מה שבע? מה כמה?
שבע הארות על ההפסד השביעי הרצוף של מכבי ת"א ביורוליג.
1.קשה לבוא בטענות לצ'אבי פסקוול המאמן הספרדי של זניט סנט פטרסבורג. הוא עשה כל שביכולתו להפסיד למכבי.
2. מחיקת פיגור של 15 נקודות בכדורסל היא עניין שבשגרה, אבל אי אפשר לבנות על שבע דקות טובות במשחק מתוך ארבעים כמתכון לניצחונות.
3. מצטער על המיחזור: מרגע שמכבי עברה ללחוץ המשחק התהפך. אם שמירת לחץ טובה כשאתה במינוס 15, למה היא לא טובה במצב שוויון?
4. ג'יילן ריינולדס הרגיש כנראה שמושבו בטיסה 001 שתצא לניו יורק מובטח. 24 נקודות ו-11 ריבאונד זה בערך מה שהוא עשה בארבעת המשחקים הקודמים ביחד.
5. מעניין מה מצייר יאניס ספרופולוס על הלוח בפסק הזמן האחרון? הרי כולם, כולל מאמן הקבוצה היריבה וספרופולוס עצמו, יודעים שלמה שיקרה על הפרקט לא יהיה קשר למה שמצויר. סקוטי וילבקין ייקח את הכדור וילך עם ראש בקיר.
6. ג'ייק כהן מסוגל לתרום 10-15 דקות ואפילו ניצח במשחק האחרון בגליל, אבל להעלות אותו בחמישייה אחרי שב-14 מתוך 17 המחזורים לא נרשם או לא שותף כלל, זה גימיק. מה חשב ספרופולוס, שפסקוול יתעלף כשיראה איש מוזר עולה בחמישייה?
7. את קמרון טיילור הביאו כדי לחזק את ההגנה. הבעיה שכאשר מעמידים שומר טוב ליד שומר רע, זה לא מייצר קו הגנה בינוני, אלא שומר מצוין שלידו נשאר עדיין חור בהגנה.
החרטוטים על החלפת המאמן הם קשקוש חסר בסיס. אין אלטרנטיבה, אין כסף, אין כלום.
בסרט הזה כבר הייתי, לצערי.
ביום ראשון הגיעה מכבי ת"א לכפר בלום. גם אחרי 13 שנים בהן הקבוצות לא נפגשו, ולמרות פערי הרמות והתקציב, המפגש בין מכבי ת"א לגליל תמיד צמוד ומרתק. בסוף מכבי עשתה את המהלכים הנכונים, גירדה הארכה וניצחה, כי לקבוצה שחוזרת מפיגור ומצליחה להשוות, יש יתרון פסיכולוגי בהארכה על הקבוצה שהובילה ואיבדה את היתרון.
בחמישים השנים האחרונות מכבי ת"א היא תמיד הפייבוריטית בכל מפגש עם כל קבוצה ישראלית. פה ושם הם מפסידים משחק ליגה, אבל הזכרונות שלי כשחקן וכמאמן בהפועל ת"א, רמת גן, עפולה-יזרעאל, חולון וגליל עליון עם מכבי ת"א, היו תמיד טעונים אש וגופרית.
הפועל גליל עליון מתחברת לרבים לעונת אליפות הדובדבנים 1992/3, אבל הסיפור מתחיל בשנות ה-80. שנתיים אימנתי בגליל, היה כיף גדול אבל הסיום סיוט. גמר גביע המדינה 1987/8, באולם הנייטרלי ביד אליהו, 10,000 אוהדי מכבי שהפסידה כמה ימים קודם לטרייסר מילאנו בגמר גביע ארופה לאלופות, מול 200 צפוניים (כולל האפסנאי צבי ברגמן).
הייתה לנו קבוצה טובה: בראד ליף, ארז חזן, טרי ווייט, קרטיס בארי, שמוליק זיסמן (נדב הנפלד בן 20), סיימנו את העונה הרגילה במקום השני, גם מכבי סיימו את העונה במקום השני, באירופה. הם הגיעו לגמר הגביע כסגנית אלופת אירופה עם מיקי ברקוביץ', חן ליפין, מוטי דניאל, דורון ג'מצ'י, קווין מגי, קני בארלו.
המשחקים היו מתחילים בשעה 20:00 אבל השידור רק ב-21:00, לאחר סיום מהדורת החדשות הקדושה. כשחיים יבין העביר סוף-סוף את השידור ליורם ארבל ביד אליהו, הופיעה על המסך כתובית גדולה: גליל עליון 59 מכבי ת"א 39.
חלק מהצופים התפנו לחדרי טרואמה, היתר חשבו שמישהו בטלוויזיה התבלבל ומכבי היא שמובילה בעשרים הפרש. לקצר סיפור ארוך, לאחר ההפסקה לקח לנו עשר דקות עד שהצלחנו לעבור סוף-סוף את קו החצי, מכבי ניצחו בכמה נקודות ובמשחק ההוא נולדה השטות שאסור להוביל על מכבי ת"א במחצית בהפרש גדול מדי, כי זה עלול להרגיז אותם.
כאמור, ביום ראשון האחרון מכבי ת"א הגיעה לכפר בלום, האולם היה מלא, הגליל הובילו ברוב שלבי המשחק, והסוף ידוע – מכבי ניצחה בהארכה, ובתפקיד נדב הנפלד – גבי צ'צ'שווילי. עקבתי אחרי גבי בסדרת משחקי העלייה של הגליל לליגת על. חסר לו עדיין כדורסל, חייב לחזק את פלג הגוף העליון, אבל אין בישראל רבים שיש להם 2.10 מ' עם ידיים ארוכות ומבינים את המשחק.
בשביל שחקן שגדל במגדל העמק הגליל הוא המקום המושלם להתפתח, במיוחד אצל ברק פלג שמכיר אותו ובלי הסחות הדעת של העיר הגדולה. אחרי שכיכב בטורניר 3X3 שהבליט אותו מעל לכולם, קבוצות התעניינו בצ'צ'שווילי ופיני גרשון העריך שהוא יכול להיות טוב יותר מליאור אליהו.
התקשרתי לארז חזן, ששיחק אצלי בגליל ובנבחרת הנוער, כיום מנהל מקצועי של הגליל, והמלצתי לו לשים לקראת העונה את הארכת החוזה של צ'צ'שווילי בראש הרשימה, להחתים אותו אפילו לפני שחקנים זרים. היום ברור לגמרי שלמזלו של גבי הוא לא התפתה להצעות ונשאר בגליל. את המשחק נגד מכבי הוא סיים עם דאבל-דאבל: 13 נקודות + 10 ריבאונדים, שלא הספיקו לניצחון אבל בטוח הספיקו בשביל למשוך את תשומת הלב שלהם.
לפעמים שחקן מקבל הצעות גרועות שקשה לסרב להן.
זמנכם עבר
מכבי ת"א תועמד לדין בגין התנהגות אוהדיה. זה באמת לא יפה להמטיר מכל הבא ליד על השוער של בני סכנין גדי עמוס, אבל גם אף אחד לא קונה כרטיס בשביל לראות שחקנים מבזבזים 13 מתוך 45 דקות, מתפתלים דקה וחצי על הדשא אחרי כל שריקה לפאול, והשחקן שמוחלף (תמיד השחקן שדאג להתרחק לקצה המגרש) צולע לכל שריקות בוז של הצופים.
חבל ש-35 מטר צליעה זה לא מקצוע אולימפי כי ישראל הייתה מדליסטית בטוחה, אבל לאחר שגינינו את גדי עמוס (הפטנט רשום על שמו של לופא קדוש), שווה לבדוק מה מקור הבעיה.
לא השוער הוא הבעיה ואפילו לא המאמן (שתרגל בזבוזי זמן באימון), כי גם קבוצות גדולות באירופה שמובילות ונשארות בעשרה לא מתביישות לבזבז זמן. אם האשמה לא בשחקנים ולא במאמן, אז אשם כנראה השופט. ממש לא, כי גם לשופט אין מה לעשות נגד בזבוזי זמן חוץ מלהוסיף זמן. הבעיה שתוספת הזמן רחוקה מבזבוז הזמן בפועל וגם בתוספת הזמן מבזבזים זמן. אפשר להוציא כרטיס צהוב לשוער, אבל הוא ימשיך לבזבז זמן כי השוער יודע ששום שופט לא יעז להרחיק שוער בצהוב שני על בזבוזי זמן.
לא העכבר אשם אלא החור – המטומטמים מפיפ"א שמנהלים את הכדורגל העולמי ומכרו את המונדיאל לקטארים. הם מ-פ-ח-ד-י-ם משינויים. הכדורגל מפגר, תרתי משמע, אחר יתר ענפי הספורט. באתלטיקה ובשחייה ניצחון מוכרע בעשיריות השנייה, בכדורסל מחזירים את השעון אלפיות שנייה לאחור, ורק בספורט הפופולארי בעולם עדיין מודדים זמן ברוטו על פי השעון שהשופט קיבל לבר מצווה.
משחק כדורגל לא נמשך 90 דקות ולא 94, אלא ככה וככה. חוקת הכדורגל מעודדת בזבוזי זמן כי משחק אחד נמשך 95 דקות ושופט אחר 91. האחד נותן "להשלים את המהלך", השני שורק לסיום כשכדור הקרן באוויר.
אילו היו מודדים זמן נטו כמו במשחק כדורסל לילדים במחוז ארגזים צפון, שחקן היה יכול להתחזות ולביים פציעה, שישכב בבוץ כמה שהוא רוצה כשהשעון עומד. למה בכלל השופט הראשי מודד זמן במקום להתרכז במשחק ולא השופט הרביעי? כי הגלמים שיושבים במשרדים בציריך תקועים עדיין בחוקים שנקבעו כשעוד לא היו וינקרים במכוניות.
זה בזבוז זמן.
וממש לפני סגירת הגיליון הגיעו קולות הימאים לבחירות 2021:
מאמן השנה: סלים טועמה. אם תמחקו את התוצאות שהשיג הפועל ת"א יורדת ליגה.
תגלית השנה: אוהדי מכבי פ"ת. עד לפני חודש לא ידענו שהם קיימים (חוץ מפרופ' גרוטו).