מואנס דאבור לא פרש מהנבחרת, הוא גורש ממנה.
נבחרת ישראל תסתדר בלעדיו, יש לנו המון חלוצים שמשחקים בבונדסליגה, יהיה אחד פחות. לגבי מיגור הגזענות אני פחות אופטימי כי היא הפכה לחלק משגרת חיינו.
אנחנו כאילו מזדעזעים מגזענות אבל לא ממש איכפת מבנות ספרדיות חרדיות שלא מתקבלות לסמינרים של אשכנזיות. מעטים השופטים הספרדים בבית המשפט העליון, דודי אמסלם יכניס את השמאלנים האשכנזים למכלאות כשיחזור לשלטון, ולהרכיב קואליציה עם מפלגה ערבית זה שת"פ עם ארגון טרור.
הגזענות לא תיעלם כל עוד אנשים יתפרנסו מתיאוריות גזעניות כמו ישראל הראשונה והשנייה. המרוקאים עשו לרוסים בשנות ה-90 מה שהפולנים עשו להם בשנות ה-50, וביחד הם דרכו על האתיופים. אורי זוהר ואריק איינשטיין הצליחו להפוך הטרגדיה לקומדיה, אבל נותרה השאלה: האם מדובר בגזענות?
הפוסט שכתב דאבור במהלך מבצע "שומר חומות" היה אמנם הקש, אבל הקש לעולם לא מה ששובר את גב הגמל. ברור שיש בגירוש של דאבור גם אלמנט גזעני, אבל אלה שהעיפו אותו מהנבחרת ירדו גם לחייהם של יהודים כשרים במאה אחוז.
לערן זהבי הספיקו 55 דקות בוז בכל נגיעה בכדור, להבין שמול האספסוף אין לו סיכוי. זרק את סרט הקפטן ופרש מהנבחרת. דאבור האמין משום מה שאם יבקיע כמה שערים האספסוף ימחל לו, אבל הם שרקו לו בוז גם אחרי גול.
ערבי מספיק טוב להיות פרופסור לרפואה ולנהל בית חולים, אבל להיות קפטן נבחרת ישראל בכדורגל הוא לא יכול להיות כי הוא לא שר "נפש יהודי הומיה". סמי סגול, מוני הראל, אבי לוזון, אלי טביב, ניר קלינגר, לוני הרציקוביץ', רוני לוי, כולם יהודים טובים שגורשו מהכדורגל למרות שהם שרים "התקווה".
יהודים מעיפים ערבי מהנבחרת בגלל פוסט בפייסבוק, הערבים דורסים בכבישי הדרום וגובים פרוטקשן בצפון. אחלה עסקה.
לכל אזרח יש זכות להביע מחאה, כולל לחוליגנים, אבל היא לא גוברת על זכותם של אנשים שקנו כרטיס בשביל לצפות במואנס וזהבי. אילו צופים היו משמיעים נהמות ב"הבימה" בכל פעם ששחקן היה עולה לבמה, הם היו עפים מהאולם. למה בכדורגל זה הסטנדרט?
אם במקום עומר אצילי ודור מיכה היו כדורגלנים ערבים, האם בעלי הקבוצות היו נותנים להם גיבוי?
שימו משהו בסיכון
אם מדברים על מאבק בגזענות, השבוע הלך לעולמו ביל ראסל, שחקן ההגנה הגדול אי-פעם, שתרומתו מחוץ למגרש הייתה לא פחות גדולה מ-עשר חסימות ועשרים ריבאונדים למשחק.
מאבק אמיתי דורש לשים משהו בסיכון, וזה נהיה קשה ככל שאתה כוכב גדול. לפני 60 שנה האפרטהייד עדיין שלט במדינות דרום ארצות הברית, וכשהאלופה בוסטון סלטיקס הגיעה למשחק קדם עונה בקנטאקי, בעל מסעדה מנע מהשחקנים השחורים כניסה. ראסל החליט לא להופיע למשחק והחזיר את הקבוצה הביתה.
ב-1963 ראסל צעד ליד מרטין לותר קינג בצעדת המחאה בוושינגטון, וכעבור ארבע שנים תמך במאבקו של מוחמד עלי נגד מלחמת וייטנאם. הוא סיכן את הקריירה שלו וזה לא מובן מאליו.
כי מוחמד אבו פאני, חאתם אלחמיד, ביברס נאתכו ואיאד אבו אוביד לא פרשו מהנבחרת כהזדהות עם חברם מואנס, ואפילו שחקני עבר כמו זאהי ארמלי וג'ימי טורק שתקו.
ולמה השחקנים היהודים בנבחרת לא ירדו מהמגרש לאות סולידריות?
זהירות, מגיפה!
אני מקווה ששפי פז וח"כ מאי גולן, פעילות במאבק לגירוש העובדים הזרים, התקשרו הלילה לברך את בן למהגרים מגאנה בלסינג אפריפה, שניצח בריצת 200 מ' בזמן מדהים 19.96 ועלה לפודיום באליפות העולם לנוער באתלטיקה בקולומביה לקבל את מדליית הזהב כשהוא עטוף בדגל ישראל.
מאחר שגם לונה צ'מטאי סלפטר זכתה במדליית ארד בריצת מרתון באליפות העולם, ח"כ מאי גולן הגישה בקשה לדיון דחוף ב-ועדת הקליטה, נוכח החשש שתפרוץ מגיפה.
אגב, בלסינג נולד בישראל ושר "התקווה".
אגדה שהייתה באמת
בקרתי לראשונה ב"בוסטון גארדן" 15 שנים אחרי שביל ראסל פרש. על הפרקט רצו לארי בירד וקווין מקהייל, ובמרומי התקרה הייתה תלויה גופיה מספר 6. בכל אזכור שמו של ביל ראסל האלפים היו קמים ומריעים דקות ארוכות.
לא זכיתי לראות את ביל ראסל אפילו בטלוויזיה, כי בשנות ה-60 לא הייתה עדיין טלוויזיה בישראל. היו סרטוני 16 מ"מ שהגיעו לארץ מאמריקה כמה שבועות לאחר סיום העונה, כסיוע מ-הועד האמריקני של חסקל כהן למען הספורט בישראל.
ב-1964 הייתי חניך בקורס מדריכים שהעביר שמוליק יעקובסון במכון וינגייט. היינו מתאמנים בשמש הקופחת במגרשים פתוחים, על הסלים היו תלויות "רשתות" מברזל, גרנו באוהלים ואכלנו במשמרות בצריף של צ'יבי.
מאחר שלא הייתה תאורה במגרשים, היינו נדחסים בכל ערב לאולם קטן לא ממוזג, שומעים הרצאה וצופים בפעם השמינית באותו סרט היילייטס של "קונברס", שריכז את רגעי השיא של עונת ה-NBA.
רשמו מי לדעתכם הם עשרת השחקנים הגדולים בכל הזמנים. בדקו את הרשימה ותגלו שלפחות תשעה מהם הם סקוררים או מוסרים גדולים. אם כללתם ברשימה שחקן הגנה גדול או שניים, שיחקתם אותה.
רק באגדות שחקן הגנה, ערכי ואמיץ, מנצח, ואם מייקל ג'ורדן השיג רק שש טבעות אליפות, כנראה ששיא 11 אליפויות NBA לא יישבר לעולם.
הנכד שלי אורי חי כבר שנה בעולמם של גיבורי על. יש טובים, יש רעים, הכל ברור. מה יקרה, שאלתי אותו, אם כולם יהיו טובים? בלתי אפשרי, ענה לי, לא יהיה את מי לנצח.
בשביל סיפור טוב צריך איש רע. אחד שכיף לנצח אותו. מול ראסל – שחקן ההגנה הטוב בכל הזמנים (שיאים של 20 חסימות ו-40 ריבאונדים למשחק) התייצב המפלצת וילט צ'מברליין – 50 נקודות בממוצע בעונת 1961/2, ושיא 100 נקודות במשחק.
אולי בגלל שלא היו אז רשתות חברתיות, היריבות הספורטיבית בין ראסל לצ'מברליין לא גלשה לטינוף מחוץ למגרש. בכתבה מצוינת של עדי הרשליקוביץ' בערוץ הספורט גיליתי שכאשר צ'מברליין (2.16 מ') היה מגיע לבוסטון, הוא נהג לישון אצל ראסל (2.08 מ') כי בבתי מלון לא נמצאה מיטה לגודל שלו.
כשראסל מונה (ע"י היהודי רד אאורבך) למאמן השחור הראשון ב-NBA, שאלו אותו במסיבת עיתונאים איך הוא מתכוון להסתדר עם השחקנים הלבנים? ראסל חייך וענה: שאלתם פעם מאמן לבן איך הוא מתכוון להסתדר עם שחורים? מי שיהיה טוב, ישחק.
אגב, בסוף הסרט הזכירו ענק נוסף רק בן 16, 2.18 מ', שהוביל את בית ספרו "פאואר ממוריאל אקדמי" לעשרות ניצחונות רצופים באליפות הליגה העירונית בניו יורק.
לו אלסינדור.
כדורגל משחקים ככה וככה
אילן לוי הימר בווינר שתוצאת המחצית בין מכבי נתניה להפועל באר שבע תהיה 0:3 לבאר שבע, אלא שבגלל החום המשחק פוצל לשלושה שלישים ואי אפשר היה לקבוע מה הייתה תוצאת המחצית.
לוי טען שהשקיע 500 ₪ ביחס של 11:1, ומאחר שהתוצאה בדקה ה-45 הייתה 0:3 מגיע לו פרס של 5,500 ₪. השופטת הלית סילש מבית המשפט המחוזי קבעה, שלוי יקבל בחזרה רק את 500 השקלים שהשקיע מאחר שמחצית משחק כדורגל לא נמשכת 45 דקות אלא כמה שהשופט מחליט.
את מה שהבינה שופטת בישראל, יבינו בסוף גם בפיפ"א – מדידת זמן ברוטו היא טמטום.
החטיפה
משה בנדק, איש עסקים ישראלי, נחטף לפני שבועיים בסאו פאולו, הוחזק בדירת מסתור, כיסו את עיניו, המשפחה הייתה בהיסטריה ובבית הכנסת התפללו לשלומו.
למזלו של בנדק החוטפים לא קלטו שהוא איש עסקים, הסתפקו בסכום כופר נמוך, הוא שוחרר ורק במזל הסיוט הסתיים תוך יום וחצי.
הבנתם למה ערן זהבי העדיף את מכבי ת"א על בוטאפוגו?
מיסטר מאה דולר לדקה
ספורטאים נמכרים ומרוויחים סכומים כל-כך דמיוניים, ששום מכירה של מרצ'נדייז, מנויים וזכויות שידור לא יכולה להצדיק את זה. אם ברצלונה איבדה את לאו מסי ומשכנה את עתידה בשביל לקומם את ההריסות, מה יגידו אזובי בית"ר ירושלים?
מנצ'סטר יונייטד תקועה עם כריסטיאנו רונלדו שמתקשה למצוא קבוצה. ניימאר לא שווה 220 מיליון יורו גם אם יצמחו לו כנפיים. הלייקרס המטומטמים שילמו לראסל ווסטברוק 44 מיליון דולר לעונה בשביל לקחת אליפות, ואפילו לא נכנסו לפלייאוף. אז למה משלמים לשחקנים סכומים כאלה?
ידידי יהושע אדלוביץ', האופטיקאי מספר 1 בצפון, שלח לי סיפור על לקוח ששאל בעל מקצוע למה הוא גובה כל-כך הרבה כסף עבור עבודה של רבע שעה. ענה המומחה: זה בגלל שלמדתי שנים איך לעשות את העבודה ברבע שעה.
לא על הדקות אתה משלם לי, אלא על השנים.
ומשהו קטן לסיום,
ביום שלישי טסתי עם עיתונאי 103FM לביקור באסדת לוויתן. היה מרתק, ולפני הנחיתה מעל לקיבוץ שפיים סיקרן אותי איך יעבוד ה-WAZE באוויר. חיפשתי זמן לרמת אפעל, מרחק 29 קילומטר שבנסיעה ביום "רגיל" נמשכת 40 דקות ובשעות השיא יותר משעה. הזמן שנמדד באוויר היה… שלוש דקות.
אין לראות בסיפור המלצה להשקעה ברחפנים.
מעוניינים לצרף חברים כמנויים למגזין, שם מלא וסלולארי בהודעה פרטית.
שבת שקטה.
אריה מליניאק