אם הפסדנו במשחק, שלא נפסיד את השיעור
מצטער על האיחור במשלוח המגזין השבוע, כי רציתי להכניס כמה מילים על משחק הנבחרת נגד גרמניה. אני אוהד של נבחרת ישראל וקיוויתי שננצח, חבל שהפסדנו אבל לא סוף העולם. אם הפסדנו במשחק לפחות שלא נפסיד את השיעור.
המשחק האחרון שלי כמאמן נבחרת ישראל, ב-1984 בטורניר הקדם אולימפי בפאריס, היה נגד גרמניה. הגרמנים הבטיחו את עלייתם לאולימפיאדת לוס אנג'לס, אנחנו הבטחנו את שובנו הביתה אבל הסיפור היה אישי. כמה חודשים קודם הייתי עוזרו של רלף קליין, עד שיום אחד הוא הודיע שהוא עוזב ונוסע לאמן את נבחרת גרמניה. בארץ קיבלו קשה את העובדה שניצול שואה יאמן את גרמניה, אבל רלף חשב שיהודי ניצול שואה מאמן את נבחרת גרמניה, אין יותר ניצחון מזה.
אני קבלתי את אימון הנבחרת, פיני גרשון היה העוזר שלי והמשחק האחרון בטורניר – ישראל נגד גרמניה. רלף הודיע שהוא לא יאמן נגד ישראל, ישב בקצה הספסל והעוזר שלו ברנד רוידר ניהל את המשחק. אנחנו ניצחנו, הגרמנים – עם שלושה שחקני NBA, עלו ללוס אנג'לס, וזה היה המשחק האחרון שלי כמאמן נבחרת ישראל.
הייתי ונשארתי אוהד של נבחרת ישראל, ואחר הצהריים ישבו לידי בדרייב-אין צביקה שרף ומולי קצורין, שאימנו את נבחרת ישראל בקדנציות ארוכות, ואת מכבי ת"א ועוד קבוצות בארץ ובאירופה. אנחנו כנראה מבינים כדורסל קצת אחרת אבל אדבר רק בשם עצמי.
זה לא חדש שלנבחרת אין סנטר רציני, האחרון היה תני כהן מינץ. מאז אנחנו מסתדרים לא רע עם תחליפים, כמו למשל הרכב של שלושה פורוורדים – תומר גינת, נימרוד כהן וג'ייק כהן, שגם מסוגלים לקלוע מבחוץ. מתברר שהבעיה כרגע היא דווקא בעמדה מספר 1.
אולי זה ייפתר ביום שני בגומלין כשתמיר בלאט יצטרף, אבל אני זוכר תקופה שליד איתמר מרזל היו גם מוטי ארואסטי, אביגדור מוסקוביץ', בארי ליבוביץ', שמוליק זיסמן. רק תבחר. היחיד שהוא באמת קלע זה היידגר, אלא שהגרמנים לא נתנו לו להרים זריקה כי הם מכירים אותו מהליגה שלהם. ים מדר, עם כל הכבוד לאוברדוביץ', לא חיזק את פלג גופו העליון, ולא שיפר את הקליעה מבחוץ. רק חפירה פנימה כשבצבע מחכים לו שניים ושלושה שומרים.
בר טימור בכושר מצוין אבל לא פליימייקר ורוב המשחק בכדור תקוע בידיים של גל מקל. השומרים שלו תודרכו שהוא מכדרר רק ימינה, דחפו אותו לשמאל ושם המשחק נתקע. כל מאמן משחק עם השחקנים שהוא מאמין בהן וגודס מחזיק ממקל. אבל לוח התוצאות מראה שכאשר מקל ירד לנוח הגרמנים הובילו 40:45, כשהוא חזר ישראל הובילה 51:56, והסוף ידוע.
למרות שאין אימונים להכין את הנבחרת, התנועה שקוראים לה כיום Hand off זה ה"שמיניות" שיהושע רוזין שיחק לרוחב בשנות ה-60. לא מתאים למשחק בשעון 24 שניות.
העיקר לנצח בגומלין ביום שני כדי שהנבחרת לא תגרור לשלב הבא הפסד כפול לגרמנים.
מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו.
בתחילת השבוע אביגדור ליברמן אירח את אנשי הועד האולימפי, לחגוג פטור ממס למענקים שניתן לזוכי המדליות האולימפיות. יפה. הבעיה שפוליטיקאים אוהבים לחגוג עם מי שכבר הצליח ופחות להשקיע במי שאולי יצליח, לכן תמריצים צריכים ללכת גם לספורטאים צעירים כדי לייצר עוד מדליסטים ולא רק לצ'פר את מי שכבר הגיע לטופ.
ביום שלישי דנה עוד ועדת כלום-ושום-דבר-כלשהי בכנסת בהצעה לבטל את הפטור ממס שניתן לשחקנים ומאמנים זרים. מדובר בעיוות הגדול בספורט בישראל, כזה שנותן כבר שלושים שנה יתרון לשחקנים זרים על פני ישראלים. גם הפעם הניסיון לתקן את האסון הזה טורפד בידי חברי כנסת משת"פים, שדואגים לכיס של בעלי הקבוצות שבחסות הכנסת הורסים את הכדורסל הישראלי כחול-לבן.
בישראל חסרים נהגי אוטובוסים ומשאיות, מהנדסים, מורים טובים. למה שלא נייבא אותם וניתן להם גם פטור ממס הכנסה? זה הרבה יותר חשוב משחקני כדורסל. ניראה לכם שהממשלה תיתן פטור ממס לפועלי בניין סינים ורומנים, או לפלסטינים ולסודנים שקמים בארבע בבוקר לשטוף כלים במסעדות?
יש זרים מסוג אחר. כאלה שקמים בצהריים, אימון שעה וחצי בערב, משחק פעם בשלושה ימים, ומרוויחים עשרות עד מאות אלפי שקלים בחודש. הם תופסים מקום של שחקנים שנולדו וחיים בישראל. על תרומתם להרס הכדורסל כחול-לבן השחקנים הזרים מקבלים גם פטור חלקי ממס הכנסה. במקום 50 אחוז הם משלמים גג 25.
את שכר המינימום העלו רק ב-54 אגורות לשעה כי המצב קשה, אבל לזרוק עשרות מיליונים על סובסידיה לשחקני ומאמני כדורסל זרים שבעוד כמה חודשים ישחקו במדינה אחרת, לזה יש כסף. שמעון מזרחי אפילו לא הטריח את עצמו השבוע לכנסת כי יש לו על מי לסמוך. שר הספורט חילי טרופר הוא אוהד הפועל ירושלים, גם ח"כ סימון דוידסון, הם כבר הודיעו שלא יפגעו בקבוצות. חשוב מאוד לדאוג שהמועדון שאתה אוהד ישלם כמה שפחות מס.
שתי נבחרות ישראל עד גיל 20 זכו באליפות אירופה, עוד אחת הגיעה לגמר. ניצחו את הסרבים, הספרדים, הליטאים והיוונים, ועדיין בעלי הקבוצות טוענים שהם מחתימים זרים כי אין שחקנים ישראלים.
שיבטלו את ההנחות במס לזרים וניראה אם יש או אין שחקנים ישראלים.
הם מ-פ-ח-ד-י-ם
לפעמים נדמה שכל המוגלה של החברה הישראלית מתנקזת לאצטדיוני הכדורגל. פעם חשבו שהבעיה היא במתקנים המיושנים, אבל ההתפרעויות בשבועות האחרונים היו ב"סמי עופר", "טדי", "מנורה מבטחים" ו"בלומפילד" מוכיחים שהבעיה היא לא באיצטדון אלא בקהל. אתמול משחק במסגרת אירופית הופסק בשל השלכת חפצים על שחקני איינדהובן, מה חשבתם, שהבהמות יתנו כבוד להולנדים?
שוטרים מכים צריכים להיענש. נקודה. אבל גם אם תכניסו את השוטר שבעט באוהד הפועל ת"א לחמש שנים בכלא שום דבר לא ישתנה, כי הבעיה היא החוליגנים ולא השוטרים. ברור שתמונה של נער עם פנס בעין תופיע בשער העיתון ותפתח מהדורות. מתי ראיתם תמונה של חוליגנים שעוקרים מושבים?
התקשורת הייתה יכולה לתרום תרומה גדולה למאבק בבריונות היציעים, אם היו עושים שיימינג לחוליגנים ומורחת תמונת ענק של עבריין טריבונות בשער עיתון או צילום קלוז-אפ שלו בטלוויזיה. זה לא יקרה.
הכתבים, העיתונאים, הפרשנים והעורכים פשוט מ-פ-ח-ד-י-ם.
גן עדן לעבריינים
ב-2012 הוקמה ועדה בראשות ניצב בדימוס דוד צור. הם דנו בתלונות הבריונים שנוכחות המשטרה היא שגורמת לאלימות בטריבונות. ומה לדעתם הועדה המליצה? להוציא את השוטרים מהטריבונות אל מחוץ לאצטדיון אלא אם הם ייקראו פנימה על ידי מנהל האירוע.
זו הייתה כניעה לחוליגנים. הודאה בכך שנוכחות משטרה זו פרובוקציה. אין ספק שנוכחות חיילי "דובדבן" מעוררת זריקת אבנים, אז מה, לא נכניס אותם לקסבה? מה השלב הבא, נוציא את המורים מהכיתות כי הם לא באים טוב לתלמידים ולהורים שלהם?
אני חושש להביא את הילדים למשחק כדורגל, ולא בגלל האלימות המשטרתית אלא בגלל אלימות הקהל. בתוכנית הספורט ב-103FM ראיינתי אוהדי הפועל ת"א שהודו בכנות שבאו להתגרות ולהתעמת עם המשטרה. את המכות חוטפים לפעמים כאלה שעברו שם במקרה.
הקורונה החמירה את חוסר ההרתעה של השוטרים, כי הממשלה שלחה אותם להתעמת עם אזרחים על כלום. בואו ניראה את בריוני היציע מקללים שוטר ב"מדיסון סקוור גרדן".
מגרשי הכדורגל הם בסך הכל תבנית נוף מולדתם.
כשהשחקנים הפכו למנכ"לים
הסדרה הנפלאה "הריקוד האחרון" ב"נטפליקס" חושפת את מאחורי הקלעים בעונת האליפות השישית של ה"בולס". עוד לא ראיתי מנהל שקולע סל, לועג ג'ורדן למנכ"ל הבלתי נסבל ג'רי קראוס, רק שחקנים מנצחים משחקים! נכון ששחקנים מנצחים משחקים, עונה קראוס, אבל ארגון לוקח אליפויות.
געגועיי לשנות ה-80, תור הזהב של ה-NBA, כשמנהלים היו בוחרים סופרסטאר ובונים סביבו קבוצה. רד אאורבך בחר בדרפט את לארי בירד, למרות שחיכה שנה שיסיים את הלימודים באינדיאנה סטייט עד שבנה סביבו את בוסטון "סלטיקס". ג'רי ווסט ופט ריילי בנו את ה"לייקרס" סביב מג'יק ג'ונסון. פיל ג'קסון וג'רי קראוס בנו אימפריה סביב מייקל ג'ורדן. ג'ק מקלוסקי וצ'אק דיילי את ה-Bad boys של אייזאה תומאס בדטרויט.
אני מודה שמאז ששלושה סופרסטארים מחליטים להתאחד וקובעים מי תהיה האלופה הבאה איבדתי עניין ב-NBA. זה התחיל ב-2010 כשלברון ג'יימס, דוויין וויד וכריס בוש נפגשו במיאמי "היט". לשמחתי זה לא תמיד עובד כי בעיות אגו וניהול נכון חשובים לא פחות מנקודות ואסיסטים. כשמצרפים כוכב שלישי למסיבה התפוקה השולית שלו פוחתת, פשוט כי אין מספיק כדורים לפרנס את כולם.
כשברוקלין "נטס" צירפו את ג'יימס הרדן לקווין דוראנט וקיירי אירווינג, היה ברור שכדור אחד לא יספיק לשלושתם. כשאירווינג נעדר ממשחקי הבית רוב המעמסה נפלה על דוראנט, שנפצע. בשבוע שעבר הרדן הלך לפילדלפיה 76' וסוף לשושלת בטרם החלה.
כשה"לייקרס" החתימו את לברון ג'יימס לארבע שנים הם ידעו שאנתוני דייויס יגיע בשנה הבאה כחלק מהדיל, הם היו זקוקים לעוד אס לשלישייה אבל ההחלטה לצרף את ראסל ווסטברוק תיזכר שכאחת הגרועות בתולדות הליגה. גשר אחד רחוק מדי.
ווסטברוק הוא מומחה בפירוק קבוצות, ואם חובבי סטטיסטיקה יסבירו לכם שהוא שחקן קבוצתי כי הוא מוסר יותר מעשרה אסיסטים למשחק, תגידו להם שמליניאק אמר שלמרות שהוא סיים שש עונות עם ממוצע טריפל-דאבל ועל היכולות שלו אין ויכוח, הוא מוסר רק כי הוא חייב יותר מעשרה אסיסטים למשחק בשביל להשיג עוד טריפל-דאבל.
ה"לייקרס" קנו חוזה של 44 מיליון דולר לעונה ובתמורה נתנו לוושינגטון שני שחקני חמישייה ושלוש בחירות דרפט והפסידו פעמיים: פעם אחת כשהמחבל מפרק להם את הקבוצה. פעם שנייה כשאי אפשר להשתחרר מהחוזה שלו.
בין 30 קבוצות ה-NBA לא נמצאה אפילו אחת שתהיה מוכנה לקחת על עצמה חוזה של שחקן שקולע העונה 18.5 נקודות, לוקח 8 ריבאונד ומוסר 7.7 אסיסטים. כולם מטומטמים?
תחתית כפולה
כשאתם חושבים שהגעתם לתחתית, תשמעו תמיד דפיקה מלמטה. ג'רי ווסט הוא האיש הכי מזוהה עם ההצלחה של לוס אנג'לס "לייקרס". כשחקן הגיע לתשע סדרות גמר, הוביל לאליפות אחת, כג'נרל מנג'ר זכה בשלוש אליפויות, רשם עסקאות ענק שהביאו ל"לייקרס" את קארים עבדול ג'אבר, שאקיל אוניל, קובי בריאנט, פיל ג'קסון.
פסל ברונזה של ג'רי ווסט – האיש שצללית דמותו היא הלוגו של ה-NBA, ניצב בכניסה ל"קריפטו.קום סנטר", אבל בתא הכבוד לא יראו אותו יותר. ה"לייקרס" ביטלו את מנוי הכבוד שלו אבל לא היה להם האומץ להודיע לו בשיחה אישית.
את ההודעה הפחדנית על ביטול המנוי קיבלה אשתו בהודעת SMS. כמה עלוב.