אין כמו בבית
לאחר ארבעה הפסדים רצופים הפועל ת"א חזרה הביתה, לסופיה. ארבעה ניצחונות רצופים, שלושה מהם במשחקי בית, הפועל מרגישה ב"סופיה ארנה" יותר נינוחה ומפוקסת מיד אליהו ועם העובדות קשה להתווכח – אין אוהדים שעוזבים באמצע המשחק את היציעים, אין תזזית סביב הספסל, בלי ראיונות עצבניים של דימיטרי איטודיס לאחר המשחק.
הראיונות עם איטודיס לאחר משחקי ליגה הפכו לקאלט. איש חסר שקט שמגיע לעמדת הראיונות רק כי הוא חייב להתראיין ושונא את המראיינת.
ביורוליג יש כנראה כללים אחרים לראיון: שתי שאלות, 50 שניות ומראיינת מקצועית ועניינית שלא מנסה להפיל את המאמן בחקירת שב"כ נוסח: תוכיח שלא דיברת עם איגור קולשוב.
מה שחשוב באמת, איטודיס מרוויח בחזרה את אמון השחקנים.
כפסע
7 משחקים לסיום העונה הרגילה הפועל ת"א הבטיחה את מקומה בפליי אין. עוד 3 ניצחונות יבטיחו את ההשתתפות בפלייאוף, 4 ניצחונות את המקום ברביעייה הראשונה. איך אמר דונלד ג'יי טראמפ, מקדימים את התוכניות.
לא לשכוח שבמעלה הדרך מחכות להפועל ת"א ריאל מדריד, פנרבחצ'ה ואולימפיאקוס שמובילות את הטבלה, ובמשחק הלפני אחרון הולך להיות דרבי אש שעשוי אולי לקבוע אם הפועל תסיים ברביעייה הראשונה ואם מכבי ייכנסו לפליי אין.
אין כמו לנצח בדרבי ולחרבן ליריב את העונה!
ללקק את האצבעות
גם כשלוקחים בחשבון את ההתקפה החלשה של בולוניה, הפועל שיחקה בשני הרבעים הראשונים הגנה מושלמת שהחזיקה את האיטלקים על 40 נקודות במחצית והרגה את המשחק בשלב מוקדם.
הורגלנו למאמץ הגנתי של הפועל ברבע האחרון, אבל הגנת חילופים עם לחץ כזה על הכדור זה חידוש. הגנה טובה נותנת עמדה טובה לריבאונד ויציאה מהירה למתפרצות, גם זה חידוש מרענן.
בניגוד למקובל לחשוב, הגנה בכדורסל זו עבודת רגליים. השימוש בידיים עולה בעבירות שמצטברות גם אם הן "חכמות". ברבע הראשון (19:34) הפועל נתנה תצוגת הגנה וצברה רק שלוש עבירות קבוצתיות.
מסתבר שאפשר לשחק הגנה חזקה בלי לכסח.
מי שניכווה ברותחין
דושקו איבנוביץ', האיש והקוקו שלעולם לא מרים ידיים, עמד 40 דקות עם הידיים בכיסים חסר אונים. יש לו את אחת הקבוצות החלשות בהיסטוריה המפוארת של וירטוס בולוניה, ועדיין מבחינת הפועל גם כשנותנים לך צריך לדעת לקחת.
ההפסד הטראומטי של הפועל לפרטיזן בלגרד אחרי שהובילו ביתרון 27 נקודות, לימד את מי שעוד נדרש לתזכורת, שבכדורסל יש סלים של שלוש נקודות וכדורים שמטיילים על הטבעת ומתגלגלים החוצה, ופתאום המשחק הופך לצמוד וזה לא נגמר עד שזה נגמר.
מקצוענות של קבוצה נמדדת כאשר לא מרימים ידיים אפילו במינוס 25, וגם כשמובילים במחצית 40:65.
כמה מילים בעברית
אולי אני מתחיל לשעמם, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שמאז שהוחתמו אדוארדס ורנדולף אין מקום לישראלים אפילו על הספסל: בר טימור וים מדר.
באליפות אירופה 1965 במוסקבה (נבחרת ישראל סיימה במקום החמישי!) המאמן שמעון "צ'ינגה" הבין שהניצחון מובטח (לא היו סלי שלוש) והחליט לתת כמה דקות חסד לאיקסי בוכבינדר שלא שותף אפילו דקה במהלך הטורניר. ביקש משולחן המזכירות החלפת שחקן, אבל איקסי המשיך לשבת בקצה הספסל ועשה את עצמו כאילו לא שומע שהוא מוזמן לשחק. תוריד את הטרנינג ובוא, צעק צ'ינגה לאיקסי. אני לא יכול לשחק, ענה בוכבינדר, והציג את רגליו נעולות בנעליים בלי שרוכים.
לא מדובר בתרומת דקות צדקה לישראלים מסכנים, למרות שעובדתית הם פחות טובים מהזרים. אם ישלבו את ים מדר או גיא פלטין פה ושם במהלך משחק, הנזק לא יהיה בלתי הפיך. כשמאמן מכבד שחקנים, גם לעלות שחקן לחמש שניות זה בסדר. מאמן לא אמור לסכן ניצחון בשביל להיות נחמד לשחקנים, אבל יום יבוא והוא יצטרך את השחקנים האלה ויצפה מהם שיתנו 100 אחוז במגרש. לא צריך לשתף שחקנים משיקולים חברתיים אבל צריך לשמור על הקבוצה.
גדול מאמני אירופה ז'ליקו אוברדוביץ' התפטר מקבוצת הבית שלו פרטיזן בלגרד, כי נכנס לעימות עם השחקנים הזרים וזה פיצל את הקבוצה לשניים, האוהדים שרקו בוז לזרים והוא התפטר. אגב, אחרי שאוברדוביץ' עזב, פרטיזן הצליחה לחזור מפיגור 27 נקודות לניצחון בלתי אפשרי על הפועל ת"א שהייתה אז עוד יותר מפורקת ממנה.
כשאימנתי את הפועל חולון המיתולוגית הובלנו בבית ב-13 הפרש במחצית השנייה, הכנסתי את עופר פליישר הצעיר בשביל לתת לאבי מאור מנוחה ותוך שתי דקות המשחק התהפך. לא סלחו לי על זה.
אני שואל את עצמי האם יש מצב שהישראלים בהפועל ת"א לא משותפים אפילו במשחקוני חמש-על-חמש באימונים.
לא להעלות אפילו ישראלי אחד (מתוך שניים שהיו רשומים) לאחר ההפסקה ביתרון 25 נקודות זו אמירה,
וגם להעלות את בר טימור לפני ים מדר זו אמירה.
אקוסטיקה
אני לא מכיר את מערכת היחסים בין משפחת מדר לבין איטודיס אבל גורמים ומקורבים הסבירו לי ששני הצדדים החזירו מזמן את השגרירים הביתה להתייעצויות. נראה שבהפועל ת"א מתייחסים למדר כמו לשחקן שחתום כבר במכבי ת"א.
באולם הריק אפשר לשמוע המון דברים שנטמעים בדרך כלל ברעש הקהל, נדמה לי ששמעתי צעקות של אבא מדר בדקות הארוכות שהוא התייבש על הספסל והפועל הובילו ב-25 הפרש. באולם ריק אפשר לשמוע גם את הוראות המאמנים.
הייתי רוצה לראות ולשמוע גם את פסקי הזמן, מעניין לבדוק מה מתוך ההוראות בטיים אאוט מתבצע אחר כך בפועל במגרש. מרתק לשמוע את השיחה בין השופטים כשהם בוחנים צ'לנג' (ארוךךךך), אבל דברי פרשנות בזמן הזה ממש מפריעים. בדרך כלל עוברים בפסק זמן לפרסומות (בערוץ שאמור להתפרנס מדמי מנוי ולא לשדר פרסומות) ואם השידור נשאר במגרש עמי ביטון, מנהל מכבי ת"א, מסתיר את התדרוך של עודד קטש ממצלמות הטלוויזיה. לפעמים מחליף אותו במלאכת ההסתרה גיא פניני,
אין חכמים כבעלי ניסיון.
ומשפט על הפועל ירושלים
שבין האזעקות הפסידה בהפרש נקודה אחת לטורק טלקום ואת העלייה לחצי גמר היורוקאפ, אחרי שהובילה ברוב שלבי המשחק ונשארה בלי ג'ארד הארפר בדקות ההכרעה. הבעיה היא לא יונתן אלון ותפסיקו עם עבודת האלילים למאמנים הגדולים.
החשש הגדול שלי הוא שמתן אדלסון ירים ידיים. זו עלולה להיות מכה גדולה לכדורסל בישראל
נעבור לממ"ד
בשעה 12:42 נשמע שקשוק ההתראה המפחיד אבל המשכנו לשתות קפה. סביבנו מאות נשים, גברים, קשישים וילדים, שיחקו אותה אדישים כאילו לא שמעו כלום. כעבור כמה דקות נשמעה האזעקה וכולם נכנסו להיסטריה ורצו לחניון. אחרי רבע שעה במינוס 3 חזרנו לקפה.
ב-13:56 נשמעה עוד אזעקה, ושוב ירדנו לחניון אבל האנשים נראו לי משום מה מוכרים. כנראה מהאזעקה של 12:42. באזעקה של 14:45 כבר ידעתי את השמות של כולם וגיליתי
ש-7 מתוך 100 היו אוהדי הפועל רמת גן.
הכל כסף
המטרה הגדולה של טראמפ היא שבסוף הקדנציה שלו סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר יהיו האנשים העשירים בעולם. אם האיראנים רוצים לסיים את המלחמה, הם צריכים לתת למקורבי הנשיא כמה אחוזים מהכנסות הנפט במפרץ. זה עבד ב-ונצואלה.
גם אצלנו בישראל הכל כסף. קצין במערך ההגנה האווירית ריגל לטובת איראן. האם תמיד היו לאיראן כל כך הרבה סוכנים או שעכשיו רק גילו אותם?
שנים הפקירו את מטוסי הנוסעים לחסדי להקות הציפורים בחירייה, כדי לחסוך את הוצאות ההעברה לנגב. כמה שווים חיי 350 נוסעים שממריאים בג'מבו?
את בתי הזיקוק משאירים בצ'ק פוסט כי הממשלה לא מוכנה לממן את עלות ההזזה. אז מחיפה ועד לקריית אתא נושמים גזים רעילים ויושבים על חבית חומר נפץ.
עד אסון הבונים לא היו מחלפים דו מפלסיים במפגש כבישים עם רכבת. לחסוך.
כמעט כל מחנות צה"ל במרכז – צריפין, תל השומר, גלילות, יפונו לפריפריה כדי לשחרר קרקעות לבנייה. מי יישאר במקומו? מחנה "הקריה" שהוקם ע"י הבריטים לפני הקמת המדינה, אבל הממשלה החליטה להשקיע מיליארדים בביצור והרחבת שלו, כי רצו לחסוך את הוצאות הזזת המתחם מחוץ למרכז, ולקצינים הבכירים היה קל וקרוב להגיע לעבודה. אז הקרקע הכי יקרה בישראל במרכז תל אביב תפוסה,
וגבעתיים ורמת גן הפכו למטרות אסטרטגיות.
מדינת חסות?
אל תשכחו איך הסתיימה המערכה הקודמת עם החות'ים – טראמפ הפציץ חודש וחצי ואז הודיע שהגיע איתם להסכם שלא יירו על אוניות אמריקניות בבאב אל מנדב. מאז הם ממשיכים לחסום את המיצר בפני אוניות ישראליות והכל בסדר.
זכרו: היד שמאכילה אותך יכולה לתת לך גם סטירה.
בימים האחרונים הבנתי שבין אם אתם מאלה שמצליחים לחזור לישון לאחר אזעקה, ובין אם אתם לא מצליחים ועוברים לילה לבן, בבוקר כולם קמים עייפים.
זה מה שהספקתי לשרבט בין האזעקות, הערב מכבי ת"א ב-וילרבאן וחיל האוויר מעל טהרן
אל אל ישראל ושבת שקטה.
אריה מליניאק
עורך: אין.