כל כך הרבה דברים קרו במהלך השבוע, שנדמה שהניצחונות הגדולים של הפועל ת"א על פנאתיניקוס באואקה ומכבי ת"א ב-ולנסיה היו לפני חודש.
הניצחון באתונה קצת בלבל, כי הפועל ת"א נראתה כמו מועמדת לפיינל פור, משחקים ביחד רוצים לנצח, אבל המחצית הראשונה מול בולוניה הזכירה את העונה שעברה, כדררת, מסירה כאופציה אחרונה, הגנה גרועה. משחק קבוצתי והגנה הם לא אירוע חד פעמי, צריך לעבוד עליהם בכל אימון.
הפועל ומכבי ת"א הם שני סיפורים שונים, אבל יש ביניהם גם משותף – בעיה בעמדה מספר 1. מכבי שיחקו אתמול בלי איפה לונדברג שייעדר כחודשיים ולכאורה חסר להם גארד אחד מארבעה, בפועל הנזק קשה. אם הייתם נותנים לפדרו מרטינז, מאמן ריאל מדריד, אפשרות לבחור שחקן במכבי שהוא יוכל להשבית היה בוחר בלונדברג, כי בלעדיו יש למכבי כישרון אבל אין דבק.
המשמעות, שחקנים שבנויים על משחק קבוצתי כמו ג'יילן הורד, רומן סורקין, אושיי בריסט, טי. ג'יי. ליף לא קיימים, וכשהכדור בידיים של ג'ימי קלארק שמשחק לבד מול שאר העולם, אין קבוצה. מאחר שקיטון ואלאס בכלל לא קשור ליורוליג נשאר ים מדר.
אחזור שוב לאבחנה שלי מהעונה שעברה – ים הוא גארד בעמדה 2 שיכול גם להוביל כדור, כמוביל כדור מכבי מאבדים אותו פעמיים. עם כל הכבוד ל-8 מ-9 רצופות של מדר מקו העונשין, דקות ארוכות מכבי לא זרקה אפילו לסל.
והערה קטנה לעודד קטש: כדורסל הוא לפעמים משחק מתסכל, אבל אם השופטים טועים כמעט בכל שריקה ואתה מתווכח איתם אפילו אחרי שבדקו ערעור בצ'לנג'.
הבעיה היא כנראה לא בשיפוט.
להפועל ת"א יש יותר כישרון ממכבי אבל הבעיה דומה, בעמדה מספר 1. משהו בכל זאת השתנה במהלך הקיץ, כי איטודיס הבין כנראה שהוא לא יוכל לשנות את ההרגלים של מיציץ' וגם להשתחרר ממנו אי אפשר, ומצא פתרון יצירתי – לנטרל אותו.
בעונה שעברה המחליף של מיציץ' היה כריס ג'ונס שכדרר והעיף שלשות כמוהו, אז איטודיס שיחרר את ג'ונס והחתים את ההיפך הגמור ממנו – תומאש סטורנסקי "פליימייקר של פעם".
סטורנסקי ידע ימים גדולים בנבחרת צ'כיה ובברצלונה ואין לו כבר צורך להוכיח כלום, אבל חסרונו הוא גם יתרונו – קשה לו לעבור את השומר שלו אז הוא מתמקד בהעלאת הכדור להתקפה והשלטת סדר במגרש. זה מה שהפועל צריכה עם כל כך הרבה כישרון, לא עוד סקורר.
כשסטורנסקי מוביל את הכדור מיציץ' זז לעמדה 2, שם הוא יכול להביא לביטוי את הכישרון ולגרום לפחות נזקים, והחיזוק המשמעותי של הפועל ת"א העונה הוא זאק לידיי, פורוורד באנקר מהטובים באירופה עם הפנים ועם הגב לסל. לידיי, דן אוטורו ואלייז'ה בריאנט הם הבסיס, ואיטודיס יכול לקצר או להאריך את הרוטציה לפי המצב, אבל אסור לשכוח אותם על הספסל.
ומה משותף להפועל ומכבי ת"א בעמדה 1? תמיר בלאט!
תומר גינת חזר להרכב של הפועל ת"א בליגה ולחזרה שלו יש משמעות גדולה, כי הפועל ת"א התפצלה לשלושה ראשים: קבוצה ביורוליג מארחת בסופיה נכון לעכשיו בלי אף שחקן ישראלי, קבוצה מעורבת מישראלים וזרים בליגת על שמארחת בדרייב אין, והפועל אורי שלף ת"א עמותת אוסישקין משחקים בליגה ארצית על טהרת הישראלים בהדר יוסף.
גם האוהדים התפצלו: אלה שניתקו את עצמם מחללית האם (בראשות רמי כהן) שיש להם חשבון עם עופר ינאי, 1,500 ממשיכים להגיע למשחקי ליגת על בדרייב-אין, ואלה שיושבים על הגדר רגל פה ורגל שם וסובלים מגרבצת.
מה שבטוח, אפילו אוהד הפועל אחד לא עבר למכבי (חוץ מים מדר), וצירוף בעלים נוספים ומינוי יו"ר חדש להפועל ת"א נועדו, בין היתר, להפריד כוחות בין ינאי לאוהדים כדי לנסות לקרב אותם בחזרה לקבוצה. כולם רוצים להחזיר את המשחקים הבינלאומיים לישראל, למרות שבפעם הקודמת זה לא עשה להפועל טוב.
אם המעורבים לא יירדו מהעץ, יש מצב שהפועל ת"א תהיה אלופת היורוליג ולא תצליח למלא את הדרייב אין.
שמרו מרחק
יש בעלי קבוצות שמתערבים בהחלטות של המאמן, אחרים נותנים למאמן יד חופשית לגמרי לעשות בקבוצה ככל העולה על רוחו ושתי הגישות גרועות.
להתערבות בהחלטות המאמן ישנן שתי ורסיות: ישירה ועקיפה. השיטה הישירה רשומה על שמו של שמעון מזרחי שהציב כיסא קטן ליד המאמן וטחן לו באוזן. מאחר ששמעון הוא מודל לחיקוי, הכיסא הקטן הפך למכת מדינה ולסמל סטטוס. ניהלתי כמעט לבדי את מלחמתם של המאמנים כי היו לי מקלדת ומיקרופון, עד ששמעון מזרחי ויתר ועבר למקום כבוד מאחורי הסל.
אלדד אקוניס מנכ"ל בני הרצליה עדיין יושב על כיסא ליד יהוא אורלנד ונותן לו הצעות שקשה לסרב להן, אבל רוב הבעלים מעדיפים את ההתערבות העקיפה. שמים למאמן מנהל מקצועי על הראש, שמתחיל לתת עצות, עובר בהדרגה להוראות, תחילה לעוזרי המאמן, בהמשך הערות ישירות לשחקנים, עד שממאיס את עצמו גם על המאמן וכולם מפסידים.
אני לא נגד מנהל מקצועי, אבל שרון אברהמי – שדוגל בכדורסל מהיר, לוחץ ומדליק שהביא לו הצלחה בקבוצות ובנבחרות, הוחתם לפני שנה בהפועל גלבוע-העמק על חוזה לשלוש שנים ואת העונה שעברה סיים בסדר גמור. בקיץ מינו לאברהמי על הראש את יונתן אלון מירושלים כמנהל מקצועי ופיטרו אותו אחרי משחק ליגה אחד!
אם הבעלים של הפועל העמק לא היו מרוצים מאברהמי למה הם נתנו לו לפתוח את העונה, ואם היו מרוצים ממנו למה פיטרו אותו אחרי משחק אחד. הכל התחיל במינוי של יונתן אלון למנהל מקצועי שדוגל בסט אופנס שניראה, היה מלכתחילה מוזר. אם למישהו אצה הדרך לסדר לאלון ג'וב, הסיפור רק חושף את חוסר המקצועיות של הנהלת גלבוע.
מועדון חייב שתהיה לו מדיניות, ובתוך המסגרת המאמן צריך חופש מקצועי. כשמתן אדלסון וגל מקל החתימו את סשה אוברדוביץ', הם ידעו שלא יוכלו להתערב לו יותר מדי. איטודיס קיבל כנראה יד חופשית מעופר ינאי, ולכן אין לו בעיה לאמן קבוצה ישראלית ולא לרשום בטופס אפילו ישראלי אחד. ולגבי הטענה שצודק מי שמייבש את השחקנים הישראלים כי "הם לא מספיק טובים".
מי שלא שותל גזר לא יהיה לו גזר וזה יוכיח שחייבים לייבא גזר.
זכויות סוציאליות
שחקן ומאמן הפועל חיפה הגישו תביעת פיצויים נגד המועדון. בין היתר נטען שהמשכורות שולמו להם לאחר תשעה בחודש ולא נעשה שימוע לפני הפיטורים.
הלנת שכר ואי תשלום פיצויים זה מעשה חמור ביותר, מצד שני, רבאק, זה כדורגל. יפה שהתקדמנו אבל מאמנים בישראל פוטרו בסמס, הודיעו לשחקנים בסוף משחק שהם "לא בתוכניות", היו שחקנים "מנודים" שלא הורשו להשתתף באימונים, געגועיי למפיות של משה דדש.
ב-1993 עמדתי בראש ועדה שחוללה רפורמה בספורט בישראל, ומהר מאוד הבנו שהדרך לעשות סדר היא ללכת בעקבות הכסף. אחד העדים שהופיע בפנינו היה נציב מס הכנסה לשעבר יאיר רבינוביץ', שניסה להמחיש את חומרת המצב בסיפור נחמד.
בתחילת כל חודש היו מנהל אחת הקבוצות והגזבר לוקחים סלים מפלסטיק ועושים סיבוב בשוק. הסוחרים היו זורקים לסלים מזומנים ומשם היו ממשיכים למגרש לשלם לשחקנים את המשכורות, אבל הייתה בעיה קטנה,
בדרך היו אורבים לגזבר ספקים ונושים שרוקנו את הסלים.
טבריה טבריה, לו היית צפת
בתחילת עונת 2025/26 העמידה ההתאחדות לכדורגל לדין את עירוני טבריה בחשד לחתימת חוזים כפולים ואי-סדרים בדיווחים לבקרה התקציבית. התובע עו"ד גלעד ברגמן דרש הפחתה של לפחות 30 נקודות, טבריה טענה שמדובר בטעויות טכניות ובליקויים בשיטת החישוב של הבקרה התקציבית, והצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יופחתו לטבריה רק 8 נקודות בעונה שעברה, ו-6 נקודות בעונה הנוכחית וקנס כספי.
השבוע נפגשו בעלי עירוני טבריה, המאמן והשחקנים, לא במגרש אלא בחדרי החקירות של להב 433. אין לי מושג איזו שיטת משחק עדיפה 4:2:4 או 4:3:3, 433 זה לא טוב, כי חוזים כפולים זה לא "טעויות טכניות ומנהלתיות וליקויים בשיטת החישוב של הבקרה התקציבית", אלא זיוף, מרמה ועבירות מס חמורות.
חוזה כפול זו עבירה פלילית חמורה שהעונש עליה בבית הדין של ההתאחדות חייב להיות הורדת ליגה מיידית, כי במציאות חוזה כפול זו הונאה של כל יתר הקבוצות. שלוש קבוצות מציעות לשחקן מצוין אותו סכום, הוא מעדיף אחת מהן ובסוף העונה הקבוצה שהחתימה אותו ושילמה לו הרבה כסף במזומן בחוזה נסתר, נשארת בליגה והיתר יורדות.
זה יותר גרוע ממכירת משחק
כמה שווה מועדון?
יענקלה שחר פנה לבנק השקעות גרמני שימצא לו רוכש למכבי חיפה. כמעט בכל שנה קבוצות עוברות בעלות, מאיר פניג'ל מכר את בית"ר ירושלים למשה חוגג שמכר לברק אברמוב, מוני הראל קנה את הפועל ת"א ממועצת הפועלים ומכר לחיים רמון, משם לאלי טביב, האחים ניסנוב בואך אדמונד ספרא, וגם מכבי ת"א עברה מקבוצת מופת ללוני הרציקוביץ', לאלכס שניידר ולמיץ' גולדהר. מכבי חיפה של יעקב שחר זה משהו שונה.
כמה שווה מועדון? לשום קבוצה בישראל אין נדל"ן כי מתקני הספורט הם בבעלות עירונית, לפעמים מפצים את הקבוצות כאילו היו דיירים מוגנים. שאול אייזנברג קיבל פיצוי עבור פינוי אוסישקין למרות שהאולם לא היה בבעלותו, המכתש עבר גלגולים מההסתדרות ועד לחברת הנדל"ן של שאול אלוביץ' וכמה אנשים גזרו קופונים. היחיד שעשה סיבוב יפה היה מאיר שמיר שבנה על חורבות "האורווה" שכונה גדולה.
למכבי חיפה יש 30,000 מנויים ששווים הרבה כסף, הם מקבלים הקצבות מהמנהלת, מהטוטו וממשרד הספורט, הכנסה מחסויות ומספונסרים, השתתפות במפעלים אירופים, ולמכבי חיפה יש מוניטין ששווה כסף. רכישה ושכר לשחקנים גרועים זו הוצאה, רכישה ושכר לשחקנים טובים זו השקעה. אז כמה שווה מועדון?
יעקב שחר הציב גם תנאי מוקדם שהרוכש יהיה אוהד, כי מי כמוהו יודע שקבוצת כדורגל זה בור ללא תחתית.
עקשן
בני גנץ הודיע ביום שני על פרישתו מהמרוץ, וזה הזכיר לי פגישה מקרית שהייתה לנו לפני כשנתיים במסעדה בנמל ת"א. אחרי שלום-שלום ומה העניינים, שאל מה אני אומר על מצבו שהיה עדיין טוב?
אגיד לך מה שאני ממליץ לרבים: אל תתעקש לעשות את כל הטעויות בעצמך. תשאיר קצת גם לאחרים.
לא פיספס אפילו אחת.
שבת שקטה. תצביעו, תשפיעו.
אריה מליניאק
עורך: אין.