איך אומרים בבולגרית אדום?
הניצחון של הפועל ת"א על ברצלונה היה אירוע. אני זוכר עד היום את 51 הנקודות שקלע בארי ליבוביץ' מול ברצלונה בגביע קוראץ' (1976?), אז כנראה בעוד 50 שנים ידברו על הניצחון הראשון של הפועל ת"א ביורוליג.
מג'יק ג'ונסון לא ישכח לעולם את הניצחון במשחק הראשון שלו ב-NBA. הוא נכנס לחדר ההלבשה של הלייקרס קופץ משמחה ומריע. בפינה ישב כדרכו קארים עבדול ג'אבר (אז בן 33) וסימן לו באצבע לגשת אליו. ילד, תירגע, כך סיפר מג'יק, יש לנו עוד 81 כאלה.
בחדר ההלבשה של הפועל ת"א בסופיה הייתה חגיגה לאחר הניצחון הגדול על ברצלונה, ובצדק. עופר ינאי מעריך שכדי להעפיל יידרשו כ-28 ניצחונות מתוך 38 המשחקים.
היה מרגש אבל נא להרגיע, נותרו עוד 37 כאלה.
קבוצת חלומות
למרות שהפועל ת"א ניצחה את ברסה בקלות יחסית, אני לא בטוח שהם ינצחו את ברצלונה בעוד כמה חודשים גם בגומלין בחוץ.
נכון שלמאמן קשה להצליח עם שחקנים בינוניים-מינוס, אבל מי שחושב שלאמן חמישה סופר סטארים זה קל – טועה. ניראה כאילו הפועל התחברה מוקדם מהצפוי, אבל גם להם יש עוד דרך לעשות.
וסיליה מיצ'יץ' שווה כל סנט (שלמזלי לא אני משלם לו). העובדה שג'ונתן מוטלי, שהיה הבסיס של הפועל בעונה שעברה, הפך למחליף, מסבירה כמה מצוין הוא דן אוטורו.
מוזר איך מתגלגלים לפעמים לישראל שחקנים גדולים, חלקם בעונה הראשונה שלהם מחוץ לארה"ב. אלייז'ה בריאנט וג'ורדן לויד התחילו את הקריירה בהפועל אילת, וויל קלייבורן בחולון.
כשמשחק נגמר איש אינו זוכר שבריאנט היה שם. רוצח שקט. הערך המוסף שלו ושל מיצ'יץ' הוא הבנה ותחושה למשחק, משהו שאי אפשר ללמד ולא מופיע בסטטיסטיקה. עם כל הכבוד לכסף, שלוש שנים בהפועל ת"א הן תקלה בקריירה של מיצ'יץ', וניראה שהוא הולך להפוך אותה להברקה.
בין אם מכבוד שהשחקנים רוחשים לדימטריס איטודיס ובין אם משיקולים מקצועיים, ניראה כאילו הם שמים את האגו בצד, ואת ההפגזות הכבדות משאירים לאנטוניו בלייקני וכריס ג'ונס.
מאמן שיכול להעלות מהספסל שחקן כמו ג'ונס, יכול להרשות לעצמו לעלות בהרכב הגנתי עם איש וויינרייט וקולין מלקולם, ועדיין הפועל נראית כמו חמישה שחקנים שמנצלים את יתרונותיהם יותר באחד על אחד, ופחות בתנועה ללא כדור.
זה ייבחן במשחקים הגדולים, אולי הערב.
פטריק בברלי גרסה 2.0?
בתחילת השבוע נעדר לוני ווקר מאימון בוקר. באתרים נכתב שהוא נעדר מסיבות אישיות, בלי פירוט, וזה הדליק אצלי נורה אדומה. האם ווקר הוא גרסה צהובה של פטריק בברלי, שהגיע בקול תרועה רמה, רק הפריע במגרש ולא סיים את העונה שעברה בהפועל ת"א?
אף פרשן, עיתונאי, תחקירן לא פירסם, ובשום אתר, עיתון או ערוץ טלוויזיה לא פורסם עדיין מה באמת קרה באימון הבוקר.
בדצמבר 1982 מכבי ת"א אירחה את ריאל מדריד ביד אליהו, והמשחק ההוא ייזכר לתמיד כי אולסי פרי לא הגיע. נעדר מסיבות אישיות.
כל המדינה ידעה למחרת את האמת, אבל איש לא צייץ, כי פעם הייתה פה משמעת קואליציונית. מבט אחד נוקב של שמעון מזרחי לעבר תא העיתונות ביד אליהו, הספיק בשביל לקבור סיפור עם פלומבות.
חשבתי שהתקדמנו מאז, כנראה טעיתי. ב-2025 כל פודקאסט הוא גוף תקשורת, מסיבות עיתונאים משודרות בלייב, ואין צדיק אחד בסדום שישאל מה היו הסיבות האישיות שגרמו לשחקן היקר במכבי ת"א להיעדר מהאימון?
אם לוני ווקר היה פותח בחמישייה מול אנדולו וקולע 25 נקודות כמצופה ממנו, הכל היה נשכח. אבל כאשר שחקן שמשלמים לו שני מיליון דולר כדי שיוציא את מכבי ת"א מהברוך, לא פותח בחמישייה ומקבל קלוז-אפים של תסכול על הספסל, משהו קורה באין קבוצה של האין מדינה.
עודד קטש במצב בלתי אפשרי. כמו בכל קבוצה בה ההנהלה לא מתפקדת, עודד הוא המאמן, המנהל המקצועי, המנהל בפועל, ובין אם הוא עושה לווקר סדרת חינוך כי אין מישהו אחר שיעשה את זה, ובין אם הוא מתעלם ממה שקרה – כולם רואים שלוני ווקר מיואש.
בניסיון להסיט את תשומת הלב התקשורתית מהבעיה, שלחו את השחקן לריאיון מקיף בערוץ הספורט, על מנת שיספר על ילדותו הקשה שמסבירה במשהו את ההתנהלות.
אפשר להבין תסכול של כוכב שיושב על הספסל, אבל מה שצריך להדאיג זו דווקא ההתנהלות שלו בדקות בהן הוא כן שיחק עד שנפצע.
שחקן שהיה אמור להוביל את הקבוצה עמד רוב הזמן בפינה וחיכה שימסרו לו לזרוק שלשה חופשית, או רץ על שלוש חסימות וכשקיבל את הכדור מסר אותו בהפגנתיות במקום לזרוק לסל.
אפשר לעשות קריירה בשלשות מהפינה, כמו גיא פניני ודני אבדיה במשחקיו הראשונים בוושינגטון. זה לא מתאים לשחקן משמעותי ב-NBA שאמור להציל אימפריה.
לא לקטש ולא לווקר יש בשלב הזה בחייהם אנרגיה וזמן לחינוך מחדש, ועל הכל נוספה עכשיו פציעה. פציעה היא בעיה, אבל פציעה יכולה להיות גם פתרון.
האם לוני ווקר יהיה פטריק בברלי בצהוב?
הגובה לא קובע
עוד פנים חדשות: טי. ג'יי. ליף. במכבי ת"א חלמו עליו כששיחק בקולג' או חימם את הספסל ב-NBA, ונזכרים בערגה באביו בראד ליף ששיחק בהפועל גליל עליון ובמכבי ת"א.
בראד היה 1.95 מ' ושיחק כמו 2.08 מ'. הבן בגובה 2.08 מ' ומשחק כמו 1.95 מ'.
היורוליג לאן?
היורוליג הוא ביזנס וביזנס צריך להרוויח, אבל כשליגת כדורסל הולכת נגד רעיונות בסיסיים של הספורט, זה לא יכול להחזיק לאורך זמן.
שום ליגה רצינית לא נותנת ל"בעלי המניות" שלה 10 שנים מובטחות, זה מעודד בינוניות. כמה אנטי ספורטיבי היה המחסום שהציבה מכבי ת"א להשתתפות קבוצות ישראליות ביורוליג.
אם היורוליג תגיע לא מוכנה לכניסת ה-NBA לאירופה, היא תחטוף מכה קשה. פעם גביע אירופה לאלופות היה מפגש בין אלופות אירופיות (בתוספת כמה קבוצות ספרדיות ואיטלקיות חזקות). הייתה לקבוצות זהות לאומית.
מכבי ת"א הייתה הקבוצה של ישראל, פנאתיניקוס או אולימפיאקוס הקבוצה של יוון, וארזה או קאנטו ייצגו את איטליה, בווילרבאן היו משחקים צרפתים עם 2-3 אמריקנים, ריאל מדריד הייתה ספרדית. כיום מהו הקשר של מכבי או הפועל ת"א לישראל?
במסגרת מגבלות האירוח הפועל משחקת בסופיה ומכבי בבלגרד. במחזור הראשון קטש שיתף שני ישראלים (רומן סורקין ותמיר בלאט), איטודיס (היווני) העלה ישראלי אחד (תומר גינת). באנדולו שיחק טורקי אחד (אוסמני), בברצלונה ספרדי אחד, בבסקוניה כנ"ל, בדובאי תמצאו אולי אפסנאי מקומי.
פעם היו מאמנים מקומיים – רלף קליין במכבי ת"א, מיגל דיאז בריאל מדריד, סנדרו גמבה במילאנו, ולצידם גם כוכבים מקומיים: טוני קוקוץ', מיקי ברקוביץ', סבוניס, חואן קורבלאן, גאליס וינאקיס. כולם מזוהים עם המדינה, והליגה אירופית אמיתית.
בישראל הבעיה היא כפולה כי אין משחקי בית, וגם לפחות ארבעה מהחמישייה הם זרים. כל הכבוד ל-1,000 אוהדי הפועל ת"א שנסעו עד לסופיה, וכל הכבוד למנהל השיווק של הפועל שמכר ל-7,000 בולגרים כרטיסים למשחק. אבל ספורט בנוי על משחקי בית וחוץ.
אם צרפתים ישחקו בקבוצות יווניות וטורקיות, וספרדים ישחקו באיטליה ובישראל, יתכן שיהיה כדורסל טוב ביורוליג, אבל קבוצות יאבדו את הזהות הלאומית וכסף לא יפתור את הבעיה.
תראו מה קורה באולימפיאדות, אליפויות אירופה ואפילו מוקדמות לאליפויות עולם. לדגל ולסמל יש משמעות והזדמנות להתאחד סביב נבחרת, אבל כשאלופות לא משתתפות אפילו בסיבוב מוקדם, וקבוצות קונות את מקומן בכסף, זה לא ספורט ולא גביע אירופה.
הטורקים דאגו שתייצגנה אותם שתיים ולפעמים שלוש קבוצות ביורוליג. ליוונים יש שתיים כמו לצרפתים, לאיטלקים ולסרבים, לספרד יש ארבע נציגות, ולישראל רק נציגה אחת, כי נציגת ישראל מכבי ת"א דואגת שלא תהיה עוד קבוצה ישראלית ביורוליג.
הפועל ירושלים ניצחה את מכבי ת"א פעמיים בשבוע, למה הדלת ליורוליג סגורה בפניה?
השפיץ של הפנדל
הסיכוי של בועט להבקיע פנדל הוא גדול מאוד. הסיכוי של שוער לעצור פנדל נמוך מאוד, והסיכוי של שחקן שדה שעומד בשער לעצור פנדל הוא אפסי.
אבל אתה עושה תוכניות ואלוהים צוחק. בעיטת עונשין מ-11 מ' נשרקה במשחק בין מכבי ת"א לבני סכנין בדקה ה-101 במצב 0:0. שגיב יחזקאל בעט טוב לפינת השער, אבל למזלו הרע הכדור הלך 5 סנטימטר שמאלה מדי, ובמקום לבעוט לקורה ופנימה, הכדור פגע בקורה, התגלגל לרוחב השער ויצא החוצה.
גם אם שגיב ינסה לשחזר את אותה בעיטה 100 פעמים מול שער ריק, אין סיכוי שיצליח. שלמה שרף קרא לזה השפיץ של הנעל, אלפי אוהדי מכבי ת"א התהפכו על יחזקאל והמאמן זרקו לאזטיץ' נזעק לקחת על עצמו את האחריות.
להפסיד נקודות ראשונות העונה לסכנין בפנדל בדקה ה-101 זה כואב, במיוחד כשבשער עומד בלם בני סכנין איאד אבו עביד שהחליף את השוער הקבוע אבו ניל שהורחק. מלח גס על פצעים פתוחים.
אין לי דבר נגד לאזטיץ', אבל ממתי מאמן אחראי להחטאה של שחקן? האם הוא אחראי גם כשהשחקן מבקיע? ומי יקבע מי יבעט את הפנדל הבא – המאמן או השחקן הראשון שיתפוס את הכדור?
ברשימת מחטיאי הפנדלים לדורותיהם תוכלו למצוא את לאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו, רוברטו באג'יו, דייגו מראדונה, מרקו ואן באסטן. רשימה מכובדת.
אז עכשיו הצטרף לרשימה גם שגיב יחזקאל. ביג דיל.
הערה מהקורא נ.ד.: כתבת על קבוצות שזייפו חתימות של רופאים על גבי טפסים של בדיקות רפואיות. הבן שלי פנה לרופא מתוך רשימת המורשים לבצע בדיקות, ושאל מתי אפשר להגיע. אבל הרופא שאל אותו: אתה בריא? אז אין צורך שתגיע. תעביר תשלום ואשלח את הטופס החתום להתאחדות לכדורגל.
כמובן שאמרתי לו מייד שלא יעז וילך למכון שיש לו את הציוד המתאים, בעיקר כדי שהוא עצמו יהיה שקט לגבי בריאותו. אני לא בטוח שהקבוצות יודעות ו/או מעורבות בקומבינה.
הערה: המגזין נכתב לפני משחקיהן של הפועל ומכבי ת"א ביורוליג.
שבת שקטה
אריה מליניאק
עורך: אבי מלר.