שר התרבות והספורט
מודי בראון נעלם לפני מספר שבועות מהמסכים. אולי לא שמנו לב כי המחלה בחרה לתקוף בפגרת הצ'מפיונס ליג, ולמרות זאת מוזר שבמציאות בה ידיעה על תאונת מטוס מגיעה לרשתות תוך כמה דקות, היעדרות של כוכב מהמסך נשארת מתחת לרדאר.
זה קרה כי גם בתוכניות בהן מודי הוא כוכב ההצגה, הוא בתפקיד של שחקן מישנה שמשאיר את המרחב לפאנליסטים שלא אומרים כמעט כלום, בעוד הוא עוטה ארשת חשיבות וגונב מבט למצלמה ומרים גבה כאילו רומז לצופים: שימו לב לתובנות העמוקות של גוטמן ובוזגלו, כי בשום אקדמיה לא מלמדים את זה.
מודי בראון הוא הילד שמחזיק אצבע בסכר, לכן הדאגה לבריאותו משתלבת בתחושת החמיצות מהכיוון הכללי אליו דוהרת עיתונות הספורט – שיטפון קלישאות מחדרי ההלבשה.
אין לי ספק שמודי יחזור כמו גדול, לגבי תקשורת הספורט אני פחות אופטימי.
מי באמת המאמן?
ב-1983 התמניתי לעוזרו של רלף קליין בנבחרת ישראל. הוא נתן לי להעביר אימונים, התייעץ איתי כשותף לכל דבר וכשהוא עזב ונסע לאמן את נבחרת גרמניה המינוי שלי למאמן נבחרת ישראל היה טבעי.
היה לי כבר ניסיון בניהול מאות משחקי ליגה ובאירופה, בקבוצות, בנבחרות ורלף העביר לי את התפקיד בצורה מסודרת. כשהתחלתי לנהל את משחקי הנבחרת הבנתי שהמעבר מעמדת עוזר למאמן ראשי הוא הרבה יותר מתזוזה של כיסא אחד שמאלה.
כל טייס מישנה מספיק מיומן להטיס את המטוס, אבל במצבי חירום חשוב שליד ההגאים יישב קברניט מנוסה. פיני גרשון היה העוזר שלי בנבחרת ישראל, מאמן לא רע לכל הדעות, העברנו ביחד את האימונים, אבל פיני לא היה מעלה בדעתו לנהל את פסקי הזמן בנבחרת כשאני עומד ומביט מהצד. כשפיני אימן את מכבי ת"א הוא היה רגיש למעורבות יתר של העוזרים שלו, למרות שהיו מאמנים ברמה גבוהה מאוד (דיויד בלאט).
גלבוע/גליל הגיעה בעונה שעברה הכי רחוק שקבוצה שאינה מכבי ת"א יכולה להגיע – סדרת גמר האליפות. באמצע העונה ליאור ליובין עזב והלך להיות עוזרו של עודד קטש בפנאתיניקוס, אבישי גורדון התמנה למאמן ראשי, וגיא קפלן, נשאר עוזרו. עוזר מאמן זה ג'וב מתסכל, לכן טבעי שקפלן אחרי שבע שנים כעוזר מאמן בהפועל ת"א, בקרית גת וחמש עונות בגלבוע, קיווה להיות המאמן הראשי.
אולי התפקיד הובטח לו לעונה הנוכחית, לא יודע, בכל מקרה כעוזרו של אבישי גורדון הוא היה זה שניהל את פסקי הזמן של גלבוע ובמהלך המשחקים הסתובב על הקווים וחילק הוראות. הנראות חשובה ומי שמוציא את המאמן קטן יוצא רע בעצמו.
לא מעט עוזרי מאמן רכשו מוניטין כ"מוח שמאחורי המהלכים" והפיתוי של ההנהלה למנות למאמן אחד ש"יודע כדורסל" ו"מכיר את המערכת", הוא גדול. מודי מאור ויונתן אלון, עוזרי מאמן בירושלים, שרדו תקופה קצרה כמאמן ראשי. רמי הדר החליף את ארז אדלשטיין במכבי ת"א, לחודשיים. עמית שרף מחולון, החליף את דדאס וחזר לעמדת העוזר של בוסקאליה. 13 משחקים ניהל גיא קפלן כמאמן ראשי. אתמול מונה עודד קטש ל"מנהל מקצועי" בגלבוע.
המנגינה לעולם נשארת
קבוצות מפטרות מאמנים משלל סיבות: המאמן מאבד את השליטה בקבוצה, או שהאוהדים דורשים את ראשו, או שהקבוצה זקוקה ל"זעזוע" ויש עוד אלף סיבות. אז למה קבוצות לא מפטרות מאמנים? כי למרות המצב הקשה מחכים שהמאמן "יסיק מסקנות" ויתפטר מרצונו כדי לחסוך למועדון תשלום פיצויים, או שאין בשוק מאמן ברמה שמצדיקה החלפה, או שהאוהדים תומכים במאמן ויש עוד אלף סיבות.
מי שמחפש בעיות ימצא בעיות. מי שמחפש פתרונות ימצא פתרונות. מי שמחפש פיטורים יפטר, ומי שיחפש סיבה להשאיר את המאמן יחכה עד שיגיע הניצחון (שלא ישנה כלום).
בחודש האחרון ראינו הכל ולא למדנו כלום. גיא גודס התפטר לאחר החלפת מהלומות הדדית עם יצחק פרי. בסוף גודס ויתר על משהו, פרי ויתר על משהו ועוזר המאמן דרור כהן החליף את גודס. ראשל"צ חסכה כסף, אבל בזמן שגודס ופרי אכלו זה לזה את הכבד הקבוצה הפסידה משחקים. גודס לא קיבל את כל שדרש, המוניטין שלו נפגע, ראשל"צ עדיין במקום האחרון ואין לה מאמן יותר טוב מגודס. Lose-lose-lose .
הפועל ירושלים פיטרה את אורן עמיאל, לדעתי בצדק. ההתנהלות שלו הייתה מהרגע הראשון מוזרה אבל למי ש-ויתר על סולימן בריימו אין מושג בכדורסל. נקודה! מודה ועוזב ירוחם, ומאז שבריימו חזר יותם הלפרין, שמעולם לא אימן, הוא המאמן המצליח בישראל. מה זה אומר? כלום.
השפיץ של הנעל עושה את ההבדל בין הצלחה לכישלון. הפועל ירושלים ניצחה את מנרסה בספרד בהארכה והלפרין מאמן גדול. חולון הפסידה בבית לבשיקטאש הטורקית בנקודה ומאוריציו בוסקאליה הלך הביתה.
הפסד או ניצחון בנקודה לא אומר שכדורסל זה משחק מזל. זה אומר שמאמן שמשחק בבית נגד קבוצה בהרכב חסר ונותן לה להכתיב את הקצב, משחק באש. תלחץ, תפתיע, קח סיכונים, ואם תפסיד לפחות תלך הביתה בדרך שלך. בוסקאליה פוטר, יאניס ספרופולוס הוא נכון לעכשיו מת-מהלך, וליבאדיוטיס הקפריסאי שמאמן את באר שבע עדיין לא בעניינים.
למה אין להם עבודה ביוון ובאיטליה?
5 הערות על המצב:
1. תארו לעצמכם שלאו מסי יגיע למונדיאל בקטאר בלי חיסון. ניראה לכם שהסולטן ישלח אותו בחזרה לארגנטינה? הוא יצלם איתו סלפי ויזמין אותו לדרינק.
2. ממליץ לתלות בחדר הישיבות של ממשלת ישראל ציטוט של ראש ממשלת אוסטרליה: חוק אחד לכולם! בלי ועדת חריגים שמכניסה מקורבים מהצד, בלי סגן שר שחוגג במסיבה, ומספר 1 בעולם מקבל יחס כמו מספר 100.
3. פרשנים-אוהדים לא יתנו לעובדות לקלקל סיפור. לא רק שמכבי חיפה לא הובילה נגד מכבי ת"א 0:3 במחצית, היא הייתה רחוקה סנטימטרים מ-3:0. המוצא אזכור לפנדל שבוטל באתרי הספורט יבוא על שכרו.
4. בעיית השפה של מלאדן קרסטאיץ' היא אמיתית, אבל חוסר ההערכה המקצועי כלפיו הוא פרובינציאלי. הוא לפחות מבין שכדורגל זה משחק לאתלטים מהירים, העלה מהספסל להרכב שלושה ספרינטרים: מתן חוזז, אילון אלמוג ואדוארדו גררו, שלחצו והלחיצו 65 דקות את הגנת מכבי חיפה הכבדה.
5. צ'ינאנו אונווקו מבני הרצליה הוא הסנטר הטוב בליגה. גם למכבי ת"א היה אונוקוו, ארינזה, אחיו הגדול של צ'ינאנו. מכבי פשוט החתימה את האונווקו הלא נכון ולהערכתי בסוף העונה הטעות תתוקן.