להרוג טורקי ולנוח?
שתי סופות הוריקן טורקיות עברו השבוע על מכבי ת"א והעבירו אותה תוך יומיים למאזן שלילי. הפסד או שניים אינם סוף העולם, אבל אחרי שהפרומואים למכירת המנויים דיברו על אליפות אירופה, סדרה של שישה הפסדים רצופים קשה לעיכול.
בואו נעמיד דברים על דיוקם: אנדולו לא דומה לקבוצה שזכתה באליפות היורוליג בעונה שעברה, והמשותף היחיד בין אוברדוביץ' לג'ורג'ביץ' הוא שהשם שלהם מסתיים ב-ביץ'.
כדורסל משחק פשוט. מי שמסבך אותו הם המאמנים ולכן המשחק הכי מרתק הוא כששני המאמנים מאבדים שליטה על מה שקורה במגרש. ברבע האחרון באיסטנבול ג'ורג'ביץ' כאילו עשה הכל בשביל לתת את המשחק למכבי, ולא היה מי שייקח. מה שתי הקבוצות עושות באימונים?
אפילו במאי הטלוויזיה הטורקי מבין כדורסל יותר מהמאמן. דקה וחצי לסיום, כשז'יז'יץ' החלש חגג חמש נקודות רצופות בבור שנוצר מתחת לסל וצימק את הפיגור של מכבי לחמש, הופיע על המסך שוט של יאן וסלי מיובש על הספסל. אגב, תפקידם של עוזרי המאמן הוא להעיר אותו מהתרדמת.
במערכון הנפלא המורה לאנגלית, שייקה אופיר מסביר מהו ההבדל בין מונולוג לדיאלוג: מונולוג זה אדם אחד שמדבר לעצמו, דיאלוג זה שני אנשים שמדברים לעצמם. בשלוש השנים האחרונות מכבי ת"א היא מונולוג של איש אחד – סקוטי וילבקין, שמשחק לעצמו. העונה יש שינוי: לא משחק קבוצתי, חלילה, אלא שלושה שחקנים שמשחקים לעצמם: וילבקין, ג'יימס נאנאלי וג'יילן ריינולדס. ככה לא בונים קבוצה.
כשמאמן או שחקן מדברים נון-סטופ עם השופטים, זה סימן שהם לא במשחק. מיום שנאנאלי נחת במכבי ת"א (וכנראה גם לפני כן) הוא לא סותם את הפה. בפסקי זמן, במהלך זריקות עונשין, אחרי כל שריקה לפאול (שהוא אף פעם לא ביצע) הוא מנהל שיחות עם השופטים. לפעמים זה עולה לו בפאול טכני, לפעמים לא. הבעיה שזה מסיט את הפוקוס של כולם מהמשחק.
לאחר משחק ההפסד לאולימפיאקוס הזכיר ניב רסקין ליאניס ספרופולוס שאת המשחק הבא הם חייבים לנצח, כי אחרי אלבה בברלין מחכה למכבי סדרה של משחקים קשים. אלבה ברלין זה לא Must win התעצבן ספרופולוס, אתם (התקשורת) סתם שמים לחץ מיותר על הקבוצה. אז מכבי הפסידו בברלין ותראו מה קורה.
כשהיו משחקים שתי מחציות של 20 דקות, היו שני "כדורים אחרונים" במשחק, אחד בסיום כל מחצית. מאז שחילקו את המשחק לארבעה רבעים יש בעצם ארבעה משחקונים של 10 דקות. ובסוף כל רבע משחקים "כדור אחרון". אלה כדורים חשובים מקצועית ופסיכולוגית, לכן המאמנים מקצרים לפעמים את ההתקפה הלפני אחרונה כדי שהכדור האחרון יהיה שלהם. השאלה: מה עושים בכדור הזה?
אלברט איינשטיין אמר שמי שחוזר שוב ושוב על אותה פעולה ומצפה לתוצאה שונה הוא לא נורמאלי. בעונה יש עשרות משחקים ובשלוש שנים האחרונות היו מאות "כדורים אחרונים" שאת רובם המכריע שיחק וילבקין. מאמן רציני צריך להכין תרגיל עם כמה אופציות ל"כדור אחרון". לתת את הכדור לסקוטי ולהתפלל לטוב זו האופציה הכי גרועה, גם כי היריבות מתכוננות לסיטואציה. כך יוצא שבכל סיום רבע ארבעה שחקנים של מכבי ת"א עומדים וצופים בכלום, ויורדים מבואסים לחדר ההלבשה. כמה פעמים זה יקרה עד שיאניס ינסה משהו אחר?
קינן אוונס הוא כרגע הגארד הכי טוב במכבי. אז למה וילבקין, שפגע רק באחת משמונה שלשות (12.5 אחוז), זרק פי 2 מאוונס שקלע 50 אחוז (2 מ-4)?
51 שניות לסיום המשחק באיסטנבול מכבי פיגרה מול פנר ב-6 הפרש (83:77). בדקה האחרונה ניראה כאילו ספרופולוס ויתר על המשחק והטורקים רצו 2:7 והגדילו את הפער עד 79:90. גם נגד אנדולו מכבי פיגרה 51 שניות לסיום. אבל למרות שהטורקים היו ביתרון של 12 נקודות, ארגין עתמאן לקח פסק זמן כדי להבטיח שההפרש יישאר דו-ספרתי. טיים אאוט אחרי שהמשחק גמור נחשב בישראל לעלבון והיה פותח חשבון ארוך בין המאמנים. את המאמן הטורקי זה ממש לא עניין. הוא עשה בדיוק מה שצריך כי רק ניצחון אחד מפריד בין אנדולו (8-8) לבין מכבי ופנרבחצ'ה (9-7) ומאחר שההפרשים יכולים להקנות את הכרטיס לרבע הגמר, אסור לשכוח שהמשחק אולי גמור אבל העונה נמשכת.
מכירים את זה שפצע באצבע הקטנה ברגל הופך את אותה אצבע שלא ידענו על קיומה, לתכלית כל קיומנו? כשחסר רכז נדמה שכל העולם מלא ברכזים, ומאחר שהחיים הם נבואה שמגשימה את עצמה הגיעו ליד אליהו שני פליימייקרים גדולים והבליטו את הבעייה של מכבי ת"א. לורנזו בראון (קאזאן) ושיין לרקין (אנדולו) שכפלו בדיוק את אותה תצוגה: 26 נקודות, 6 ריבאונד ו-6 אסיסטים, ובלי הנחות בהגנה!
ועוד שאלה קטנה, למה לא שיחקו את שני המשחקים נגד הטורקיות באיסטנבול תוך יומיים? ולמה לנסוע פעמיים לאתונה, למוסקבה, למדריד ולברלין?
Very big man
הדעה הרווחת היא שכדורסל זה משחק לגבוהים, אבל רוב הגבוהים מתרחקים מהסל ומתקשים לשמור על שחקנים נמוכים וזריזים מהם. אם להיות גבוה היה רק יתרון, שחקני הגנה לא היו עושים כל מאמץ בשביל לא לבצע חילוף של שחקן גבוה עם נמוך בהגנת פיק-אנד-רול.
אפשר להסתדר בלי סנטר גבוה ופיזי אבל לא לאורך זמן. בישראל משחקים ברבע הרביעי "סמול-בול", גם כי קשה למצוא בליגה שלנו מאץ'-אפ לשחקן בגובה 2.10 מ'. אז הפועל חולון התקשתה להסתדר עם הפורוורד מיקייל קייזר, והחתימה בשבוע שעבר את הסנטר סטיב זאק.
בישראל היו הופכים אותו לסטרץ'-משהו שיזרוק מבחוץ, למזלו הוא אוהב ומחפש מגע פיזי, נלחם כל הזמן על עמדה מתחת לסל ולמרות שהוא לא שחקן גדול, זאק משנה את המשחק של חולון ולו בעצם העובדה שהוא מרתק אליו כל הזמן שחקן וחצי – את השומר שלו ועוד שחקן שעוזר לשומר שלו.
מעבר לתרומה של סטיב זאק (12 נק' ו-11 ריב') בניצחון החשוב על דרושפקה, הקלעים של חולון רפי מנקו, כריס ג'ונסון וגיא פניני מצאו את עצמם פתאום חופשיים, פניני וג'ו רגלנד סיימו את המשחק גם עם 11 אסיסטים.
ההגנה "האיטלקית" של מאוריציו בוסקליה החזיקה את דרושפקה על פחות מעשרים נקודות בכל הרבעים!
קרן של חושך בים של אור.
על אבי לוזון אפשר לסמוך. אם הוא מופיע במערכה הראשונה, תהיו בטוחים שהוא יירה במערכה השלישית. בתחילת השבוע אבי התלונן שאסור לשלוח שופט ערבי למשחק של קבוצה מהמגזר. מסטרפיס!
אחלה אבקת שריפה למלא בה 150 מילה במגזין, כי גזענות תמיד הולכת טוב בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. הבעיה שדברים שקורים במהלך השבוע ושווים התייחסות, לא מחזיקים עד סוף השבוע כי הם נטחנים עד דק באולפנים ובאתרי האינטרנט.
השקעתי חצי שעה, כתבתי יצירת מופת, ומה רבה הייתה אכזבתי כשלוזון לא עמד בלחץ וחזר בו. מכבי פ"ת במקום האחרון ממנו יורדים ליגה, גיא לוזון הוא המאמן הגרוע בליגה, והכי גרוע שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו ומג'ד רושרוש הפך לסלב ואפילו שוקל לתבוע דיבה.
תגיד, אבי, מה זה צריך להיות? צדקת בכל מילה, הכנתי טור לפנתיאון, מה פתאום אתה מתנצל?