סוף עונת התפוזים.

על מומחים ויועצים מנטאליים.

אחד הציע לנשיא ארה"ב פטנט שיפתור את כל בעיות הכלכלה – מכונית שנוסעת על מי ים. אפשר לראות? שואל הנשיא. ודאי, עונה הממציא, ומראה לו תמונה. זו שברולט רגילה, תוהה הנשיא. נכון, אבל נוסעת על מי ים. בנית כבר מכונית כזאת? לא, לי יש את הרעיון, בשביל מה יש נשיא? אתה תבנה.

על אותו משקל יש סיפור על אחד שהציע לרמטכ"ל טנק שיורה טילים, מגיע לים הופך לצוללת שיורה טילים, פותח כנפיים ממריא והפוך למטוס שיורה טילים. הרמטכ"ל בהלם: בנית אחד? לא, לי יש  רעיון, אתה תבנה.

אחרי שחטפה פעמיים במדריד, "מומחים מנטאליים" הציעו למכבי ת"א שישימו את התבוסה מאחור ויתמקדו במשחק מספר 3. עצה דומה נתנו המומחים למכבי חיפה שחטפה שלישייה בנתניה, ולהפועל ת"א לא היה אפילו מי שייעץ כי גם המומחים בהלם.

לשים את הטראומה מאחור ולהתמקד במשחק הבא זו אחלה עצה, האם המנטליסט יודע גם איך עושים את זה?   

רוצה להצליח? תעשה כמו אלה שמצליחים.

ב"ילקוט הכזבים", ספר צ'יזבטים מימי הפלמ"ח, מסופר על טקס סיום של קורס מ"כים. אחרי שבוגרי הקורס ובנות זוגם שתו ואכלו, הופיע אחד הבנים במופע קסמים. אסף מהבנות את גרבי הניילון והעלה אותם באש. מה הקסם? תהו הבנות. מצטער, התנצל הקוסם, אתמול ניסיתי את זה עם גרבי עבודה של החבר'ה והם לא נשרפו.

לשי האוזמן, פרשן הכדורסל של ערוץ הספורט, יש פינת תרגילים בתוכנית "חמישיות", אותה הוא מסכם במשפט: כולם גונבים מכולם. אפשר לגנוב תרגילים, אין עליהם זכויות יוצרים. בית"ר ארגזים יכולה לשחק תרגילים של בוסטון סלטיקס, השאלה מי מבצע אותם. עצתי למי ש"גונב" תרגילים: גנוב גם את השחקנים שמבצעים את התרגילים.

כי מה שעבד בגרבי עבודה לא בהכרח יעבוד עם גרבי ניילון.  

אז מתי נכון "לאמץ" תרגיל (ומתי לא).

מאמנים מתחלקים למעטים שיש להם את הפריווילגיה לבחור שחקנים שמתאימים לפילוסופיית המשחק שלהם, ולרוב המאמנים, במיוחד אלה שמקבלים קבוצה באמצע העונה, שצריכים להתאים את שיטת המשחק לשחקנים שיש.

אבי אבן ירש חבורת מכדררים-אגואיסטים שדואגים לפני הכל לסטטיסטיקה שלהם. כשהוא שיחרר אותם מהמגבלות שכפה עליהם יאניס ספרופולוס זה ניראה מצוין, אבל הרעיון לקלוע נקודה יותר בסדרת פלייאוף מול ריאל מדריד, לא מתאים לקבוצה שסופגת 88.6 נקודות למשחק.

אי אפשר לשחק עם סקוטי וילבקין, ג'יימס נאנאלי, ג'יילן ריינולדס ודריק ויליאמס, במשחק מסירות שהתאים ב-2004 לשאראס, ניקולה וויצ'יץ', אנתוני פרקר, טל בורשטיין, דריק שארפ וגור שלף, שהבינו את המשחק ואהבו למסור.

מי שמאמין שאפשר לקלוע 101 נקודות נגד ריאל מדריד, שירוץ יותר מהר מהם.

פלייאוף זה אירוע שונה.

מי שעשו את ההתאמות והגיעו מוכנות הצליחו. האלופה אנדולו ניצחה את מילאנו 1:3 ועלתה לפיינל פור. מונאקו ובאיירן מינכן גנבו משחק חוץ וסיימו את סיבוב משחקי החוץ ב-1:1. גם אם נשים בצד את גירוש שלוש הקבוצות הרוסיות שהיו מדורגות מעליה וביטול תוצאות המשחקים נגדן, איש לא דמיין שהמפגש בין מכבי ת"א – הקבוצה הדורסנית של סוף העונה לבין ריאל מדריד – הקבוצה המקרטעת שנראתה כמו מת מהלך בסוף העונה ביורוליג, יסתיים בסוויפ 3:0.

מכבי ת"א שממוקמת שבע שנים במקומות 10-14, פשוט לא שייכת לשמינייה.     

נוסחת ההצלחה 2004.

התקפת מעבר (Transition offense) זה משהו שבין התקפה מסודרת (Set offense)  להתקפה מתפרצת (Fast Break). אין סיבה להעלות את הכדור בהליכה, זה מדכא את השחקנים וגם את האוהדים. תעביר את קו מחצית המגרש תוך 3-4 שניות, גם אחרי סל, ושם תיראה ותחליט אם אתה רוצה להאט.

בדרך כלל מי שמעלה כדור במהירות מגיע ליתרון מספרי או שההגנה לא מספיקה להתארגן, ואז כדאי להתחיל את התנועה ולהגיע לזריקה לפני שההגנה מסודרת.

מי שמחכה שכל חמשת המתקיפים יגיעו להתקפה בהסעה, מחכה גם לחמישה מגינים שיתארגנו.

הגנה בלי מטרייה אווירית, כמו צבא בלי חיל אוויר.

משחק מספר 3 בסדרה נגד ריאל נפתח בארבע חסימות של טבארס ושישה סלים בליי-אפ בצד השני. פיני גרשון הצליח להסתיר את שאראס בהגנה, כי היה לו, בין היתר, את מייסיאו בסטון שחיפה מאחור. כיום שחקן שעובר בכדרור את וילבקין או נאנאלי מגיע חופשי לטבעת.

בקבוצה לעונה הבאה צריך להיות גם חוסם שישנה זריקות בהגנה. נוסף לרומן סורקין, כמובן.

מה ההיגיון בפיק-אנד-רול בהתקפה ובחילופים אוטומטיים בהגנה?

כשחוסמים לשחקן עם הכדור מביאים עליו שומר נוסף. מול קבוצות שמתקיפות את הכדור, הפיק-אנד-רול מזמין דאבל-טים ומשחק לידיים של הגנת היריב, במיוחד אם ההתקפה שלך מבוססת על כדררת.  בהגנה מכבי מבצעת מול פיק-אנד-רול חילופים אוטומטיים, זה יוצר מיס-מאץ' קבוע בין גבוהים לנמוכים.

הכי קל לבוא בטענות לאנטה ז'יז'יץ', אבל מעבר לעובדה שהוא שיחק מול סנטרים שגבוהים ממנו בראש, גם שיטת המשחק הכשילה אותו. ז'יז'יץ' וריינולדס הלכו לאיבוד כשיצאו לשמור על יול וקוזר שמונה מטר מהסל,

ולסקוטי וילבקין לא היה סיכוי להתמודד לבד עם פוארייה או גרשון יבוסלה מתחת לסל.

למה לחץ על כל המגרש טוב במינוס 20 ולא טוב בשוויון?

אי אפשר לבוא בטענות לאבי אבן שנקלע לסיטואציה בלי הכנה. מצד שני, כשאין מה להפסיד חובה לקחת סיכונים, והדרך היחידה של מכבי ת"א לעצור את ריאל מדריד הייתה באמצעות שמירת לחץ על חצי מגרש ומגרש שלם.

את הרעיון הזה השמעתי באוזני כל מי שהיה מוכן לשמוע, במיוחד לפני משחק 3 כשמכבי הייתה בפיגור 2:0. בסופו של דבר אבי אבן, כמו רוב המאמנים, לחץ רק בדקה ה-118 של הסדרה, כשהיה בפיגור דו-ספרתי. מה שמפתיע, פתאום שחקנים מנוסים כמו סרחיו יול ופביאן קוזר התחילו לאבד מסירות ולא הצליחו לעבור את קו מחצית המגרש בשמונה שניות.

אם אין לך סקוררים למה לא לשחק עם קיירי תומאס, ג'ון דיברתולומיאו, קינן אוונס, רומן סורקין, דירק ויליאמס, יפתח זיו, אנג'לו קלויארו. לחץ על כל המגרש או על חצי מגרש, שלוט בקצב, תתיש את יול בן 35 עוד בשלב מוקדם של המשחק.

שמירת לחץ גם מונעת התקפות מתפרצות והייתה גורמת לקבוצת ריבאונד ההתקפה הטובה ביורוליג לרוץ לאחור להגנה במקום קדימה לריבאונד. לא פחות חשוב, שמירת לחץ מדליקה גם את הקהל.

לא יודע אם אבי אבן ימשיך בעונה הבאה, גדולים ממנו הפסידו לריאל מדריד, אבל אם ילך הביתה לפחות שיעשה את זה בדרך שלו.  

אלופת אירופה ביחסי ציבור

יש מה ללמוד ממכבי ת"א, בלי ציניות. ספורטאים מצליחים, מדליסטים, לאו דווקא בכדורסל, לאו דווקא אוהדי מכבי ת"א, לפעמים מישהו בכותרות שבכלל לא קשור לספורט, זוכים לטקס הוקרה על הפרקט לפני משחק ביד אליהו. מלבישים עליהם צעיף צהוב, אחר כך התמונה מופיעה בתקשורת, ומכבי מנכסת לעצמה את ההצלחות שלהם.

במשחק האחרון עשו כבוד לבתו של אלכס גלעדי אוהד הקבוצה שעזר לה רבות, ולעשהאל שבו כדורסלן פאראלימפי, שאיבד את אמו ושלושה אחיו בפיגוע וידליק משואה ביום העצמאות.

תלמדו חברים, כך עושים את זה נכון.

ויש גם כוכבית קטנה.

לפני שבועיים עשרות אלפי אוהדי ליברפול התעלו על עצמם. "אנפילד" קם על רגליו בדקה השביעית, מחא כפיים ושר את "לעולם לא תצעדי לבד" למספר 7 כריסטיאנו רונלדו, כוכב היריבה המושבעת מנצ'סטר יונייטד שחווה טרגדיה אישית.

להריע ולהודות לקבוצה שלך בסוף עונה קשה זה בסדר, אבל אין כמו מחווה יפה ליריב. מכבי הייתה יוצאת גדולה למרות התבוסה, אם שי סידי היה מעמיד 11,000 צופים על הרגליים כשהמשחק היה גמור רבע דקה לסיום, להריע לאגדות כדורסל כסרחיו יול, רודי פרננדס ופבלו לאסו, ולמועדון מפואר שרק לפני עשרה ימים היה תקוע בבור עמוק,

ויצא ממנו כמו גדול למרות ההשעיות, המחלות ועשרה הפסדים בכל המסגרות.

רוצים לצרף חברים? שמות ומספרי סלולארי בהודעה פרטית 

שבת שלום