מגזין מליניאק 43 מדווח משתי חזיתות

חזית א'

מנהלת ליגת-על בכדורסל פתחה שתי חזיתות בו-זמנית: האחת יזומה, מול איגוד הכדורסל,  השנייה היא אילוץ מול ערוץ הספורט.

ערוץ הספורט שילם למנהלת בעונה שעברה 17 מיליון ש"ח עבור זכויות השידור. השנה הם מציעים רק 10, וזאת למרות שלטענת המנהלת הערוץ לא עמד בהתחייבות לשדר את המשחקים בערוצים 55 ו-56 שכלולים בחבילת הספורט של YES ו-HOT, צילם חלק מהמשחקים במצלמה אחת במקום בשלוש, ושידר אותם בערוץ 58 בתשלום שם הצפייה נמוכה.

מנהלת הליגה מאיימת להפיק בעצמה את שידורי המשחקים. הרעיון יפה, הביצוע לא פשוט.  איך המנהלת, שבקושי מנהלת את עצמה, תפיק מאות שידורים שיועברו בסטרימינג באפליקציה באתר שלה.

איך יצליחו תוך חודשיים לשכור ניידות שידור, להחתים צוותי שדרים, פרשנים, מפיקים וכו'.  כל קבוצה עלולה להפסיד בעונה הראשונה כ-750,000 שקלים תמלוגים עבור זכויות שידור שלא יימכרו וזו רק ההתחלה.

כדי שהפרויקט יכסה את עלויות ההקמה והתפעול נדרשים מינימום 5000 מנויים שישלמו כ-25 ₪ לחודש. האם חובבי כדורסל שמשלמים מאות שקלים בשנה עבור חבילות הספורט לערוץ הספורט וצ'רלטון, ישלמו עוד 300 ₪ כדי לצפות במשחקי ליגת הכדורסל?

כדי להפגין רצינות כוונותיה, המנהלת החלה להפיק מגזין מעניין – "תוכנית משחק" בהנחיית עומרי אלחסיד, פרשנים עידו אשד ומאיר טפירו, שמשודר ב-WinnerTV באתר המנהלת. (לינק לצפייה ב"תוכנית משחק" מספר 3 תמצאו כאן למטה בסוף המגזין).

מעניין שמשפחת רקנאטי, מבעלי מכבי ת"א שחברה במנהלת הליגה, היא גם מבעלי ערוץ הספורט שמקצץ את תמלוגי זכויות השידור למנהלת הליגה.

האם יד ימינו של רקנאטי לא יודעת מה יד שמאל עושה?  

חזית ב'

מי שמנהל את הכדורסל בישראל זה איגוד הכדורסל, לטוב ולרע. האיגוד הוא הסמכות הבלעדית שמוכרת ע"י המדינה ופיב"א, וככזה הוא אחראי על איגוד השופטים, בתי הדין וכו'.

לפני עשרים שנה האיגוד נתן לקבוצות מנדט להקים מנהלת שתנהל את השיווק, הפרסום, גיוס הספונסרים וכו', אבל המנהלת התפשטה בשיטת הסלאמי אל מחוץ למים הטריטוריאליים שנקבעו לה.

יושבי ראש הקבוצות הגדילו את מספר הזרים, הקטינו את מספר הישראלים על הפרקט משניים לאחד בלבד, פגעו בכך בנבחרות ישראל, בתקופת הקורונה אישרו לעצמם דחיות  משחקים בטענות מגוחכות. הפקרות מוחלטת.

הקש ששבר את גב האיגוד היה הסירוב של מנהלת ליגת על להגדיל את מספר הקבוצות מ-12 ל-14. ההגבלה לעולה אחת בלבד מונעת משיקולים כספיים, כי ככל שמספר הקבוצות בליגת-על יגדל ההכנסות תתחלקנה בין יותר קבוצות.

הנפגעת כרגע היא מכבי רמת גן שסיימה במקום השני בלאומית, וחודש לאחר סיום העונה לא יודעת עדיין באיזו ליגה תשחק. בית הדין העליון של איגוד הכדורסל דן בעתירה לפני שלושה שבועות אבל לא ממהר לקבל החלטה.

נניח שמנהלת ליגת על תפרוש מאיגוד הכדורסל וגם תתנתק מערוץ הספורט. ממה בדיוק הם יתפרנסו? תקציב השיווק של הקבוצות מגיע ממשרד הספורט והחסות מהטוטו, שני גופים ציבוריים שספק אם ישלמו שקל לגוף פרטי עצמאי, ועוד כזה שהמשחקים שלו משודרים ל-5000 צופים במקרה הטוב.

איזה שחקן ייקח סיכון לשחק בליגה, שבעתיד יימנע ממנו לעבור לקבוצות שמשתייכות לפיב"א?

סוף לארוחות חינם

ועדה בראשות רועי פולקמן המליצה שמשרד התקשורת לא יחייב את ערוצי הספורט להיכלל ללא תשלום נוסף כחלק מחבילות הבסיס ב-HOT ו-YES. פולקמן חושב שביטול החובה שמוטלת על הערוצים לשדר את משחקי הליגות, תקטין את התחרות על זכויות השידור, תוריד את מחירן והחיסכון יגולגל לצרכנים ויוזיל את מחירי המנויים לערוצי הספורט.

קשקוש. האם מישהו מאמין ש"אוסם" תמכור פסטה בחצי המחיר אם ימכרו לה קמח בחצי המחיר? גם אם יתנו לערוצי הספורט את זכויות השידור בחינם, הם לא יורידו את מחיר החבילה בשקל, כי אתם לקוחות שבויים ותשלמו כל מחיר.

הטענות שלי אינן מכוונות לערוצי הספורט, כי עסק רוצה לקנות הכי זול ולמכור ביוקר ולכן מחיר חבילת ספורט לא יירד. הטענות הן כלפי חבר הכנסת לשעבר פולקמן, שבנה קונסטרוקציה עקומה על הטענה שכלל הציבור לא צריך לממן לאוהדי הספורט את הבילוי שלהם. נשמע הגיוני, אבל למה אני, שלא רואה אפילו פריים מתוכניות הריאליטי בערוצי הזבל, צריך לממן לכל בית ישראל את "האח הגדול" ו"השרדות"? שישלמו!

אבל יש גם בשורה: תכנים ש"מקדמים תרבות ספורט" ישודרו בערוץ הפתוח "כאן 11".

כך למשל תוכלו לצפות באליפות ישראל בפטנק לנערות עד גיל 12, בחינם!

כל ישראל שותפים

זוכרים איך אלי יצפאן לעג ב"בובה של לילה" ליענקלה שחר שנעקץ שוב ושוב ע"י סוכנים? אז שלשום שחר עקץ את כולם בפיראוס.  כמו לכל איש עסקים היו לו גם עסקאות גרועות, אבל היה לו מה שחסר לאחרים – אורך רוח, סבלנות והתמדה.

מפעל חיים זה ריצה למרחקים ארוכים ויענקלה לא חיפש אקזיטים מהירים. הוא ניסה הכל, מאמנים ושחקנים זרים וישראלים, לפעמים שילם משכורות לשחקנים שלא שיחקו דקה. היו הצלחות, היו נפילות, אבל הוא בנה מועדון.

שחר בנה אימפריה של 25,000 מנויים במשחקי הבית, 1,500 במשחק החוץ נגד אולימפיאקוס. מדהים. ויש גם פרס – העלייה לצ'מפיונס ליג שווה למכבי חיפה 70 מיליון ₪, כמחצית מתקציב המועדון. אולי יגיעו בהמשך בונוסים על צבירת נקודות, אבל אסור לשכוח שעל כל קבוצה שמצליחה לעלות לשלב הבתים יש עשר שכושלות.

אבי לימד אותי שמי שרוצה להתחלק בירושה, שישתתף גם בדמי הקבורה.

הורה אינו עוזר מאמן

אבא של אוסקר גלוך פתח את הפה על ולאדן איביץ' מאמן מכבי ת"א, שלא שיתף את הטלנט במשחקי הקבוצה. על הכישרון של אוסקר אין עוררין, אבל עצוב שקם דור המשך להורים של מאור בוזגלו, עומרי כספי ובן שהר, כי שמעתי שגם הורים שליוו את נבחרת העתודה בפודגוריצה מחו נגד המאמן אורן אהרוני שלא שיתף לדעתם את הילדים שלהם.

הורים רבים חולמים שהילד יהיה ערן זהבי או דני אבדיה הבא, אבל המפגש עם המציאות כואב. על כל אבדיה יש אלפים שאפילו לא יגיעו לליגת על.

אימנתי קט-סל, בוגרים, קבוצות, נבחרות ישראל, הכל. הגורם המשמעותי להצלחת (או כישלון) ספורטאי הם ההורים שלו.

אני מבין הורה שקשה לו לראות את הילד יושב על הספסל, או כשמקבל כמה דקות חסד ולא מוסרים לו את הכדור. עצם הפעילות הספורטיבית היא בונוס ענק ורק מעטים מגיעים לטופ.

הורים שנותנים לילד הוראות במשחק, מקללים את השופט, יורדים על המאמן, פוגעים בילד פעמיים: יש מאמנים שלא יתנו לילד לשחק בשביל ללמד את ההורה לקח, ובמקרה שההורה "מצליח" הילד יודע שקיבל כמה דקות רק בגלל לחץ של אביו.

איביץ' מודע לכישרון של גלוך, אבל בתקופה שאוסקר נח לאחר אליפות אירופה לנוער, הוא לא עשה את ההכנות לעונה. לאיביץ' יש מוניטין של מאמן שנוהג לעשות תרגילי מנהיגות לכוכבים כדי להראות להם מי הבוס. האם הוא העלה אתמול את אוסקר גלוך במחצית השנייה בגלל לחץ אביו?

אותי מדאיג שלרוב שחקני נבחרת הנוער בכדורגל יש סוכנים ויחצ"נים שמדבררים אותם מגיל 15. בכדורסל המצב חמור פחות ורוב שחקני העתודה משחקים בליגה השנייה.

כשילד בוחר בג'ודו או בכדורסל, זה לא הופך את ההורה לעוזר מאמן. בנבחרות שאימנתי שיחקו ארז חזן, מוטי דניאל ודורון שפע. ההורים שלהם, שחקני נבחרת ישראל ומאמנים,  היו מביאים את הילדים ביום שישי למחנה אימון ב-וינגייט ובאים לקחת אותם במוצאי שבת. אין כניסה לאימונים, אין עצות, בקשות או הוראות. לשמחתי הורים לא נסעו לפני עשרים שנה עם הנבחרת לחו"ל.

לפני כמה שנים חשבתי על רעיון מקורי: לקחת את תוכנית הליווי שלי למנהלים ולבעלי עסקים, ולהתאים אותה להורים לספורטאים. ללמד אותם איך קובעים מטרות, איך מקבלים החלטות ופועלים בתנאי לחץ, מתגברים על משברים, מתמודדים עם הצלחות.

כמו הרבה רעיונות טובים, גם את תוכנית הליווי להורי ספורטאים לא בצעתי, אבל היא נמצאת בנספח לספרי "לנצח זה מקצוע".

אשמח לשלוח את הנספח בקובץ pdf למתעניינים שישלחו לי בקשה ב-WhatsApp.    

ולצפייה ב"תוכנית משחק" מס. 3 באתר מנהלת ליגת-על לחצו כאן! 

https://basket.co.il/news.asp?id=30539

מעוניינים לצרף חברים כמנוי למגזין מליניאק? שלחו שם מלא וסלולארי ב-WhatsApp.

שבת שלום ואל-אל ישראל.