התוצאה משקרת
ריאל מדריד זה מועדון עם מסורת שכוללת עשרות מעמדים גדולים ותארים אירופיים, עוד מהזמנים שהפועל ת"א שיחקו במגרשים פתוחים. ריאל משחקת בקצב מהיר שהוא חלק מה-DNA שלה, וישנן שתי דרכים לנסות לנצח במדריד: הראשונה, לא להיגרר לקצב של הספרדים ולשחק לאט. השנייה, לרוץ יותר מהר מהם.
האחרון שניסה לרוץ מהר יותר מריאל היה פרד דווילי מאמן מכבי ת"א שחטף לפני 50 שנים בדיוק חטף את התבוסה הגדולה בכל הזמנים 78:125 ופוטר. הפועל ת"א לא שינתה במשחק מספר 1 את קצב ההליכה הרגיל שלה, ולמרות הקאמבק המרשים בדקות האחרונות שלא הספיק לניצחון, זה השאיר תחושה שיש מבוא להזדמנות במשחק מספר 2. האמת ש-86:82 זו תוצאה שעלולה להטעות כי הפער האמיתי בין הקבוצות היה של 10-15 נקודות.
הפועל ת"א הפסידה העונה ברוב המשחקים בהם אלייז'ה בריאנט היה מושבת. שלשום הוא נפצע אחרי כעשר דקות וב-30 הדקות הבאות הפועל הפכה לתלויה יותר במיציץ'. אני מציע להוריד את עניין שכרו מסדר היום כי לא אנחנו משלמים אותו, הבעיה היא מקצועית נטו.
הפליימייקר הסרבי, גם אם ייתן משחק גדול פה ושם, הפך מהפתרון לבעיה. עוד לפני שנכניס למשוואה את משחק ההגנה שלו, מיציץ' קלע שלשום 15 נק' ומסר שני אסיסטים, תרומה התקפית של כ-20 נקודות. נשמע נחמד אבל איבודי הכדור שלו מקזזים את רוב התרומה.
איבודי כדור הם חלק מהמשחק אבל יש להם מחיר שנדרש לפעמים לשלם, השאלה מה היחס בין אסיסטים לאיבודים. איבוד כדור אחד על כל שלושה אסיסטים זה יחס סביר, אבל מיציץ' איבד 6 כדורים לעומת שני אסיסטים בלבד! ומאחר שהוא השחקן האחורי ביותר בהפועל, כל איבוד שלו הופך תוך שתי שניות לסל של ריאל בצד השני. קטסטרופה.
קצב המשחק גם משפיע על השחקנים פסיכולוגית. כשקבוצה אחת מחזיקה בכדור 22 שניות בכל פוזשן וזורקת לסל ממצבים קשים, והשנייה משיגה סלים קלים תוך שלוש שניות אפשר לנחש מי תישבר ראשונה. הרגליים של מיציץ' כבר לא מחזיקות אותו. הוא מועד ונופל שוב ושוב, מאבד את הכדור ושוכב על הפרקט מתחנן לשופטים שישרקו פאול.
איטודיס קיצר לאחרונה את הרוטציה, וזה משמעותי בסדרה של משחקים פעמיים בשבוע. ים מדר לגמרי מחוץ לתמונה וג'ונתן מוטלי, שהיה ציר מרכזי ועשה בעונה שעברה הכל כולל הובלת הכדור, נשלח משום מה לייבוש על הספסל ואיבד צורה.
דן אוטורו הוא גבוה פנטסטי, ורסטילי, מבין את המשחק, יודע מה לעשות בכדור ושלשום נתן ממש הצגה, אבל מאחר שהוא נותן תמיד את המאה אחוז הוא מסוגל לרוץ רק 25 דקות. כל זמן שאוטורו עומד על הרגליים יש להפועל יתרון מתחת לסלים, זה פלוס גדול במיוחד כשאדי טבארס מושבת, אבל צריך לתת לאוטורו גם דקות מנוחה. אודיאסי הוא סנטר מחליף פיזי סביר,
אבל למה לחסל את מוטלי?
אלף בית בכדורסל
לא אפתח כאן קליניקה לכדורסל אבל הבסיס של הבסיס הוא האיום המשולש וזה לא ישתנה לעולם. לשחקן שמקבל את הכדור יש שלושה איומים על השומר שלו: קליעה, כדרור ומסירה.
כששחקן מתחיל לכדרר נשארים לו רק שני איומים: מסירה וקליעה. כדרור נועד לשפר עמדה ובעיקר לעבור את השומר. אם השחקן המכדרר תופס את הכדור השומר יתקרב וייצמד אליו בלי חשש והשחקן התוקף יאבד את כל שלושת האיומים – אין לו אפשרות לכדרר, לא לקלוע ובקושי למסור. זה מה שקורה להפועל ת"א עשרות פעמים במשחק.
ברירת המחדל של מיציץ', בלייקני, בריאנט וכריס ג'ונס היא כדרור. זה מה שהם עושים כשהם כמעט באופן אוטומטי כשהם מקבלים את הכדור, מתחילים לכדרר. גם בזריקה לסל הם חייבים לכדרר לפני הזריקה, השעון רץ ומלחיץ אותם, ואם אין להם זריקה לסל הם תופסים את הכדור ונתקעים בלי מסירה, בלי זריקה ובלי כדרור. במקרה הטוב הם מצליחים להעביר את תפוח האדמה הלוהט למישהו, וגם אותו קשה למצוא כי בהפועל ארבעה שחקנים עומדים תקועים במקומם ולא זזים.
כדורסל קשה לצפייה.
דני שלנו
דני אבדיה סיים עונת NBA מצוינת בהפסד צפוי של פורטלנד טרייל בלייזרס לסן אנטוניו ספרס 4:1 בסדרת רבע הגמר, אבל איזו עונה. מקווה שאבדיה יהפוך מודל לחיקוי לספורטאים ישראלים צעירים, כי עבודה קשה בקיץ נותנת תוצאות בחורף.
במגרש הישן ברחוב מכבי בת"א הייתה על הקיר כתובת: "הצלחה קודמת לעבודה רק במילון". לא חייבים לקום בלילה בשביל לראות את השחקן הישראלי הגדול בכל הזמנים מככב ב-NBA, יש גם תקצירים בבוקר ויש מה שאיש לא רואה, האימונים שאף אחד לא רואה.
דני בשתנה, התחזק פיזית, מחפש ליצור מגע, לוקח על עצמו את האחריות במהלכים מכריעים, ולא פחות חשוב למד להתראיין באמריקאית. כך הוא נבחר למשחק האולסטאר, הפך לשחקן הישראלי הראשון שעלה לשלב הפלייאוף, מוביל קבוצת פלייאוף ב-NBA, ועדיין נשאר דני מהרצליה. שאפו.
ההיסחפות של התקשורת בניסיון לתפוס גל על ההצלחות של דני אבדיה, מחייב לשים דברים בפרופורציה בלי להשבית שמחות. אי אפשר לקפוץ ארבע כיתות בשנה אחת, ובמהלך העונה הרגילה ב-NBA לא משחקים הגנה. את ההבדל ראינו בפלייאוף.
לא זוכר אפילו מהלך אחד בפלייאוף בו דני לקח ריבאונד מתחת לסל שלו, כדרר בסלאלום מחוף אל חוף בין ארבעה ניצבים שאיש מהם לא הקריב פאול כדי לעצור אותו, וסיים בהטבעה.
בעונה הבאה הבלייזרס יעברו שינוי, כנראה עם מאמן אחר. משחק חדש.
אלוהים בפרטים
גם אני הייתי אוסף פעם את השחקנים בטיים אאוט ומקשקש על לוח תרגיל (שלא מתבצע בדרך כלל). מה ישנה סל אחד כשהקבוצה בפיגור של 15 נקודות ולא מתפקדת?
מורי ורבי שמעון "צ'ינגה" שלח אמר לי בסיום קורס מאמנים: תרים את הראש, תביט להם בעיניים ותגיד משפט אחד: זוכרים מה תרגלנו אתמול באימון? את זה תעשו עכשיו!
תרגילים לא מנצחים משחקים, אלא הפרטים הקטנים. כשחסימה לא מבוצעת נכון שחקן לא משתחרר. כשההגנה לא מבצעת חילוף לא נוצר מיס-מאץ', שחקן לא מגיע לזריקה. זה קורה כי שחקן עמד עם הרגל הלא נכונה קדימה, או פתח את הקו בהגנה, או לא העלה את השומר שלו על החסימה, או איפשר לשחקן שלו לכדרר ביד החזקה. הכל בגלל מסמר קטן.
לשחק סדרה של 5 או 6 משחקים רצופים מול אותה קבוצה זה כבר סיפור אחר. כל שחקן מכיר לפרטי פרטים את שחקני הקבוצה היריבה, המאמנים לומדים ועושים התאמות ולכוכבות יש גם מחיר – זה הופך אותך למטרה. ג'ונסון, המאמן של הספרס, הקדיש לשמירה על אבדיה זמן באימונים ובתדריך בחדרי ההלבשה, כי בלי הנקודות של דני אבדיה הבלייזרס לא יכולים לנצח. דני נתקל בקיר כי השומרים שלו לקחו חצי גוף ימינה ודחפו אותו ליד החלשה, משם הגיעה העזרה.
חצי צעד קטן עושה את כל ההבדל.
שיא השיאים
בריצת מרתון אין שיא עולם. כל ריצה מתקיימת במסלול שונה ובתנאים שונים, לכן יש תוצאה הכי טובה שנקבעה אי פעם וזה נחשב לשיא עולם.
השבוע נפל דבר, נקבע שיא עולם בריצת מרתון ולא סתם שיא, לראשונה בהיסטוריה בן אנוש רץ 42,195 מ' בפחות משעתיים. הקנייתי סבסטיאן סאווה קבע 1:59.30 דק', שהם שעתיים פחות חצי דקה.
סאווה שרץ מרתון לראשונה בחייו! משך גם את הרץ שהגיע שני, יומיף קג'לצ'ה, לרדת משעתיים 1:59:41. אפשר להעריך שקיר זכוכית נפרץ, כי בכל דור ודור נקבעות תוצאות "בלתי הגיוניות" שנחשבות מעבר לקצה גבול יכולתו של האדם.
קשה יותר לשבור שיא בריצה שנמשכת פחות מעשר שניות מאשר בריצה שנמשכת שעתיים, אבל בכל מקרה המחסום העיקרי הוא לא ברגליים אלא בראש.
בוב בימון קפץ למרחק 8.90 מ' באולימפיאדת מקסיקו 1968, שיפור של 55 ס"מ לשיא העולם של האנגלי לין דייויס 8.35 מ'. מומחים הסבירו את התוצאה המדהימה בתנאים האידיאליים – 2,200 מ' מעל פני הים ורוח גבית מקסימאלית של 2 מ' לשנייה. אגב, בוב בימון למד באוניברסיטת אדלפי בכיתה של מנחם לס, כתב ה-NBA המיתולוגי.
כעבור 23 שנים (1991) מייק פאוול קבע 8.95 מ' בגובה פני הים, שיא שלא נשבר עד היום, אבל ניפוץ תקרת הזכוכית המפורסם בהיסטוריה היה בריצת המייל (1609 מ'). ד"ר רוג'ר בניסטר, שקיבל על ההישג תואר סר, הצליח לרדת מארבע דקות בריצת מייל כשקבע 3:59.6 דק'. באותה שנה ירדו אתלטים 38 פעמים מגבול ארבע הדקות בריצת מייל!
כמה רצים יירדו משעתיים בריצת מרתון בשנה הקרובה?
מאוהב לאויב
סטיב קר, שהוביל את גולדן סטייט ל-4 אליפויות NBA, יסיים את תפקידו לאחר 12 שנים במועדון. להנהלה ולבעלים נמאס מההתבטאויות הפוליטיות של קר, ובעיקר אחרי שהאשים את ממשלת ישראל ושגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי ברצח 72,000 פלסטינים.
הקומישנר וחלק מבעלי הקבוצות הם יהודים, אבל קשה להאמין שניתנה הוראה מאדם סילבר לפטר את קר. למיטב ידיעתי סטיב קר הוא לא אנטישמי ולא אנטי ישראלי, ובחיפושים שעשיתי בגוגל ובצ'אט GPT לא הצלחתי למצוא התבטאויות אנטישמיות או אנטי ישראליות שלו ובעבר.
להיפך, אם היה משהו שיגרום לקר לקחת את הצד של ישראל, זה הרצח של אביו שהיה נשיא האוניברסיטה האמריקנית בביירות ב-1984 בידי שלוחים של האיראנים. הייתי מעדיף שסטיב קר לא יאמר מה שאמר, כי בתגובה הישראלית לאסון 7 באוקטובר אין מקום למידתיות, אבל אני כמעט בטוח שהפיטורים שלו (גם אם קוראים לזה "סיום עבודתו") לא יוסיפו אוהדים למדינת ישראל.
הייתם רוצים ששחקנים ומאמנים יביעו דעות פוליטיות?
משפט השבוע
הלם שרר באולפן ליגת האלופות אחרי משחק השיא 4:5 ל-פ.ס.ז'. על באיירן מינכן. משחק כזה עוד לא היה, ויושבי האולפן התעלו לגודל המעמד.
ערן זהבי: מה זה היה מה שראינו פה? זה לא אותו משחק שאנחנו משחקים בארץ. אני מתבייש ששילמו לנו בשביל זה כסף.
שכטר: תודה לאלוהים שאני שייך למשחק הזה.
גם אני מודה לאלוהים ששיחקתי במשחק ששיחק גם מייקל ג'ורדן.
הגיע הזמן לסתם שבת שקטה.
אריה מליניאק
עורך: אין.