טור יומי?
בסוף החודש תשחק נבחרת ישראל בבית המוקדם באליפות אירופה בכדורסל בקטוביץ', פולין. חשבתי לנסוע לראות את המשחקים במגרש, לא הסתדר. בכל זאת, אני שוקל לשלוח טור מגזין קצר אחרי כל משחק, אבל אין לי עניין להטריד אתכם.
מי שמעוניין לקבל במהלך משחקי אליפות אירופה טור קצר אחרי משחק של נבחרת ישראל, יחזיר בבקשה תגובה לוואטסאפ הזה: אל-אל ישראל!
הרוב יקבע
רוקד על הגגות (לזכר עופר יעקובי)
ב-1977 מוניתי למאמן נבחרת הנוער ילידי 1961-2 וחיפשתי שחקנים שהיו אז בני 16. את השחקנים הבולטים בקבוצות הגדולות הכרנו, לכן החלטנו לצאת לחפש כישרונות צעירים בפריפריה.
המיון באזור הגליל התקיים באולם הישן בכפר גלעדי (האולם בכפר בלום לא היה אפילו בתכנון), והגיעו שחקנים שמאמנים המליצו עליהם. ארז חזן, למשל, מקיבוץ שמיר, לא היה זקוק להמלצה. הוא כבר שיחק בקבוצת הבוגרים ומקומו היה מובטח.
בסיום האימון הלשין לי מישהו שכדאי שבדרך הביתה אעצור ואבדוק ילד גבוה שגר בקרית שמונה. זה היה בזמן החופש הגדול ואת עופר יעקובי מצאתי יושב על הברזלים, מסובב צרור מפתחות על האצבע.
גבוה, למד בפנימייה בחיפה, בחור מצחיק. קפצנו לבית הוריו ולאחר שיחה ארוכה הצלחתי לשכנע אותם שיתנו לו לעבור לקבוצה במרכז. חיברתי אותו לגן שמואל, שהיה מקום מושלם עבורו – מסגרת חינוכית ומאמן – בוב גונן – שעבד על יסודות המשחק. לשחקן שמתחיל לשחק בגיל מאוחר זה היה קריטי.
שני שחקנים מגן שמואל בני גילו של יעקובי שיחקו באותה נבחרת נוער – שחר דיקמן הג'ינג'י ונועם קציר. היה לו מגרש פנוי לזרוק לסל סביב השעון, והוא התקדם בקצב מהיר. כישרון פרא פרץ החוצה. הילד פרח, ופיתח קליעה מעולה מבחוץ יחסית לשחקן גבוה, מה שקרוי כיום סטרץ' 4.
עופר הפך לשחקן משמעותי בליגת העל. מצד שני היה קשה להכניס אותו למסגרת. יום אחד התקשרו אליי מגן שמואל וביקשו לסלק אותו. הוא פתח פה על השופטים שהרחיקו אותו. קפץ מעל לגדר, התחיל להשתולל, וטיפס על גג המכונית של השופטים ורקד עליו עד שהפכה למכונית ספורט. גם על זה סלחו לו, כרגיל.
ב-1983 חתמתי בחולוניה ושכנעתי את יעקובי לעבור ולהצטרף לקבוצה צעירה שיחד איתו הפכה ללהיט: ישראל אלימלך, ניב בוגין, אבי מאור, משה רייס, מוטי דניאל, עופר יעקובי, עידו אשד, עופר פליישר, ליאור שטרן, וזר משוגע אחד – מייקל קרטר.
באולם הפחים כל משחק היה פסטיבל. חגיגה ביציע וחגיגה במגרש. לחץ על כל המגרש, בלגן, כמו צוות בסיירת. אף אחד לא אהב לשחק נגדנו, אבל לנו היה כיף. כשהרגשתי שנמאס לשחקנים מאימוני כדורסל, היינו מוציאים כדורגל ומשחקים קט רגל.
מדהים איך דווקא הפסד בית נדיר, למכבי ת"א על הבאזר כמובן, עשה לנו רק טוב. הובלנו כמעט כל המשחק. שדדו אותנו שנייה לסיום מסל של ג'ק צימרמן ועדיין הזיכרון מהמשחק ההוא פנטסטי.
הסתובבתי אחרי המשחק במגרש, ניסיתי לקלף את השחקנים הבוכים מהפארקט, כשאולם הפחים עמד והריע, כולל אוהדי מכבי ת"א. רלף קליין, שהייתי באותו זמן העוזר שלו בנבחרת, חיבק אותי והתנצל. לכל מגרש שהגענו קיבלנו סטנדינג אוביישן. אחרי ניצחון על הפועל ת"א באוסישקין (34 נקודות לעופר יעקובי) ניגש אליי אריק איינשטיין ושאל: מה זה? הילד קולע בעיניים עצומות ממגרש החנייה.
אחרי שעזבתי והקבוצה הישראלית התחילה להחתים זרים ומתאזרחים ואיבדה את הצביון הישראלי, יעקובי עבר להפועל ת"א ולא מצא את מקומו. כשחזר לחולון זה כבר לא היה זה, ועופר סיים את הקריירה בקבוצות קטנות.
לאחר פרישתו עבר להתגורר בלאס וגאס, לצד ישראל אלימלך ומייקל קרטר. לפני שלושה שבועות נודע לי שחזר לישראל חולה בסרטן במצב מתקדם. כשהגעתי למיטה שלו במחלקה פנימית בשיבא, הוא כבר היה מורדם ומונשם. חבל שלא הספקתי לעשות איתו שיחה אחרונה. ביום שלישי החזיר את נשמתו.
תוכלו לצפות בסרטון מההלוויה של עופר יעקובי בדף הפייסבוק שלי Arie Maliniak
ילד שתמיד הלך על הקצה. יהי זכרו ברוך
שאפו לטל ובנותיו
אי אפשר לפתוח מגזין בלי להצדיע תחילה לנבחרת הנשים עד גיל 20, שניצחה את אלופת אירופה צרפת 74:81. ההפרשים המוקדמים במשחקים בין שתי הנבחרות היו אסטרונומיים לטובת הצרפתיות, ושוב הוכח שפערים ניתן לסגור, ובערב נתון הכל אפשרי בתנאי שאתם מאמינים (ליתר דיוק אתן מאמינות).
מי שאחראי ישיר לניצחון המזהיר הוא המאמן טל נתן (אביו, דוד נתן, היה סקורר אדיר בהפועל ר"ג), שעובד שנים בכדורסל הנשים.
בגילאים צעירים יש לפעמים מחזור יוצא דופן עם כוכב/ת על. פעם העפנו את צרפת עם השפיץ של רובן עטר. שלשום העיפה את צרפת גל רביב, מלכת הסלים של אליפות העולם שתשחק בשנה הקרובה באוניברסיטת מיאמי.
ברבע הגמר הפסידה ישראל לאיטליה 77:69.
כמה שווה שחקן?
כמה שווה זוג משקפיים? כמה שווה חולצה? התשובה הנכונה: ככה וככה. זוג משקפיים, חולצה, שחקן, כל דבר שווה כמה שמוכנים לשלם עבורו.
תומר גינת השתכר העונה כ-500,000 יורו. בשנתיים הקרובות יועלה שכרו ל-850,000 ועם הבונוסים יתקרב למיליון יורו לעונה. האם יתכן ששכרו של גינת הושווה לשכרו של רומן סורקין, שמשחק ומתאמן איתו בנבחרת? אולי.
שכרם של סורקין ותמיר בלאט במכבי ת"א עלה השנה דרמטית רק בגלל שעופר ינאי הציע להם שדרוג חוזה בהפועל. מדהים מה שקצת תחרות עושה לשוק.
אגב, מכבי ת"א התלוננה תמיד שכאשר סוכן מציע להם שחקן, מחירו היה מזנק לעומת קבוצות אחרות. היום זה הפועל ת"א, וכולם צודקים. זה מה שקורה כשאתה מציע לשחקנים חוזה כפול ממה שמשלמים להם.
אז כמה שווה שחקן? הוועדה למעמד השחקן בהתאחדות לכדורגל קבעה שבית"ר ירושלים תשלם למכבי חיפה 350,000 ש"ח עבור זיו בן שימול. האמת היא שלא ראיתי אותו משחק, אבל למה מכבי חיפה דרשה עבורו 4,000,000?
מי השתגע, מכבי חיפה או הוועדה?
אזרחות כבוד
הפועל ת"א פנתה לאיגוד הכדורסל בבקשה לאזרח את ג'ונתן מוטלי כדי שהוא ישחק בנבחרת. רעיון יפה, win-win. סנטר מצוין בתפקיד שתמיד חסר לנבחרת, שהפועל ת"א תיהנה מהאזרוח שלו ותוכל להחתים עוד שחקן זר לכמה שנים.
יש כמה בעיות קטנות. ראשית, איגוד הכדורסל לא עובד אצל אף קבוצה. כל מדינה באירופה רשאית לרשום לנבחרת מתאזרח אחד. אבל בישראל, כדי לעצור את שיטפון המתאזרחים, נקבע שתנאי הסף כדי שאיגוד הכדורסל יגיש בקשת אזרחות לשחקן, הוא שישחק בישראל שלוש שנים רצופות!
כרגע המתאזרח של נבחרת ישראל הוא קדין קרינגטון מהפועל ירושלים. זה אומר שיש לו עוד שנתיים לשחק בנבחרת כמתאזרח לפני שיאזרחו שחקן נוסף. מאמן הנבחרת, אריאל בית הלחמי, הוא שיחליט את מי הוא רוצה לרשום כמתאזרח, בתנאי שאותו שחקן ישחק בישראל שלוש עונות רצופות.
קבוצות שמציעות שחקנים שלהן לאזרוח, ייהנו – אם וכאשר זה יקרה – משחקן ישראלי, וזה ישחרר מקום לשחקן זר נוסף. מכבי ת"א לא קראה (או לא הבינה) את התקנון, חתמה עם שחקן בשם שיין האנטר, וכבר הודיעה שבעוד שנתיים יהפוך למתאזרח.
אם היא מתכוונת להפעיל את הקשרים שלה במשרד הפנים, זה עניין אחר. אבל מאחר שהשחקן הושאל וישחק העונה באירופה, שלוש השנים הדרושות לאזרוחו יתחילו רק בסוף העונה.
ונניח שהאנטר היה נשאר ומשחק בארץ? אם מכבי השאילה אותו זה אומר שהוא כנראה לא מספיק טוב לשחק במכבי. שחקן כזה מתאים להירשם כמתאזרח של נבחרת ישראל?
בקיצור: מי שיקבע מי השחקן שיקבל אזרחות ישראלית וישחק בנבחרת ישראל הוא אך ורק מאמן הנבחרת אריאל בית הלחמי.
בלי קומבינות
פושטות יד ורגל
קונגו היא מדינה מרכז אפריקנית שמצויה בפשיטת רגל כלכלית. מלחמה מתמשכת עם רואנדה הסמוכה, נשיא מושחת, רצח מתנגדי משטר. המדינה מספר 2 במדד העוני העולמי. הדיקטטור פליקס צ'יסקדי נתן למדינה שלו שם מעניין – הרפובליקה הדמוקרטית. אחלה קריאייטיב, אבל אימפריית שחיתות.
גם אימפריית הכדורגל ברצלונה בצרות כספיות. ועדיין לקונגו אין מה להציע לברסה, אבל כשהקופה ריקה לוקחים מכל הבא ליד ואומרים תודה.
בברצלונה חגגו בשבוע שעבר הסכם חסות בין המדינה פושטת הרגל לבין הקבוצה פושטת הרגל. 10 מיליון יורו בשנה תשלם קונגו לברסה בארבע השנים הבאות, בתמורה לקידום התיירות לקונגו, והתמורה שתקבל המדינה תהיה לוגו על חולצות האימון (!) של שחקני ברסה. אגב, שכר ממוצע של אזרח קונגולזי הוא 650 יורו בשנה.
אם הייתם רגילים לחגוג לילד בר מצווה בקמפ נואו, היכונו למסע בג'ונגלים של קונגו
***
מיד יישלח אליכם בוואטסאפ נפרד לינק לפרק מהסדרה "אגדה מקומית" שערך והגיש ידידי אביעד פוהורילס (רמז: אני אחד מה"אגדות"), שהוקרנה אתמול בערוץ הספורט.
שבת שקטה
אריה מליניאק
עורך: אבי מלר