (קדין קרינגטון) והשחקנים שבית הלחמי בחר לנפות אחרונים (רועי הובר ועידן זלמנסון). מוטי דניאל, נכס על ספסל הנבחרת, סיפר לאחר הניפוי הסופי שאיתן בורג התחיל את הקמפיין כמועמד ראשי לניפוי והיה הגארד הטוב באימונים. אתמול בורג ורפי מנקו קיבלו 11 דקות כ"א (כמו יובל זוסמן), בר טימור ונימרוד לוי 23 דקות כל אחד! והשמיים לא נפלו. נבחרת ישראל שמרה על ההפרש ואפילו הגדילה.
מעלילים על יהודים שהם חכמים. לקראת אליפות אירופה יש כמה שבועות להכנה וזו הזדמנות לסגור את הפערים מהיריבות במשחק חכם. חכם זה טוב מתוחכם לא, או באידיש זה ההבדל בין חויכם לאובר חויכם, ההגנה האזורית המתחלפת של בית הלחמי בלבלה לגמרי את הצרפתים, אבל זה עובד רק כאשר שכל ולב הולכים ביחד.
לקראת הטורניר הזה היה לבית הלחמי חודש להכנה. הצרפתים הפייבוריטים הגיעו לא מוכנים לקומבינות, ותודה גם למאמן הצרפתי שהשאיר את אלי אוקובו וסיליביאן פרנסיסקו האדירים 42 דקות על הספסל.
תומר גינת הוא מופת כשחקן וכאדם. השחקן היחיד שנע ללא כדור כשהעסק תקוע, לא חושש לעמוד ולקבל עבירות תוקף מהרי אדם, שחקן משלים מושלם, מודל לחיקוי לשחקנים צעירים. הכדורסל שלנו הפך למטווח שלשות ומופעי הטבעות (של שחקנים זרים בעיקר), הכוח של תומר הוא משחק חכם ותנועה ללא כדור.
מחרתיים (יום שלישי 15:00) משחק נגד בלגיה, שיקבע אולי את העלייה לשמינית הגמר ומעלה.
חשוב לחלום בגדול אבל גם להישאר עם הרגליים על הריצפה.