12 הערות על האליפות של חולון ובכלל.
1. מכבי, מכבי, מכבי, מכבי.
רשימת האלופות בישראל נראית בערך כמו רשימת הנשיאים בקובה: פידל קסטרו, וקסטרו וקסטרו, עד שהחליף אותו… אחיו ראול קסטרו וקסטרו וקסטרו.
מכבי ת"א זכתה ב-55 מתוך 68, הפועל ת"א בחמש אבל האחרונה ב-1969. הפועל ירושלים וחולון אלופות פעמיים, גליל, גלבוע, מכבי ראשל"צ ומכבי חיפה אחת כ"א.
זה אומר שהסיכוי של מאמן או כדורסלן ישראלי, שלא משחק במכבי ת"א, לזכות באליפות, נמוך מאחוזי השומן בגבינה רזה. ובתרגום לפרקטיקה: מי שרוצה לטעום אליפות שיעבור למכבי ת"א.
אז זהו, שלא. גיא פניני עשה את הדרך ההפוכה והוסיף בחולון עוד אליפות נוסף לשלוש במכבי ת"א. מאתמול הצטרפו לרשימה הנדירה ניב משגב, רפי מנקו וגם פרדריק בורדיון, מתאזרח שמשחק בישראל כבר חמש שנים. יסלחו לי הזרים, כי רובם ימשיכו מכאן בעוד כמה ימים ולא יחזרו.
ראשל"צ לקחה אליפות מהמקום הנמוך ביותר בתום העונה הרגילה (שישי). חולון, קבוצה ביתית מובהקת, סיימה את העונה הרגילה במקום הרביעי! קבוצה סופר ביתית לקחה אליפות בלי יתרון ביתיות.
14 שנים לקח לחולון לזכות באליפות שנייה. ל-ויקיפדיה לקח שנייה לעדכן את הערך "אליפות ישראל בכדורסל".
2. מלכוד
אולי בגלל שמכבי ת"א משתתפת קבועה בגמר הליגה ובגמר הגביע, קבוצות שמדיחות אותה מרגישות כאילו הן לקחו אליפות או גביע. רק כאילו.
כי הקבוצה שמפתיעה את מכבי ת"א מפסידה בדרך כלל בשלב הבא. בני הרצליה הדיחה את מכבי ת"א בחצי הגמר, אבל בסך הכל עשתה את העבודה לחולון שניצחה אותה 0:2 בגמר.
הפועל ת"א הדיחה את מכבי ת"א בחצי גמר הגביע וחגגה (בצדק) כאילו לקחה גביע, אבל הם בעצם עשו את העבודה עבור בני הרצליה והפסידו לה בגמר.
קשה להגיע לשיא פעמיים תוך כמה ימים.
3. הפנים קדימה
אליפות ראשונה הכי מרגשת, במיוחד בניצחון על מכבי ת"א בסל על הבאזר, אבל אליפות 2008 הייתה הבלחה כי אי אפשר להגיע רחוק עם מאמן-לא-מאמן באולם פחים. אליפות 2022 באולם חדש ובעיקר עם מספיק אוהדים למלא 5,000 מושבים
מסמלת כיוון לעתיד.
4. כימיה
החבורה שאימנתי בשנות ה-80 ב"פחים" גדלה באותה שכונה והצליחה עם חיזוק מינימאלי. חולון, הרצליה ועוד עשר קבוצות, הן קבוצות זרים בחיזוק ישראלי מינימאלי.
לבנות קבוצה ממגוון כזה תוך כדי תנועה ובלי הכנה לעונה, זו המשימה שגיא גודס עמד בה מעל ומעבר. מאז שמכבי ת"א התחילה להתפורר מול ריאל מדריד, נפתח חלון הזדמנויות שעלול להיסגר במהירות, ומי יודע מתי ייפתח שוב.
קבוצה שבאה לקחת אליפות בטירוף, תמיד תנצח קבוצה שיהיה נחמד אם תיקח אליפות. ככה לא לוקחים אליפות.
ה"ביחדנס", אותה כימיה שעושה את ההבדל, באה לביטוי בדברים קטנים, כמו למשל ההזמנה של אדם סמית, שתרם רבות במהלך העונה, לחגוג עם כולם על הפרקט למרות שהוא לא נירשם לסדרה.
ראיתם איך ניראה ג'יילן ריינולדס באזרחי על הספסל?
5. מבירא עמיקתא
כשגיא גודס הופיע בקלוז-אפ בשידור, חשבתי על יצחק פרי שפיטר אותו מראשל"צ והתפטר בעצמו, שרואה את המשחק מהבית. גודס על הכתפיים, פרי בבית.
בחוכמת בדיעבד לגודס היה מזל, אבל גם לחולון. את מי הם היו מחתימים במקום בוסקאליה? אגב, למה ראשל"צ שיחררו את מוריס קמפ? אחלה שחקן.
למעט מאמנים יש פריווילגיה לבחור את השחקנים שמתאימים לפילוסופיית המשחק שלהם. רובם מקבלים קבוצה באמצע העונה ובלית ברירה מתאימים את צורת המשחק לשחקנים.
ההצלחה של גודס ואורן אהרוני לא הפכה את המאמנים הישראלים לקוסמים, כמו שהכישלונות של בוסקאליה, בגצקיס, קציקאריס ואדומייטיס לא הפכו את הזרים לפסולים.
אבל מי שמצהיר שיחתים רק מאמן זר, אני מאחל לו שיירד ליגה.
6. K.I.S.S. – Keep It Simple, Stupid
לשחקנים לחוצים צריך להגדיר כללים פשוטים: רוצו בכל מצב, כדורסל מהיר חשוב כי זה גם מדליק את הטריבונה. שחקן חופשי יזרוק גם במעבר. אין חילופים בפיק-אנד רול. מקריבים פאולים בשביל לעצור מתפרצת. כריס באב לא נוגע בכדור גם אם קמפ, הוקר ודאוסן יזרקו חופשיים.
צ'ינאנו אונאקוו נבחר לשחקן העונה, בצדק, אבל סנטר קולע 10 נקודות ביום רע ו-20 ביום גדול.
לא סנטר יכריע משחקים אלא גארדים, ולחולון יש את הכי טובים.
7. הבומרנג
רוב משחקי הפלייאוף הוכרעו בעמדה מספר 1. ג'ייקובן בראון בשיאו ניצח בשלושה דרבים! כשסקוטי וילבקין התעשת מכבי ת"א ניצחה. ג'ו רגלנד ניצח את הפועל ירושלים בשתי הצגות, מול רטין אובהסואן שחירב. למה הרצליה מיהרה להאריך את החוזה לקווינטין הוקר שהיה החולייה החלשה?
המשחק של חולון בנוי על שני סופרסטארים, שמשחקים אחד-על-אחד, אחד-על-שניים או שלושה. להרצליה יש הגנה אזורית מצוינת 2:3,
הבעיה שהאזורית "אילצה" את חולון לשחק קבוצתי וזה חזר להרצליה כבומרנג.
8. ניהול משחק
יש אסטרטגיה מעניינת: מה שעושים לך תעשה בחזרה. לוחצים אותך, תלחץ. שומרים עליך אזורית, שמור אזורית. חולון הצליחו להוציא את כריס באב מהמשחק, תוציא להם את רגלנד.
הבעיה שאי אפשר לנטרל את רגלנד כאשר בכל חסימה ההגנה עושה חילוף ומשאירה אותו לקרקס אחד-על-אחד את אונווקו. כריס ג'ונסון מסוגל לשמור על שחקן בכל עמדה, זה נכס הגנתי שפותר למאמן את כל הבעיות.
אם ג'ונסון היה קולע מעט ממה שקלע בעיניים עצומות עד לפני חודש, המשחק היה גמור ברבע הראשון.
9. פניני או לברון?
חולון, כמו רוב קבוצות הפועל, שיחקה פעם באדום. למה הם משחקים בצהוב-סגול? כי ב-1984 הגיע מלוס אנג'לס רוני מן, חבר של מישקה לפרדון שניהל את הקבוצה, התלהב ותרם סט ביגוד בצבעים של הקבוצה האהובה עליו – הלייקרס.
אז הצהובים-סגולים של גיא פניני לקחו אליפות, והצהובים-סגולים של לברון ג'יימס אפילו לא נכנסו לפלייאוף.
10. להפעיל סקורר זו עבודה קבוצתית
כריס באב באמת קלע נדיר, אבל קל יחסית להוציא אותו מהמשחק. להצלחה של הגנת חולון לנטרל את באב יש גם צד שני, כישלון של הרצליה לשתף אותו במשחק.
האחריות לשחרר את באב לקליעה מתחלקת בין שלושה: באב עצמו שעמד די מיואש ולא זז, סנדי כהן ודאוסן שדי נהנו למצוא את עצמם חופשיים ולא דאגו לשתף אותו, ואורן אהרוני שלא דאג שזה יקרה.
אם באב רץ למתפרצת בצד ימין ושחקן אחר בשמאל, הכדור חייב ללכת ימינה גם אם השחקן בשמאל פנוי לגמרי.
שון דאוסן לא מבין את המשחק כמו פניני, ופניני לא יקפוץ כמו דאוסן. בקבוצה שלי אני מעדיף את פניני.
11. השיפוט לא הכריע את המשחק, אבל השאיר טעם רע.
חיים חזן זצ"ל לימד אותי שיש קבוצה שמרביצה וקבוצה שבוכה. תבחר. מי שעושה 8 עבירות שורקים לו 6, ומי שעושה 17 עבירות שורקים לו 10. חשבון פשוט.
בפלייאוף השופטים צריכים "לתת לשחק", אבל לשתי הקבוצות! כשנותנים לצד אחד לבצע הורדות זקיף (וזה בסדר), ובצד שני שורקים על כל נגיעה, זה ניראה רע.
הרצליה לא היו זקוקים "לעזרת" השופטים בשביל להפסיד, הם הסתדרו גם בלעדיהם לא רע.
12. מילה לחובבי סדרות
הטענה שסדרות הן יותר ספורטיביות היא קשקוש. תגידו שסדרות מוסיפות עניין וכסף, אין ספק, אבל ספורט אמיתי זה משחק אחד על כל הקופה.
אם התחרות תהיה יותר ספורטיבית יבוא גם הכסף הגדול, כי שיטה לא אמורה להבטיח שהטוב ינצח אלא בדיוק את ההיפך. הספורט בנוי על הסיכוי של החלש להפתיע, וכל נגיסה בסיכוי הזה היא עיוות.
אגב, למה לא רצים גמר 100 מטר באולימפיאדה בסדרת הטוב מחמישה?
רוצים לצרף חברים כמנוי למגזין (כמובן בידיעתם)? שם מלא וסלולארי בהודעה.
שבת שקטה לכולם