מגזין 113 עוסק בפרשת השבוע בספורט "כי תצא". ים מדר יצא מהחוזה עם הפועל ת"א ו"סגר" במכבי ת"א. מה אנחנו לא רואים? וגם: הכדורגל האפריקאי מביס את הרובוטים הגרמנים, וכמה סוזוקי יש ליפנים?

בכל בוקר אני אומר לעצמי משפט וממליץ לכולם לאמץ את המנטרה הבאה: זה שאני לא רואה אפשרות, לא אומר שהיא לא קיימת. יש המון אפשרויות לפעול ולהשיג, את רובן אנחנו לא רואים כי אנחנו שבויים בקונספציות. אם קראתם או שמעתם משהו ממישהו אפילו אם אתם סומך עליו ב-100 אחוז, שאלו את עצמכם האם זו כל האמת ורק האמת? והכי חשוב, במיוחד אחרי 7 באוקטובר: מה אנחנו לא רואים?

כל אתר וערוץ רוצה להיות הראשון והבלעדי שיקדים ויפרסם ידיעות. גם בלי פייק ניוז, כולם מעתיקים מכולם, אין זמן לבדוק, האמת לא תמיד מעניינת, כולם מסתירים משהו.

# פרסום ראשון ובלעדי שייך לעיתונות של פעם, ובענייני מכבי ת"א בכדורסל יש לערוץ הספורט יתרון – בעליו משפחת רקנאטי שותפים גם במכבי ת"א. ביום רביעי בערב הופיע פרסום ראשון באתר ערוץ 5: "סוכמו התנאים בין מכבי ת"א לים מדר". לקורא הסביר לא הייתה שום סיבה להטיל ספק בידיעה – הסיפור גמור סגור ונעול. ים מדר במכבי ת"א!

אני נודניק, שאלתי את עצמי מה אני לא רואה? משהו היה חסר. ניראה לי מוזר שהאתר המקורב למכבי ת"א כדורסל מפרסם ידיעה שים מדר סגור, אבל המועדון שנוהג לברך על כל החתמה של אפסנאי מחליף בהודעה גדולה, לא הוציא (עד לרגע כתיבת שורות אלה) הודעת WELCOME לים מדר.

לא מזמן הקדשתי מגזין שלם ללקסיקון החרטוטים של תקשורת הספורט. העסקה "מתקרבת", "מתחממת", "הצדדים הגיעו להבנות", "מחכים לאישור", "מברכים על המוגמר", "סיכמו את התנאים" "לחצו ידיים", אבל הדרך ארוכה היא ורבה ולאחר שבועות ארוכים השחקן לא הגיע.

# כולנו שבויים בקונספציות, כך המוח האנושי בנוי. יש דעות, שיפוטים, מסקנות ואנחנו מחפשים ומוצאים עדויות והוכחות לבסס אותם. למשל: כסף הוא השיקול שיכריע בהחלטה של ים מדר. רגע, אבל הפועל ת"א נתנו לים כמעט צ'ק פתוח, ויתר על ההצעה ומנהל מו"מ עם מכבי ואולי יש הצעות באירופה.

יש אינספור עדויות לשחקנים ש-ויתרו על כסף בשביל לשחק או לעזוב קבוצה. תומר גינת בחר בהפועל ת"א, גור לביא בחר במכבי, בן שרף היה יכול לקבל בקבוצה תל אביבית הרבה יותר משהרוויח בקרית אתא. סליחה על ההשוואה, אבל מג'יק ג'ונסון ויתר על חלק משכרו כדי לפנות מקום לג'יימס וורת'י תחת תקרת השכר של הלייקרס.  לאו מסי נשאר עוד עונה בברצלונה למרות שהוצע לו הרבה יותר כסף מ-פ.ס.ז'.

אז אולי חשוב לים מדר אורך החוזה? על פי פרסומים זרים מכבי ת"א הציעה לים מדר חוזה לשלוש שנים והוא דורש חמש. השחקן היה מושבת לא מעט וכל עונה נוספת עולה כשני מיליון דולר נטו (פלוס מיסים לשחקן ישראלי). הרבה כסף לכן מכבי דרשו אופציית יציאה מהחוזה אחרי שלוש שנים. הסוכן מישקו רזנטוביץ' מתעקש על חמש, אולי בגלל שעמלתו בהתאם. הערה לאתר שכתב שאופציית היציאה תהיה לשני הצדדים – אין חיה כזאת אופציה לשני הצדדים. קבוצה לא יכולה לממש אופציה להארכת חוזה כשהשחקן מממש את האופציה להישאר ולהיפך.

# עוד קונספציה: מדר יבחר קבוצה על פי זהות המאמן. נשמע הגיוני והכף נוטה ברור לצד של עודד קטש, אבל הוא חתום רק לשלוש שנים (שאני מאחל לו לסיים). מי יאמן את ים מדר בשנה הרביעית והחמישית? או לחילופין, איך מדר יכול לסמוך על מילה של איטודיס שייבש אותו ביורוליג?

עוד אפשרויות: אולי ים מדר מושך את המו"מ עם מכבי כדי להוציא יותר מהפועל? אולי הפועל ת"א ויתרה על מדר ורוצה רק לגרום למכבי לבזבז מיליונים כמו שהעלו בעונה שעברה את שכרם של רומן סורקין ותמיר בלאט. 

ומה דעתכם על האפשרות שגם הפועל וגם מכבי בכלל לא מעוניינות כבר במדר ורק רוצות שלא ישחק אצל היריבה. 

# מה אתם לא רואים?

הסיפור האמיתי מתחולל כרגע מאחורי הקלעים, במשרדי הנהלת מכבי ת"א. לא מזמן נכנס לתמונה הספונסר אוהד הקבוצה אריק שטילמן, הבעלים של חברת ראפיד. רכש מחצית מחלקה של משפחת פדרמן בבעלות, ועם 16.5 אחוזים בבעלות (שעדיין לא אושרה) התראיין כבעליה של מכבי ת"א, נגיע קבוע לפיינל פור, ניקח שלושה גביעי אירופה, הפועל ת"א היא קבוצה קטנה, מכבי תעמיד תקציב של 30 מיליון יורו.

הלו, יש לך כסף בשם מי אתה מתחייב עוד לפני שהדירקטוריון אישר את חלקך בבעלות. שמעתם את דיויד פדרמן ז"ל או אודי רקנאטי מדברים ככה? הכוונות של שטילמן טובות, אבל האיזון הקדוש שהיה בין הבעלים המייסדים בתוך הנהלת מכבי ת"א הופר.

מישהו יצטרך לשלם לים מדר הרבה כסף על חשבון דברים אחרים כמו העלאות לשחקנים אחרים, יש תקציב, לא לכל השותפים יש כסף ו/או נכונות לשפוך אותו ללא הבחנה. העברת הבעלות לשטילמן מתעכבת, בינתיים צריך לסגור עניינים ובעל המאה מתראיין כאילו מכבי ת"א היא שלו. מעלה שלטים באיילון, מפזר הבטחות, קלאודיו קולדבלה מקבל אור ירוק ולהחלטות שלו אין כרגע כיסוי. האם חזרנו לימים בהם אחד הבעלים היה מביא מאמן והשני מחתים סנטר? 

# מאחר שאני בסך הכל מגזין שיוצא לאור פעם בשבוע ואין סיכוי שתגלו כאן ברייקינג ניוז, אבל חשובות לי העובדות. התקשרתי בטמטומי הגדול ל"גורם" במכבי ת"א ושאלתי האם אריק שטילמן מנהל או מעורב במו"מ עם ים מדר? לא קבלתי תשובה ונפלתי, אהבל שכמוני פעמיים.

גם לא קבלתי תשובה וגם במכבי הבינו שהסיפור האמיתי נחשף, והוא לא גובה שכרו של ים מדר אלא הבלגן בתוך הנהלת מכבי ת"א.

ונחשו מה קרה? תוך כמה דקות הסיפור הופיעה אצל רותם פלדברג ב… אתר ערוץ הספורט ידיעה, ש"גורמים" ו"מתנגדים לגורמים" ו"מקורבים למתנגדים" ו"מחלוקות פנימיות"… ערוץ הספורט כאילו פרסם ראשון את הידיעה  אבל ידיו קשורות כי גם לאינטרס של הבעלים יש גבולות, והכל נשאר חסוי. 

מדובר במאבק שליטה בהנהלת מועדון הכדורסל מכבי ת"א. שמעון מזרחי ומשפחת רקנאטי רואים מה קורה בהפועל ת"א ושואלים את עצמם: האם להכניס לבית הלורדים עופר ינאי צהוב? אימפריות נופלות מבפנים!!!

והמסקנה שלי: אני אולי חכם אבל מטומטם גדול. אין סתירה.

קצת מונדיאל

יפני מטייל בשדרה החמישית. בפינת רחוב 34, ממש למרגלות האמפייר סטייט בילדינג, הוא עוצר עובר אורח ושואל איפה האמפייר סטייט בילדינג.  מביט האיש למרומי המגדל שמעליו, מביט שוב ביפני ואומר: אתה לא יודע איפה האמפייר סטייט בילדינג? דווקא את פרל הרבור מצאתם בקלות.

חובבי הכדורגל בישראל בבעיה, משחקי המונדיאל מתקיימים בצידו המואר של כדור הארץ כשאצלנו אמצע הלילה, אבל יש משחקים מצוינים שמשודרים בשעה סבירה, למשל ברזיל-יפן ואנגליה-קונגו. 

יפן – ברזיל היה מהמשובחים. היפנים הובילו 0:1 במחצית והפסידו 2:1 משער בדקה ה-95, דרמה אמיתית. היפנים לא מדורגים בקטגוריה של ברזיל אבל הם שיחקו יוצא מן הכלל וכמעט שדדו את הקופה וקלקלו לפיפ"א ולחובבי הכדורגל בעולם את ההצגה.

היפנים משחקים כדורגל. לא מתחזים לפצועים, לא מבזבזים זמן בדקות שהם מובילים, לחצו על ברזיל בלי רגשי נחיתות, וכמו בכל משחק נבחרת יפן תוקפת עם 4-5 שחקנים ומתגוננת עם 9. העקרון פשוט, יש לך שעה וחצי לרוץ, רוץ! אין לך כוח? שב תנוח. המשחק ניראה כמו 11 ברזילאים מול 13 יפנים, או כמו שהיטיב לתאר אוהד ברזיל שישב לפניי והסתיר לי חצי מסך: יא אללה, כמה סוזוקי יש להם?      

אצל ליאור ואורן ב"לוגאנו" על הדשא במרכז רמת אפעל יש פיש אנד צ'יפס וטוסטים, בירה (אני שותה זירו ספרייט), וערה במסגרת ההבנה המצומצמת שלי בכדורגל: נבחרת הלהטוטנים של ברזיל הפכה לנבחרת של קרלו אנצ'לוטי, לא במובן הטוב. אנצ'לוטי הוא קלאסה של מאמן בלי ציניות, אבל קצת מוגזם שלאחד המאמנים הגדולים בעולם לקח חצי משחק להבין שהיפנים נמוכים וכל הרמת כדור מולם הייתה שווה חצי גול.

הלו יוסטון, יש לברזיל בעיה. זו אחת מנבחרות ברזיל הגרועות EVER.

# הכדורגל האפריקאי פשוט פנטסטי. נבחרות סנגל, חוף השנהב, מרוקו, מצרים, קונגו, פשוט מעמידות בצל את הכדורגל המדעי הגרמני. קונגו עשתה בית ספר לאנגליה והוכיחה שוב שהדרך לייצר שחקנים מצוינים היא לא לקחת שחקן שיודע לבעוט בכדור וללמד אותו לרוץ, אלא לקחת אתלט וללמד אותו לבעוט. זה לא עובד אלא אם אתה מסי.

# חוקת הכדורגל לא ניתנה במעמד הר סיני, אפשר ורצוי לשנות אותה. השחקנים של 2026 הרבה יותר מהירים וחזקים משחקני שנות ה-50 וצריך לעדכן את החוקים. כדורגל משחקים ברגל, בחזה, בראש, בכתף, וזה לא ישתנה. המאמן הדני של נבחרת ישראל ריצ'רד נילסן הציע בזמנו לקשור לשחקנים הישראלים את הידיים, אבל כרטיס צהוב על תפיסה בחולצה או ביד זה עונש מגוחך. הגיע הזמן לשלוח שחקן שעצר התקפה החוצה ל-5-10 דקות.

# מה שאני אוהב בכדורסל, אין תיקו. במקרה הגרוע משחקים עוד חמש דקות עד שמישהו מנצח. הארכה של 30 דקות היא בלתי אנושית כי שחקנים שנתנו הכל ב-90 דקות לא מסוגלים לרוץ עוד חצי שעה, ושחקנים שמסוגלים לרוץ עוד 30 דקות לא נתנו הכל ב-90 דקות.

פיפ"א צריכה לאפשר יותר חילופים, והפסקות השתייה הן מבוא לחלוקת המשחק לארבעה רבעים, כמו בכדורסל. אם המשחק נעצר ממילא, למה לא לאפשר ללאו מסי או ללוקה מודריץ' לצאת לנוח במחצית הראשונה ולחזור בהפסקת השתייה במחצית השנייה ולהמשיך לשחק עוד כמה שנים?    

# אין חובה לעלות לכל משחק בהרכב החזק ביותר, אבל כמו כל חובב כדורגל סימנתי לפני תחילת המונדיאל בבקראקט את המשחקים שיהיו שווים צפייה, ביניהם המפגש בין צרפת לנורבגיה, שהיה אמור לקבוע את ראשות הבית והשפיע על סדר המשחקים עד למשחק הגמר.

מאחר ששתיהן כבר הבטיחו את מקומן בשלב הבא הפיתוי לא לסכן שחקנים מובן, אבל להושיב את כל ההרכב הראשון של נורבגיה על הספסל זה מוגזם. מיליוני צופי טלוויזיה נצמדים בימים ובלילות למסכים בכל רחבי העולם, עשרות אלפים טסו שעות בשביל לראות כל משחק באצטדיון בחום מתיש, ואף שחקן מהנבחרת הנורבגית לא השתתף עד היום במונדיאל כי הפעם האחרונה הייתה ב-1998.

שחקנים מתכוננים מילדותם לחוויה של פעם בחיים, כמה משחקים בטורניר המשמעותי בעולם, שיחקו במשחקים המוקדמים ומייצגים את המדינה שלא בשביל כסף. לייבש אותם משחק שלם?    

גם אני חגגתי את הגול של רובן עטר בפארק דה פרינס, וכולם נתנו את הנשמה למאות שלנו לא יצא מזה כלום רק החרבנו לצרפתים את גביע עולמם. לא שיחקנו בשביל לקלקל להם, אולי בשביל להחליף איתם חולצות בסוף המשחק. זה הספורט.

ואפשר גם אחרת. ארגנטינה עלתה לשלב הבא אחרי שני משחקים ועלתה בהרכב מלא מול ירדן. נכון שאף מאמן לא היה מעז להושיב את לאו מסי על הספסל, במיוחד כשהוא רץ לתואר מלך שערי המונדיאל בכל הזמנים, אבל במשחק המקביל באותו בית 10 שיחקה אלג'יריה מול אוסטריה. לשתיהן היו שלוש נקודות ותיקו 0:0 היה מתבקש ומעלה את שתי הנבחרות לשלב הבא עם ארבע נקודות. נגמר 3:3 ספורטיבי משער בדקה ה-95 לתפארת הכדורגל.

לפני שנים (1982) היה משחק בין הפועל כפר סבא לשמשון. לכפר סבא הספיק תיקו לקחת אליפות ולשמשון הספיק תיקו להישאר בליגה. האגדה מספרת ששתי הקבוצות לא יצאו מעיגול האמצע במשך שעה וחצי ותודה לאלי סהר ולשמעון נבו על הפרטים. 

שחקו חזק, נצחו את כולם, תהיו אלופים ואחרים שיעשו חשבונות.

ועוד סיפור על הרכב חלופי, רק מהצד השני. ב-1984 התמניתי למאמן נבחרת ישראל לטורניר הקדם אולימפי בצרפת לקראת משחקי לוס אנג'לס 1984. עלינו לשלב הבא והיה לנו סיכוי קטן לעלות לטורניר האולימפי אם ננצח את ברית המועצות שבדיה וגרמניה. היינו מותשים אחרי חמישה משחקים, ולרוסים הייתה הנבחרת החזקה בהיסטוריה שלהם. שלושה שחקנים מעל 2.15 מ' – טקצ'נקו, בלושטני, ארווידאס סבוניס, חומיצ'יוס, קורטינייטיס, טיחוננקו, ואלטרס, יוביישה, אנטולי מישקין, המאמן גומלסקי, אני ממש נהנה להיזכר. בקיצור נבחרת רוסיה + ליטא + אוקראינה + לטביה + גיאורגיה.

החלטתי לשים את כל הז'יטונים על המשחקים מול שבדיה וגרמניה (של רלף קליין), בריה"מ החרימה אחר כך את אולימפיאדת 84' כתגמול על חרם האמריקנים על אולימפיאדת 80' במוסקבה, אבל בטורניר הקדם אולימפי הם עדיין  השתתפו.

בנוסף על אימון נבחרות ישראל שימשתי בשנות ה-80 גם כפרשן הערוץ הראשון ששידר את משחקי הכדורסל, ואחרי שהחלטתי לתת לחמישייה לנוח מול הרוסים שיתפתי את יואש אלרואי מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה בהחלטה. הוא, כצפוי, השתולל, כי השידור היה יותר חשוב לו מהמשחק, הפסדנו לבריה"מ בהפרש 25 נקודות, הפסדנו לשבדיה בהפרש נקודה וניצחנו את גרמניה אחרי שהם כבר הבטיחו את עלייתם ולא קבע להם כלום.  

האם אני שלם עם ההחלטה שלי גם היום? כן. האם אני תומך בצעד של מאמן נבחרת נורבגיה בכדורגל להושיב את ההרכב שלו על הספסל במשחק שווה כוחות על המקום הראשון? לא. ומה אתם הייתם עושים במקומי?

יאללה, מספיק טחנתי.

שבת שלום ובריאות מאריה מליניאק

עורך: אין