מגזין 56

קו פרשת מים

ההכנות של מכבי ת"א הסתיימו ועונת היורוליג שלהם תיפתח ביום חמישי ב-ויטוריה נגד בסקוניה. מכבי במגמת שיפור. יש יותר לחץ על הכדור בהגנה, תיאום בין לורנזו בראון ל-ווייד בולדווין, סורקין הפך לשחקן יורוליג לגיטימי, ניבו ופוינתרס לא עמדו עדיין במבחן אמיתי והיתר מחפשים את דרכם.

מוזר אבל המשחק הכי קשה של מכבי ת"א בתקופה האחרונה לא היה משחק יורוליג אלא הדרבי. בסוף עוד אאמין בקלישאה שלדרבי חוקים משלו, כי בעונה שעברה הפועל ניצחו בשלושה דרבים וביום ראשון הפסידו בהארכה בלי ג'ייקובן בראון.

המהלך החשוב העונה היה ההחזרה של תומר גינת. מעטים ויתרו עד היום על הצעה קוסמת ממכבי ת"א, וההחלטה של תומר היא לא פחות מקו פרשת מים. האינטרס של מכבי ברור – לשפר את התדמית האמריקנית ולחסל את האיום הכי גדול עליה בליגה.

מצד שני שאפו לשחקן שמוכן לוותר על הרבה כסף בשביל לשחק בקבוצה שהוא אוהד, אבל בהפועל ידעו שיש גבול לכסף ששחקן מוכן לוותר עליו ומתחו את התקציב עד הקצה. כך הצליחו לשמור את עידן זלמנסון, גיל בני, בר טימור (עונה רביעית), תומר גינת (חמישית!) וצירפו את אדם אריאל.

ואיך זה בא לביטוי במספרים? עד עכשיו הישראלים שיחקו בממוצע 87 דקות מתוך 200 דקות (הזרים 113), קלעו 27 נקודות (הזרים 50), לקחו 13 ריבאונדים (הזרים 19) ומסרו, כמו הזרים, 7 אסיסטים למשחק.

להבדיל מגינת, רפי מנקו לקח את ההצעה של מכבי ת"א בשתי ידיים, אבל הסיטואציה בה הוא מצוי שונה. רפי טייל כבר בשבע קבוצות, זכה באליפות עם חולון ובעצם סימן V על כל הצ'ק ליסט. רפי מנקו מממש בגיל 32 את המנייה שלו במחיר שיא.

בשנתיים הקרובות מנקו ירוויח כפול משהרוויח בחמש השנים האחרונות.

בונים עונה על קרסול מזכוכית

"קבוצות אוהדים" מצויות תמיד בקונפליקט ערכי – מצד אחד מנסים לשמור על צביון ישראלי, מצד שני צריכים לספק את הסחורה בליגה שמוצפת בזרים.

בשבוע שעבר נציגי האוהדים נתנו אישור להנהלת הפועל ת"א להחתים שחקן זר נוסף, חמישי. מישהו מדמיין את יענקלה שחר, מיץ' גולדהר, שמעון מזרחי או אייל חומסקי, מתייעצים עם האוהדים לפני שהם מחתימים שחקן זר?

גם העונה הפועל ת"א בנויה סביב ג'ייקובן בראון שהחמיץ כבר את הדרבי. לבנות עונה על הרגליים שלו זה מסוכן, השאלה האם הסיכון מחושב? איך הוא יעמוד בעומס של שני משחקים בשבוע בליגה וביורוקאפ?

בעונת 2019/20 ג'ייקובן שיחק רק 17 מתוך 29 משחקים וב-2020/21 שותף רק ב-8 מ-33 משחקים. הוא חייב לקבל לפחות 15 דקות מנוחה במשחק, אבל המחליף שלו הוא בר טימור שהעמדה הטבעית שלו היא 2. בר שיחק בדרבי 35 דקות בעמדה 1 ובמקום לסיים מתפרצות הוא הוביל אותן. ללא הצלחה.

כשדני פרנקו נותן לבר טימור להוביל את הכדור ולקבל החלטות הוא מפסיד אותו פעמיים: גם בעמדה 1 וגם בעמדה 2.

הבועה התל אביבית מתנשאת

לפני פתיחת העונה היה מתקיים בעמק הירדן טורניר לזכרו של אל"מ גדעון בנדל. מאז שטורניר בנדל הוחלף בגביע ווינר-סל, הקבוצות המפסידות מתייחסות אליו כמו לטורניר הכנה לליגה והקבוצה המנצחת סופרת אותו כ"תואר".

למרות שהמרחק שלה מתל אביב הוא רק חמישים קילומטר, חדרה נחשבת לפריפריה ספורטיבית. ברכות לראש העיר שבנה אולם בתפוסה של 2,600 מקומות ישיבה בעיר שאין לה קבוצה בליגת על. לא מעט קבוצות ויתרו או לא אושרה להם עלייה לליגת על בדיוק מהסיבה הזאת – לא היה להן אולם מתאים.

באילת, גלבוע, גליל עליון, נתניה, קרית אתא, רמת גן וראשל"צ היו שמחים אם היה להם אולם כזה, אבל מרגע שהתברר שגמר טורניר ווינר-סל יהיה דרבי תל אביבי, החלו להישמע מבועת תל אביב זעקות שבר: למה אנחנו צריכים לנסוע חמישים קילומטר בשביל לראות דרבי?

עיריית חדרה בנתה אולם יפה, שילמה בשביל לארח את הטורניר, אבל מבחינת התל אביבים גבולה הצפוני של ישראל הוא הירקון.

תזכורת לאוהדי הפועל ת"א: אם לפני שמונה שנים רון חולדאי היה מתקפל תחת הלחץ שלכם, הייתם משחקים עד היום במזבלת אוסישקין.

חיים מחודש לחודש

פעם קבוצות היו רשאיות לרשום שלושה זרים, עד שהתברר שפציעה של אחד מהם עלולה לעלות לקבוצה בירידת ליגה או בהפסד אליפות. אז הקבוצות אישרו לעצמן להחתים עוד זר, ועוד זר, ועוד זר, וכיום מותר לרשום עשרה זרים בעונה.

בני הרצליה החתימו את בריאנטה וובר. לחודשיים. מכבי ת"א החתימו את אוסטין הולינס לעונה אבל אחרי משחק אחד כבר דיברו על ההחלפה שלו ואת ג'יילן אדמס החתימו לחודשיים.

אפשר להבין את הרצליה שרוצים לבחון את וובר שלא שיחק בישראל, אבל אדמס שיחק בעונה שעברה בהפועל ירושלים, היה מהזרים הטובים בליגה ומכבי ת"א מכירים את חסרונותיו ומעלותיו. אז למה החתימו אותו רק לשלושה חודשים? מאותה סיבה ששחקנים מוכנים לחתום לחודשיים-שלושה.

כשאפשר להחליף שחקנים במהלך העונה, לא צריך להשקיע יותר מדי בסקאוטינג. שחקן לא טוב? מחליפים. הקבוצות מנצלות סיטואציה ששחקנים מובטלים מוכנים לעבוד בעבודה זמנית, אבל שחקן לא יקריב את גופו למען קבוצה שבעוד חודשיים תשלח אותו ללשכת העבודה. Lose-lose.

לפני ארבעים שנה הייתי ממקימי הליגה לקט-סל, ובישיבת ההקמה החלטנו לחלק את המשחק לארבעה רבעים כדי שכל ילד ישחק לפחות רבע אחד.

למה לא לאמץ את הרעיון גם בליגת על? במקום חוזה לחודשיים שיחתימו שחקנים לכל העונה אבל רק לרבע אחד.

חלומות לפעמים מתגשמים

פולקסווגן חיפושית נחשבה בשנות ה-70 לדבר הבא, ומסתבר שחלומות לפעמים מתגשמים. חבר שלי אגר שקל לשקל וקנה חיפושית 69'… בשנת 2003.

כריסטיאנו רונלדו הוא אחד הכדורגלנים הגדולים בעולם, אבל אלכס פרגוסון שהביא אותו מספורטינג ליסבון למנצ'סטר יונייטד ב-2003 היה גאון, ו-אולה גונאר סולשיאר שהחזיר אותו למנצ'סטר יונייטד מיובנטוס ב-2021 היה אידיוט.

Timing is everything

טוב שם טוב

לזכותו של ניר קלינגר רשומים הישגים גדולים כשחקן וכמאמן, אבל בעונה שעברה פוטר מהפועל ת"א, ירד עם מכבי פ"ת לליגה לאומית ולפני כמה ימים פוטר גם מהפועל חיפה. למרות הרקורד השלילי ניר קלינגר עדיין נחשב ל"מאמן גדול". באולפנים.

רוני לוי זכה עם מכבי חיפה בשלוש אליפויות רצופות אבל לפני 18 שנים. מאז הוא פוטר מאנורתוזיס פמגוסטה, מבית"ר ירושלים ומהפועל באר שבע, ועדיין נחשב ל"מאמן גדול". באולפנים.

מצד שני יש מאמנים שלא חשוב כמה משחקים הם ינצחו, זיו אריה, שרון מימר, חיים סילבס, סלובודן דראפיץ' לא נהנים מחסינות תקשורתית ותמיד ימשיכו להיות מועמדים לפיטורים או שיחיו משבת לשבת.

באולפנים יושבים אנשים חסרי מושג, שמשכנעים מנהלי קבוצות לפטר את המאמנים שלהם, גם כדי לסדר עבודה לחברים.

למאמנים יש משפחות, משכנתא, הם עובדים מבוקר עד ערב, לא ישנים בלילה, ובסוף מוצאים את עצמם מול אלפי אוהדים מוסתים שמקללים ושונאים אותם סתם.

יש הרבה דרכים להעמיד על הרגליים קבוצה מקרטעת חוץ מפיטורי המאמן: אפשר להחליף שחקן או שניים, לשנות שיטת משחק, לחזק את הקבוצה בנקודה חלשה. למה לפטר את המאמן?

לתת למסית להנחות תוכנית רדיו או טלוויזיה, זה כמו לתת לנכד שלי בן השמונה רישיון לאקדח.

פרידה מגיא פניני וגל מקל

תודה על כל מה שנתתם, במיוחד לנבחרת ישראל. מעטים מצליחים להגיע לרמות הגבוהות ולהישאר שם בגיל 34 ו-39. טוב שלא התעקשתם למשוך עוד שנה-שנתיים מיותרות שלפעמים משאירות טעם לא טוב לקריירה מפוארת.

מקל ופניני מיצו את הפוטנציאל פלוס-פלוס. למקל לא הייתי נותן בתחילת הקריירה סיכוי להגיע ל-NBA, ולא הייתי מאמין שפניני ייקח אליפות בגיל 39 בקבוצה שאינה מכבי ת"א. ובכל זאת

שניהם היו יכולים להגיע קצת יותר רחוק אם פניני היה נותן למקל קצת רוע, ומקל היה נותן לפניני קצת טוב.   

ולקראת יום הבוחר ענו על שאלת סקר: למה אף מפלגה לא מתייחסת לספורט במצע שלה?

 1. כי אין למפלגות מצע.

 2. כי אין להן עניין בספורט.

 3. כי הספורט נחשב בעיני פוליטיקאים למשהו נחות (עד שהם נאלצים להתקשר למדליסט).

 4. כי המפלגות בעצמן נחותות.

 5. כל התשובות נכונות

הצביעו והשפיעו וצרפו חברים חדשים למגזין.

שבת שקטה.