ברוכים הבאים למגזין מספר 50.

כשהתחלתי לפני כשנה לכתוב מגזין שבועי, לא היה לי מושג לאן זה יגיע. הגענו למגזין מס. 50 שנשלח לכאלף איש. נכון לעכשיו הניסוי נמשך.

יצא גמד, זהבי.

ערן זהבי לא הופרש מנבחרת ישראל, הוא פרש למרות שרוב הציבור, כך אני מעריך, יטיל את האשמה על יוסי בניון ואלון חזן. תחזקנה ידי המנהל המקצועי והמאמן הלאומי שעשו צעד קטן אבל חשוב למיגור השכונה בכדורגל הישראלי.

הדרישה של זהבי לחדר יחיד היא קטנונית ומטופשת, וההתעקשות האגואיסטית שלו היא מבישה, אפילו אם המאמן טעה. אסור לחזור לימים של משה דדש,  שנהג להסיע את אלי אוחנה הביתה לאחר משחקי חוץ של בית"ר ירושלים במרצדס שלו, כשיתר השחקנים באוטובוס. גם כיום יש  קבוצות שמטיסות את השחקנים הבכירים במחלקת עסקים כשיתר הקבוצה במחלקת תיירים.

זה מירשם בדוק לפירוק קבוצה 

ספורטאי ענק, פרישה עלובה.

ומפרישה של זהבי לפרישה של רוג'ר פדרר. ספורטאי ענק במגרש ומחוץ למגרש, יישאר הגדול מכולם גם אם נובאק ג'וקוביץ' ישיג עוד עשרה גרנד-סלאמים.

בלתי אפשרי לסיים קריירה בשיא כי תמיד יש עוד ניצחונות להשיג וכסף לעשות, אבל לאחד הספורטאים הגדולים בכל הזמנים, שיש לו כמעט הכל ומושבת קרוב לשנה, מגיעה פרישה מפוארת.

אסור למתוח את סוף הקריירה כמו מסטיק, כי את הקריירה, כמו "השתחוויה" בסיום הצגה בתיאטרון, צריך לסיים בסטנדינג אוביישן ולרדת מהבמה לפני שמחיאות הכפיים נחלשות.

קארים עבדול ג'אבר האריך את הקריירה בגלל שהסוכן שלו הפסיד את כספו בהשקעה גרועה, אבל למרות שהודיע על עונת פרישה כשהיה כבר מעבר לשיא, הוא זכה לסיבוב פרידה מרגש בכל אולמות ה-NBA.

דוגמא הפוכה, ותסלחו לי על ההשוואה, יוסי בניון. מי ששיחק בצ'לסי, ליברפול וארסנל, לא יכול למתוח סתם את הסוף על הספסל במכבי פ"ת ובית"ר ירושלים.

בכל מקרה, תודה לך רוג'ר פדרר 

אין קיצורי דרך

טבעי שבמדינת האקזיטים אנשים רוצים הכל ומיד, אבל בספורט זה לא עובד ככה. יש תהליכים, אין קיצורי דרך וצריך גם מזל.

מכבי חיפה לא הדיחה את אולימפיאקוס והכוכב האדום במזל. יענקלה שחר לא דילג על שום שלב בצ'ק ליסט, אכל מרור מהאוהדים, שרף הרבה כסף, פה נפל עם מאמן, שם הצליח עם שחקן, עד שהכל התחבר.

ברק בכר כבר הוכיח את יכולתו להוביל קבוצה באירופה. וזה חשוב כי רק מאמן שחש בטוח מרשה לעצמו לקחת סיכונים כמו שמירת לחץ גבוהה שעלולה לעלות ביוקר.

כשמכבי חיפה הובילה 0:1 יענקלה שחר כבר ראה מיליון יורו בונוס בדרך לקופה. מסי,ניימאר ואמבפה החזירו את החיפנים למציאות והלכו מיליון יורו, אבל למחרת פתחתי עיתון ובכותרת הראשית: חברת "מאיר" מכרה ל"הפניקס" 15 אחוז תמורת כחצי מיליארד שקלים. "מאיר" מייבאת רכבי "וולוו", הונדה", מוסכים, נדל"ן ו… מכבי חיפה. האם בקרוב המניות של המועדון ייסחרו בבורסה?

ברור שפערי תקציב הם פקטור, אבל אם הם חשובים מול פ.ס.ז', למה לא מדברים עליהם כשמכבי חיפה מפרקת את אשדוד 0:6?

בשביל לבנות קבוצה בתקציב ישראלי שתשחק כדורגל ברמת צ'מפיונס ליג, חובה להשיג כמה "גניבות" כמו המגינים דניאל סונדגרן, ופייר קורנו, דולב חזיזה שהגיע מבני יהודה, פיירו, צ'רון שרי.

מישהו זוכר ששיחק פעם במכבי חיפה בלם בשם פלאניץ'?

"שחקן יורוליג", "שחקן NBA".  

מי ששומע את הביקורות על הופעת נבחרת ישראל באליפות אירופה, עלול לחשוב בטעות שניצחנו שתי נבחרות פראייריות והפסדנו לנבחרות ברמתנו.

למה-מי זו נבחרת פינלנד, שיש לה, בדיוק כמו לנו, שחקן NBA אחד ואפילו אין לה קבוצת יורוליג. לישראל יש קבוצת יורוליג, מכבי ת"א, וחמישה משחקני הנבחרת משחקים בליגה הטובה באירופה: תמיר בלאט, יובל זוסמן, גיא פניני, רפי מנקו ורומן סורקין. אז מה?

מה זה "שחקן NBA"? לא כל שחקן NBA הוא לוקה דונצ'יץ', ולא כל "שחקן יורוליג" הוא וסילי מיצ'יץ'. כשרפי מנקו עבר מהפועל חולון למכבי ת"א, האם הוא השתפר לדרגת שחקן יורוליג?

ביורוליג וב-NBA משחקים המון שחקנים בינוניים-מינוס. אנתוני בנט, מהזרים הגרועים ששיחקו בהפועל ירושלים, נבחר ראשון בדרפט! דריק ויליאמס, שעף ממכבי ת"א אחרי עונה אחת בלבד, נבחר שני. דרגן בנדר, שלא עלה בחמישייה במכבי ר"ג, נבחר רביעי בדרפט.

מי שמצפה מרול פליירס בינוניים שמתמחים בתחום ספציפי כמו ריבאונד, חסימות או הגנה, שיקלעו 15 נקודות למשחק, חי בסרט.

לא זוכר אליפות אירופה עם כל כך הרבה תותחים, לכן השילוב של שחקני ה-NBA בנבחרות עשה את ההבדל בין הצלחה (פינלנד וצ'כיה) לבין כישלון (יוון, סרביה וסלובניה).

במה אנחנו יותר טובים מהצ'כים, הפינים או הפולנים?

עשירי עירך קודמים

לוקה דונצ'יץ' הוא מחמשת הטובים בעולם ואולי השחקן הטוב באליפות אירופה, לכן המפגש בין סלובניה לבלגיה היה אחד המרתקים באליפות.

פתחתי טלוויזיה בערוץ 55 שמשדר את אליפות אירופה ופתוח לכל מנויי הכבלים, אבל במקום סלובניה-בלגיה קבלתי משחק אימון של מכבי ת"א בטורניר חסר חשיבות שצולם במצלמה אחת וניראה כמו אליפות בתי ספר.

בערוץ שהבעלים שלו הוא גם הבעלים של מכבי ת"א, ה-MVP של ה-NBA מגורש לערוץ 59 בתשלום.  

האיש שמכר אותנו

שום דבר טוב לא מצדיק הודעה טלפונית בשש בבוקר, במקרה הטוב אחד הנכדים במיון. פקחתי עין תורנית ומצאתי הודעה מאפי בירנבוים: "נקמה באיש שמכר אותנו".

סטניסלב פשיץ', מאמן נבחרת סרביה, שהפסיד ביום ראשון עם יוקיץ' לאיטליה ברבע גמר אליפות אירופה, היה מאמן נבחרת הנוער של יוגוסלביה הגדולה בטורניר מוקדמות אליפות אירופה שהתקיימה ב-1986 בקרייבו, עיר מגוריו של ולאדה דיבאץ. מי עוד היה בהרכב חוץ מדיבאץ? טוני קוקוץ', רדנקו דובראש, לוקה פביצ'ביץ'. דינו ראדג'ה לא זומן בכלל. ואת אלכסנדר ג'ורג'ביץ' שיחררו  למשחק פלייאוף של פרטיזן בלגרד.

גם לנו הייתה נבחרת מוכשרת: נדב הנפלד, ליאור ארדיטי, איציק כהן, אורן שמר, אסף ברנע. ניצחנו את פולין, יוון וקפריסין, שיחקנו צמוד עם יוגוסלביה בהפסד 107:103, ובעצם עלינו לאליפות אירופה.

עלינו ליציע לראות את יוגוסלביה מפרקת את יוון ולא האמנו למראה עינינו. פשיץ', שכבר הבטיח את העלייה של יוגוסלביה, הושיב על הספסל את כל התותחים והתעקש לשחק עם החמישייה השנייה.כשהקהל התחיל לשרוק בוז העלה את  החמישייה כשהיא קרה אבל את היוונים וכבר אי אפשר היה לעצור.

36 שנים חלפו ועדיין רץ בראשי הסרט – 12 ישראלים צעירים יושבים ביציע, רואים שמוכרים אותם ובוכים.

ברכות לאיטליה שהעיפה את פשיץ' עם סרביה הביתה. FORZA ITALIA

פתאום קם אדם בבוקר, מרגיש שהוא עם ופותח לפטופ.

אני "שמאל", מודה באשמה. הוריי היו ב"שומר הצעיר" קן ורשה, אחי ואני בקן צפון, אבי הקים את קיבוץ דורות, אמי את עמיר, בכל בוקר "על המשמר". שמאל מלא-מלא.

אור גורן גדל ושיחק במשמר העמק. מפ"ם, השומר הצעיר, "על המשמר". שמאל מלא-מלא.

"על המשמר" כבר מזמן אינו קיים, אבל הערכים לא הלכו לשום מקום: ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים.

העובדה שהניסוי הסוציאליסטי קרס לא אמור להפריע למי שעדיין מאמין בצדקת הדרך, אבל כשאור גורן רצה להתפרנס הוא התגמש והלך לשחק אצל הקפיטליסטים.

גם אחוות עמים חשובה מאוד, כי אפשר למחות נגד הכיבוש אפילו ממקום מושבך בהונג קונג, או מחוף הים בתל אביב.

ומה לגבי הציונות? מוזר, אבל אותם ערכים יכולים לפעמים להוביל לדרכים הפוכות. בעיני אחד ציונות תתממש רק בכיבוש המזרח התיכון כולו, בעיני האחר הציונות זו נסיגה לגבולות 1967.

רוב הקיבוצים הופרטו, אבל ערך השיתופיות חי וקיים ברשתות החברתיות. כל זמן שאור גורן לחם בכיבוש וב"אפרטהייד" בפייסבוק ובטוויטר הוא לא היה שווה התייחסות. השבוע נפל דבר, אור פנה לפיב"א שיורה לאיגוד הכדורסל להשעות מהליגה את אליצור שומרון שפועלת מחוץ לגבולותיה המוכרים של ישראל.

פיב"א לא עוסקת בשרטוט קווי גבול, לא בישראל ולא בסכסוך בין פקיסטן להודו בחבל קשמיר. סביר שהפנייה של אור גורן תעוף לפח, אבל תביא המון תגובות ולייקים.

החמאס כבר שולט בפועל ביו"ש ואין באמת למי להחזיר מה שלקחנו, ובצדק לקחנו. אבל יהודים וערבים יכולים לחיות נהדר זה לצד זה, גם בתוך וגם מעבר לקו הירוק.

ביהודה ושומרון חיים חצי מיליון יהודים שעובדים, לומדים, ורוצים גם לשחק כדורסל. יכול להיות שאליצור שומרון עלתה לליגה לאומית בזכות ניצחונות טכניים על קבוצות שפחדו לנסוע לכפר תפוח, אבל ההשתתפות שלה בליגה לאומית לא נותנת לגיטימציה לכיבוש, כמו שהפסילה שלה לא תסיים את הכיבוש.

מה שכן, הפנייה לפיב"א (74 לייקים) כבר הולידה טור ב"הארץ" (143 לייקים). בואו נתפלל שהימין הפשיסטי של איתמר בן גביר,  תואמו של השמאל ההזוי של אור גורן, לא יארגן הפגנת מחאה. זה עוד יביא את השטות הזאת לחדשות של שמונה בערב (9,472 לייקים).

אני מסכים לגמרי עם אור גורן – המאבק ב"אפרטהייד" בישראל חשוב ביותר. שיפתח כבודו חוג כדורסל לעובדים זרים בדרום תל אביב, או שיקים קבוצה מעורבת ערבית-דרוזית-יהודית להילחם בחוק שמפלה בין אזרחי ישראל היהודים והלא יהודים.

ואם "אופי המשטר" אוסר על שחקנים פלסטינים לשחק ועל קהל פלסטיני לצפות במשחקי כדורסל, זו הזדמנות להקים קבוצה פלשתינית-יהודית בקלקיליה או בטול כרם, ואז לפנות לפיב"א שתורה לאיגוד הכדורסל לרשום אותה לליגה בישראל.

הבעיה החמורה באמת היא לא הכיבוש אלא השעמום.     

סוף-סוף סטופר

שנים אני נאבק להכניס שעון עצר למשחקי כדורגל כמו בכדורסל, ללא הצלחה. תראו איך הסתיים משחק כדורגל בליגת המיכללות בארה"ב, עם שעון בלוח התוצאות. השער היפה של רובינסון הובקע שנייה אחת לסיום, ולא בדקה ה-98 מתוך 90 דקות!

לחצו על התמונה, הגדילו למסך מלא ושימו לב לשעון הזמן בראש המסך.

אשמח לצרף מנויים נוספים למגזין. שם מלא וסלולארי בהודעה פרטית

שבת שלום

אריה מליניאק