נפתח בסיכום משחקי נבחרת הכדורסל
1. כשיובל זוסמן עזב את מכבי ת"א לאלבה ברלין, לא מעט גבות הורמו. במכבי הוא שיחק ביורוליג, חי קרוב למשפחה וספק אם הפערים הכספיים הצדיקו את המעבר לברלין. אחרי עונה באלבה אפשר לקבוע: יובל התקדם. הקליעה השתפרה והיא יותר יציבה, הוא לא מסתפק בהטלת שלשות מהפינות בעמידה אלא גם תוקף את הסל בימין ובשמאל ותורם בריבאונד, שזו נקודת תורפה מסורתית של נבחרת ישראל.
2. ים מדר נבחר ע"י בוסטון סלטיקס. זה מצוין לכרטיס הביקור ואולי גם אחת הסיבות להחתמה שלו בפרטיזן בלגרד. עם כל כבוד לז'ליקו אוברדוביץ', מאמן על, ים לא התקדם העונה. אולי הלך לאחור. יכולת אישית יש לו, אבל בהבנת והנעת המשחק אין שיפור. מדר מתחיל לשחק רק כשהכדור מגיע אליו, מחזיק אותו ותוקע את המשחק. טווח הקליעה שלו עדיין מוגבל והכי מדאיג שספק אם הוא מודע למגבלותיו.
3. תמיר בלאט זורק (בכורח הנסיבות) סט-שוט מטווח NBA וקולע לפעמים באחוזים גבוהים. בהגנה הוא בעיה וגם ראיית המשחק ויכולת המסירה לעתים בעוכריו. כי בלהיטותו להבריק, בלאט מסבך את המשחק בשביל להרשים במסירה. בשביל לעלות לרמה הבאה הוא צריך לאבד פחות כדורים (כי אחרי איבוד שלו אין מי שיירד להגנה), ובמקום לעשות הכל בעצמו צריך לחשוב מהלך קדימה וימסור לשחקן אחר שיכניס את הכדור מזווית טובה יותר.
4. לנבחרת ישראל יש בעיה מסורתית בריבאונד, לכן כל חמשת המגינים חייבים להשתתף בסגירה. שחקן שלא תופס את הכדור עדיף שיהדוף אותו רחוק מהטבעת, ומשם חצי דרך למתפרצת. זה עבד מצוין נגד אסטוניה.
5. בכל רגע נתון ארבעה שחקנים בלי כדור. הם צריכים לנוע ולו רק בשביל להעסיק את השומרים שלהם שלא יעזרו לאחרים. תנועה ללא כדור ייצרה סלים קלים, בעיקר לתומר גינת.
6. גל מקל היה מצוין נגד אסטוניה. שיחק לעומק, יצר מצבים לאחרים, שינה את המשחק. בחוכמת בדיעבד הוא היה חסר נגד פולין, לכן אפשר להבין למה הוא נעלב שלא שותף אפילו לדקה. אבל לשאלתו: האם שחקן שהוביל את הנבחרת במשך עשור צריך להוכיח את עצמו בגיל 34? התשובה היא: כן!
7. רומן סורקין התפתח מאוחר ועדיין רחוק מהשיא. מזמן לא היה לנבחרת שחקן שחוסם, משנה זריקות בהגנה ואופנסיב ריבאונדר. העמדה הטבעית של סורקין היא 4 לכן עדיף שבמקום לשחק כסנטר מחליף, ישחק בתפקיד טבעי שלו לצד עידן זלמנסון ב-5.
המדור לחיפוש שחקנים
זו רשימת מקבלי השכר במכבי ת"א לעונה הקרובה שפרסם יעקב מאיר ב"ישראל היום": ווייד בולדווין 1.2 מיליון דולר, אלכס פויתרס 1.0 מיליון, לורנזו בראון 1.0 מיליון, דארון היליארד 800,000, ג'וש ניבו 800,000, אוסטין הולינס 600,000, בונזי קולסון 550,000, ג'רל מרטין 450,000, ג'ון דיברתולומיאו 350,000, רפי מנקו 275,000, ג'ייק כהן 250,000, יפתח זיו 200,000, רומן סורקין 190,000, גיא פניני 150,000.
שמונת הזרים של מכבי ת"א ירוויחו ביחד בעונת 2022/23 6,400,000 דולר שהם 22,208,000 ₪ לפי שער 3.47 ₪ לדולר. אילו היו אזרחים ישראלים הם היו אמורים לשלם מס הכנסה בשיעור כ-50 אחוז. בחשבון גס 11,100,000 שקלים. אבל המדינה המטומטמת החליטה לפטור את השחקנים הזרים שחלק מהם רק תופסים מקומם של ישראלים, פטרה אותם ממחצית תשלום המס.
על מכוניות, ירקות וטלוויזיות חלים מיסים ואגרות, שכמובן מגולגלים עלינו, אבל את יבוא שחקנים זרים מדינת ישראל מסבסדת ב-25 אחוז. ליתר דיוק, המדינה נותנת לשחקני מכבי ת"א בלבד (יש עוד עשרות בקבוצות אחרות) מתנה בגובה 5,550,000 ש"ח. לשם השוואה, סקוטי וילבקין לא תרם כלום למכבי ת"א ולכדורסל בישראל הוא תרם כלום בריבוע. היה, לקח בארבע שנים 7.2 מיליון דולר, והלך. רבע מהסכום הזה מימנה המדינה! למה?
זרוע אחת של המדינה, משרד האוצר, נתן מתנה בגובה 5,552,000 ש"ח לשחקנים זרים שחלקם תופסים מקום של שחקנים ישראלים. הזרוע השנייה של המדינה הוא משרד הספורט. התמיכה שהוא העביר ב-2021 לעידוד כל אלפי הספורטאים הישראלים עמד על 1,171,462 ₪. בשנת 2020 התמיכה בספורט ובספורטאים הישראלים הייתה… 302,186 ש"ח.
אותם פטריוטים שזועקים אחרי ניצחון של נבחרת הנוער: תנו לילדים שלנו לשחק! רצים למחרת לקנות מנויים לאסופות של זרים.
בלי קשר שלח לי מישהו שאני לא מכיר שמות 45 זרים שעברו במכבי ת"א:
ג'ף פוט, מילאן מאצ'בן, ג'ון שאייר, קיינר מדלי, גיאורגי שרמדיני, דארקו פלניניץ', רודני ווייט, צ'רלס גיינס, אלטון בראון, מאצ'יי לאמפה, מרקיז היינס, ארון מגי, די בראון, נייט לינהרט, דרגן בנדר, אייק אופייבו, טיילר רוצ'סטי, טרוור אמבקווה, דמונד מאלט, סוני ווימס, מלקום תומאס, די ג'יי סילי, קולטון אייברסון, ויקטור ראד, מאיק צירבס, נוריס קול, ג'ונה בולדן, ויטור פבראני, ג'וני אובריינט, כריס ג'ונס, ג'יילן ריינולדס, דריק ויליאמס, ג'יימס נאנאלי, קנדריק ריי, רמון סשנס, דיימון סימפסון, טיילר דורסי, אלייז'ה בריאנט, אלכס מאריץ', ארינזה אנוואקו, אלייז'ה מילסאפ, סדריק סימונס, קמרון טיילור, קיירי תומאס.
אם זכרתם 30 מ-45 הציון שלכם – טוב. 35 – טוב מאוד. 40 ומעלה – מעולה. אם זכרתם פחות מ-30 אתם אוהדי הפועל.
שלום ולא להתראות.
רק שבועיים חלפו מאז שסקוטי וילבקין עזב לפנרבחצ'ה, וקמפיין הגעגועים בשיאו. יכולות אישיות פנטסטיות, סקורר גדול, יש אומרים שהפך לפטריוט, אבל בשביל לקחת אליפות או גביע המדינה אין צורך בשחקן שזולל 1.8 מיליון דולר מהתקציב ומחרב את המשחק הקבוצתי.
בשביל לקחת אליפות מספיק שמכבי לא יעשו טעויות, ו-וילבקין הוא בעיניי טעות. נכון שבאחד-על-אחד וילבקין הוא מהטובים באירופה, אבל בארבע השנים האחרונות מכבי ת"א לא הגיעה איתו לכלום.
הוא מסוגל לקלוע 35 נקודות אבל אם תבדקו תגלו שהסקוררים הגדולים באים מקבוצות תחתית. בנוסף לפגיעה שלו במשחק הקבוצתי, וילבקין גרם גם נזקים עקיפים, למשל בבחירה מעוותת של שחקנים.
אם הקריטריון העיקרי לבחירת שחקנים היה ההתאמה שלהם ל-וילבקין, ככה זה גם ניראה. החתימו אחד בשביל שימסור לו, אחד שיחסום לו, ושלושה שיסגרו את החור שיצר בהגנה.
ואת מי מאמנים, בעיקר ספרופולוס, העלו לפרקט? את השחקנים שהיו מתאימים לשחק לידו, לחסום לו, ולסגור את החורים שהוא עושה בהגנה. ככה לא בונים קבוצה. אין פלא שיחד עם וילבקין שוחררו עוד עשרה מתוך 12 שחקני מכבי ת"א.
כריס ג'ונס הוביל את וילרבאן לאליפות צרפת. אלייז'ה בריאנט היה שותף בזכייה של אנדולו באליפות היורוליג. טיילר דורסי חותם בדאלאס מאבריקס. לא מספיק טובים לשחק במכבי ת"א? קינן אוואנס לא מספיק טוב לשחק במכבי ת"א?
רוב ההפסדים של מכבי ת"א העונה היו לקבוצות ששיחקו קבוצתי. חולון, הרצליה, ארבעה הפסדים להפועל ת"א! בארבע השנים שסקוטי וילבקין הוביל אותה, מכבי ת"א לא הייתה בכלל בתמונת רבע הגמר עד שהקבוצות הרוסיות פרשו.
למה בדיוק אתם מתגעגעים?