אפתח בתודה לאורי לוי על כתבה מרגשת ששודרה בליל שבת בחדשות כאן 11. אחרי החגים אני חוזר לעבודה מלאה כולל הרצאות, סדנאות וליווי אישי בתהליכים קצרים, ותודה מראש להפניות למנהלים בארגונים וחברות.
גם בראש השנה הזה לא אחרוג ממנהגי שלא לסכם את השנה החולפת, טקסי סיכום השנה העברית, הגרגוריאנית והבודהיסטית יצאו לי מכל החורים. מצד שני, ככל שיש פחות ופחות ספורט אני נגרר ליותר ויותר רעשים סביב האין ספורט.
שיהיו בריאים
הצד הפחות נעים של החגים – רמאים וגונבי דעת לא יוצאים לחופשה. השבוע קבלנו תזכורת לפרשת ההונאות בביטוח לאומי מלפני כמה חודשים, אז כדורגלנים פברקו תביעות על פציעות בקומבינה עם רופא, עורך דין ופקידה שעבדה בביטוח לאומי, וקיבלו במרמה קצבאות נכות במיליונים.
הפעם, בלי קשר להונאה ההיא, ההתאחדות לכדורגל שלחה בתחילת השבוע התראות לעשרות קבוצות, והתריעה שיותר מ-1,000 בדיקות רפואיות נפסלו והקבוצות חייבות לבצע בדיקות חוזרות עד שישי בצהריים (היום).
אני לא מצליח להבין מה ההיגיון בקומבינה הזאת, כי בתקופה בה שיחקתי ואימנתי היה לכל קבוצה רופא שטיפל והכיר את השחקנים, ואין ספק שכך זה גם היום. לאימון פתיחת העונה היה מגיע אותו רופא בודק את כל השחקנים בשרשרת וחותם על הטפסים.
חוק מרפי קובע שאם הכל בסדר, משהו כנראה לא בסדר. בישראל, כמו בישראל, אם אפשר לזייף ולחסוך כמה דקות או שקלים, כל המרבה הרי זה משובח. למה הבדיקות הרפואיות של השחקנים (אם היו בכלל) לא בוצעו מלכתחילה במכונים שמאושרים ע"י ההתאחדות, ולמה תובע ההתאחדות לא מגיש תביעות נגד הזייפנים? התשובה היא כנראה: ככה.
בזמנים שעלאק למדתי בבית הספר, התלמיד הכי חשוב בשכבה היה אחד שהחזיק חותמת של רופא. היינו מספיק מטומטמים לחשוב שהמורה האמינה לפתקים שלנו, אבל אורה מעוז (בת 88) בטוח ידעה והתעלמה בצדק. כי מה שחשוב באמת – מהכיתה ההיא יצאו רופאים, פרופסור לתורת המשחקים ואנשי עסקים.
אז הברזנו מכמה שיעורים, אבל למה קבוצות מזייפות בדיקות רפואיות? חסכון של 500 ₪ לכל טופס בדיקה לא שווה כמה שנים בבית סוהר, כי לא מדובר רק בזיוף טופס אלא בבדיקה רפואית. אם היה מתגלה ששחקן שלא עבר בדיקה היה חוטף אירוע לב או מוח במגרש, מנהל או בעל הקבוצה היה נשלח לשנים בכלא.
הגיע הזמן לשלוח את מנהלי הקבוצות לבדיקה, פסיכיאטרית!
בריונות יציע
לפני שבועיים הורחק מאמנה של אתלטיקו מדריד דייגו סימאונה, לאחר שענה לאוהד ליברפול שקילל אותו במהלך המשחק.
סימאונה הוא מאמן ארגנטינאי חמום מוח ואימפולסיבי, ולא במקרה אוהדים של קבוצות יריבות מתלבשים עליו. אוהדים, כמו קבוצות, עושים סקאוטינג על שחקנים ומאמנים, מזהים את החלשים והרגישים שביניהם ויורדים לחייהם במהלך המשחק.
גזענים גירשו מהארץ שחקנים ערבים, ומקללים באופן כללי שחקנים שלא באים להם טוב. המקרה הזכור ביותר היה זריקת סרט קפטן נבחרת ישראל של ערן זהבי. נדמה לי שאוהדים של מכבי חיפה ניצלו את משחק הנבחרת בסמי עופר כדי לרדת לחייו של כוכב מכבי ת"א, שאיבד שליטה, נענש ופרש לתקופה מסוימת.
מי שנענש זה כולנו אבל כנראה שהחוק לא מתיר לקבוצות למנוע ממי שקונה כרטיס למשחק כדורגל להיכנס לאצטדיון, אפילו אם הוא מגיע למגרש בשביל להפריע. לא בטוח שלמנהלת הליגה מותר לפעול נגד אוהד שפוגע בערך ה"מוצר" אבל לשחקנים אין ברירה אלא לשתוק.
אז מה עושים? פעם שאלו את זאהי ארמלי איך הוא מתמודד עם קריאות גזעניות מהיציע. יש לי תשובה אחת לכולם,
כדור ברשת!
החצוצרה נתבישה. חיים נחמן ורקשטל.
בערב החג קיבלתי שנה טובה מגדי ורקשטל, אוהד מכבי ת"א שהיה ידוע בשנות ה-70 כ"גדי חצוצרה". גדי היה מתמקם מאחורי ספסל הקבוצה האורחת בהיכל הספורט ביד אליהו במשחקי מכבי ת"א, ובפסקי הזמן היה תוקע בחצוצרה מרעישה במיוחד.
ברבות הימים נגמר לגדי האוויר, תרתי משמע, הוא השתכלל והביא להיכל בלון אוויר דחוס וחיבר אותו לצופר ענק. הרעש היה בלתי נסבל ולא אפשר לשחקני הקבוצה האורחת לשמוע את ההוראות בפסקי הזמן, ולצוות השידור לשמוע אפילו את עצמם למרות האוזניות.
בהדרגה גדי השתכלל ועבר מבלון גז קטן לפיקניקים, למיכל בגודל בלון ביתי ובהמשך לצופר שהיה מחובר לבלון גבוה לשימוש תעשייתי, שהיה מחובר למערכת חצוצרות שניגנה "לה קוקרצ'ה".
הצופר שעשע את יושבי ההיכל ואת אנשי מכבי ת"א, כי איזה כיף לרדת לחיי הקבוצה האורחת, אבל בהדרגה החלו מנויי VIP שישבו בשורות הראשונות לסבול ולהתלונן על המפגע, ואוהדים של קבוצות יריבות פתחו בפעולות תגמול מאחורי הספסל של מכבי ת"א (במיוחד אוהדי הפועל ר"ג והפועל ת"א בדרבים באוסישקין).
העסקה הפסיקה להשתלם אבל הישועה באה מצד בלתי צפוי – עו"ד יצחק ברא"ז, לימים שופט בימ״ש השלום וחבר בהנהלת מכבי ישראל (שהתפרסם כמי שנהג לישון בכל 31 בדצמבר בפתח בית המשפט כדי להיות הראשון שמגיש תביעה ב-1 בינואר), פנה לבית המשפט והוציא צו מניעה נגד הצופר שמפריע לו לצפות ולשמוע את שידור המשחקים.
ב-19.1.1977 הובסה מכבי ת"א בידי וארזה 102:79 וכולם האשימו בהפסד את השופט האנגלי האנטישמי דיויד טרנר, אבל בידיעות אחרונות נחשפה הסיבה האמיתית לתבוסה: "היה חסר משהו באווירה הביתית, הצופר". הבנתם? 23 בראש בגלל צופר.
אם אתם מתפלאים איך אני זוכר את פרטי הסיפור, אני לא זוכר. גדי ורקשטל צירף לשנה טובה את פסק הדין וצילום הידיעה בעיתון שם הוא מצוטט כדלקמן (לא נגעתי): "שמעון מזרחי ייעץ לי להביא את הצופר אחר הצהריים ליד אליהו כמה שעות לפני המשחק, ושלח את יגאל שצקי מזכיר המחלקה להסיע אותי ליד אליהו במכוניתו. הרעיון נפסל ע"י אלכס גלעדי (ידיד המחלקה) שהתנגד לרעש בטענה שזה מפריע לשידור.
ב-15.9.77 הגיעו הצדדים לפשרה: גדי לא יוכל להכניס ליד אליהו צופר שמחובר לבלון אוויר דחוס שגובהו מעל ל-50 ס"מ. הם אכלו אותה, כותב לי ורקשטל, כי בלון גבוה וצר עושה אותו רעש כמו בלון עבה ונמוך.
שנאמר, אלוהים בפרטים.
מערבבים פוליטיקה בספורט
לפני הבחירות לרשויות המקומיות התקשר אליי יו"ר מפלגה ושאל האם אני רוצה להיות ראש העיר (רמת גן). המפלגה תדאג ללוגיסטיקה ולמימון הקמפיין ויהיה בסדר. תגיד, אמרתי לו, ומה יהיה אם בטעות אבחר?
מדגדג לי לפעמים ללכת לפוליטיקה אבל קצר, רק לשנתיים. בלי נהג, בלי מכונית, בלי שכר, שר ספורט אבל רק עם הבטחה ליישום תוכנית שתכלול 5 כללים פשוטים שיחולו על כל מוסד ספורט שרוצה ליהנות מכסף ציבורי.
& איסור כפל תפקידים – חבר בהנהלת מרכז הפועל, מכבי, בית"ר או אליצור, לא יוכל לשמש בתפקיד נוסף (כמו חבר בהנהלת איגוד הכדורסל, הג'ודו ההתאחדות לכדורגל וכו'). חבר בהנהלת איגוד הכדורסל או ההתאחדות לכדורגל, לא יוכל לשמש בדירקטוריון מנהלות ליגת על בכדורסל או בכדורגל.
& חבר הנהלה במוסד שמעביר כספים לקבוצות ואיגודים, לא יוכל לשמש בתפקיד במוסד ספורט שנהנה מהכספים.
& ביטול ההטבות במס לשחקנים זרים וביטול המענקים עבור שיתוף שחקנים ישראלים.
& שליש מהנהלת כל מוסד ספורט יהיו נציגים אמיתיים מהציבור.
& ועדה תפקח על ביצוע הנ"ל בראשות צביקה שרף (היחיד שאני סומך עליו).
המצעד
ידיד המחלקה מנחם כהן דירג את 7 השערים הגדולים בכל הזמנים:
# הגול של נחום סטלמך נגד ברית המועצות (2:1 לרוסים באצטדיון ר"ג.) ושאלת מיליון הדולר: האם הקהל החזיר כבר את המיקרופון לנחמיה בן אברהם אחרי השער "אני מעביר את המיקרופון לקהל…".
# שני הגולים של רפי לוי ביוגוסלביה (ניצחנו בבלגרד 1:2)
# הגול של מוטל'ה בסידני (שהעלה אותנו למקסיקו 70')
# הגול של מוטל'ה נגד שוודיה (1:1) במקסיקו.
# הגול של אלי אוחנה ב-1:1 בסידני שהעלה אותנו למשחק מול קולומביה 1990.
# השפיץ של הנעל של ראובן עטר בניצחון 2:3 על צרפת בפארק דה פרנס.
# שני הגולים של יגאל קליין מהפועל חולון נגד עמידר בבלומפילד
יש לי השגה לגבי השער השני של יגאל קליין שהובקע מנבדל ברור אבל אחלה מנחם.
שנה טובה מאריה מליניאק
ושבו בנים לגבולם