על הכנות הנבחרת לאליפות אירופה בכדורסל
קשה לשחק פעמיים בשבוע נגד אותה קבוצה, ולנצח אותה פעמיים בשבוע זה עוד יותר קשה. זה לא אומר שההפסד לפינלנד במוקדמות אליפות העולם מגדיל סטטיסטית את הסיכויים שלנו לנצח אותה באליפות אירופה.
את העלייה למונדובסקט הפסדנו נגד גרמניה ופולין בבית המוקדם, זה לא היה אמור להפוך את המפגש אתמול למשחק אימון. גיא גודס לא עשה ניסיונות, הפינים היו פשוט יותר טובים בכל פרמטר. נכון שהתקרבנו לפיגור של נקודה בלבד אבל זו הייתה אשליה אופטית.
החדשות רעות: הפער האיכותי היה אתמול 15 נקודות. החדשות הטובות: ניתן לסגור אותו ביום שישי.
אליפות אירופה החזקה בהיסטוריה
שחקנים אירופים גדולים כבר שיחקו באליפות היבשת: ארווידס סבוניס, פאו גאסול, דירק נוביצקי, דראזן פטרוביץ', טוני קוקוץ', דינו ראדג'ה, ולאדה דיבאץ… אני לא זוכר טורניר בו שיחקו שלושת השחקנים הטובים ב-NBA בשלוש נבחרות שילכו ראש בראש זו בזו: ניקולה יוקיץ' (סרביה), לוקה דונצ'יץ' (סלובניה) ויאניס אנטטקומפו (יוון).
ארבע נבחרות יעלו מהבית שלנו מתוך שש: פינלנד, הולנד, פולין, סרביה, צ'כיה וישראל. תיאורטית סיכוי סביר, פרקטית הפסדנו לפינלנד אתמול, לפולין הפסדנו בבית המוקדם, סרביה מחכה לנו עם ניקולה יוקיץ' ה-MVP של ה-NBA ו-וסילי מיצ'יץ' ה-MVP של היורוליג, צ'כיה היא המארחת ומי אנחנו שנזלזל בהולנדים.
בעזרת השם נעשה, ספק אם נצליח.
השחקן שחסר הוא תמיד החשוב… עד שהוא משחק.
לא הפסדנו לפינלנד בגלל חסרונו של גל מקל, אלא בגלל השחקנים שכן שיחקו. מקל מביא הרבה ניסיון ויכול לסדר את המשחק שהיה אתמול מבולגן, הבעיה שהחסרונות שלו הן בדיוק הבעיות של הנבחרת – כדררת, וקליעה לא יציבה מבחוץ.
הכדורסל הישראלי מתבסס יותר ויותר על קליעה מחוץ לקשת, גם בגלל שאין כל כך למי למסור בפנים. זה לא מצדיק כדרורים בלתי נגמרים, פיק-אנד-רול שהזמין אתמול שמירות כפולות של הפינים, ו"שמיניות" שלימד יהושע רוזין לפני 50 שנה, רק בשביל שעוד שחקנים יגעו בכדור.
זה בלט במיוחד כשדני אבדיה "לקח אחריות" והוביל את הכדור (עם ראש בקיר). תפקידו לסיים את ההתקפה, לא להתחיל אותה, קמפיין תקשורתי מוגזם, כמו הכל אצלנו, מעמיס על דני אבדיה לחץ מיותר.
לכל קבוצה ולכל שחקן יש ימים טובים יותר וטובים פחות, אבל נבחרת שקולעת רק 50 אחוז מהקו ומשאירה ליריב עשר נקודות במתנה במשחק בו הפסידה בשש זו שערורייה.
גם במשחקים גרועים צריך לנצח.
לא כל שחקן NBA הוא דונצ'יץ'
לא כל שחקן NBA הוא אפילו לא לאורי מרקאנן. פיני, 2.13 מ', שחקן קבוע בחמישייה של קליבלנד קאבס, קולע סביב 40 אחוז מחוץ לקשת שרחוקה במטר מהקשת שלנו. אבדיה הוא עדיין שחקן מחליף בוושינגטון וויזארדז, שתלוי בשאריות שמשאיר לו ברדלי ביל.
אבל זה לא ההבדל היחיד. אבדיה מחזיק ומחזיק ומחזיק בכדור, מרקאנן מחלק אותו ומשתלב בתרגילים שמניעים כדור ושחקנים ומשתלב בתוכם. אי אפשר למנוע מענק כזה לזרוק שלשות מ-20 דונם, אבל עם קצת יצירתיות אפשר לטמון לו מלכודת. לשים עליו את יובל זוסמן כדי שמרקאנן יחפור מתחת לסל כדי לנצל את יתרון הגובה. לפחות יקלע סלים של שתי נקודות ולא של שלוש ואולי גם יתקע את המשחק הקבוצתי. נדמה לי שצביקה שרף עשה את זה עם חן ליפין על טוני קוקוץ'.
דני יכול לשחק בישראל בחמש עמדות, עדיף בעמדה 3. הרעיון להפוך שחקן של 2.06 מ' לפוינט גארד הצליח מאוד עם מג'יק ג'ונסון,
אני מציע שהוויזארדז יתרגלו איתו את זה בוושינגטון.
גיא גודס בבעיה.
אבדיה הוא השחקן הטוב והעתיד של הנבחרת. מצד שני, את משחקי ההכנה הטובים ביותר הנבחרת שיחקה בגיאורגיה בלעדיו.
מאמן שמושיב את הכוכב שלו על הספסל בדקות הקריטיות, לוקח את האחריות על עצמו. פחדן זורק את הכוכב למגרש ומטיל את האחריות עליו. אני מצדיע לגודס על האומץ להושיב את אבדיה על הספסל בשבע הדקות האחרונות.
ביום שישי ניראה אם זה היה גם חכם.
קרן אור
רומן סורקין הוא האופציה היחידה שלנו מתחת לסלים. בלעדיו אנחנו חשופים בצריח, כי רומן הוא בערך כל מה שיש לנו מתחת לסל בשני צדי המגרש.
יש לסורקין תכונה ייחודית שהשתמש בה גם ליאור אליהו, הוא משחק מאחורי הלוח. קל לקבל שם את הכדור כי אין מאחורי הלוח הגנה, מצד שני, קשה לעשות שם סל כי הלוח מפריע לכן סורקין מכדרר, מטעה ומסתבך.
למרות שמכבי ת"א הביאה סוללת פורוורדים זרים, שיתוף של סורקין לפחות 20 דקות במשחק זו משימה לאומית.
מכבי חיפה. ההגדה.
העלייה של מכבי חיפה לשלב הבתים בצ'מפיונס ליג היא הישג פנטסטי שהושג בזכות הרבה יכולת וגם קצת מזל. חיפה קבוצה יותר טובה ומאומנת מהכוכב האדום, והמזל הולך בדרך כלל עם הטובים.
אי אפשר להכין שחקן להתמודד מנטאלית עם סיטואציה שהוא ייתקל בה אולי פעם בקריירה. במצבים כאלה שחקן פועל מתוך אינסטינקטים ומתפלל לטוב, אבל במקרה של מכבי חיפה התפילה כנראה עזרה.
מוטלה שפיגלר אמר פעם שעדיף לנצח שש פעמים 0:1 מאשר פעם אחת 0:6. זה נכון גם לגבי ניסים, שעדיף שיבואו אחד אחד ולא כולם בבת אחת.
מכבי חיפה הצליחה בבלגרד ולא בזכות הניסים, אבל ספק אם הייתה מנצחת בלעדיהם.
אילו החיפנים היו רק מקבלים במתנה פנדל שאף אחד לא ראה דקה לפני סיום המחצית, דיינו.
ואילו רק החמצת הפנדל השערורייתית של חזיזה הייתה הופכת לשער מבעיטה סתמית של סונדגרן מ-35 מ', גם דיינו.
ואילו מכבי חיפה הייתה נהנית משער שוויון עצמי מרגלי הסקורר של הכוכב האדום בדקה ה-90, גם אז דיינו.
ולרשימת הניסים אפשר להוסיף גם את החילוף התמוה של המאמן הסרבי סטנקוביץ', שהוציא את השחקן הטוב ביותר שלו קנגה בדקה ה-53.
על אחת כמה וכמה, טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו: שנתן במתנה פנדל שאיש לא ראה, והפך את החמצת הפנדל לשער מבעיטה סתמית של סונגדרן משלושים דונם, וליתר ביטחון גם הוסיף שער עצמי של הסרבים בדקה ה-90. דיינו, דיינו.
ואחרי שכל זה נטחן עד דק, מכבי חיפה עלתה לשלב הבתים של הצ'מפיונס ליג כי היא משחקת כדורגל ברמת צ'מפיונס ליג. כשקבוצות ישראליות הגיעו למעמד הזה בעבר והספיק להן תיקו במשחק על כל הקופה, הן החנו ברחבה את צי האוטובוסים של "דן", "אגד" ו"סופרבוס" ביחד, ביימו פציעות והעיפו כדורים מחוץ לבלגרד.
דמיינו אלו הוראות היה ברק בכר נותן בהפסקה בפיגור 2:0, ומה היה סטנקוביץ' אומר לשחקניו ביתרון 0:2. איך שגלגל מסתובב.
חוב קטן שאני חייב לגל אלברמן, הוא המנהל הספורטיבי של מכבי חיפה לא עוזר המאמן.
האיש החזק (והטיפש)
הגרלת משחקי ליגה לאומית זימנה להפועל עפולה, עיר שבאופן מסורתי נוטה לימין, משחק בית נגד אום אל פאחם, מעוז האסלם הקיצוני.
לא כל תושבי עפולה הם ימנים ולא כל תושבי א.א. פאחם משתייכים לאחים המוסלמים, אבל ראש עירית עפולה אבי אלקבץ לא החמיץ את ההזדמנות והורה ל"איש החזק" בהפועל עפולה, שמעון אלבז, להשמיע את "התקווה" לפני המשחק.
נהוג להשמיע את ההמנון לפני משחקי הנבחרת, גמר גביע ובמשחקי בית"ר ירושלים שקיבלה אישור חריג. בתקופת בחירות בעיצומו של מסע דה לגיטימציה לערבים, הפרובוקציה כצפוי עבדה.
אלף ערבים שרקו בוז להמנון, שר הספורט גינה, יו"ר הפועל א.א.פאחם גינה והאיש החזק בעירית עפולה חגג.
זכותה של קבוצה להשמיע את "התקווה", כמו שזכותו של כל יהודי לקנות מגרש באום אל פאחם ולבנות עליו בית כנסת. אבל אסור לשכוח שגם לתושב אום-אל-פאחם עומדת הזכות לקנות מגרש בעפולה ולבנות עליו מסגד.
ספק אם השמעת ההמנון לפני משחק נגד קבוצה ערבית תגרום אפילו למצביע יהודי אחד לשנות את הצבעתו. סביר יותר שזה יגרום לערבים שלא תכננו להצביע, לנהור לקלפיות.
במה הועילו חכמים?
הבהרה חשובה: אין לי כוונה להפוך את המגזין לסוגה עילית לקהל מובחר ומצומצם. אשמח שתשתפו ותצרפו חברים כדי שרבים ייהנו (או יסבלו יחד איתכם).
שם מלא וסלולארי בפרטי ושבת שלום.